שלום שועל

אתה אולי זוכר אותי, mio. אמנם הנוכחות שלי בפורומים הייתה פאסיבית בעיקרה אבל פה ושם כן הוספתי תגובה.
לא יודע אם אתה גולש פה. אולי בכלל החלפת ניק. אני בכל אופן אנסה. ונראה מה יהיה.

אני כבר שנתיים בערך לא כל כך מעודכן. אתה יודע - ילד שלישי, עבודה חדשה. לא תמיד יש זמן לאהבות הישנות.
אבל בכל זאת, מדי פעם, קפצתי לראות מה נשמע. בעיקר באתר של "חלומות". אתה מבין, לא רק שפרסמתם סיפור שלי. גם עשיתי מנוי. את המנוי הכי גדול - 12 גליונות.

אני מקווה שתאמין לי שעשיתי את המנוי גם כדי לתמוך ולקדם מד"ב ישראלי. באמת. לכן, כשהחלו הגליונות לבושש והטלפונים לא הוחזרו וראיתי באתר את הודעות הנאצה למיניהן אמרתי לעצמי: לא נורא. תמכתי. היה מגזין נחמד. 14 החוברות שיש לי יהיו יום אחד משהו להראות לנכדים. לא כועס. לא רוצה את הכסף חזרה. לא עורכי דינים ולא באלאגנים. אנחנו בקהילה הרי כמעט כמו משפחה.

לכנסים לא הגעתי (ילדים, עבודה ... וגו') אבל שמועות על גליונות גפן וכל מיני הוצאות מיוחדות נקלטו בשיטוטים אקראיים ברשת.
לא נורא, אמרתי, מי שלא בא לכנס - כנראה לא מגיע לו.

ואז.
יום אחד.
"אה! איזה יופי!"

בתיבת הדואר שלי, גליון 17. כולו בוהק וכרומי ונפלא.

אז התיישבתי לכתוב לך מכתב.

תראה, אנחנו החובבים יש לנו בעיה. כשיש לנו סדרה, ובסדרה יש חור באמצע. זה לא אסטטי.
לא גרוע כמו סדרה שמפסיקה באמצע. ובטח לא גרוע כמו סדרה שמתחילה באמצע. (מי אמר לנדס ולא קיבל?)
אבל בכל זאת - לא כל כך יפה.
אתה מבין, "חלומות", זה כמו סדרה.
אז עזוב אותך מעורכי דינים ושטויות. אני מדבר איתך כחובב לחובב . לא כמו לקוח למו"ל. תראה אם אתה יכול לעשות משהו בנוגע לחור הזה. אה? לי למשל חסרות רק 15 ו 16 . וזהו.
כי לסתום אותו לבד קצת קשה. אתה בא לסטימצקי ופתאום איזה "סחרור" כזה תופס אותך. והמחירים , אתה יודע איך זה.
אז מה אתה אומר?

ודרך אגב, ופעם גם אמרתי לך את זה בעל פה באיזה כנס. אני חושב שמה שאתה עושה זה חשוב. וזה באמת נפלא.
אז אם אי אפשר - אני אחייה עם זה. בגילי כבר מתרגלים לאכזבה קטנה פה ושם.

בכבוד רב.
mio.

(נכתב בלי גרם אחד של סרקזם. באמת.)

אפשר להגיב גם בבלוג שלי http://mironoa.givat-oz.org.il/blog/?p=9