בקרו גם בפורום הסיפורים
בקרו גם בפורום האגודה
חזרה לאתר האגודה
חלום בהקיץ :   פורום הדיונים והיצירה של פרויקט "חלום בהקיץ", אייקון 2006 
לקבלת עדכונים חודשיים בדואל על פעילויות האגודה, הצטרפו לרשימת הדיוור על-ידי משלוח מייל למזכירות האגודה.
RSS Headlines
סיפורון - ביעות לילה
נכתב ע''י: ערן (IP Logged)
תאריך: 12:02 30/08/2006

בפעם הראשונה שחלמה, מצאו את קטיה במטבח עם חתך עמוק ברגל שמאל ומספר שריטות מדממות בראשה ועל פניה.
בפעם השנייה היו אלה סימני שיניים שחדרו כה עמוק לזרועותיה עד כדי כך שנזדקקה לתפרים ואף לקיבוע הנקע שנוצר בידה.
בפעם השלישית זה קרה בבית החולים, כאשר הושארה שם קטיה להשגחה. האחות התורנית נכנסה לחדר בגלל סדרת
צווחות של הילדה ההיסטרית ולתדהמתה ראתה כי שתי רגליה של קטיה היו שבורות. הרופאים קבעו כי ככל הנראה היה זה
כתוצאה מחבטה עזה. כבר אז הבינו ההורים שיש לקטיה בעיה אמיתית ורצינית מאוד, אבל אף אחד לא שיער את גודל האסון.
קטיה נולדה וגדלה בקריית ים. היא הייתה ילדה יפה, ביישנית וקלה להסמיק. הוריה של קטיה התגאו ברקדנית המוכשרת
אותה גידלו. היא התאמנה שלוש פעמים בשבוע בריקודי ג'ז ובלט, השתתפה בתחרויות ואף זכתה במקום השלישי בארץ.
עברו חודשיים מאז שנשברו רגליה של קטיה והיא עדיין נותרה מרותקת למיטה. הרגליים החלימו באיטיות מעייפת וקטיה
שנאה כל רגע בו הייתה נתונה בגבס הלבן. היא הפסידה כמות נכבדה של אימונים, רוב תקופת החופש הגדול עברה וחלפה
בזמן שהייתה לכודה בחדר בית חולים קטנטן וכעת היא גם מחמיצה את פתיחת שנת הלימודים. על חודש נוסף היה לחלוף
לפני שהותר לקטיה לחזור וללמוד עם בני כיתתה. את הסיוטים התכופים שלה הצליחו הרופאים להרגיע על ידי שילוב של
מוזיקה מרגיעה, שוקו חם, מספר תרופות לטיפול בהפרעות שינה והרבה אהבה וחום מהוריה של קטיה, שלא סרו מעל חדרה
ולו לרגע כל תקופת שהותה בבית החולים. רק כאשר הגיע הזמן להסיר את הגבס של קטיה הבחין ד"ר גרשוני כי אין עליו ואף
ציור או חתימה.
בניגוד חד לאהבת אם ואב, המבטים שליוו את קטיה ביום הראשון בו חזרה ללימודים היו נטולי כל אהבה. תופעת החלמים
והחלומות המתגשמים במציאות התחילה להתממש בקרב האוכלוסייה ואיש לא הבין את אשר התרחש ברחבי העולם.
השמועה על קטיה נפוצה בכל רחבי האזור, ואף הגיע לעיתונות המקומית ושם נחרץ גורלה להיות מנודה. מי רוצה להתחבר עם
חלמית המגשימה את סיוטיה. חבריה של קטיה פחדו ממנה פחד מוות. היו אלה שנות ההתגלות, השנים בהם סבלה קטיה
מהערות פוגעות, אלימות מילולית ומחרם חברתי. קטיה הפכה מסוגרת יותר ויותר. במסגרת הקמפיין "גילוי מוקדם מציל
חיים" נחקרו הוריה של קטיה באשמת התעללות בילדה. החקירות החוזרות, חוסר האמון, והמחשבות שהנושא עורר בקטיה
רק הגבירו את הקצב בו יצרה סיוטים. הם תמיד פגעו בה בצורה כלשהי, ובאמצע השנה כבר לא ניתן היה להכיר את הילדה
שהייתה פעם כל כך יפה. פניה הושחתו, גופה התמלא חבורות, שריטות, וסימני חבלה. בתקופה זו הפסיקו השיטות הפשוטות
להפגת סיוטים להשפיע על קטיה ואלו הופיעו בתדירות הולכת ומתגברת. קטיה נשארה ערה במשך ימים, חיה על קפה ומים
קרים ואף ניסתה לקחת סמים ממריצים יותר מפעם אחת. הוריה נואשו ומצבה הנפשי המשיך להתדרדר עד לאותו לילה נורא.
באותו לילה שמעו ההורים של קטיה זעקות רמות מחדרה וידעו מייד כי ילדתם הקטנה שוב חווה כאבים שבאו אליה
בחלומותיה. אף אחד לא בטוח מה התרחש בדירה הקטנה, אבל למחרת בבוקר הגיע ניידת משטרה וניידת מגן-דוד-אדום אל
הבית של קטיה ולקחה משם שתי גופות. איש לא מצא את הילדה. חודשיים נוספים עברו וקטיה נשכחה מלב הציבור שהתאמץ
שלא למצוא את המסייטת הקטנה.
התופעה הייחודית לקטיה נתגלתה בליל ה-27 למרץ, 2013. קול זעקה רמה נשמע בכל רחבי הקרייה כאשר שני רחובות
שלמים, מלאי דיירים, התעוררו בדיוק בשעה 03:37 כאשר הם אחוזים באימה מצמיתה ומסתורית. התופעה חזרה על עצמה
כעבור יומיים, בליל ה-29. למחרת אותרה קטיה ונלקחה מהמקום על ידי צוות של חובשים ואנשי אבטחה.
קטיה מתה בשנתה, מסוגרת בחדר בית חולים קטן, מסביבה עשרות אנשים, חולים ורופאים כאחד, אחוזי אימה מסתורית.
בנתיחה שלאחר המוות מצאו חמישה פצעי חדירה של קליעים נפיצים. אף לא רסיס אחד נמצא בגופה או בחדר בית החולים
הקטן בו שהתה בשעותיה האחרונות. היה זה ד"ר קליין שהציע לכנות את תופעת ביעותי הלילה ההמוניים בשם "היסטריה
קטיאנית". מאז ועד היום נרשמו לפחות עוד שלוש מאות וחמישים תופעות דומות, כולן בילדים מסייטים.

תן לה שם משפחה
נכתב ע''י: Morin (IP Logged)
תאריך: 12:12 31/08/2006

ו"היסטריה קאטיאנית" תכנס למילון כשם מדעי למסייטים.

Re: סיפורון - ביעות לילה
נכתב ע''י: Steelight (IP Logged)
תאריך: 13:59 31/08/2006

זה לא ממש סיפור, יותר ידיעה חדשותית. אני הרגשתי מנותק רגשית מהגיבורה משך כל הסיפור, ובהתחשב במה שעבר עליה, זה היה לי מוזר - ניסיתי להרגיש סימפטיה, ולא הצלחתי.

עוד דבר, שחוזר בהרבה סיפורים: מישום מה ישנה החלטה שאין תרופה נגד חלומות. יש תרופות בשימוש כיום, בעיקר נוגדי דיכאון (MAO inhibitors), שמונעות מאנשים לחלום. לא נראו תופעות לוואי לתרופה, אפילו בשימוש ארוך טווח. כמו כן, נזקים מוחיים מסויימים מונעים מאנשים לחלום, לא נראה לי בלתי סביר שחלמים יעברו "טיפולי עיקור" לשלול מהם את יכולת החלימה. הנה רעיון לערך חדש.

כפי שכבר נאמר
נכתב ע''י: Boojie (IP Logged)
תאריך: 09:22 16/09/2006

הרעיון יפה, אבל זה יותר דיווח מאשר סיפור, מה שלא מאפשר להתחבר רגשית לדמות (ואין פה ממש דמות, האמת). הפרטים היבשים לא מספיקים, צריך גם לתת להם אנושיות.



מצטערים, אין לך הרשאה לכתוב/להגיב בפורום זה.
This forum powered by Phorum.