בקרו גם בפורום האגודה
חזרה לאתר האגודה
פורום הסיפורים :   מיועד לפרסום וביקורת של סיפורי מד"ב ופנטסיה; מנהל הפורום: זיו קיטרו (Sickbar) 
לקבלת עדכונים חודשיים בדואל על פעילויות האגודה, הצטרפו לרשימת הדיוור על-ידי משלוח מייל למזכירות האגודה.
RSS Headlines
רוצים לפרסם כאן סיפורים? ראשית, קראו את כללי הפורום.
המשך: פרקים שביעי ושמיני.
נכתב ע''י: אורי מני (IP Logged)
תאריך: 06:48 22/07/2007

פרק שביעי
בניו של קסלראץ'- מביא המוות הג'ירנאכסי

בג'יאן הרגיש חסר אונים באויר, כשראה את האוגליטר הענקי הזוהר פוער את פיו בכדי לבלוע את מו. הוא הביט בבעתה והיה בטוח כי הוא הולך לאבד את חברו הטוב. באופן מפתיע האוגלטור עזב את ארוחת הערב שלו והתחיל לנפנף בזרועות התמנון שלו לכל עבר כשהבעה מפוחדת נסוכה על פניו.
האוגלטורים האחרים גם הם החלו להתנהג בצורות מוזרות ביותר ובלתי צפויות.
חלקם החלו לנגוס באויר בטירוף, חלקם החלו לרקוד ריקודים מוזרים, קפצו לסלטות באוויר והשפריצו על עצמם מים. האחרים החלו להכות במים בטירוף, וניסו להתקדם לכיוון החוף.
המיפלץ האדיר התחיל אף הוא להתנהג באופן מטורף, הוא שיגר את שתי הזרועות הסילוניות שלו שהחלו לטוס בשמיניות מבולבלות באוויר מסביבו .שאר גפיו הארוכות ניסו לגונן על גופו בפני כוח בלתי נראה ואיום- אפילו יותר מעצמו.
בג'יאן החליט לעצמו שהעננים המסתעפים הזוהרים הללו שבהם דישדשו האוגליטרים הם דבר מסוכן, מוזר, ומעניין ביותר. ומה שהם לא יהיו, הם כניראה הגורם להתנהגויות המוזרות הללו.
הוא הבחין לפתע בקורחיוליו הגדול גורר את ורודת השיער אל סלע גדול ושטוח שבצבץ מן המים קרוב לחוף. הוא החליט לנחות על אותו הסלע ולעזור לו לסחוב אותה. הוא עשה סיבוב באוויר ונחת בביטחה על הסלע עם גלשן האוויר שלו. הוא התעצבן לגלות כי עשה כן רק בכדי לגלות, שגם קורחליו הגדול בעצמו, השתגע לגמרי .
"שדים שדים מן הגיהנום . כוחות הרשע מתקיפים את הכוכב" קורחוליו קיפץ, ונופף בזרועותיו לאויר באמוק.
"הרוח המרושעת של אל פואילו דיאבולו," הוא צרח והצביע בטירוף על בג'יאן."לא תיקחי אותי לעולם בחיים"
הוא נופף חתיכת אלמוג לעומתו. עפעפיו היו פעורים לרווחה, ועיניו כמעט ויצאו מחוריהן.
אז החל לרוץ בטירוף בתוך המים הרדודים, צורח לעבר השמים"אני קורחליו הגדול , אני צריך TP(X) בשביל חור הבאנג שלו . תנו לי TP בשביל חור הבאנג שלו"
בג'יאן נותר מוכה הלם, ופעור פה .
לבסוף הוא הצליח לסגור את הפה שלו, לגשת, ולבדוק את מצבה של ורודת השיער.
היה לה דופק, והנשימות שלה היו סדירות. הוא הביט לכיוון המים בכדי לחפש את האחרים. הוא מצא את מוג'ק מתחיל לטפס מתוך המים על אותו הסלע עצמו עליו עמד. הוא היה בריא ושלם.
"איזה מזל..." הוא אמר לעצמו באנחת רווחה."הייתי בטוח שהלך עליך מקודם".
מוג'ק הביט עליו באופן מוזר, עיניו היו מכוסות בדמעות.
"האם אני מת" שאל מוג'ק בקול שבור.

(X)ה TP היה עתק קודש שנועד, לפי אגדות עמי הגמדים, לנצח את אל פואילו דיאבלו תרנגול השטן. משמעות ראשי התיבות היתה כה מגוחכת עד כי הגמדים התביישו לתרגם אותם ליצורים אחרים- דוקר הישבנים (POKER TUCHES).

"כן, אתה מת" אמר בג'אן בחיוך משועשע.
"האם אתה מלאך" הוא שאל אותו בקול מלא תקוה.
בג'אן כופף הצידה את צוארו והביט בו בגלגול עיניים"אה,? מה ?."
מו המשיך להביט לעברו בעיניים דומעות בלי להגיד מילה.
" אתה יודע מה, כן , אני מלאך". הוא אמר בחוסר סובלנות והביט לעבר האוגליטרים המתפרעים בחשש.
"אני לא שייך לכאן באמת" אמר מוג'ק בקול מיילל."אתה באת לקחת אותי לגן עדן, נכון"
"זה? יעלה לך? 10 נקים(X)" ניסה בג'אן להתבדח. הוא לא הכיר טוב כל כך את ההומור של ההומוספיאנס.
"לעזזאל, השארתי את הארנק שלי בבית.." אמר מוג'ק.
"אני מצטער" אמר בג'יאן בחיוך, ,אם אין לך 10 נקים אני לא אוכל לקחת אותך לגן עדן".
"לא" צעק מוג'ק בזעקת שבר, הוא נפל על ברכיו והסתכל מעלה לעבר הדמות הזוהרת שראה.
"אי אפשר לעשות איזו עיסקה אולי"

(X) נק- היה המטבע המקומי בבופו.

בג'יאן שילב את ידיו וחשב על דרך בה יוכל לשכנע את מוג'ק, שהיה כלוא בבירור בתוך אשלייה כלשהי, בכך שהוא עדיין חיי בכדי שיעזור לו להציל את בני החבורה.
"הי איזה מן מלאך אתה בכל מקרה ," התפרץ מוג'ק."שעושה עסקים בכדי להוציא אנשים מן הגיהנום"
בג'אן כיחכך בגרונו"אהמ? למה.. למה אתה חושב שהם שלחו אותי לפה מכלתחילה ?"
"מה ? .., מה כבר עשית בגן עדן ששלחו אותך לפה" שאל מוג'ק בתמיהה.
"אוקי.. אהמ.. אז זה מה שקרה" החל בג'יאן להמציא סיפור בראשו."אתה רואה את המלאך המעולף שם על הקרקע ?"
"כן" אמר מוג'ק שהבחין בעוד דמות לבנה וזוהרת ששכבה על גב הסלע.
"ובכן" חייך בג'יאן מכשהבין שמוג'ק רואה את כולם בתור מלאכים."אני והוא שיחקנו קלפים עם אלוהים וקצת רימינו. אז- אהם.. אלוהים התעצבן וזרק את חפיסת הקלפים שלי לגיהנום ואמר שלא נחזור עד שנאסוף את כולם"
"אז למה המלאך השני איבד את ההכרה ?" שאל מוג'ק בהרמת גבה.
ובכן.. בדרך כשעברנו בעננים, חלפנו על פני 72 בתולות קדושות. אני שמעתי על הכיעור הלא יאומן שלהן, לכן עצמתי את עיני. אבל הוא מוסלמי- ולכן היה מוכרח להסתכל. הוא פשוט כל כל נגעל מהן, עד כדי כך שהוא קיבל התקף חרדה והתעלף תוך כדי נפילה"
מוג'ק נעץ בו את עיניו במשך 3 שניות ארוכות בפנים זעופות."זהו הסיפור הכי דבילי ששמעתי בחיים שלי" הוא רטן.
בג'יאן תפס אותו בידו והוליך אותו לעבר ורודת השיער. ובכן דבילי או לא דבילי אם אתה רוצה שאקח אותך לגן עדן- אתה תיקח את המלאך המעולף הזה לכיוון ההוא," הוא הצביע בידו לכיוון החוף."ותנסה להעיר אותו- בכדי שהוא יוכל לעזור לי למצוא את שאר הקלפים. אתה הבנת את זה שטקר ?"
"בסדר, בסדר. אני אעזור לך" רטן מוג'ק וניגש אל המלאך המעולף."אבל קשה לי מאוד לסמוך על מלאך שמנסה לרמות את אלוהים בקלפים" הוא כיווץ את גבותיו לעומתו.
"רק תעשה את זה וזהו" צעק לעומתו בג'יאן שאיבד באותו הרגע את שארית סבלנותו.

בינתיים חבורת היצורים הכפריים שעקבו בריצה אחרי קורונה, נימי, ומונטי- נתקלה במחזה מוזר ביותר מכשהגיעו לחוף. ענן זוהר וקסום בצבעים של כתום, ורוד, וסגול, שכיסה את פני המים וחלק מקו החוף, נע כשד תמנוני באויר.
בתוך הענן היה נראה כאילו חבורה של עובדי קרקס אוגליטורים הציגו את תעלוליהם בנמרצות נלהבת. מאחוריהם, בתוך המים, מייצג ענקי ומתוחכם בעל חלקים נעים רבים, עסק בלהטוטנות מקורית של שני טילי סילון שנעו בשמיניות באויר, ושינו את כיוון טיסתם לכיוונים בלתי צפויים כל העת.
"זה מאוד להיות דומה לקרקס הנודד הסטיקוני שהיה בבופו לפני שנתיים" אמר מונטי הבונטי כשהוא מגרד את ישבנו בפליאה.
לפתע רץ לעומתם מי שהזכיר לבונטי עובד במה נסער. הוא נופף בידיו וצועק אליהם"נוסו על נפשותיכם".
"מה לעזזאל קורה פה ?" שאלה קורונה בעייפות.
"אולי הפילי-שפנים ברחו מהכלובים שלהם" קרץ לעומתה מונטי.
"היי ליצני" הוא נפנף לעבר הגמד שהמשיך לרוץ כאחוז תזזית לכיוון הכפר."לאן אתה רץ ? אנחנו רוצים לראות את התעלולים שלך"
"אל פואילו דיאבלו- התרנגול השטני הולך להרוג את כולנו" הוא צרח תוך כדי ריצה.
בג'יאן הפתיע לפתע את החבורה כשהופיע פתאום בניתור גדול מתוך הענן הזוהר הקסום.
"בג'י" חייך לעומתו נימי."יש לך מושג על מה לעזעזל דיבר הגמד הזה, שרץ פה עכשיו ?"
"החלקיקים החיים הזוהרים האלו או... מה שהם לא יהיו- הם גורמים להזיות- הגמד סתם מדמיין דברים לדעתי, כמו כל מי שנכנס אל תוך הענן. אני היחיד שלא מושפע מכל העניין כנראה" קורונה חשבה שגילתה נימת צער קלה בקולו.
"מה עם האוגליטורים ?" היא שאלה."הם עדיין מהווים סכנה ?"
""ובכן?" בג'יאן הביט אל מאחורי גבו לעבר האוגליטורים המתפרעים."אם תפוג ההשפעה של הענן הזוהר והמוזר הזה, אז כן?, הם ינסו להרוג את כולנו לדעתי. אני מאמין כי זהו חלק קטן מפלישה יותר גדולה. הבחנתי במספר חלליות חיות דומות לזו ששם, נוחתות בכיוון האפק"
"אתה מתכוון שהמפלץ הענקי הזה בתוך הים, מתפקד גם בתור חללית ?" שאלה קורונה בהפתעה.
"כן , אבל אין לי זמן להסביר את זה כעת, אנחנו צריכים לתקוף אותם עכשיו, הם עדיין יכולים לראות אותנו, הם רק מדמיינים שמתקיפים אותם עכשיו שדים מהגיהנום- או משהו כזה..".
"זה באמת יכול לעזור לנו נגד המפלצות האלו" אמרה קורונה.
היא הסתובבה, ואספה חץ מתוך אשפת החצים שעל גבה. לפתע, ללא כל אזהרה זינק אוגליטור ענקי לאויר מתוך הענן הזוהר ולעבר ראשה של קורונה.
מונטי פעל מתוך אינסטינקט מהיר כשהניף אגרוף עוצמתי ביותר הישר אל תוך בטנו של האוגליטור המזנק. האוגליטור התכווץ בכאב, ונפל על החול. שלוש זרועות תמנוניות עם טפרים, נכרחו סביב זרועו של מונטי במהירות וננעצו בידו. נימי חתך מיד את שלוש הזרועות של התמנון, בהינף שתי חרבות בשתי ידיו הימניות. ארבעה כפריים שמנו ארפרוטרודיסט, סוירליקס, ושני בני אדם, זינקו לעברו כשכידונים וקלשונים בידיהם. לאחר מאבק לא מבוטל הצליחו להכריע אותו לחול ולהורגו.
"לעזעזל" צעק מונטי בכאב.
קורונה הביטה בזרועו הפצועה ופנתה אל צבא הכפריים."בואו נחסל את הרוצחים המטורפים האילו" היא צעקה.
כעשרים כפריים ענו לה בקריאות קרב חזקות. אלו מביניהם שהיו ברשותם קשתות, החלו להמטיר על האוגליטורים מטר של חיצים.
בג'יאן ונימי רצו לכיוון החוף מדרום לאוגליטורים במטרה לאגף אותם תוך כדי התחמקות ממטר החצים.
ולזניק הופיע באויר עם גלשן האויר שלו, והחל להמטיר על האוגליטורים חניתות קטנות שאסף מן הכפריים. כל העת הוא צרח קללות והוסיף גם שזה כלל לא יפה לאכול בני אדם.
לאחר שקורונה ירתה את החץ הרביעי שלה, היא הבחינה לפתע במוג'ק מדדה על החול וגורר אחריו בת אנוש ורודת שיער. שניהם היו רטובים עד לשד עצמותיהם .
"מוג'ק ? הצלחת להציל אותה"
מוג'ק הביט בה בעיניים דומעות."קורונה- את יכולה לראות אותי ?"
"כן, אתה נראה זוועה" אמרה בחוסר סבלנות, ודרכה עוד חץ בקשתה.
"זה מצוין," הוא קרא בהתלהבות."את תנסי להעיר את המלאך הזה בזמן שאני הולך לחפש את הקלפים של אלוהים.. אגב," הוא עצר לרגע."הי רגע אם אני מת- אז איך את יכולה לראות אותי ?"
"אתה לא נראה לי כל כך מת מוג'ק" היא חייכה ושחררה מקשתה עוד חץ לעבר אוגליטור שניסה לאכול את רגלו של זירגנזאק כפרי ג'ינג'י.
מוג'ק הביט במלאך שבזרועותיו."הי מה קרה למלאך שלי ?" הוא שאל בתדהמה מוחלטת כשגילה שאחז בידיו בחורה רטובה ויפייפיה עם שיער ורוד.
"מו- אתה יודע שאתה נקשר מאוד מהר לבחורות שרק עכשיו הכרת" היא הביטה עליו במבט חמוץ.

כמאה מטרים מהם, בג'יאן ונימי נכנסו אל תוך הענן הקסום, עוצמים את עיניהם בפני הזוהר ומדשדשים במים הרדודים. נימי עצר לרגע ושפשף את עינו, שהתחילה לראות מיליוני אורות צבעוניים ונוצצים."זאת רק אשליה- תזכור נימי" אמר בג'יאן."אין פה שום דבר אמיתי חוץ מהאוגליטורים"
נימי פקח את עיניו ומולו ראה את עיניו הצהובות והזוהרות של שד שחור ענקי. להבת אש גדולה העלתה עשן מתוך חלל עיניו הזוהרות. השד נשף עליו אש אדומה, שצרבה את בשרו בכאב אדיר. נימי צרח בכאב והביט על בשר גופו. לתדהמתו, לא ראה שום זכר לכוויה.
"לא אמיתי, אבל כואב רצח" הוא צעק לבג'יאן והתנפל בכעס אדיר על האוגליטור הראשון שמצא.
לבגיאן היה מאוד חבל עד עכשיו כי הוא היחידי שלא רואה את ההזיות המעניינות האלו שכולם רואים חוץ ממנו. אך מסיבה כלשהי הוא פחות הצטער על כך ברגע מסויים זה. הוא קפץ לאויר, ונחת בעוצמה על אוגליטור שמן שהתנפל על נימי משמאלו. הרומח שבידו שיפד את האוגליטר והצמידו לקרקע.
נימי הביט אליו בחיוך מלא שיניים.
"חבר אנחנו עושים ברביקיו הלילה . רק חבל שלא הבאתי בצלים לשיפוד" קרץ לו בג'יאן.
"אל תדאג" קרץ איליו נימי בחזרה."יש גם הרבה ויטמינים בסלט" הוא אמר וזינק במהירות סילונית אל בין שתי שורות האוגליטורים הבאות, וקיצץ בהם בבזק כאילו קצץ ירקות לסלט. ארבע החרבות שלו סובבו באויר כמנועים קטלניים של מטוס אנושי קדום בעל מדחף קדמי שהסתובב סביב צירו.
בינתיים לינה הגיחה מבין העננים עם גלשן האויר השחור שלה. למותניה היתה קשורה מכונת יריה, שפעלה באמצעות לחץ אויר. לגבה היו קשורות שתי חרבות ארוכות מעוקלות. היא לפטה את מכונת היריה והחלה לסובב את הידית בכדי ליצור את לחץ האויר הנחוץ, ולהמטיר כדורי עפרת לעבר המיפלץ האדיר.
המפלץ שאג בעצבנות כפי ששואג אריה בונטי, שהתיישב על קיפוד ארסי מקומי בשוגג.
ולזניק הבחין באחת הזרועות הסילוניות המתקרבת לעבר גבה של לינה. הוא התכופף ושלח כידון עוצמתי אל גב הטיל-החי. זרם אש סילוני פרץ מצידו של הטיל וגרם לו להתעופף קדימה במסלול מתברג באויר לכיוון הקרקע.





תשומת הלב של ולזניק ולינה היתה נתונה כולה לטיל המתעופף, ולכן הם כלל לא הבחינו בשני ברלטוקונים(X) הרוכבים על שני טרקונצ'לטיסים(XX) שהגיחו מעליהם מן העננים.
רוכב הטרקונצ'לטיס הראשון כיוון את הרומח שהיה בידו לעבר הכנף השחורה של הדאון של לינה, וטס אל תוכה.
הברלטוקון השני טס מתחת לכנף הדאון של לינה, התכווץ והמטיר מתוך גבו תריסר חיצים רעילים כלפי מעלה.
לינה מצאה את עצמה באויר, לכודה בתוך סנדויץ' קטלני ובלתי צפוי. הכנף שלה חוררה, ושריון הפחמן שלה היה מעוטר בארבעה חיצים חייזריים ירוקים נוטפי רעל.
היא פעלה במהירות של חתול חלל מורגיוס 15 כששחררה עצמה מן הרתמה, זינקה במהירות ונתפסה בכידונו של הברלטוקון העליון.

(X) הטרקונצ'לטיסים ? היו יצורים מעופפים ונוראיים, ששירתו את הג'ינאכסים. חזותם החיזרית מזכירה ליצורים שונים חיות שונות, ביניהן: שור, סטיקון, בונטי ועטלף.
(XX) הברלטוקון הינו מפלצת דמויית אדם צפרדע ודג פיראנה.

אז הניפה עצמה לעבר גבו של הטרקונצ'לטיס. היא שלפה חרב אחת מן הנדן שעל גבה, וקפצה על הברלטוקון הראשון, משפדת את חזהו ובועטת את עצמה ממנו בכוח. היא התהפכה באויר לכיוון הברלטוקון השני.
כשנחתה על הטרקונצ'לטיס השני, הניפה את שתי החרבות שלה במהירות לעבר הרתמה שהחזיקה אליו את הברלטוקון הנותר. היא הספיקה לזנק במהירות לעבר מפלץ החלל, לפני שהרתמה נקרעה מעליו. הברלטוקון נפל, מנפנף בגפיו בפראות ביחד עם הרתמה שלו היישר לעבר המים הגועשים. הטרקונצ'לטיס שלו זעק אליו בקול צורמני. בני החבורה, והצבא הקטן המאולתר, הבחינו חלקם בלינה הנוחתת על גבו של מפלץ החלל. שלוש זרועות תמנוניות הונפו לעבר לינה בזעם. היא זינקה לאויר והניפה את חרבותיה לעבר זרועותיו. מפלץ החלל שאג שאגה שנשמעה כרעם של מעבורת חלל המשתגרת אל מחוץ לאטמוספירה. שתיים מזרועותיו הענקיות החליקו במורד גופו אל תוך הים. לינה הביטה בזעם לעבר רגלה הימנית. זרוע תמנונית בעלת טפר רצחני הייתה תקועה בתוך רגלה, והחלה להכרך במהירות סביב גופה. בג'יאן ונימי הבחינו במתרחש והתחילו לשחות במים לכיוונה. הזרוע התמנונית הצליחה להכרך סביב כל גופה של לינה ולהניפה לאוויר בשאגת נצחון. חרבותיה של לינה נפלו לתוך המים תחתם. נימי התקרב עד לקצף הגועש שלרגלי מפלץ החלל, אולם ברגע שניסה לזנק על גופו בכדי לנסות ולהציל את לינה, אוגליטר צהבהב נשך בזנבו תחת המים והחל גורר אותו איתו למעמקים.
בג'יאן הפך אובד עצות לכמה רגעים. אולם אז הבחין בקורחוליו שהנחית מימינו פטיש מלחמה על ראשו של אוגליטור שנזם זהב באפו."חזרת לקרב ?" שאל אותו בג'יאן בפליאה, תוך כדי ביתור אותו אוגליטור בתוך הגלים בעזרת הרומח שלו.
"כן," ענה הגמד בדרמתיות ובעיניים בורקות."והבאתי איתי את ה TP הקדוש . לאיפה השדים נעלמו ? , אני הולך לצוד לי את אל פואילו דיאבלו"
"תשכח מאל פואילו דיאבלו" צעק בג'יאן."אני הייתי אל פואילו דיאבלו. העננים האלו גורמים להזיות" הוא אמר והצביע לעבר מפלץ החלל ולינה."אנחנו מוכרחים להציל את לינה עכשיו"
קורחוליו הביט מעלה, ופחד הציף את נפשו. לינה נופפה בפראות את רגליה באויר מעל לראש המפלץ הענק. יד תמנונית ארוכה ניסתה לתלוש מעליה את איבריה.
"מהר, תן לי את שתי ידיך" צעק בג'יאן.
קורחוליו תלה את פטיש הברזל הענקי, על החגורה שהיתה צמודה לכתפו, ולפת את ידיו האחוריות של בג'יאן בחזקה. בג'יאן חתר בעוצמה במים הרותחים, וטיפס בעזרת ידיו הקדמיות על אחד מאיברי המפלצת שצץ מעל לפני המים. הוא משך במהירות את הגמד והושיב אותו על גבו.
"כשאני אומר קפוץ? אז קפוץ" אמר בג'יאן ולא חיכה לתשובה. רגלי הקנגורו העוצמתיות שלו הזניקו את שניהם לאויר, ונשימתו של הגמד נעתקה מריאותיו.
"קפוץ" צרח בג'יאן מכשהגיעו כמעט עד לגובה גבה של המפלצת. קורחוליו דרך על ראשו של הבירדג בעצמה וניתר כחגב אל מעבר לסכינים הענקיות ואל גבו של מפלץ החלל. בג'יאן ניסה למצוא נקודת תורפה במפלצת חלל זו תוך כדי נפילתו כלפי המים. אולם נראה היה כאילו המפלצת הייתה בנויה להחזיק מעמד בחלל אפילו כנגד ניקובו של אסטרואיד קטן ומהיר ביותר.
קורחוליו נחת על גב היצור והרים את מבטו בכדי לבדוק אם לינה נותרה עדיין בחיים. היא נראתה די מעולפת ונופפה בחולשה לעברו. קורחוליו רץ לעבר הכתף של הזרוע התמנונית הענקית והניף את פטישו הענק לאויר. הוא הסתכל שוב למעלה, וכאשר גופה הלפות של לינה היה כמעט מעליו, הוא הנחית את הפטיש במהלומה אדירה על הכתף הגדולה. הזרוע הענקית נפלה על גב היצור בגסיסה, יחד עם לינה שנפלה בחבטה על צידה.
קורחוליו רץ לעברה וצעק."לינה - תגידי לי שאת בסדר ילדה"
היא פקחה עין אחת ולחשה אליו."אני לא חושבת, שאני אוכל להגיע לטורניר המאמן. אתה חושב שאוכל לחזור לשחק בעתיד עם רגל כזאת ?" היא הצביע על רגלה המדממת בפנים מעוות מכאב.
קורחוליו חייך חיוך ענקי כשראה שלא נגרם לנערה נזק רב. הוא תלש בכח את הטפר הענקי מתוך ירכה של לינה. לינה צרחה בכאב, אך קולה נקטע בפתאומיות כאשר זרוע תמנונית אחרת שקורחוליו לא הבחין בה כלל, תפסה את גופה והעיפה אותה בעצמה מעל גב המפלצת ואל תוך המים. קורחוליו צרח בזעם, אף לא יכל לקפוץ ולהציל אותה מטביעה. סכינים אדירות חסמו את דרכו על גבה של המפלצת. הוא הניף את פטישו הענק והחל להכות בעצמה על ראשה של המפלצת.
"למה העפת לי את שחקנית המפתח ? היא עוד יכלה לשחק" הוא המשיך להכות ולסדוק את גבה."איפה המח שלך ? אני הולך לעשות לך תיקון אישיות"
בזמן שבג'יאן שחה לכיוון לינה, שדשדשה במים בחולשה, עלה במוחו רעיון מבריק."קורחוליו" הוא צרח."תפסיק להכות כמו מטורף . ותנסה להכות במקום ממנו יוצאים סילוני האויר"
קורחוליו שמע אותו בקושי רב מעבר לקול ההמולה, אך מכשהבין את כוונתו, דילג בין הסכינים לעבר הכנפון השמאלי הענקי ממנו פרצו שלושה סילונים אש שהסעירו את המים תחתיו. הוא הצליח לשבור כמה סכינים קטנות סביבו ולעגן את רגליו בבטחה על הכנפון העגול. אז הניף את פטישו בכדי להנחית מהלומה אדירה לעבר מנוע הסילון הקסנו-ביולוגי. אולם באותו הרגע- העולם רעד, המים געשו, והאויר החריש.
המפלצת הענקית פערה את שני פיותיה בשאגת רעם שיכלה לפצח גולגולת פריכילי בעוצמתה. היא התקמרה לאחור. קורחוליו שמט במהירות את פטישו והצליח להתלות על צידה של סכין ענקית מבלי להחתך. הוא שמח על כך שלבש את כפפות הפחמן שלו. איברים מוזרים בצורות של פרחי לוטוס נפתחו כמכסה מתוך בטנה הענקית של המפלצת. שש עשרה עיני אוגליטורים אדומות זהרו מתוך בטנו האפלה של החייזר, אך מאחוריהם התנשא משהו מפחיד הרבה יותר.
אותו סיוט עליו היו מספרים אלפי זנים של יצורים על כוכבים שונים בכדי להפחיד את הצאצאים שלהם לפני השינה. נושא אש הנפלם מן הגיהנום, מביא המגיפה ומפיץ השדים המרטשים. היה זה בנו של קסלראץ'- מביא המות הג'רנאכסי.
עשרות עיניים נפערו באימה צרופה למראה שניים-עשר פירי עיניו הזוהרות, מעלות הגיצים והעיוורות של היצור הענקי.
קורחוליו יכל לראות מהמקום בו נתלה את שפתיו הרועדות של מוג'ק הוגות את המילה קסלראץ'. עולמו של קורחוליו עצר מלכת. הוא ידע שמילה זו מסמלת מוות ודאי לכל הסובבים אותו, בחגורתו היה תלוי ה-TP הקדוש. אותו שיפוד שעבר מדור לדור בין עמי הגמדים בכדי לקטול את תרנגולת השטן האגדית- אוייבת העם.
"קסלראץ'... הוא יותר גרוע מתרנגולת השטן" הוא מלמל לעצמו ושלף את השיפוד הזוהר מחגורתו. הוא הצליח בקושי רב למצוא סדק קטן בתוך כנפון הסכינים העבה של המפלץ האימתני שמצידו התחתון פרצו הסילונים. הוא הניף את השיפוד הזוהר לאויר ונעץ אותו לתוך הסדק בשריון בשיא העוצמה.
זוהר לבן נצנץ ממקום הפגיעה. תגובה אלקטרוכימית כלשהי גרמה לדלק הביולוגי של מפלץ החלל להדלק במהירות ולהתפוצץ בתוך גופה. הפיצוצים האדירים עקבו אחד אחרי השני בהפרשים של אלפיות השניה. הפיצוץ הראשון פיצץ את הכנפון בקול מחריש אזניים אדיר. ענן אש, וחתיכות שריון זינקו לאויר. הפיצוצים שעקבו בבזק אחריו היו גדולים בהרבה ממנו. עננים מתגלגלים של זוהר אדיר, אש, נפלם, חתיכות מפלץ וקסלראץ' הגיעו באחת עד לקו החוף. חייזרים, אנשים ואוגליטורים הועפו עד למרחק של מאתים מטר ממקום הפיצוץ, נופלים על פני הים הדולק ועל שפת הים.
היה זה סופו של מפלץ החלל האימתני. ביחד איתו חוסל בנו של הקסלראץ' מביא המוות הג'רנאכסי.
הנפלם הטבעי של היצורים, הדליק את פני הים מסביב לפיצוץ. הבקטריות החייזריות שנשא הקסלראץ' הושמדו מן האש, והיצורים המרטשים השטניים שחיו על ידיו ורגליו, התפוצצו לחתיכות ומתו.
היצורים שנותרו בחיים לאחר הפיצוץ, נשמו סוף סוף לרווחה.


פרק שמיני
השיירה

מוג'ק הרגיש יד רכה המלטפת את לחיו. הוא פקח את עיניו בבלבול וראה מעליו את עיני האיזמרגד של גרייס ננובה מביטות בו בדאגה. שיערה הכסוף היפייפה גלש מעל כתפיה וליטף את סנטרו. הוא הביט בבהלה על סביבתו, וגילה כי הוא שוכב על החול הלבן של החוף בין כמה חתיכות של מפלץ חלל מפוצץ. העננים הקסומים נעלמו. הכפריים עסקו בסחיבת הפצועים לכיוון הכפר.
"הפלישה החלה?" אמרה גרייס בקול חזק."אסור לנו להשאר על הכוכב הזה אחרת כולנו נמות"
מוג'ק הרים לעומתה גבה."יש לך איזו שהיא דרך לצאת מן הכוכב הזה. הרי שום מכשיר טכנולוגי לא עובד פה. אני לא הולך לנסות לשגר את עצמי עם רוגטקה לחלל עוד הפעם" הוא חייך."בפעם האחרונה שניסיתי, הייתי בן שבע ושברתי את הזרת"
גרייס תקעה בו מבט חסר סבלנות."ישנה דרך. אני צריכה שתבוא איתי בתור נווט"
"חכי רגע אחד עם הנווט. תגידי, האם הגמד נהרג בפיצוץ ?"
"עדיין לא מצאו אותו" היא נאנחה."מישהו מחפש אותו עם גלשן אויר כעת, בתוך הים" היא הצביעה לעבר גלשן ירוק שחג מעל פני הים.
"מה עם קורונה, בג'יאן, לינה, נימי, מונטי והאחרים?" הוא שאל בדאגה.
"אלו שמנית חיים, אבל רבים אחרים לא היו ברי מזל כמותם".
הוא השפיל את ראשו ואז הרימו בחזרה."איפה לעזעזל תמצאי חללית שעובדת על הכוכב שובק הטכנולוגיה הזה ? איך את מצפה לצאת מפה ?"
"את זה תשאיר לי" היא תפחה על ישבנו. אז קפצה ונעמדה על מגן הסילון שלה. היא קרצה לו וריחפה במהירות לכיוון הכפר.
"מה ? מה לעזעז..אל ?" גמגם מוג'ק."הי - איך לעזעזל מגן הרחיפה שלך עובד ?" הוא קרא לעברה.
הוא חיכה כמה שניות, אבל לא קיבל תשובה מכיוון היער.
"לעזעזל דוקא אהבתי את המקום הזה. לא בא לי לברוח ממנו".
הוא הביט לכיוון האופק וראה עוד מפלצי חלל ג'רנאכסיים נוחתים באופק בכיוון צפון.
"כנראה שמוכרחים לעזוב" הוא מלמל ובעט בחתיכת שריון ג'רנאכסי. אז החל לשים את פעמיו לכיוון הכפר.
צהלת שמחה נשמעה מכיוון הכפר מכשהגיע לשם לבסוף. נימי קפץ לעברו ולחץ את ידו בחום. מוג'ק לא יכל לעצור את גיכוחו למראה זנבו של נימי שהיה חבוש ונראה כמו מומיה של נחש. הוא קיבל חיבוק מקורונה שצלעה, ובג'יאן חייך, ונתן לו סנדויץ' עם ירקות זירדנזאקים מוקפצים, שהכין עוד מלפני שהחלה הפלישה. הוא ראה את ולזניק חובש את ידו של מונטי הבונטי, ואת לינה הפצועה והחבושה והנערה ורודת השיער, מדברות זו עם זו ישובות על מיטות מאולתרות ושותות קפה בונטי חריף. הוא שמע שלינה קראה לה ג'ני.
סוירלקס אחד בכה על מות חברו הטוב וגם על כך שאיש אינו שם לב בשנית לכישורי המלחמה האדירים של פוקו המופלא. מכשגילה כי חברו הטוב נותר בחיים בכלל הוא קילל אותו על כך שלא שם אליו לב.
זירדנזאק פצוע בידו, עם רטיה וזקן, צרח מכאבים וקילל את האלים. מלנסי נתנה לו חומר משכך כאבים וחייכה אליו"כל מה שאתה צריך עכשיו זה קרס ותוכי חלל? ותוכל להיות פירט אמיתי" הוא תקע בה מבט זועם והמשיך בקללותיו, רק שהפעם הקללות היו מכוונות לעבר כל העם ההליוסי.
בג'יאן הבחין בהתקבצות יצורים ליד בקתת האספקה."בואו נראה מה קורה שם" הוא אמר לאחרים, והצביע לכיוון ההתקבצות.
אלו מביניהם שיכלו ללכת, מיהרו אל האסיפה בכדי לשמוע את דבריה של גרייס- המנהיגה הבלתי מוצהרת של הכפר. בקתת האספקה נבנתה מגזעים יפים במיוחד של עצי שיש כחולים. כעת כאשר ארבעים לפידים האירו את קירותיה, הבקתה החזירה את אור הלפידים בגווני ברק כחולים וירוקים, שהשוו לבקתה מראה מלכותי וקסום ביותר.
חבורת הציידים של גרייס ניצבה לצידי הבקתה, כשנשקים רבים וציוד מסע על גבם. טריאן? אחד מהציידים, היה בעל הופעה בולטת ומרשימה ביותר. שרירים ענקיים עיטרו את פלג גופו העליון, וכרבולת מוהיקנית בצבעי כתום, כחול, וירוק, הזדקרה על קצה ראשו. הוא הרים את ידיו באויר ופנה אל הקהל."אוקיי, חברים. תהיו בשקט רק לרגע אחד" קולו הרועם הדהד בעצמה שהשתוותה לעוצמת הגרגור של הטיגריס הפלסמטי הענקי שחי על כוכב הבית של הארפרוטרודיסטים. ולזניק נרעד בחלחלה משנזכר בחיה מעוררת האימה.
"תנו לגרייס לדבר" קולו הדהד בשנית. הוא הצביע אל ראש הבקתה בידו. יצורי הכפר נשאו את מבטם מעלה. קולות תדהמה ברורים נשמעו מסביב. מגן מרחף נצנץ באלפי אורות צבעוניים ונשא את גרייס שעמדה על גבו. הבעת פנים רצינית ביותר נסכה על פניה. שיערה הכסוף קרן באור הירח והתנופף ברוח מאחוריה.
מוג'ק חשב שהיא נראית ממש כמו אלת הירח באור הזה.
בג'יאן הצביע אל המגן וצעק בתדהמה."איך גרמת לזה לעבוד ?"
גרייס כיוונה את המגן המעופף עליו עמדה בכדי שירד אל תוך הקהל הקטן וירחף בין היצורים.
"אילו הם ננו-רובוטים אטומיים, מעופפים, בעלי בינה קולקטיבית ותקשורת רדיו המדמה קשרי ניורונים... . או בקיצור- ננובים" היא אמרה והושיטה את ידה הקפוצה לעבר הקהל.
"יש להם מערכת סינון קרינה רדיו-אקטיבית של מניפות סגסוגת עפרות ואנטי חומר של גזע מתקדם ביותר. אנחנו עדיין לא יודעים מי בנה אותם? אבל הם אלו שהרסו את הטכנולוגיה על בופו. וכנראה גם על מאות כוכבים אחרים. הם שולחים ניוטרונים במדוייק אל תוך גרעיני אורניום שנמצאים בצידם האחורי וגורמים לפיצוצים אטומיים מיניטוריים שמעניקים להם את עוצמתם"
במשך עשרות אלפי השנים האחרונות, היתה מילה אחת שהשתנתה בשפה המדוברת עשרות אלפי פעמים וצליליה נשמעו חדשניים ומקוריים בכל פעם מחדש- המילה מגניב (קול). בנקודה זו בזמן היו מאה ושישים מילים מקבילות במשמעותן למילה מגניב, וזאת בשפה האנושית בלבד. כמה דוגמאות למילים מגניבות הן :
קונטסיאש ? כל כך מקסים שכל בחורה היתה קופצת איתו מייד למיטה.
צי'נו ? מהמם ויפה באופן מסתורי ועוצר נשימה.
ללמגה- בד"כ מתיחס לכוח כל כך חזק עד כדי כך שהאלים עצמם היו מוכרים את אמא שלהם בכדי לשים את ידיהם עליו.
קסאפייי? מגניב, במובן של- 'שום דבר לא איכפת לו' . עצמתי- בלתי פגיע.
לומוז? מלהיב עד כדי אקסטזה. הדבר הזה היה מלהיב כמו צבא אלילות יפיפיות שפיתאום קיבלו חשק מיני עז והחלו להשתלט על ארצות שלמות בעזרת כוח הפיתוי.
(לומוז הומצאה במאה ה 74 בעקבות סרט הולוסינמה שנקרא מתקפת אמזונות החלל 2 והיה להיט בלתי נתפס בזמנו).
המלה שנשמעה מקהל הכפריים היתה שילוב סלנגי עדכני של שני השמות צ'ינו וקסאפיייי.
"צ'ינקסאפיי" קראו היצורים בהתלהבות וביראה. עינייהם היו מהופנטות ממיליוני האורות הקטנטנים שריחפו מעל ידה של גרייס במעגלים. האורות דמו לחמש גלקסיות מיניטוריות המנצנצות באלפי צבעים ומתנגשות אחת בשניה. כוכביהן ניתזו לאויר כמו הקצף הבוהק של מספר גלים ענקיים שהתנפצו אחד לתוך השני.
"האם זה אפשרי שזה יעשה אולי דבר חוץ מנצנצים כאילו ?" שאל מונטי בשפתו העילגת והתקרב אל הקסם הננו רובוטי בכדי להתבונן בו מקרוב.
"לי זה נראה כמו הולוגרמה בכלל" אמר בג'אן בספק והטה את ראשו בכדי לבדוק את הניצנוצים מזוית שונה.
"מה בדבר הקרינה הרדיואקטיבית ?" שאלה מלנסי בפחד."הדבר הזה ממש מסוכן אם הוא משתמש בכוח האטומי החזק"
קריאות מפוחדות נשמעו מן הקהל סביב.
גרייס, הניפה את ידה הריקה לאויר בכדי להרגיע את ההמולה."תסמכו עלי זו לא מסוכן כלל הקרינה הרדיואקטיבית נאספת באופן יסודי על ידי רובוטים בעלי סילונים ומניפות כימו-אלקטריות מתוחכמות. חוץ מזה, יש פה איזשהו יצור שלא שינו את הזן שלו גנטית או קרובלית או ברושילית(X) כך שיהיה מחוסן נגד קרינה רדיו אקטיבית ?"
מונטי הרים את ידו לאוויר."אני קבלתי עקצוצים מעצבנים בכל הגוף בכל פעם שהתפוצצו לידי פצצות אטום במלחמת הדרקוזאורים של תשעת ירחי יולנדיה, וזה היה ממש להיות מעצבן"
"אוקי ..." אמרה גרייס."אז אני מבינה שהקרינה היא לא ממש ק ט ל נ י ת ... לאף אחד מאיתנו נכון ?" היא הרימה את גבותיה בעייפות."לעומת זאת ההשפעה הישירה של הפיצוץ של הננובים היא קטלנית. תנו לי להדגים" היא אמרה וקפצה שוב על מגן הסילון שלה. אז קראה בשאלה לכמה מן הלוחמים"תגידו- האיזור נקי ?"
מספר לוחמים שעמדו מסביב לסלע בזלת סגול בגובה של שישה מטרים קראו אחד אחרי השני."כן, האיזור נקי"
גרייס נסקה לאוויר. חמשת הגלקסיות הצבעוניות שהורכבו מהננו-רובוטים המעופפים, החלו להסתובב בשמיניות סביב כתפיה של גרייס ולשנות את המבנה שלהן בהדרגה.
היא הניפה את ידה והצביעה על הסלע הסגלגל.
מליוני האורות הקנטנים שנראה שהסתדרו כעת לצורות של כתובות שבטיות מרהיבות ביופיין ניתרו מעל ראשה ומצדדיה וטסו בסילון לעבר סלע הגרניט.
אם היית שואל חלק מן היצורים שנכחו במקום מה בדיוק אירע באותו הרגע באותו המקום, הם יכלו להשבע כי"הקסם הננובי" לבש את צורתו של ראש שד אימתני, ונגס בשיניו הענקיות את חציו של סלע הגרניט חסר האונים.
מאות פיצוצים אטומים זעירים התפוצצו מסביב לסלע ובתוכו בהבזקי אור שכוח הסינוור שלהם היה חזק כשל השמשות עצמן. באותו הרגע האדמה רעדה ומעגל לחץ אוויר התפוצץ מסביב לסלע. הפיצוץ גרם ליצורים ליפול מעל רגליהם ולחלונות הקריסטל להתנפץ לרסיסים שניתזו אל תוך הבקתות. העצים התכופפו בגל ההלם וכמעט נגעו באדמה.
יצורי הכפר פקחו את עיניהם. חלקם היו שרויים על האדמה.
סוירלקס אחד קרא בשמחה"אני חי !"
בג'אן הסיר את ידיו מעל עיניו והביט לעבר המקום בו היה סלע הגרניט, מערכת חילוף החומרים שלו החסירה חילוף. הילות של מיליוני אורות צבעוניים מנצנצים החזיקו באוויר עשרות שברי גרניט גדולים. הבזקי חשמל אדומים קיפצו בין השברים מדי כמה שניות.
המראה המדהים השאיר אפילו את טריאן חסר המורא, פעור פה.
גרייס ריחפה קדימה בסמוך לאדמה במסלול קשתי מסביב לסלעים המרחפים, והביטה לכוון דרום אל העיר. היא הניפה את ידה בשנית ומלמלה מספר פקודות. הכפריים הביטו בהתלהבות מהולה ביראה, כאשר, אחת אחרי השניה, חתיכות הגרניט המרחפות נורו לעבר שולי קרחת היער בסילון מהיר, והחלו לכרות עצים שנכרו בדרכם למעמקי היער.

(X) קרובלית וברושילית הן סוגים של אבני יסוד דמויות גנים של יצורים מכוכבים שונים בנבולת כנף העטלף.

"הכוח הזה כל כך מגניב" אמרה קורונה עיניה נצצו ברננה וידיה חיכחו אחת את השניה למראה האורות הצבעוניים והעוצמה שהייתה טמונה בתוכם.
"איפה היא היתה כשהיינו צריכים עצים למדורה" נענע נימי בראשו בבדיחות הדעת.
מוג'ק נופף את אגרופיו באוויר כלפי הננובים בתנועת אזהרה,"אני מקווה מאוד ששערה משערות זקני לא תפגע מהרדיו אקטיביות שלכם- ננובים" הוא אמר בזעם.
לינה שעמדה מאחוריו ציחקקה."רוב האנשים דואגים יותר לשיער שעל ראשם" היא חייכה.
"הדאגה הזאת כבר עברה לי כשהייתי ילד מתבגר בן 50" הוא חייך לעברה בחזרה.

"כמו שאתם רואים, הננו רובוטים האילו די חזקים" אמרה גרייס לקהל הכפריים פעורי הפה.
"אנחנו קצרים בזמן גרייס. תסבירי להם כבר את כל התוכנית בכדי שנוכל להסתלק מפה מהר" מלמל לעברה טריאן.
"ופה בדיוק נכנסים לתמונה דרקוני החלל" אמרה כסופת השיער בקול שהדהד ברחבי הכפר המשותק.
"דרקוני החלל ?" חזר אחריה ולזניק, שנשען מאחורי קהל הכפריים על קב הליכה אחד."על מה לעזאזל את מדברת ?"
"כן, אמרתי דרקוני חלל" חזרה גרייס בחוזקה על השם המפתיע."זהו השם שנתן להם פרופסור זימנשטיין- אותו מדען שניהל פרוייקט סודי ליצירת זני יצורים חדשים כאן על כוכב בופו. חלק ממכם אולי שמע את האגדות על כך שזיגמונשטיין חקר במשך שלוש-מאות השנים האחרונות דרכים ליצירת זנים המסוגלים לחיות ולנוע בחלל ולשאת יצורים אחרים בתוך שריונית החזה הענקיים שלהם. אני משוכנעת שכולכם כבר ראיתם דרקונים מהונדסים גנטית בעבר, אולם הדרקונים האילו הם מיוחדים במינם בשם יכולתם לחיות בחלל ולנוע בעזרת סילון אל צמתי החלל"
"לא ייתכן.." מלמל בג'י מתחת לשפמו."כיצד לא שמעתי דבר על כך מעולם.."
גרייס החליקה לאחור את שיער ראשה הבוהק."ברצוני להימלט מן הכוכב בעזרת אותם דרקוני החלל. הם יסכימו לקחת אותנו איתם משום שהם זקוקים לנו בכדי לברוח מכוח המשיכה של הכוכב ולנווט בין מנהרות התולעת שבחלל בעזרת הכוח הננובי"
בג'אן צעד קדימה, הרים את עיניו לעבר גרייס ודיבר."גרייס, נשמע כי יש לתכניות שלך מיליון דרכים להיכשל. כל תקלה קטנה בחלל עם הסילון, או עם פיצוצי הדחף של הננו רובוטים האלו, או של המערכות משמרות החיים שאני משער שמותקנות בשריונות החזה הענקיים- יכול להביא למוות בטוח בחלל לכולנו"
תווי פניה הנחושים של גרייס לא השתנו במאומה."בג'אן צודק כמובן.. התכנית הזו היא בעלת סיכון גבוהה. אבל ביחד אנחנו יכולים לגרום לה לעבוד, ללא תקלות. חוץ מזה, מהן האפשרויות האחרות שלנו, הכוח הצבאי הקטן שלנו לא יכול להלחם בפלישה ג'ירנאכסית כה גדולה. והננו רובוטים הם בעלי עוצמה מוגבלת ביותר בשל המחסור בפרוטקטיניום ובאורניום במעטפת הירח הזה. אנחנו לא יכולים להביס אותם בעצמינו"
שאגה אדירה, של אחד מבניו של מביא המוות הג'ירנאכסי, נשמעה מכיוון היער כאילו בכדי להסכים עם דבריה. רחשי אוגליטרים השועטים בתוך השיחים הרחוקים בחיפוש אחר כל סוג של טרף שישביע את רעבונם חסר הגבולות, נשמעו גם הם מאותו הכיוון.

"אוקיי" הניפה גרייס את ידה לאויר."כעת נגמר לנו הזמן באופן רשמי ? אלה מכם שרוצים להצטרף אלינו, קחו אתכם רק את הציוד ההכרחי ואת הנשקים שלכם. מזון וגזים לשימור חיים בחלל, נמצאים בשפע במעבדה של ד"ר זיגמונשטיין. אנחנו רוכבים דרומה- לעבר עמק שאגות הקריסטל"
"כל העסק הזה כל כך דרמתי שאני הולכת להתעלף.." אמרה קורונה ורקעה ברגליה הקדמיות."בעצם ? זאת הזדמנות ממש טובה לעשות מלא כסף" היא קפצה באושר והתגלגלה לעבר הביקתה שלה במהירות.
עינייהם של חבריה ושאר הכפריים עקבו אחריה בפליאה כשגילו אותה חוזרת עם שני שקים מלאים בפיצוחים, ואפלות, וממתקים שביצבצו מתוך השקים בשפע.
"נישנושים לדרך בורגרטוד ואפלות סוכריות גרעינים קנו מהר לפני שייגמר"
"קורונה- אני לא מאמין שאת מנצלת זמן שכזה בשביל לעשות כסף.." קרא נימי ונענע בראשו בבושה.
"אין בעייה אדון נכבד" היא השיבה במהירות."רק תזכור שאם נצליח להמלט מבופו לחלל, הפעם הבאה בה תוכל לאכול שוב ג'אנק פוד תהייה כנראה רחוקה מאד... אולי אפילו לא תוכל לאכול שוב ג'אנק פוד לעולם- מי יודע להיכן בחלל נגיע..."
נימי גירד בראשו והחל כמעט מייד להזיל ריר מתוך פיו."טוב" הוא לחש."כמה זה שני קילו פיצוחים בבקשה"
גרייס ושומרי ראשה החלו לנהל את התקדמות השיירה של הכפריים. הם הוציאו עשרה בעלי חיים מין האורוות שבשולי הכפר ואילו האיכרים החלו להעמיס עליהם ציוד ופצועים.
בעלי החיים מנו שלושה מיני יצורים ביניהם ארבעה פויזנוקרטים- מין עוף דרקוני גדול שדמה לברווז ענק עם ארבע ידיים וזרבובית מצחיקה על ראשו, ממנה יכל להתיז ענן רעיל לעבר אוייביו;
שלושה סווינגריינוטודים- מעין קרפדות ענקיות עם קרן של קרנף וארבע זרועות תמנון שריריות איתן יכלו להתלות ולהתנדנד בין העצים ביערות;
ושלושה מסענים מעופפים- יצורים שמנים ביותר בעלי קרני אייל. מתוך בטנם האדירה בצבצו ארבע ידיים ושתי רגליים. מערכת חילוף החומרים הפנימית שלהם השתמשה בהליום, מימן ואוויר חם בכדי לרחף מעל הקרקע, ובכדי לאפשר להם להרים עד חצי טון משאות. איבר בסמוך לזנבם אפשר להם להטיז סילוני אש מתוך תערובת הגז שבבטנם.

בג'אן חרק בשיניו ופנה לעבר חבריו הטובים שעמדו מאחוריו.
"כל המעבר הזה לכוכב פילו 13- הוא לא בטיחותי באופן לא יאומן"
"ספר לי על זה" אמר נימי ולעס ברעש את הגרעינים הקלויים שמכרה לו קורונה במחיר מופקע עקב"עליית המחירים הפתאומית בעקבות המלחמה הקרבה." כפי שהיא ניסחה את זה.
"יש דבר נוסף אותו שכחתי לשאול את גרייס מקודם" המשיך בג'יאן."מי ערב לכך שדרקוני החלל האלו," הוא כופף שתיים מאצבעותיו בכל אחת מידיו לסימון מרכאות באוויר."ישתפו עמנו פעולה בכלל ?"
"יש לך הצעות אחרות ?" גירדה קורונה במצחה ונטלה את המטבעות ממכירת שארית סחורת הפיצוחים שלה למוג'ק.
בג'יאן החל להגיד דבר מה, אולם נותר עם פה פעור במשך כמה שניות. בשנה וחצי האחרונות כל ההמצאות שלו בתחומי המכניקה, האלקטרוניקה, הפיזיקה והביוטכנולוגיה, קרסו, התפוצצו, או שהמעגלים שלהם פשוט הותכו למחית מתכת חסרת שימוש. נשקים מתוחכמים להגנה עצמית הוא לא יכול להנדס. ולתקן איזו חללית ישנה ?.. הוא יודע שגם רעיון זה נידון לכישלון בשל ענני הננו רובוטים ההרסניים שהיו בכל מקום בבופו.
"אם רק היה לי יותר זמן הייתי מדבר עם גרייס על הננו רובוטים האלו שלה, ומשתמש בהם להגנה בפני הננו רובוטים החופשיים שהשתלטו על בופו. אז היתה לי הזדמנות ללמוד את דרך פעילותם ואולי להחזיר איזו מעבורת חלל לתפקוד"
"אני לא חושבת שיש לנו זמן לעשות פירור מתוך כל מה שאמרת" אמרה לינה והצביעה על זוג עיני אוגליטר שהציצו מבין ענפי העצים במרחק של לא יותר משבעים מטרים מהם.
מוג'ק הרים את ידיו הירוקות מדם חייזרים לאויר."יש לי כבר מספיק נוזל דביק של אוגליטרים על הידיים שלי ליום אחד, וממש קשה לפצח גרעינים עם ידיים כל כך דביקות. אני מצביע שנלך על הרעיון של גרייס, לפחות עד שנמצא משהו פחות מסוכן לעשות"
נימי תפס במושכות של סווינגריינוטוד שברח מרוכבו וניסה לגשת ולאכול קצת מעלי השיחים הירוקים-ורדרדים שנפרשו למרגלות העצים העתיקים שניצבו בשולי הכפר.
"הם לוקחים את כל חיות הרכיבה המגניבות האלה איתם. אני לא רוצה להשאר בכפר משעמם שאין בו צפרדעי ענק שאפשר לרכוב עליהן ולהתנדנד בין הענפים בג'ונגל"
"וחוץ מזה" הוסיף מוג'ק."המקום הזה כבר לא כל כך כיפי מאז שהרסו לנו את פאב הפטיש"
"בואו נלך עם גרייס" אמרה קורונה וקפצה במקום בהתלהבות."אני חושבת שהקסם הננו רובוטי הזה פשוט הולך להיות הטרנד האופנתי הבא. אולי היא אפילו תלמד אותי להשתמש בהם בהזדמנות- מה אתם אומרים- נצנצים זוהרים יתאימו לטוניקה הורודה שלי ?"
היא נעמדה בפוזה של דוגמנית זירדנזאקית מרימת-אף, והוציאה מתוך נרתיקה צנצנת זכוכית שבתוכה רחפה חתיכת גרניט סגלגלה עטופה באלפי כוכבים מיניאטוריים שזהרו בכחול ואדום.
"וואי, זה כזה מגניב" צהל נימי."מאיפה השגת את זה?"
מוג'ק אחז בזקנו בפחד למראה הענן הננובי.
"השתמשתי בהמצאה שלך" אמרה לינה והוציאה מתוך תיקה מכשיר מוזר שבראשו פטיש מרופד, מאחזים תמנוניים מכניים בצידו האחד, דוושה בצידו השני, וכבל שקוף וארוך מאחוריו.
"כשהעניים של כולם עקבו אחר מסלול התעופה של הננו רובוטים והסלעים, הפעלתי את הבייבי הזה מאחורי הגב של גרייס ותפסתי איתו את אחד הסלעים האלו"
עיניו של בג'י נצצו בהביטו במכשיר המוזר."את רוצה להגיד לי שתופס הממברוגנות שלי חזר לעבוד ?" הוא קרא באושר וחטף מידה את המכשיר.
"כן," פניה קרנו מאושר."ועכשיו אני בדרך להפוך את עצמי למעצמה גרעינית"
"היי אני בכלל פיתחתי אותו בכדי שאוכל לחטוף מקרטכלים(X) מעופפים את פירות הממברוגנה שאני כל כך אוהב לנשנש עם בוא האביב. המכשיר עובד על מערכת של לחץ אוויר שיורה ומושכת כבל דקיק מן הקצה. הזרועות המתקפלות שבסוף הכבל נסגרות כש__"
"באמת אין לנו זמן להסברים" הפסיקה אותו קורונה."בואו נעוף מפה לפני שנהפוך לתוספי תזונה של גירנאכסים"
הבעת ההלם שקיבלו פניו של בג'יאן לאחר שקורונה חטפה מידיו את המכשיר האהוב עליו, גרמה לנימי ולפרוץ בצחוק עז, לאחוז בבטנו, ולהצביע בידו לעבר פניו של בג'יאן.
מוג'ק העיף רק מבט אחד במבטו השבור של בג'יאן וכמעט נחנק מצחוק. הוא ירק כעשרים גרעיני אבטיח לבנים שלעס באותו הזמן מתוך פיו.
"תחזירי לי את זה מייד קורונה" צעק בג'יאן בזעם."אני לא אטול שום חלק בהפיכתך למעצמה גרעינית משום סוג כלשהוא את שומעת"



נושא נכתב על ידי נשלח
  כוכב השחר הזועם- הספר המלא. (250 עמודים) אורי מני 06:44 22/07/2007
  המשך: פרקים שלישי ורביעי. אורי מני 06:45 22/07/2007
  המשך: פרקים חמישי ושישי. אורי מני 06:47 22/07/2007
  המשך: פרקים שביעי ושמיני. אורי מני 06:48 22/07/2007
  המשך: פרק תשיעי אחרון. אורי מני 06:49 22/07/2007
  Re: המשך: פרק תשיעי אחרון. נתי 01:27 30/12/2009


מצטערים, אין לך הרשאה לכתוב/להגיב בפורום זה.
This forum powered by Phorum.