בת 26 על פי הספירה המסורתית (אבל מוכנה לקבל כמה מספרים אלטרנטיביים כמו 25, או 3. תלוי ממתי סופרים.). ירושלמית. כותבת מפעם לפעם. מגיעה לכנסים מגיל 16 לערך, אבל עד לא מזמן לא מאוד פעילה, ואז בדרך מסתורית כלשהי מצאתי את עצמי בועד האגודה (זו לא הזדמנות רעה לציין שבואו אלינו, יבש אצלנו, ולא רק שיש אצלנו מקום - עדי גם סורגת עבורנו נינג'ות). מבלה את רוב זמני בלהתחמק מעשיית תואר שני. להיות בועד בהחלט מסייע למטרה.

אני לא כל כך יודעת מה אנשים יודעים עלי, ובטח לא מה מעניין לגבי, אז ננסה את העובדה שאני כותבת לואו-טק, עם פנקסים ועטים, ואחת הסיבות שסיפורים שלי מתפרסמים לעיתים רחוקות היא שלוקח זמן לאסוף את כל הפנקסים, למצוא את כל החלקים של הסיפור, לסדר אותם בסדר בו נכתבו ולהקליד אותם למחשב, ובדרך כלל בשלב הזה אני כבר עסוקה בלכתוב משהו אחר. למרבה המזל יש לי שפע של מקום במגירות.
עובדה אלטרנטיבית היא שאני מתקשה מאוד בזיהוי פרצופים וזכירת שמות, מה שעושה אותי אחד האנשים שהכי קשה לרכל איתם ("מכירה את...?" - "אולי" - "נו, חבר של..." - "מי?" - "בלונדיני עם משקפיים!" - "אממ... אין לי מושג"), מאפשר לי לפגוש אנשים שוב ושוב בפעם הראשונה, וגורם לשפע של מקרים משעשעים בהם לא זיהיתי אנשים שכן הכרתי ודימיתי בנפשי שאנשים זרים מזהים אותי ולכן הנחתי שהם אנשים שהם לא - עליהם אני תמיד שמחה לספר לכל מי שטוען שהוא מכיר אותי ו/או מוכן לבדר אותי. בעיקר בכנסים.