בקרו גם בפורום האגודה
חזרה לאתר האגודה
פורום הסיפורים :   מיועד לפרסום וביקורת של סיפורי מד"ב ופנטסיה; מנהל הפורום: זיו קיטרו (Sickbar) 
לקבלת עדכונים חודשיים בדואל על פעילויות האגודה, הצטרפו לרשימת הדיוור על-ידי משלוח מייל למזכירות האגודה.
RSS Headlines
רוצים לפרסם כאן סיפורים? ראשית, קראו את כללי הפורום.
המשך: פרק תשיעי אחרון.
נכתב ע''י: אורי מני (IP Logged)
תאריך: 06:49 22/07/2007

פרק תשיעי
עמק שאגות הקריסטל. דרקוני החלל

השיירה התקדמה במהירות בינונית על גבי דרך העפר שנמשכה לכיוון הרי הגעש הפריהסטוריים שלמרגלותיהם נפרש עמק שאגות הקריסטל. בג'יאן היה תלוי בתוך רתמת גלשן האויר הירוק שלו מעל השיירה. הוא סימן בידו לנימי שטס משמאלו בגלשן השחור של לינה, שיביט לכיוון האופק. מצד ימין של מרגלות הר הגעש הענקי מתוך האובך החום-סגלגל, נימי יכל להבחין בנצנוצים של מצולעים גדולי מימדים המזדקרים מתוך העמק השחור.
"וואו" הוא אמר בהשתאות למראה הזוהר המיוחד.
היו אלו מאות קריסטלים ענקיים בצורת משושים כחולים כהים, שתנאי חום ולחץ טקטוני עתיקים גרמו להיווצרותם.
באופן חסר תקדים לא מצא נימי משהו מצחיק להגיד בנושא.
כשני קילומטר קדימה מהם בשיפוע שגלש לעבר העמק, הם הבחינו בשלוש דמויות קטנות, אחת מהן נופפה באויר בבד לבן שאחזה בידה.
"זה דוג'ר והוא רוכב על פויזנוקראט" קרא נימי."ויש לידו גם איזה פריכילי"
"איך הם הגיעו לכאן לפנינו" צעק בג'יאן ונופף לעבר אנשי השיירה שתחתיהם חזרה בחתיכת בד ורדרדה.
אחד מלוחמיה של גרייס הרים שני דגלים ירוקים לאויר שסימנו, כפי שסיכמו מראש, כי האירועים מתקדמים לפי התוכנית.
מוג'ק החליט לנצל את זמן הרכיבה בכדי לברר מהיכן הגיעה אליהם האשה ורודת השיער ומדוע רדפו אחריה כל כך הרבה אוגליטרים. הוא רכב לצד העגלה שנגררה אחרי המסען המעופף. בתוך העגלה ישבו הפצועים מן הקרב. מוג'ק נתן את המושכות של הפויזנוקראט שלו לצ'יסה? אחת מהלוחמות הנאמנות של גרייס, וקפץ אל תוך העגלה.
"מה קורה גבר?" קידם אותו ולזניק בסבר פנים יפות.
"היי ולזניק, מה המצב, מה שלום הגביונים ?"
"יהיה בסדר, אני אחיה, אני מקוה שאפשר יהיה להגיד אותו דבר עליו" הוא הצביע על גופו העטוף בגבס של קורחוליו.
לינה ישבה על ידו מעבירה מגבת לחה על מצחו."גם הוא יחיה" היא אמרה בעצבנות והביטה על הארפרוטרודיסט חסר הטקט בזעם.
"אם אתה מחפש את ג'ני, היא רוכבת מקדימה ליד תא הנהג מוג'ק"
"אה, קוראים לה ג'ני" חזר אחרי השם מוג'ק.
לינה התכופפה קדימה בכדי ללחוש משהו באזנו."הבחורה עם בעיות קשות. היא בכלל הגיעה מכוכב דיוויניה ולא זוכרת כיצד הגיעה לבופו. כל פעם שאני מזכירה לפניה את הג'רנאכסים היא מייללת בפחד ומתכווצת לכדור"
מוג'ק נזכר בסיפורי הניצולים המפוחדים מספינת הג'רנאכסים שהתרסקה לפני כשנה וחצי על הכוכב. הוא נזכר כי הוא ממש ריחם עליהם בזמנו.
"אני הולך לדבר איתה" אמר וטפח על שכמו של קורחוליו."תאי העצמות המשופרים שלך אמורים לחבר את השברים בתוך יומיים איש קטן וגיבור שלנו" הוא פתח את המחיצה ועבר לחלק הקדמי של הכרכרה.
"ג'ני, נכון?" הוא שאל.
"כן, זאת אני" חייכה לעברו חיוך קטן ורודת השיער שהייתה חבושה בתחבושת גדולה על רגלה.
"אני מוג'ק- עזרתי להציל אותך מוועדת הקבלה הצורבת שקבלת כאן בבופו"
"תודה רבה" היא מלמלה ולחצה את ידו בכח."אני לא מאמינה שיצאתי מזה בחיים בכלל"
"זה היה מאמץ קבוצתי של שתי קבוצות כדור כנף וארבעים תושבי הכפר, שבו חבשו אותך" הוא אמר בקריצה.
ג'ני חייכה"אני חייבת לכולכם את חיי"
"אז תגידי, את באה מדיוויניה ? זה במערכת טיריליוס, נכון ?"
"נכון," ענתה והביטה לכיוון רגלה החבושה."אבל אין לי מושג איך הגעתי לפה. התעוררתי פה כשנפלתי איכשהו לתוך הים וכמעט טבעתי. שחיתי לחוף ולא הספקתי להשתעל מספיק אפילו כדי להוציא את כל המים מהראות שלי, כשהאוגליטרים האלה צצו מתוך המים וניסו לנגוס את הישבן מעלי"
מוג'ק שעד עכשיו בהה בשיער הורוד המהמם שלה, הגניב מבט לעבר ישבנה ולחש באופן אינסטינקטיבי"אני לא יכול להאשים אותם"
כשהבין מה שאמר הוא עצם את עיניו וחייך חיוך שדמה בתשעים וחמישה אחוזים לאותו חיוך שמחייך קופיף בונטי קטן לאחר שהפיל בלי כוונה אגוז קוקוס גדול על ראשה של גורילה. ג'ני הרימה גבה אחת והזעיפה את פניה, אך מוג'ק שם לב כי שפתה התעקלה בחיוך קטן.
"טוב, אז על מה רצית לדבר איתי, מוג'ק ?" היא העבירה את ידה על רגלה החבולה.
"ובכן, אנחנו בנסיגה עכשיו ויש סיכוי שהמלחמה תגיע עד אלינו, רציתי לבדוק אם קיבלת הכשרה צבאית כלשהי בעברך"
"טוב, אני יודעת שרוב יצורי עננת כנף העטלף עוברים הכשרה צבאית בבתי הספר הממלכתיים, אבל אני מבינה שאתה ממש לא מכיר את טירליוס.. . יש לנו הסכם צבאי הגנתי עם פדרציות הגלקסיות המאוחדות- אין לנו בכלל צבא בדיוויניה, הדבר היחיד שקרוב להכשרה צבאית שעברתי הוא משחקי הסימולטורים, אותם אני בונה"
"באמת, את בונה עולמות וירטואלים ?" הוא הרים את ראשו בהתלהבות.
"כן, לפחות בניתי בעבר. אבל נראה שהננובים האלה יהפכו אותי למובטלת" היא צחקה.
"כן, מאז שאין טכנולוגיה, העולם ממש התהפך. תגידי ג'ני- בנית איזה משחק מפורסם פעם ?"
"מכיר את פנטזי דיימנשן פולקסור 17 ?"
"כן," הוא ענה בהתלהבות"שיחקתי בזה כל הזמן בפאב הפטיש? משחק מדהים"
"תודה, אני עיצבתי חמישה מסכים ושישים יצורים ורובוטים מתוך המשחק"
"אל תגידי לי שאת עיצבת את אפלומור" עיניו נצצו בהתלהבות כשנזכר במסך המדהים והצבעוני בתוכו בילה ימים שלמים בתוך המשחק.
"כן זאת אני, אהבת ?"
"אם אהבתי," הוא צהל."אני רוצה לעבור לגור באפלומור- זה אחד המקומות הכי יפים שראיתי בחיים שלי- במציאות ובדמיון"
"תודה, הכל מהראש שלי" היא הגדילה את חיוכה.
"אני בטוח שתזכי בפרס טצי של אומני הוירטואל על המסכים המדהימים האלה שעשית"
"אני צריכה לזכות בשני פרסים על זה" היא צחקה."אבל אין סיכוי- אף אחד לא מתיחס לאמן הקטן בימינו"
מוג'ק פשפש בכיסיו והוציא מתוכם שתי וופלות שוקולד איזמרגד בטעם פרי הממברוגנה המקורי.
"בינתיים קבלי ממני שני פרסים טעימים יותר" הוא קרץ ונתן לה את הוופלים.
אז הוציא מכיס שלישי שתי וופלים נוספות עבורו.
"תודה" היא חטפה את החטיפים מתוך ידו"אתה לא יודע כמה אני מורעבת"

זמן קצר לאחר מכן, קורונה, מונטי, גרייס, טריאן , ומלנסי שרכבו בראש השיירה מעלת האבק, הגיעו אל דוג'ר והפריכילי שעמדו בקצה מישורי האבק הצהובים בשפתו של עמק שאגות הקריסטל. דוג'ר סיפק בשנה האחרונה חלקים לנשקים של חברות הציידים והציידות והיה איתם בקשר הדוק לאורך כל אותה התקופה. כעת נראה כי הגיע למקום לפני השיירה לפי בקשתה של גרייס. היא בקשה ממנו לפגוש את אותו פריכילי ירקרק משום שהוא לא למד מעולם את השפה המדוברת, ודוג'ר היה היחידי בכפר שהכיר את אותו הניב הפריכילי בו דיבר היצור.
גרייס קפצה מעל המסען המעופף עליו רכבה ואל האדמה. רגליה העלו אבק כחלחל לאוויר בנחיתתה. היא פנתה אל דוג'ר."האם זהו איאיבלוקמיאן ?"
"כן זה הוא" הוא הניח את ידה על קנוקנתו השקופה של היצור בכדי שתלחץ את ידה בקנוקנה."לצערי יש לי כמה חדשות לא טובות, גרייס" הוא עצר ופלט אנחה לאויר."איאיבלוקמיאן היה העוזר במעבדה של הפרופסור במשך חמש עשרה השנים האחרונות. הוא מספר שפרופסור זיגמונשטיין נהרג לפני שנה ע"י כמה מהיצורים שהינדס גנטית"
גרייס דיברה, אולם קולה איבד לרגע את בטחונו הקבוע."אבל הייתי אמורה לקבל ממנו מידע מקיף על פרוייקט הביו-חלל?"
"זה לא הכל" המשיך דוג'ר."מסתבר שפרופסור זיגמונדשטיין עבד עם פי קיו זד אל אף? אבני הבנין של ביולוגיית החייזרים של הג'רנאכסים" הוא עצר לרגע והביט אל תוך עיניה בחשיבות רבה.
"אם הבנתי את הפריכילית שלו נכון, הדרקונים שעכשיו מסווגים בתור דרקוני חלל התישבו להם במערות בתוך העמק ומתחלקים לשתי קבוצות: הניטראליים- שמתנהגים כמו כל חיה בטבע, והזדוניים- הרוצחים חסרי המעצורים. את כבר בטח יכולה לנחש מהיכן הם קיבלו את האופי שלהם"
גרייס חשפה את שיניה בעצבנות ותו קולה עלה אוקטבה אחת."אז מה שאתה אומר- זה שחצי מהדרקונים הם פשוט זן חדש של ג'רנאכסים"
"זה לא מדויק. איאיבלוקמיאן אמר שהם פשוט הרבה יותר רצחניים מדרקוני החלל הרגילים, לזוועתו הוא גילה כי הם אוכלים את הפצועים שלהם למשל?"
"רק זה היה חסר לי.. . איך מבדילים בין הטובים לרעים ?" היא דרשה לדעת בתוקפנות.
דוג'ר הביט לרגע למעלה לנקודה באויר לפני פניה של גרייס. זיק של חשמל אדום הופיע באוויר מול עיניה ונעלם באוויר לפני שהוא הספיק לתהות על קנקנו.
"ראית את זה ?" הוא שאל במהירות.
"זה סתם ננו-רובוט מעופף" היא הפטירה בידה."תשאל אותו איך מבדילים ביניהם"
דוג'ר מצמץ בעיניו בתמיהה והיפנה את השאלה אל הפריכילי. הפריכילי דיבר בשפה מוזרה שנשמע כי הייתה מורכבת מקולות צפצופים, יללות, ופיצוצי בועות בתוך פיו החצי שקוף ומלא הנוזלים הריריים.
דוג'ר החל לתרגם את הנאמר."הוא אומר שהדרקונים הכסופים-סגולים הם הניטראליים, ואילו הכסופים-ירוקים הם הזדוניים"
חברתו של נימי פלטה אנחת יאוש והביע את רגשותיה בקול רם."רק דרקונים ניטראליים ורעים ?- למה לעזאזל הזיגמונשטיין הזה לא יכל לעשות דרקונים טובים ?"
דוג'ר ענה לה בקול חלש."טוב ? הוא מושג יחסי חמודה ? מה שטוב ליצור אחד יכול להיות נורא ליצור אחר"
איאיבלוקמיאן זחל קדימה מעט על גחונו הרטוב והשקוף לכוון מלנסי ודיבר.
"פק דן לנגן בלוויפאוון גרור דיק טינגש וואפייאו"
דוג'ר החל לתרגם בשנית."הוא הבין מה שאמרת ואומר שהפרופסור עבד על דרקון בודד שהיה- סינרגטי"
הפריכילי נופף את קניקנותו ולאחר מכן סימן בהן עיגול באוויר תוך כדי המשך דיבורו המוזר.
דוג'ר הרים את גבותיו בתקווה" יצורים סינרגטיים הם יצורים שדואגים לטובת הכלל הלא הרסני ? אין לאיאי מושג אם הפרופסור ברא אותו לבסוף או לא"
"טוב," אמרה גרייס בחוסר סבלנות בולט."תגיד לו שאני רוצה שהוא יבוא איתנו לדבר עם הדרקונים הכסופים סגולים. אם השיחות יהיו חיוביות, הוא יוכל לברוח לפילו 13 ביחד איתנו"
גרייס סימנה בידה לטריאן לפרוס את הציידים למצוק בזמן ש דוג'ר תרגם לפריכילי את השאלה.
"הוא ישמח לחבור אלינו" חייך דוג'ר."הוא גם יראה לנו היכן הדרקונים הנייטראלים שלהם הניחו את המלכודות כהגנה בפני הזדוניים"
"מצויין, בואו נתקדם" החוותה גרייס בידה והורתה לשניים מן הלוחמים לעזור לפריכילי לעלות על הפויזנוקרט הקרוב וללוות אותו קדימה בכדי שיוביל את השיירה בבטחה.
מונטי הבונטי, שניצב מאחורי הפוייזנוקראט, ניסה להשיג את תשומת ליבה של קורונה בדחיפה קטנה במרפקו. לצערה הוא הצליח לשטח אותה אל האדמה אפיים ארצה במקום זאת.
קורונה קמה על רגליה, ניערה מעל גלימתה את העפר וצרחה."מונטי ? אתה מנסה להרוג אותי או משהו ? מה הבעייה שלך"
"מה - את לא להיות סולחת לי ? רק רציתי לתפוס את תשומת ליבך" הוא גיכך במבוכה. חיוך מבקש סליחה קישט את פניו.
"בפעם הבאה פשוט תגיד פססססט ? מונטי" היא אמרה והמשיכה לאבק את שריונה ובגדיה.
הוא משך בכתפיו בחוסר אונים."תאמרי קורונה, אולי ראית את גיגי- הפורניקס מחמד שלי באיפושהו מקום כאן בסביבה ?"
קורונה הביטה אחריה לעבר דרך העפר ולפניה לעבר העמק החשוך והעמוק."אל תגיד לי ששחררת אותו מהרצועה מונטי" היא אמרה בקול עייף.
"איזה רצועה את מדברת ? . גיגי לא מאמין ברצועות- הוא אומר שזה גורם לעור הפנים שלו להימתח ולהראות מקומטים וזקנים אחרי שמושכים אותו ברצועה"
לינה שראתה פעם אחת את כלבי השנאוצר על ארץ 7, וחשבה פעם כי עור פניו של יצור לא יכולים להיות יותר מקומטים משלהם, עד שראתה את פניו של גיגי, לא יכלה שלא לחייך."אם גיגי אומר שהרצועות הן אלו שעושות לו את כל הקמטים ? הבעלים הקודמים שלו בטח היו חובבים רציניים של אס אנד אם- שם משתמשים הרבה ברצועות כך שמעתי"
למונטי לקח כמה שניות להבין את הבדיחה, אך כאשר הבין אותה לבסוף החזיק את בטנו הגדולה ופרץ בצחוק מתגלגל. קורונה הזעיפה את פניה. היא היתה בטוחה כי מונטי כלל לא הבין את הבדיחה, ומה שהוא הבין היה בכלל דבר אחר לחלוטין שהצחיק אותו. הוא מעולם לא הבין את הבדיחות שסיפרה לו.
כחמש מאות מטרים מהם, במורד הדרך, עקבו הציידים והכפריים אחר הפוייזנוקרט עליו רכב עוזר המדען הפריכילי. הפריכילי פלט כמה צקצוקים וציפצופים, ונעצר לפני מעבר בין שני קריסטלים ענקיים בצבעי טורקיז עז.
דוג'ר סימן לחבורה לעצור במקום."במקום הזה לפנינו יש מלכודת מסוג כלשהו שהטמינו הדרקונים כנגד אורחים בלתי קרואים"
הוא פנה אל נכדו שישב בעגלה מאחוריו."מוג'ק אולי תגלגל איזה גלגל רזרבי של מרכבה לכיוון ההוא" הוא אמר והצביע לכיוון מורד העמק.
מוג'ק הנהן בראשו, קפץ והפיל גלגל עץ גדול מתוך חלקה האחורי של העגלה. הוא בעט וגלגל את הגלגל לכיוון המעבר הצר בעוצמה. הגלגל התגלגל וקיפץ בין הסלעים למרחק של חמישים מטרים במורד הערוץ ולבסוף פגע בסלע שהקפיץ אותו לאוויר- משם, נפל היישר לתהום הפעורה.
לינה צעדה קדימה."זה לא עובד? אולי כדאי שננסה למצוא משהו עם יותר משקל"
גרייס הביטה לכיוונו של קריסטל סגול ענקי שנשבר מן הבסיס שלו והיה מונח בשולי הערוץ.
"מונטי" היא קראה"אני צריכה שתזרוק את סלע הקריסטל הזה על רצפת המעבר". מונטי עדיין חיפש את פורניקס המחמד שלו והמשיך לחפש אותו בין הערוצים תוך כדי ההתקדמות במורד המדרון. צ'ינו ניסה לעזור לו להרים את הקריסטל הענקי ? אך מונטי רק חייך אליו וביקש ממנו לעשות את זה בעצמו כי הגב המסכן שלו יתקמט מהעומס. זרועותיו האדירות של הבונטי הניפו את הקריסטל בן 800 הק"ג מעל לארבע קרני ראשו והשליכו אותו בקשת גבוהה לעבר המעבר. הקריסטל הלם בעצמה באדמה אולם לא התנפץ לרסיסים באופן מפתיע. מונטי הזעיף את פניו. הוא דוקא אהב לראות שדברים נשברים. החבורה הביטה בסלע במשך 5 שניות שקטות וארוכות אולם דבר לא קרה. לפתע נשמעו עשרות קולות חריקה ושבירה עזים מכיוון האדמה מלפניהם. עשרות קריסטלים ענקיים ומחודדים בצבע כחול כהה הבזיקו ובקעו מתוך האדמה לפניהם ודקרו את האוויר שמעליהם. הם ניפצו את הקריסטל הענקי שזרק מונטי לרסיסים גדולים שניתרו על קירות המעבר בצלילי פעמונים. היצורים סככו בגפיהם על האיברים החשובים להם ביותר מפני הרסיסים החדים.
"איאיבלוקמיאן, אתה ממש נכס" אמרה גרייס וחייכה לעברו.
מונטי- שמח וטוב לבב ממופע ההרס היפייפיה בו חזה כעת, הוציא מחגורתו שני אגרופני פלדה שראשי תיבות שמו"מונטי הבונטי" היו חקוקות עליהן בכסף עוד מהתקופה בה היה שומר ראש בכוכב הבית שלו.
"אני חושב שאני ישמח לנקות את הדרך מכל הניצנוצים האילו" אמר הבונטי וחייך.
דוג'ר הפנה את מבטו לעבר איאיבלוקמיאן. הלה הנהן בפלג גופו העליון ודוג'ר נופף במקלו לעבר מונטי לאישור."רק תזהר על העניים שלך מונטי"
מונטי צעד קדימה והחל לפצפץ את הקריסטלים הענקיים במהלומות נלהבות בעזרת אגרופני הפלדה שלו. לאחר מספר דקות הוא הספיק לפנות ולנקות את הדרך מהגבישים ובני החבורה יכלו להמשיך ולרדת במורד העמק. כעת הם עשו זאת בזהירות יתרה, מפוחדים יותר מתמיד הודות למלכודות הענקיות שאך חזו בפעולתן הקטלנית הרגע. במורד העמק הם גילו בריכה קטנה של מים ורדרדים וצמחים מוזרים בצבעים של כחול וכתום שצמחו בצידי הבריכה.
"אילו צמחים מוזרים.." אמרה מלנסי בסקרנות.
"כן," אמר דוג'ר."אני רוצה לראות אותם מקרוב" הוא אמר והחל לפסוע לעבר הבריכה. הוא לא הספיק לפסוע ארבעה צעדים ובירדג שמן וצעקני התרסק על ראשו עם גלשן האוויר שלו היישר מן השמים.
"בג'יאן- מה אתה עושה פה ?" קרא מוג'ק, ועזר לבירדג לקום מעל סבו השכוב על האדמה. הבעת דאגה עמוקה נסכה על פניו.
"לא שמעתם אותי צועק ?" הוא עזר לזקן מתחתיו לקום ולאבק את זקנו.
"הצמחים האלו ליד האגם הם צמחי טוסטחקסאן. הם קטלניים ביותר"
"אין בעיה לא ניגע בהם" צעק הזקן ועיסה את ראשו הדואב.
"לא," אמר בג'אן והצביע על אחד הצמחים מצד ימין של הבריכה."אתם לא מבינים- אסור היה לכם אפילו להתקרב אליהם"
הצמח עליו הצביע בג'אן החל לרשרש קלות. עשן ירקרק החל לפרוץ מתוך גבעוליו הכתומים. בזה אחר זה החלו לרשרש רשרוש מרושע גם הצמחים האחרים סביב לאגם. סילונים של עשן ירוק ורעיל החלו להשפך לאוויר מתוך הצמחים.
"מהר תברחו זהו ענן מוות" קרא בג'אן."הוא מורכב מתערובת של אטיל וכלור"
גרייס קראה לאנשיה לסגת. שני רוכבים שהתקרבו יותר מידי לענן הקטלני החלו להאיץ בבעלי החיים שלהם בכדי לפנות את המקום בדחיפות.
תוך כדי מנוסה קרא בג'אן,"יש לי רעיון"
קורונה הציצה מעבר לכתפה, וגילתה אותו קופץ מן הקרקע אל זקיף קריסטל וממנו אל גבו של מסען מעופף. הוא דיבר עם הרוכב, והלה השיב לו בחיוך והנהן בראשו.
קורונה רצה לעבר מוג'ק."תסתכל על בג'י הזה- מה הוא עושה ?"
מוג'ק הסב את מבטו וקלט את בג'אן הרכוב על חלקו האחורי של המסען המעופף תופח על אחוריו ומושך בחוט המחובר לזנבו.
הבהמה המעופפת פלטה קריאת בהלה קטנה ושתי נקבוביות בחלקה האחורי פלטו להבות אש ארוכות לכיוון צמחי האגם הקטלניים. הגז הירקרק התלקח אז בפיצוץ עז באוויר שמעל האגם.
יצורי החבורה קראו קריאות בהלה למראה כדור האש הענקי של הפיצוץ.
מוג'ק פקח את עיניו לאחר הפיצוץ הגדול, וגילה נקיק מלא בבדלי צמחים בוערים. מדי פעם נתזי גז ירוק נדלקו בלהבות מעל הצמחים.
"אחלה טריק" קראה קורונה לבג'אן שהיה תלוי כעת על זנבו של המסען מתנדנד מצד לצד ומנסה לכבות בכובעו את כנף מעילו שהיה אחוז בלהבות אש.
"סחתיין על היוזמה" קראה גרייס שדהרה קדימה עם הסווינגריינוטוד שלה, שניסה באותו הזמן לעזור לבג'אן לרדת מגבו של המסען בעזרת זרועות התמנון הארוכות והשריריות שלו. בג'אן הביט לעבר איאיבלוקמיאן שהביט מופתע על סביבתו השרופה.
"תגיד לי דוג'ר, הוא לא יכל להזהיר אותנו שיש פה צמחי טוסטרקסאן? תשאל אותו"
נראה שהפריכילי הבין את השאלה, או לפחות את הטון של השאלה, וצקצק כמה קולות בכדי להגן על עצמו.
דוג'ר חייך."הוא אומר שהוא שכח לגמרי שהצמח הזה רעיל ליצורים אחרים חוץ מפריכילים, הוא בכלל משתמש בצמח בתור תבלין חריף לסנדביצ'ים שלו"
חלק מבני השיירה שהתקדמו לעבר השדה החרוך גיחכו בקול, חלקם השני הזעיף את פניו וקיבל את מורה הדרך חסר האחריות בקללות זועמות.
"קדימה בג'אן" קראה גרייס."תנקה את המעבר שלפנינו מכל הצמחים"
טריאן אותת בידו לשיירה להתקדם.
כעשר דקות מאוחר יותר הם עברו את עיקול הנקיק ונוף מרהיב החקוק במידרונות הקריסטל הגבוהים השאיר אותם פעורי פה למספר רגעים. קירות הקריסטל עצמם היו מעוצבים כמלתעותיו הענקיות של דרקון סגול אדיר מימדים. הסלע היה נראה כה טבעי ועבודת הפסל השתלבה כל כך יפה עם הנוף הקריסטלי, עד כי נראה כי זהו אכן סוג חדש של בעל חיים ענקי העשוי קריסטל כחול.
דוג'ר החל לתרגם את דבריו של איאיבלוקמיאן שהחל לנפנף בקנוקנותיו ולצקצק."כן.. זוהי המלכודת האחרונה. אבל הוא לא יודע אם היא עובדת כעת"
דוג'ר קימט את מצחו כשהוא ניסה לעמוד בקצב המהיר של הפריכילי הנרגש.
"הוא אומר שבעבר המלכודת הזאת הסתמכה על טכנולוגיה של זיהוי ביומטרי שמזהה מרכיבי קודים גנטיים שמשוייכים עם ג'ירנאכסים. בקיצור הם מזהים את דרקוני החלל הכסופים-ירוקים, ומונעים מהם את הכניסה למערות שלהם בעזרת שיני הקריסטל האלו"
הפריכילי זחל לו קדימה על גחונו והצביע על שיני דרקון הקריסטל הענקי. בג'אן בלע את רוקו בפחד כאשר דמיין את שיני הדרקון נסגרות על יצור מסכן וקטן שכמותו.
"אין בעיה אם כך" אמרה גרייס ונופפה בידה לשיירה להתקדם."אני בטוחה שאין ביננו אף אחד עם גנטיקה ג'ירנאכסית"
"אני חושב, שרק ליתר בטחון, כדאי לנו לשים כמה סלעים שיעצרו את המלתעות של הדבר הזה אם הוא מחליט להיסגר עלינו בטעות" העיר בג'אן וחיפש אחר סלעים מתאימים בסביבה.
באותו רגע פרצו קורונה, מוג'ק ומונטי במקהלה של קריאות אזהרה:"הי ! מתקיפים אותנו מלמעלה","תתפסו מחסה", ו-"מי חוצפן זה להיות תוקפת !"
בג'אן חג לאחור בכדי לחזות בשלושה יצורים ענקיים באורך של מאה ועשרים מטרים שהגיחו מעבר למצוקי הערוץ. הראשון מביניהם טס היישר לכיוון הכרכרה שבחלקה האחורי של השיירה. היו אלו דרקוני החלל הכסופים ירוקים, הוא הבין. שריונותיהם הבהיקו והחזירו את השתקפות הנוף הסלעי הסגלגל אל הקרקע. מסיבה זו בדיוק, היסס נהג הכרכרה ולא הטיל את הכידון שבידו לכיוון היצור הענקי הירוק-סגול שעט לעברו מן האוויר. שבעה טפרי ענק שיפדו את גופו כחניטות והטילוהו גבוה לאוויר. גופה האדיר והמשונן של חיית הענק התקפל, התנגש בכרכרה, וגרם לה להתגלגל ולהתרסק לחתיכות על מדרון הסלע המעוקל. שני דרקונים זדוניים נוספים נחתו במרווח הגדול שנפתח בין חבורת היצורים שליוו את הכרכרה לבין מובילי השיירה. גופם האדיר של הדרקונים זהר בגוונים של ירוק ותכלת. הוא היה עטוי שריון טבעי שהבריק ככסף והתעטר בקצוות סכיניים מעוקלים בעלי בסיס עבה ומחורץ. כנפיהם היו בעלות מראה ייחודי ולא ארצי בו השתלבו צורת כנף עטלף מעוקלת, טלפיים מסועפות, ותבניות חדות וזוהרות ששינו את צבען מעת לעת. על גבם נשאו הדרקונים שתי זוגות נוספים של מוטות כנף מקופלות שהזדקרו לאוויר בזויות חדות.
הקבוצה המובילה החלה לסגת לכיוון פתח המערה למשמע הוראותיה של גרייס. גרייס קורונה, מונטי, בג'אן, וטריאן, נשארו מאחור בכדי לחלץ את הלכודים.
"או זה בדיוק המזל שלי שהם גם ירוקים וגם לא סגולים" רתח מונטי.
"איך מפעילים מהר חיה זה"
האחרים הביטו לעברו מבולבלים בזמן שהוא תפס ברגלו של מסען מעופף וניסה ללחוץ בידיו הארוכות על בטנה הענקית של החיה בכדי להפעיל את סילון האש שלה לעבר דרקון החלל השואג שמולו.
במקום להתיז סילון אש, נהמה החיה בעצבנות והתיזה לעברו זרם מים רותחים בצבע צהוב.
"הצילו מה זה הוא להיות עושה עלי פיפי כזה" זעק מונטי בשברון לב.
בג'אן קפץ לעזרתו ומשך ברצועת הזנב של המסען. החיה שיחררה בחוסר רצון את סילון האש הנכסף לעבר הדרקון.
"תגיד תודה שהיא לא להיות בועטת לך בראש מונטי. לא לוחצים על הבטן של מסען מעופף." בג'י עצר את צעקותיו בכעס."להיות בועטת ? אני לא מאמין התחלתי לדבר כמוך מונטי"
מונטי,שעשו עליו כרגע פיפי, איבד את עשתונותיו מכעס והרים את ידיו בכדי להנחית מהלומה ניצחת על ראשו של בג'י.
"השתגעת ?" צווח בג'י."אתה לובש את אגרופני הברזל עליך"
ידיו של מונטי נעצרו באוויר אולם לא ע"י רצונו שלו.
שתי ידיו של מונטי נמשכו לאחור ע"י כוח מגנטי בלתי נראה וגופו החל להגרר בעקבותן לכיוון הדרקון אפוף הלהבות.
נראה כי האש הצליחה רק להרגיז את הדרקון הענקי שצרח בקול קורע אזניים משהו שנשמע כמו:"הקבב שלי- מנסה לטגן אותי ?"
"דרקון זה להיות מדבר" צעק מונטי.
"רק שלא יתחיל לשיר" צעקה לעברו קורונה, שאף היא החלה להמשך לעבר החיה הענקית.
בג'אן נוכך שאף הוא ושאר היצורים החלו להימשך לכיוון המפלצת בעקבות שריונות הפלדה ושאר אביזרי המתכת שברשותם."לא יאומן אלקטרו מגנטים חיים" הוא חשב לעצמו באחת.
"תפטרו מכל הפלדה שברשותכם" צרח בג'אן אל תוך חלקו האחורי של שריון הכתף דמוי הרמקול שהספיק להוריד מעל כתפו."כן, תקשיבו לי תנתקו מעליכם גם את השריונות החברה האילו הם אלקטרו-מגנטים חיים, והם ישפדו אתכם מקרוב"
עשרות מיצורי השיירה נפלו אל הקרקע מעל רגליהם והחלו להגרר לכיוון שלושת הדרקונים הזדוניים. ענני אבק וצעקות רמות עלו במהירות לאוויר שסביבם. הדרקונים התקמרו כעת לצורות כדוריות. סדקים כתומים ולוהטים עיטרו את צידי גופם. מונטי שלא עטה כל שריון לגופו הבין לבסוף כי אגרופני הפלדה הענקיים שעטה משכו אותו לכיוונו של מוות ודאי. הוא שחרר מידיו את האגרופנים שזינקו אל גב המפלצת הקרובה, ואז קם וברח על נפשו, מתחמק ממלתעותיה הנסגרות של אותה המפלצת.
בין הנגררים נשמעו זעקותיו של מוג'ק שנגרר החוצה מתוך שברי הכרכרה המרוסקת."לא תקחו את הכילף השורף שלי ממני חבורת קיפודים מגנטיים מפלצתיים שכמותכם"
זעקת תדהמה נשמעה מפיה של גרייס לפתע."הצילו שריון החזה שלי עף לי"
מוג'ק פער את עיניו לרווחה וחיפש את דמותה של גרייס חסרת חלק הלבוש העליון מבין ענני האבק."מי צריך כילף בכלל" הוא קרא."גרייס, אני בא להציל אותך" אמר ושיחרר את הכילף מבין ידיו.
פלדירוק, רוגן, וקג'ינקו ? שהיו שלושה מן הלוחמים בני האדם- הקדימו את מוג'ק אל גרייס והגישו לה פרוות בכדי שתוכל להסתיר בהן את מערומיה.
זירדנזאק עייף וחסר מזל אחד, לא הספיק להוריד מעל גופו את שריון הפלדה שלו, והשתפד על אחד מקוצי הענק שעיטרו את גבו של הדרקון הזדוני. סילוני פלזמה כתומים זהרו מתוך חריצים בשריונה של המפלצת ושרפו את הזירדנזאק לעפר בתוך שניות.
"זה הרחיק לכת יותר מידי" זעקה גרייס למראה המאורע הנוראי. היא הניפה את ידיה לאוויר ולחשה פקודה מוזרה כלשהי. ברקים שייצרו הננובים שברשותה, ניתרו מתוך ידיה ופגעו באדמה הסלעית בפיצוצים עזים לפניה. סלעים גדולים ומחודדים פרצו בבבזק מתוך האדמה בסדרה של פיצוצים, שהתקדמה על גבי הקרקע בצורה של קלשון ענקי לכיוון הדרקון הקרוב אליהם. באותו הרגע נורתה מגבו של היצור סדרה של קוצים תכולים-ורודים שפגשו במעופם את הסלעים המתרוממים ופוצצו את מחציתם לחצץ ועפר. גרייס נהמה בעצבנות, והחלה בסדרה של תנועות ידיים מסועפות וצעדים שהזכירו את התנועות של ריקוד חינני עתיק של אומנות לחימה קירילית שנשכחה מן העולם לפני עידן ועידנים. קירות סלע נוספים זינקו לאוויר ועצרו עוד מטר של קוצים מתפוצצים מלפגוע ביצורים בחלק המאסף של השיירה. גרייס שרטה באצבעותיה באוויר. מליוני אורות זעירים בגוונים עזים של אש, זינקו קדימה מן הבקעים באדמה בדמותם של שלושה ברדלסים ארפרוטרידיסטים מסתערים, כמצוות דמיונה של גרייס. הדרקון הקרוב איליה התקמר וגרם לסדקים המסנוורים שעל גופו להפתח ולהתיז מתוכם אלומות של מתכי פלזמה וחלקיקי מתכת לוהטים כנגד ההתקפה. ההתנגשות בין שני הכוחות, הביאה לתצוגה מרהיבה של מאות פיצוצים צבעוניים שניתזו לאוויר והאירו את שדה הקרב כזיקוקי דינור. היצור נותר פצוע ומדמם. דם רותח וכתום ניגר מתוך שסע ענק ברגלו הקדמית. קול שאגות הדרקון התמזגו כעת בקול שאגות הכעס של שני חבריו שהבחינו בחברם הפצוע.
"חוצפנית- זהו איננו הכוח שלך להשתמש בו" צרח אחד מן הקולות בקול שנשמע כמו אלף משחזות מהדהדות והרעיד את האדמה תחתיהם.
מטח של חומצה טס באויר ופגע בשריונותיהם של שלושת הענקים המפלצתיים. המטח נורה מתוך זרבובית הראש של הפויזנוקראטים עליהם רכבו מלנסי, מוג'ק, ולוחם אדם חשוף חזה.
"חייבים להעביר אותם לצד שלנו" קרא דוג'ר שרכב קדימה עם הפוייזנוקראט שלו."אין להם שום סיכוי כנגד המפלצות הללו? בלי הנשקים ובלי השריונות"
גרייס הנהנה בהסכמה. היא שלפה את מגן הרחיפה שלה מתוך הסלע בו עיגנה אותו קודם לכן כנגד המשיכה המגנטית החזקה של היצורים."דוג'ר ? קח את כולם ותכניס אותם למערה" היא קראה."אני כבר אדאג ליצורי המאסף".
דוג'ר הצליף בישבן הפויזנוקראט שלו ודהר לכיוון פתח המערה דמויי ראש הדרקון."קדימה לוחמים שמעתם מה היא אמרה- אחרי"
כשלושים יצורים החלו רצים ודוהרים בחשש מה אחרי דוג'ר אל תוך מלתעות מפלץ הקריסטל הענקי, אולם בג'יאן וקורונה מיאנו לעקוב אחריהם.
בג'אן פנה אל גרייס בגבורה ואמר."אנחנו נעזור לך לחלץ אותם קוסמת- את לא לבד"
גרייס חייכה לעברו חיוך מעוקל."ובכן, קדימה- למה אנחנו מחכים"
קורונה חייכה לכיוונו של בג'יאן חצי חיוך ושאלה."בג'י? מי לעזאזל נתן לך את הרשות לנדב אותי למשימת התאבדות ? , ואיך אתה בדיוק מציע שנעזור לה לחלץ אותם משם- חתיכת צפרדע מגודלת שכמותך"
בג'יאן חייך חיוך מלא שיניים משום שהאמין כי קורונה חשבה גם היא על השימוש בסווינגריינוטוד ורמזה על כך במשפט האחרון שאמרה."בעזרת צפרדע אפילו עוד יותר מגודלת ממני" הוא השיב לה בקריצה והשליך אותה על גבי אוכף הסווינגריינוטוד ללא כל אזהרה.
"בג'יאן ? מטורף שכמוך אני יכולה לטפס בעצמי" היא צעקה.
"טוב להרגע" הוא קרא."צריך להציל את מוג'ק והאחרים"
גרייס לא המתינה שם בכדי לשמוע את המשך שיחתם. היא טסה לה היישר לאויר תוך כדי התווית סימנים שונים בידיה שהורו לננובים לטוס בסלסול ולתקוף את הדרקונים. צורת ההתקפה שלהם הזכירה תמנון בונטי המצליף בזרועותיו וסוגר על שושנת ים בניסיון לטרוף אותה בשלמות. מופע זיקוקי דינור מרהיב של פיצוצים צבעוניים, ניצוצות, והבזקי פלזמה, שוב החל לפצפץ באוויר מסביב לשלושת הדרקונים.
בג'יאן קפץ לתוך אוכף הסווינגריינוטוד השני לצידו של הסווינגריינוטוד של קורונה.
זוהי ההזדמנות שלנו" הוא קרא ומשך במושכות.
"כן" אמרה קורונה, וחיפשה בעיניה אחר נימי והגלשן שלו בשמיים. היא קיוותה כי הוא עדיין חי ורצתה להציל גם אותו.
הסווינגריינוטודים זינקו לאוויר בניתור אדיר, והושיטו את זרועות התמנון השריריות שלהם אל צידי הערוץ זו אחר זו כפי שעושים קופי היערות ההליוסים ארוכי הידיים. הם החלו להתנדנד קדימה באוויר מעל הערוץ כשהם נאחזים בגבישי הקריסטל הגדולים, אחד אחרי השני. קורונה הביטה למטה דרך מטחי הזיקוקים והעשן.
חבורה של יצורים חצי עירומים, עסקו נמרצות בהשלכת פיסות סלעי קריסטל לעבר הדרקונים המסוכנים. קורונה הנחיתה את הסווינגרינוטוד שלה בסמוך לחבורת יצורי השיירה. הללו נבהלו כל כך מעצם הופעתה בשדה הקרב, עד שכמעט ורגמו אותה בשבבי קריסטל קטלניים.
"אנחנו לא דרקונים היא קראה בפחד, ומצאה בקהל את חיוכו של מוג'ק שהביט לעברה בהערצה.
"קורונה ? אני אוהב אותך באת להציל אותנו ?" הוא צעק בשאלה.
היא חייכה לעברו וקראה בשמחה."קדימה תעלו יש מקום לעוד חמישה יצורים על הסווינגריינוטוד"
שלושה זירדנזאקים, ושני בני אדם טיפסו נמרצות אל גב החייה הגדולה.
"רגע" קרא ולזניק, וצלע קדימה על גבי הקב שלו מתוך הקהל."אנחנו חמישה עשר . על מה ירכבו עוד עשרה חברים ?"
באותו הרגע נחת בג'יאן עם הסווינגריינוטוד שלו על האדמה שמשמאלם."חמישה אצלי, וחמישה על המסען מאחורה" הוא אמר והצביע באגודלו אל המסען המעופף שהיה קשור בחבל אל רתמת הסווינגריינוטוד שלו.
"חשבת על הכול בג'יאן ! כל הכבוד" נופף ולזניק את גביוניו בהערכה והשליך את הקב עליו נשען עד עתה על גבי הסווינגריינוטוד של בג'יאן.
במהרה, כל ניצולי הכרכרות המרוסקות היו רכובים על גבי שלוש החיות הגדולות. לינה וג'ני קשרו את אלונקתו של קורחוליו הפצוע לרתמת המסען המעופף, ונקשרו אף הן אליו בחגורות שהיו כרוכות סביבו. כשהמריאו לאוויר דרך ענני האבק, חשבה לינה ששמעה אנחת הנאה צרופה מתוך ערימת התחבושות בתוכה היה חבוי קורחוליו. היא הביטה בתכריכים וגילתה עניים נוצצות ופה מחייך שניבטו אליה מתוכם.
"קורחוליו ? אתה איתנו" היא צהלה בשמחה.
"כן" נשמע קול מאושר מתוך התכריכים. המבט נח על החזה של לינה ועל המחשוף הנדיב שגילתה חזיית התחרה שלה.
"חוצפן" צרחה לינה, והנחיתה על פניו סטירה מצלצלת. צעקה אדירה של כאב נפלטה מפי הגמד החבוש לחלל האוויר.
"שקט אנחנו כמעט מעל הדרקונים" אמר בג'יאן, אולם הזהרתו לא הועילה בדבר.
כדור פלזמה שנורה מפיו של דרקון החלל תחתיהם טס באוויר, והתפוצץ תחת בטנו של הסווינגריינוטוד, וגרם לו לפציעה אנושה.
זרועותיה הארוכות של החיה איבדו באחת את אחיזתן במצוק, והיא צנחה היישר מטה לעבר הדרקון הפצוע. הסווינגריינוטוד המדמם הספיק לשאוג בכאב ולכוון בכעסו את קרן האף הגדולה שלו לעבר גבה של המפלצת, לפני שראשו התרסק לתוך גופה הזוהר.
רוכבי הסווינגריינוטוד התרסקו אל תוך הנקיק והתגלגלו על האדמה ללא פגע.
מונטי וטריאן, הופיעו מבין הסלעים המרוסקים והחלו לסייע ליצורים הפצועים להתרחק מן המקום.
"טריאן ? תוציא את כולם החוצה, ואני כבר אדאג למפלצת" קראה גרייס ופיקדה על ענן ננובי זוהר לטוס בצורת עיט ענקי אל על, ולפוצץ חלק שלם מתוך צידו המזרחי של צוקו של הנקיק שנפרש מעליהם. מפולת סלעים התרסקה אז מתוך הצוק והחלה ליפול לכיוון האדמה. גופותיהם של הדרקון והסווינגריינוטוד נמחצו תחת המשקל האדיר גם יחד.
הניצולים מיהרו לשאת את הפצועים ולמשוך את המסען המעופף ואת שאר החיות מבעד לשער מלא השיניים. לפתע נשמעה הרחק מלמעלה מקצוות הנקיק האדיר זעקה של דרקון נוסף. לינה קראה בבהלה והצביעה בידה לעבר המפלצת הנוספת שצללה לעברם."היי? תראו מה מרוח על הכנף של הדרקון הזה"היא אמרה בקול מלא תקווה.
בג'יאן, מוג'ק, וטריאן סבו לאחור והביטו יחדיו לשמים. הם הבחינו בדרקון חלל ירוק שהתפתל באוויר וניסה לנער מעל כתפו הימנית גלשן אוויר שחור ומרוסק.
בג'יאן צמצם אז את עיניו והבחין כי פניו של הדרקון היו נתונות ביסורים וכי הדבר ממנו ניסה להפטר בפראות כלל לא היה הגלשן. היה זה הליוס שזחל במהירות מסביב לגופו של הדרקון ושיסע בו את שיניו וטפריו ללא הרף בכל מקום בו הצליח למצוא פרצים בשריון.
"נימי חי" קראה קורונה ומחאה בכפיה בשמחה.
מלנסי צהלה וקפצה בשמחה."ידעתי שהוא לא יתן לשום דבר לפגוע בו" היא מחתה דמעת אושר מעינה.
"מהר, תיכנסו למערה" צעק בג'יאן ומשך את קורונה אחריו בידה.
הדרקון התרסק אז אל האדמה מאחוריהם ונופף בפראות בכנפיו ובגפיו בניסיון לתפוס את היצור שהטריף את דעתו בעקיצותיו. ההליוס ניתר מגבה של המפלצת ובירך בצהלה את חבריו הותיקים.
"אהלן חברה, קפצתי לבקר- הבאתי לכם כלבון מחמד, אבל אני חושש שהוא לא מאולף"
בג'אן צחקק, אולם מלנסי וקורונה יכלו רק לצרוח בזמן שארבעתם דהרו אל תוך לוע המערה מלאת השיניים, מתחמקים מטלפיו ומכנפיו האימתניות של הדרקון שנכנס ביעף אל תוך המערה. לפתע נשמע קול שבר אדיר מפיתחה של המערה. המצוק עצמו זז ממקומו. שיני הקריסטל של ראש הדרקון המפוסל נסגרו באחת על גופו האדיר של הדרקון הג'ירנאכסי ושיפדו אותו לאדמה.
"אני לא מאמין," אמר בגי'אן."מערכת הזיהוי הביומטרי עדיים פועלת פה כפי שאמר איאיבלוקמיאן"
"איזה זיהוי.." מלמל נימי בתדהמה."ההר הזה פשוט הכניס בדרקון הזה ביס.. אני רק מקווה שהוא לא יחליט גם לבלוע אותו פתאום.."
"איפה גרייס ?" קראו ביחד טריאן ומוג'ק מן המערה לפניהם.
קולות נפץ רמים בישרו על התקרבותה של המנהיגה כסופת השיער. מספר סלעי קריסטל התפוצצו לרסיסים בפיצוצים אטומיים רמים. גרייס הופיע באויר מבין הפיצוצים וטסה באלכסון במעבר הצר שבין קירות לוע המערה לבין הדרקון המשופד.
הדרקון הגוסס נעץ לפתע את ידו הענקית לצד גופו והחטיא את גופה של גרייס במהלומתו בסנטימטרים ספורים.
תקרת פתח המערה התרסקה אז אל תוך הרצפה ושמה קץ לחייו של המפלץ.
"אני לא מאמין שיצאת מזה בחיים" קרא ולזניק לעברה בשמחה, בעוד חבורת היצורים החלו להריע לגרייס.
מלנסי קפצה לתוך זרועותיו של נימי ונשקה לו. היא היתה מאושרת לראות אותו בחיים לאחר כל שעות הדאגה האחרונות שעברו עליה.
אולם שאגה רועמת ממעמקי המערה, שברה את שמחתם באחת. דרקון נוסף הסתער לעברם, מתפרע ושואג בטירוף. מספר יצורים זינקו לעבר כוכי המערה בכדי להתחמק מן הצלפות הטלפיים והזנב האימתניות של המפלצת.
"תתרחקו ממנו" צעקה גרייס."אני אחסל אותו לפני שהוא יעשה מאיתנו שיש-קבב"
לפתע מונטי הבונטי רץ קדימה לעבר המפלצת המתפרעת ששאגה בטירוף.
"מה אתה עושה ?" קראה קורונה.
נביחות מהדהדות נשמעו ממעמקי המערה מאחורי הדרקון.
"זהו גיגי פורניקס המחמד שלי? אל תירי גרייס" צעק מונטי, והמשיך לרוץ לעברו השני של הדרקון השואג. מונטי גילה את הפורניקס המכונף שלו נובח משמחה למראהו. כנפו החדה כחרב הייתה תקועה עד חציה בתוך ישבנה של המפלצת. גרייס התקרבה לעבר המפלצת כשאלפי אורות זוהרים ריחפו והסתדרו מעל ראשה במבנה של חישוק. האור של הננובים האיר כעת את כל גופה של החיה הענקית וגילה את אופייה האמיתי ? היה זה דרקון חלל סגול, ולכן היה נייטרלי
"איך לעזאזל נתקעת שם ?" שאל מונטי בקול נוזף. הוא ניתר לאוויר ומשך את הפורניקס שלו בחוזקה החוצה מן הפצע בישבן המפלצת. הדרקון שאג בכאב, וקולו הרעיד את קירות המערה.
"אני ממש מצטער לך מר דרקון סגול" לחש מונטי בשפתו העילגת, והביט היישר לתוך עיניו של היצור הזועם. חיוך ענקי ומתנצל נמרח על פניו."לפעמים גיגי טס ממש כמו משוגע. הוא בטח נכנס למערה החשוכה הזאת ולא ראה שהישבן שלך ניצב במסלול התעופה שלו"
הפורניקס נהם באושר תחת ידו המלטפת של הבונטי, מתעלם לחלוטין מן המצב המפחיד אותו כפה על בעליו.
קולו של הדרקון הרעיד את המערה פעם נוספת. הקול נשמע כשילוב מתנגן של אלפי סלעי נחל חלקים המתגלגלים במורד תוף עור ענקי. שינויי טון הדיבור שלו לוו בצליל הנשמע כמו שינוי אקורד של גיטרה חשמלית עם אפקט עיוות קול מטאלי רך. הטונים הגבוהים של הדיבור שלו נשמעו כאפקט שפתיים מורכב שכאילו נוצר ע"י אמן סינטיסייזר בעל דמיון ומעוף יוצאים מן הכלל.
"יש לכם מזל שאני לא נמנה עם אותם יצורים שנוטרים טינה" אמר הדרקון וקרב את ראשו הענקי אל מונטי.
מונטי לא היה בטוח מה רעד יותר, הריצפה או גופו שלו. בכל מקרה,? הוא חש בצורך עז ביותר להתנצל בשנית."אני מאוד מבטיח לך, מר דרקון סגול, שזה לא יקרה שוב. אנחנו נלך לאופטומטריסט ונתאים לגיגי משקפיים חדשות והוא יראה טוב ולא יתקל יותר בדברים. זה גם יתאים לאופי שלו? משקפיים, הוא מאוד חכם אתה יודע ? אוי" מונטי הביט לעבר פצעו המדמם של הדרקון."תן לי לשים לך פלסטר על הפצע"
הוא תלש את הגלימה שלבש מעליו ורץ מיד אל כיוון אחוריה של החיה הענקית.
"לא זה ממש לא הכרחי? אנחנו מחלימים מאוד מהר" אמר הדרקון והרעיד את הקירות בשנית בקולו. אבנים קטנות נפלו מן התקרה בתגובה לקולו. אולם מונטי התעלם מן הקול האדיר, והיה נחוש בדעתו לחבוש את ישבן החיה המסכנה. הוא ניסה לעטוף את אזור הפציעה בעזרת גלימתו.
"די, אמרתי שאני לא צריך שום חבישה. היי בונטי אל תשים לי את הדבר המזוהם הזה על הפצע" הדרקון האדיר החל לדלג בכבדות במעגלים בניסיון להתחמק מפני פיסת הבד ומפני הבונטי המטופש שהמשיך לנסות ולחבוש את ישבנו. גופה האדיר של המפלצת התנגש בקירות המערה ותלש ממנו סלעים גדולים.
"הם עוד ירסקו את כל גג המערה הזאת על הראש שלנו" צייץ מוג'ק כשהוא מדלג לצידו, לבוש בתחתוניו, בכדי להתחמק מכמה סלעים ואבנים שנפלו מגג המערה."מונטי תפסיק לרוץ" צעקה גרייס, ופיקדה על קבוצת ננובים מעופפים בצבע אדום להסתדר לצורת יד ארוכה, לתפוס את מונטי במכנסיו, ולמשוך אותו באוויר לכיוונה.
"תודה לך, כסופת השיער" נהם הדרקון והישיר מבטו לעבר עיניה התכולות של גרייס."ובכן ? את היא האישה שבידה הכוח להציל את כולנו.."
גרייס קפצה לאוויר ונעמדה על מגן הסילון שלה שהחל לרחף לגובה פניו של הדרקון."אני לא מאמינה? כל כך מהר נהייתי מפורסמת ?" היא אמרה והרימה את ידיה באוויר בשאלה.
"לסיירים שלנו היה קשה מאוד לפספס אותך מאז שהתחלת להשתמש בכוח הננובי" הוא השיב.
גרייס הרגישה כאילו מבט עיניו האדירות חודרות אל תוך עיניה ובוחנות את עמקי נשמתה.
"ובכן? אני משערת שהסיירים שלך קטנים הרבה יותר ממך, אחרת היה קשה מאוד לפספס אותם" חייכה לעומתו גרייס.
הוא החזיר לה חיוך דרקוני מפחיד ומלא שיניים."טוב תסכימי איתי שישנם נושאים הרבה יותר דחופים וחשובים שעומדים על הפרק" הוא אמר, נשף קלות באפו, וגרם למגן הסילון של גרייס להתנועע באוויר מצד לצד."קוראים לי אוקסינורון, ואני הוא מנהיגם של דרקוני החלל" הדרקון מחה את כפות ידיו הענקיות זו בזו.
קיר אדיר עשוי סלעי קריסטל, החל להתרומם היישר לתוך חריץ שהיה קבוע בתקרת המערה בקצה המסדרון.
"וזהו כוח המאסף של השבט שלי" הוא החווה בידו לחלל האולם שנפרש למולם.
עשרות אורות צהבהבים נדלקו, מולם בתוך האולם הענקי שקוטרו עלה על קילומטר וחצי. שמונה עמודים אדירים, בעלי עיטורים זהובים מורכבים, נמשכו עד לתקרתו המעוקלת ורבת הקשתות של האולם ותמכו במשקלו. במרכז האולם נפער פיר ענקי בקוטר של כ 200 מטרים. דפנותיו היו מצופות בקריסטלים כחולים. כשלושים דרקוני חלל סגולים, ורדרדים, שמנים ורזים, משוריינים ועירומים, ניצבו לפניהם, אוחזים במוטות זוהרים ומעוטרים בידיהם. הם נעצו את עיניהם הזהובות באוסף היצורים המוזרים שנגלו למולם.
גרייס ריחפה קדימה ועצרה בין אוקסינורון ושיבטו באוויר."שמי גרייס ננובה, ואני מדענית רב תחומית מכוכב פילו 13, שעובדת בשיתוף עם צבא הפדרציה. היצורים שאיתי הם לוחמים מבופו שעברו גיהנום רק בכדי להגיע לכאן ולפגוש אתכם" היא אמרה בהתרגשות."יש בידי את כוח ההינע האטומי החזק, שיאפשר לכולנו להגיע בשלום אל פלנטות הפדרציה_"
"אם כן," קטע את דבריה אוקסינורון בקולו המהדהד."אנו נשמח לכרות עם כולכם ברית? ולצרף אתכם איתנו למסע. אתם רק צריכים להבטיח שתעשו כל מה שנאמר לכם לעשות ו_" עיניו של דרקון החלל ננעצו לפתע בנקודה בלתי מוגדרת בתקרה שמעליו."בניו של קסארלץ' מצאו אותנו"
"אנחנו צריכים להמלט מייד, אוקסינורון" קרא דרקון שרירי שכתפיו עוטרו בדרגות וחזו עוטר בשריון בעוביו של בית מגורים בעל שתי קומות.
"איך לעזאזל הוא קיבל את המידע הזה כרגע" שאל מוג'ק וגירד בזקנו.
בג'אן ענה לו בניחוש מהיר."אני מאמין שהם יכולים להשתמש ברדיו ביולוגי מובנה אתו הם נולדים ? בדומה לליויתני החלל. זה לפחות מה שאני הייתי מטמיע בהנדסה הגנטית שלהם אם הייתי במקום פרופסור זיגמונשטיין"
אוקסינורון כפץ את אגרופיו והחל לדבר אל שבטו במשנה חשיבות."אחי, התקווה להמריא היישר אל החלל נגוזה. אנו נאלץ לבחור בתכנית השנייה- המסוכנת יותר, ולהשתמש במנהרת הכוכב"
"אתה לא מתכוון לתעלות של בינטוני הקווארץ שחרצו את הכוכב הקר והפכו את בופו לכוכב חרוז" הזדעק בג'אן."תגיד לי שזה לא מה שאתה מתכוון אליו"
"זהו בדיוק הדבר עליו אני מדבר" רעם אוקסינורון."אם נצא היישר מלמעלה דרך האטמוספירה, בניו של קסארלץ' יביאו לקורבנות לא הכרחיים לכוחותינו באופן ודאי. לכן זוהי הדרך היחידה למנוסה"
"אבל זה נראה כל כך מסוכן" קפץ בג'אן לגובה ראשו של המנהיג הגדול, והצביע על הפיר הענק שהיה מלא בשיני קווארץ בולטות בצידיו.
"אל דאגה בירדג" הניד את ראשו אוקסינורון בתנועה מרגיעה."שאר השבט שלנו כבר עשה את המסלול הזה ויצא מצידו השני של הכוכב ואל החלל בשלום"
"ש..ש.. שאר השבט ?" גימגמה קורונה כשחשבה כמה מקום יתפוס מספר גדול אף יותר של דרקוני חלל בתוך האולם האדיר.
"גרייס, כפי שאת יודעת, אנו מצוידים ביו השאר במגני חזה המתוכננים לשמר צורות חיים שונות בחלל ולשאת משאות שונים בתוכם"
גרייס הנהנה בחיוב. היא ושאר הלוחמים סקרו את שריונות החזה שעטו על גופם חלק מדרקוני החלל. הצורה של השריונות הייתה צורתו של יהלום בעל חיתוך ברקת קורן בצידיו וחיתוך נוות בפסגתו. השיריונות היו עשויים מסגסוגת של מתכת שחורה. חלונות כחולים, כהים, ועבים מבטון שקוף נפרשו לאורך ולרוחב השריון ורמזו כי הם ברי איכלוס.
"יש לנו מערכת חיה של צמחים סימביוטים שחיים בחממה על גבינו ומייצרים חמצן, גזים נוספים, ומרכיבי תזונה רבים שיכולים להחזיק את כל מיני היצורים שפה בחיים למשך כמה חודשים בחלל. גופינו מותאם לחיים בחלל והסילון הטבעי שלנו, והכנפיים הסולריות שלנו מאפשרים לנו לנווט בחלל בקלות. גרייס? מה שנותר לך לעשות, הוא לקחת כל את אנשיך ולטפס אל תוך התאים שבתוך השריונית. אני בטוח שתמצאו אותם מרווחים ביותר. יש גם מקום בשביל חיות המשא שלכם"
"אוקי לוחמים? שמעתם מה אמר הענק הידידותי, קחו אתכם קודם-כל את הפצועים ותתחילו לטפס לתוך השריונות. אנחנו טסים לפילו 13" קראה גרייס בשמחה.
ההיסוס של בני החבורה פסק באחת כאשר רעם של פיצוץ נשמע מגג האולם האדיר ולבנים מצופות בעיטורים זהובים החלו נופלות לכיוון הרצפה. חבורת הכפריים והלוחמים החלו לרוץ לעבר הדרקונים ולברך אותם בברכות שלום מפוחדות. הדרקונים השיבו בברכות שלום וחלקם הציגו את שמם בפני הנוסעים הקטנים. תריסר מן הדרקונים נשכבו על גחונם כשהם נשענים על החלק הקדמי של שריונותיהם העבים. הם פתחו בטלפיהם דלתות ענק ברוחב עשרה מטרים שהיו קבועות בצידי השריונות.
"אהלן ? אני רוקמלטר. תכנסו ותעלו לתוך הקומות העליונות" אמר הדרקון שולזניק, מונטי, מוג'ק, וג'ני עמדו לעלות אל תוך שריונו.
ולזניק הציץ פנימה אל תוך חלל שריון החזה האדיר, וגילה בתוכו חדרים גליליים מרוהטים ומסוגננים, שכללו מטבחונים וחדרי שירותים."הכל טוב ויפה," אמר הארפרוטרודיסט."אבל אין סיכוי שיש לך מזון שמותאם במיוחד לאפרוטרודיסטים בתוכו"
הדרקון כחכח בגרונו."יש בתוכו מכלים המכילים גלולות אצתיות שבתוכן נמצאים כל מרכיבי התזונה של היצורים בפלנטה. לעומת זאת? אני לא יכול להבטיח לך שהגלולות האלו יהיו טעימות" נאנח הדרקון.
מונטי הטיח את כף ידו בראשו."אמרת כרגע שכל מה שיש לאכול פה זה גלולות ? אתם משוגעים בחיים לא תצליחו להעלות אותי על הדרקון הזה? הבטן שלי רק האזינה לזה וכבר התחילה לקרקר"
"טוב, תישאר פה עם הבנים ש



נושא נכתב על ידי נשלח
  כוכב השחר הזועם- הספר המלא. (250 עמודים) אורי מני 06:44 22/07/2007
  המשך: פרקים שלישי ורביעי. אורי מני 06:45 22/07/2007
  המשך: פרקים חמישי ושישי. אורי מני 06:47 22/07/2007
  המשך: פרקים שביעי ושמיני. אורי מני 06:48 22/07/2007
  המשך: פרק תשיעי אחרון. אורי מני 06:49 22/07/2007
  Re: המשך: פרק תשיעי אחרון. נתי 01:27 30/12/2009


מצטערים, אין לך הרשאה לכתוב/להגיב בפורום זה.
This forum powered by Phorum.