בקרו גם בפורום האגודה
חזרה לאתר האגודה
פורום הסיפורים :   מיועד לפרסום וביקורת של סיפורי מד"ב ופנטסיה; מנהל הפורום: זיו קיטרו (Sickbar) 
לקבלת עדכונים חודשיים בדואל על פעילויות האגודה, הצטרפו לרשימת הדיוור על-ידי משלוח מייל למזכירות האגודה.
RSS Headlines
רוצים לפרסם כאן סיפורים? ראשית, קראו את כללי הפורום.
ארטנוס
נכתב ע''י: volldemort (IP Logged)
תאריך: 10:08 14/12/2008

סיפור ראשון שלי, מושקע:

פרק א'- זאב האדם

ארטנוס הלך בין עצי האלון הגבוהים והחזקים, מפעם לפעם הביט בענפים, וחיפש מטרה שתספק מזון ליומיים לו, לאביו, ולאחיו.הוא פילס את דרכו בין שיחי הבר, שיערו השחור מתעקש להעמד, ובדק אם פרותיהם ראויים למאכל. "אם לא אצליח לצוד משהו, אפסיק להיות קשת, ואעבור לגידול צמחים" חשב לעצמו. ארטנוס אהב מאוד את היער, והרבה לצאת למסעות באזור העמק. כשחיפש את מטרתו, ראה עשרות גמדי-יער מתרוצצים בין רגליו עם ניירות קלף שגדולים יותר מהם, וממהרים לשלוח את הודעתם לנמענים.

"מה דעתך קווני, שנשב לאכול?" שאל, קווני היה החולדה שלו, שמצא לפני מספר ימים. קווני אירח לו לחברה במשך המסע, ועזר לו לאסוף פירות. קווני ציצץ לשמע המילה "אוכל", נכנס אל תיק העור של ארטנוס, והחל לזרוק ממנו אגוזי יער אל האדמה "לא רוצה? בסדר, נחכה עוד קצת" ענה ארטנוס, בתגובה למעשו של קווני, והם המשיכו לחפש טרף.

כעבור מספר שעות של הליכה, טיפוס, ריצה, ומנוחה, ראה ארטנוס אורג ישן, נשען על גזע עץ אלון ונוחר בצומרנות. ארטנוס הוציא חץ מנרתיק העור שלו, בדק את מיתר הקשת, ודרך את נשקו, לאחר שהתקרב עוד כ10 מטרים, הכין את החץ ליריה ושיחרר. "ווט" החץ פגע בגזע העץ, שעליו נשען האורג. מיד הוא התעורר משנתו הקלה, והחל לרוץ בין העצים למחבואו. ארטנוס פילס לעצמו דרך בין ענפי העצים, אך בגלל גובהו הזעום של האורג, הצליח לברוח ממטר חצים, ורץ אל עבר היער

"אוף! עוד פעם!" רטן לעצמו ארטנוס, כבר מספר ימים שלא מצא אפילו חיה אחת, ועכשיו היא ברחה לו. ארטנוס התיישב על סלע גדול, הציא מצפן ומפה, ובדק את מיקומם כשקווני החל ללקט אגוזים מהרצפה ולהכניס אל התיק. לאחר מספר דקות מצא שאינו התרחק מדי מביתו, ולכן מיהר להתחיל במסע חזרה הביתה. הוא בנה לשניהם מחנה מאבנים, ענפים, וסמיכה, ואסף את כוחו כדי שיוכל עוד באות לילה לצאת אל ביתו.

************************************************** **************************************************

לאור הירח המלא, הגיח זאב מתוך האפלה, הוא היה עטוי גלימה לבנה ועמד על רגליו האחוריות. "חברים" אמר בלחשוש שקט, מסביבו עמדו מאות יצורי אופל מכוערים וזובי דם, זאבים בעלי שניים בוהקות , ואורקים שידיים שחורות כפחם, וקרנהיים שבורות למחצה. הוא עמד על סלע עשוי מתכת קרה, והסתכל עליהם. רק אחדים מהם העזו להתבונן בו, וכולם חיכו לשמיעת דבריו.

"אני" הוא המשיך, "ועוד 3 זאבי-אדם, הצלחנו בקושי רב, להגיע אל המצפן." תשועות וקריאות הידד עלו מהקהל עד שעורבו של אדם הזאב צווח, ודממה שררה מייד. "כפי שאתם יודעים, אנחנו עדיין צריכים להשיג את שלושת הרבעים שנותרו להשלמת הנשק, אבל החלק הזה של המצפן יוכל לגלות לנו-רק לאחד מאיתנו- איפה הוא נמצא. יצורי האופל עמדו בדממה, וחיכו להמשך ההסבר, הדממה אפשרה לשמוע אפילו את קול העלים הנופלים, והרוח החלשה.

לאחר כשתי דקות של עמידה בדממה, חשבו שסיים את דבריו, אך בדיוק באותו רגע נפל אדם הזאב על הסלע. "לא! לא!" צרח, מייד באו כל נתיניו לעזור לו, אך העורב שלו גירש אותם בהינף כנף. הוא ניסה לקום ונפל שנית, כל גופו היה קר, וצרחותיו הדהדו בכל ההר העצום שנמצא ליד עמק היער. "רק לא זה! בבקשה! לא!" הוא צעק, ונתיניו כבר חששו וחשבו שהוא השתגע, עד שלפתע התחיל להתעופף המצפן, ולהותיר מאחוריו שובל של ניצוצות כסופים.

העורב ניסה לתפוס ברגליו את החוט, אך החוט התפוגג כאשר הוא נגע בו, ומייד אחר-כך הופע מעל המצפן המוזהב, זמיר עצום, כשכנפיו זוהרות בצבעי לבן וזהב, והוא מביט לכל עבר. תחילה מבטו היה שמח, אך שכראה את מצפן הזהב, ואת אנשי האופל, צייץ לעצמו ותפס את המצפן בכנפו. "לא!" צעק הקהל, נראה היה שחייהם נגזלו מהם כשנגע הזמיר במצפן. לפתע, לאחר שנגע הזמיר במצפן, נעלם המצפן כלא היה, והזמיר התחיל לשיר ולזמר מנגינה נעימה, עד שנעלם משם ונסחף אל האינסוף עם הרוח.

************************************************** **************************************************

ארטנוס הגיע לביתו בעייפות ובעצב, כשבגדיו קרועים משריטות הענפים, וגופו מלא חבטות מנפילות בדרכו לעיר מולדתו, שם גר על לפני ימים אחדים. "אוף" חשב לעצמו, תמיד שנא את ביתו, את עיר מולדתו, את כל הסובבים אותו ואת הוריו המאמצים. "למה לא הצלחתי לצוד אותו? אני קשת מצטיין!, וחוץ מזה- מעניין איך יראה הבית החדש". הוא פרם את החבל שהחזיק את תיק העור שלו סגור, והוציא ממנו גליון קלף קצרצר, בו נמצאות ההוראות להגעה לביו החדש שבוורנים-סיטי. קווני זינק אל הקלף, ומייד החל מכרסם את קצוותיו, "בסדר בסדר, אנחנו נאכל." נכנע ארטנוס, והם התיישבו להפסקה.

??? ??? ???? ??÷? ?' ??' ?, ???? ??? ????? ????÷ ?? ÷??



נושא נכתב על ידי נשלח
  ארטנוס volldemort 10:08 14/12/2008
  Re: ארטנוס volldemort 05:30 15/12/2008
  Re: ארטנוס עידן 21:14 12/01/2009
  Re: ארטנוס dimdom 09:30 13/03/2009
  Re: ארטנוס ממש יפה-תמשיך!בבקשה..... אנונימי 03:22 05/02/2010


מצטערים, אין לך הרשאה לכתוב/להגיב בפורום זה.
This forum powered by Phorum.