הקדמה - הדברים שאומר להלן עלולים להיראות מתנשאים או כאילו נפגעתי או אפילו כאילו אני הולך לזרוק את המפתחות וללכת הביתה, אבל זה לא המצב. זו פשוט הדרך שבה אני רואה את התפקיד של עורכים ומוציאים לאור.

לעורך יש זכות יתר וחובה - לבחור את החומרים שייכנסו לאסופה על פי מיטב שיפוטו וטעמו. תפקידו של המוציא לאור, האגודה במקרה זה, הוא לבחור עורך שעליו הוא סומך ולדעתו ישיג את התוצאה הטובה ביותר עבורו (מכירות, איכות, ייצוג וכו'). במערכת היחסים הזו על המוציא לאור להאזין לקהל שלו, ועל העורך לדבוק בעקרונות שקבע לעצמו. אין זאת אומרת שעקרונות אלה אינם יכולים להשתנות, רק שדעת הקהל אינה בהכרח חלק חשוב בשינוי זה. אם המוציא לאור סבור שהיענות לטעם הקהל היא חשובה יותר, שמורה לו הזכות והחובה להחליף את העורך.

רוב סיפורי המדע הבדיוני הנכתבים ומתפרסמים בארץ היום הם במסגרת תחרויות או במדיומים שונים באינטרנט - שתי מסגרות שמטבען נוטות לסיפורים קצרים יחסית. היתרון הגדול של מדיום מודפס כמו השנתון, יתרון שהוא חשוב להתפתחות הכתיבה בז'אנר בכללה, הוא היכולת להכיל סיפורים ארוכים ומורכבים יותר. זו לפחות דעתי.