היי כרמית. תודה שחלקת אתנו את קטע הכתיבה הזה.
אני בטוח שזה דרש מאמץ ממך לכתוב את הדברים.

לשם התרגיל, תהיי מוכנה אולי לחשוב על רגע אחד שמהווה דוגמה לסוג הדינמיקה (או חוסר הדינמיקה במקרה הזה) שביניך לבין אביך? יש הרבה כוח ברגש שאת מציגה ואני חושב שהוא יכול לעבור עוד יותר אל אנשים אחרים, וליצור חיבור בינך (או בין הכתיבה שלך) לביניהם אם הם יקראו על אירוע שיהדהד גם בזיכרון שלהם. כולנו עוברים חוויות שונות כמובן, אבל בכל חוויה יש משהו שמזכיר לנו אירוע שחווינו בעצמינו.

תודה