בקרו גם בפורום האגודה
חזרה לאתר האגודה
פורום הסיפורים :   מיועד לפרסום וביקורת של סיפורי מד"ב ופנטסיה; מנהל הפורום: זיו קיטרו (Sickbar) 
לקבלת עדכונים חודשיים בדואל על פעילויות האגודה, הצטרפו לרשימת הדיוור על-ידי משלוח מייל למזכירות האגודה.
RSS Headlines
רוצים לפרסם כאן סיפורים? ראשית, קראו את כללי הפורום.
כוכב השחר הזועם- הספר המלא. (250 עמודים)
נכתב ע''י: אורי מני (IP Logged)
תאריך: 06:44 22/07/2007

(למנהלת הפורום- נא למחוק הודעה מקורית מאת אורי מני - אלכוהול חייזרי משובח)


בשנת 75,000 לספירה, ישנו מי שמבקש להרוס את הגלקסיה כולה !!!
... אבל המישהו הזה לא כל כך חשוב לעלילה בגלל שהמכשיר להריסת גלקסיות שלו הפסיק במפתיע לפעול. האמת היא, שבאופן מפתיע- רוב המכשירים מבוססי הטכנולוגיה בגלקסיה הפסיקו לפעול. מדעני העולמות אובדי עצות לחלוטין. רודנים וחברי ממשלות ופרלמנטים על סף בכי- אין הם יכולים למעול עוד בכספים האלקטרוניים של הציבור. ראשי תאגידים מורטים את שיערותיהם- בשל השבתת המשאיות הבין כוכביות, מחסניהם מלאים בזבל שהצליחו עד עכשיו למכור במיליוני טונות לעולמות אחרים, רק משום שאותם עולמות עוד לא הצליחו לפענח באמת כמה חסר תועלת הג'אנק הזה שמכרו להם. אולם גרוע מכל- המלחמה בת אלפי השנים בין הג'ירנאכסים לברית ערפילית כנף העטלף,
נפסקה בבת אחת בשל נפילת הטכנולוגיה- דבר שפגע קשות באורח חייהם השגרתי של אין סוף יצורים בגלקסיה !

מדוע המכשור הטכנולוגי שבק חיים בגלקסיה ?
מי עומד מאחורי עיוות מפתיע וחצוף זה של חוקי הפיזיקה ?
מה עומד להיות בגורלה של המלחמה המסכנה וחסרת האונים ?
האם דרקוני החלל האגדיים באמת קיימים ?
האם מלאכים מסוגלים לרמות בקלפים ?
ומה זה בכלל כוכב השחר הזועם ?

על שאלות אילו ואחרות מנסה לענות חבורה כלל לא שגרתית של ארבעה יצורים בליינים מעולמות שונים שבסך הכל מנסים להשאר בחיים.

זהו הינו הספר הראשון בטרילוגיית כוכב השחר הזועם.






כמה מיני יצורים מתוך הפלנטות המיושבות בנבולת כנף העטלף
יצור אינו יודע כיום האם מיני היצורים התבונתיים שאנו מכירים בימינו הונדסו גנטית בעבר? או שמא התפתחו במקביל על גבי כוכבים שונים.
Xאנציקלופדיית בירדגון המאוחדת- 325 ANW- (לאחר מלחמות הנבולה)



הבירדגים 'מהירי הידיים' או 'המתוקים'.
לגזע הזה היו רגליים וזנב ההדומים לאילו של קנגרו. הם יכלו 'לראות' בלילה בעזרת סונאר טבעי בדומה לעטלף. ארבע ידיהם היו בעלות אצבעות דקיקות וראשם היה כדורי וכמעט סימטרי לחלוטין. צבעיהם היו דומים לצבעי דוב הפנדה. הגזע היה ידוע במספר תכונות שייחדו אותו. היה לו כושר המצאה יוצא דופן בעזרתו בנה ערים שלמות בגובה העננים, שנעו ממקום למקום בעזרת מנופים אדירים. דרך הרבייה של זן זה הסתמכה על שלוב חומר תורשתי מאת שישה הורים לצאצא. הדת שחלקם הגדול של הבירדגים האמינו בה, דגלה באושרו של הפרט ונקראה 'ההקסגון הקדוש'.
תוחלת חייהם של הבירדגים הייתה אחת מתוחלות החיים הארוכות בגלקסיה- כ950 שנה.



הזירדנזאקים 'המתגלגלים',
גזע זה הייה בעל גוף תניני, שעוטר בתריסר קוצים סכיניים שהזדקרו מגבו. ארבע רגליים תמנונית, עבות וחזקות במיוחד בצורת האות 'S' שקצהה העליון נוטה למעלה, איפשרו לו לטפס, לרוץ ולשחות במיומנות רבה.
היו לו שתי ידיים ארוכות וראש הדומה לזה של דוב נמלים.
עיניהם היו גדולות ודומה היה שתמיד חייכו.
הזירדנזאקים נקראו 'המתגלגלים' משום שיכלו לקמר את גופם לצורת גלגל ולהתגלגל קדימה במהירות למרחקים ארוכים במיוחד.
זן זה אהב תחומים רבים של ספורט באופן יוצא דופן.
דתו הגדולה ביותר העריצה את כוחות הטבע והקדישה איזורי פלנטות שלמים לתצוגתם ולחגיגתם של אותם כוחות.
תוחלת חייהם הייתה כ60 שנה.



ההליוסים , היו המהירים מבין היצורים התבונתיים שחיו בגלקסיה זו. משום שהמהירות היתה מאז ומתמיד גורם מכריע בכל מלחמה , הוענק להם בידי הכל התואר 'הקוטלים'. הגזע הזה היה בעל 2 ידיים שהתפצלו במרפקים לזרועות נפרדות, שהיו עוצמתיות מאד ומצויידות בטפרים איימתניים. רגליו היו ארוכות ושריריות בעלות שני מפרקי ברך וטפרים שהזדקרו מן הברכיים העליונות. כפות רגליו היו מותאמות הן לטיפוס והן לתקיפה, וגם הן היו מצויידות בטפרים. ראשו היה בעל שתי קרניים ארוכות וקרן אחת קטנה במרכז גולגלתו. הייתה לו עין אחת גדולה איתה יכול היה לזהות גם קרני אינפרה אדום.פניו היו בנויים רובם מעצם חזקה שנראתה כמגן משונן בצידו התחתון. בנוסף לכל אילו היה לו גם זנב ארוך, בעל שתי צבתות דוקרות בקצהו. על כוכב הבית שלהם, כל שבט הליוסי הגן על שלושה מלכים שנולדו עם היכולת הסימביוטית (X) לאבק את הצמחים חובקי השמיים בתוכם התגוררו ההליוסים.
תוחלת חייהם היתה כ80 שנה.

(X) סימביוזה היא מצב בו שתי צורות חיים עוזרות זו לזו לחיות ולשגשג.


פריכילים 'השקופים' . החברה האילו היו מן המיוחדים ביותר בגלקסיה זו.
הם היו בעלי גוף חלזוני שקוף למחצה בעל גוון כחול-ירקרק יפייפה. שלוש קנוקנות שבצבצו מחלק גופם העליון שימשו להם כידיים. לא היית יכול למצוא בדיוק את ההבדל בין ראשם לגופם, אך גופם הזדקר מעלה בצד אחד, והיית יכול לנחש, שהאיברים שראית במעומעם דרך העור המבהיק היו איברי חישה.
ידוע היה עליהם כי הם 'רואים' צפיפות חומר, וכי הם נזקקים למכשירים שונים בכדי להתאים את חושיהם לסביבה בעלת כבידה וצפיפות חומר נמוכים יחסית לזו שבכוכבם. הם היו זקוקים למכשיר מחלף החומרים שעזר להם בכדי להשאר בחיים על גבי כוכבים אחרים.
כוכביהם הכבדים היו בעלי צורות חיים השונות בתכלית ממרבית הכוכבים המאוכלסים בגלקסיה- דבר שתרם באופן חסר תקדים לתיירות בהם, ולתעשיית שדות האנטי-כבידה שלהם, שאיפשרו בין השאר לתיירים לשהות על כוכביהם.
תוחלת חייהם הייתה כ160 שנה.




הבונטים 'הבריונים', היו בעלי ארבע גפיים שריריות במיוחד שהקנו להם את כינויים. היה להם פרצוף רחב ומלא קמטים, ארבע קרניים צלובות על ראשיהם, בטן ענקית, וזנב מפוצל. גזע זה הוצג בפני העולם המודרני רק כמה מאות שנים קודם לכן, ולכן, עוד נחשב לפרימיטיבי וברברי יחסית לאחרים. הם היו ידועים באהבתם הגדולה לטבע, להרים, ולחיות הבר. מקדשים רבים בדמות חיות הבר המקומיות, הקנו הוד ותפארה לנוף ארצותיהם .
הבונטים חיו כשבעים שנה.



סעפתנים-אומנותיים. (סוירלקסים) יופיים, צבעיהם המשתנים, ותנועותיהם המהפנטות של יצורים אילו הקנו להם את הכינוי 'המהממים'.
גופם היה מורכב מארבע-עשר זרועות תמנוניות, גמישות, וארוכות ביותר, שהסתעפו והתחברו בשמונה חיבורים ניידים אחת לשנייה.
כאשר הסעפתנים נעו קדימה על גבי הרצפה, זרועותיהם הקנו להם מראה מהפנט כשל להקת נחשי ים שהתעקלה לה בסילסולים בחלל ונגעה בקרקע רק כבמקרה, ולא בכדי לתת מענה ומשען כנגד כוח המשיכה.
בתיהם היו קבועים על ענפי יערות קפואים שגדלו מתוך גושי קרח ואדמה אדירים שנעו במסלול טבעות העשן של כוכבי ניוטרונים.
הסעפתנים לא ידעו לצערם מתי ימותו מזקנה. חלקם מתו בגיל 30 , אחרים מתו רק במאה השלישית לחייהם.


סטיקונים. יצורים אילו היו גדולים ושמנים.
עובדה זו, לצערם הרב של יצורים רבים בעלי תקרות באשר הם, לא מנעה מהסטיקונים לנסות ולהדבק לתקרה בכל מקום בו שהו. כינויים היה 'הנדבקים'.
אורח חייהם, ההפוך וההזוי, היה מוזר, אך חיוני להשרדותם בכוכב ממנו באו. כוכבם ההררי התקרב לעיתים קרובות לירחו הענק, דבר שגרם לניטרול כוח המשיכה של הכוכב ואף להיפוכו. הדבר דירבן את הסטיקונים לבנות בתים בעלי תקרות עם מצנחי ענק שנמתחו בעזרת בוכנות. הסטיקונים העדיפו להדבק לתקרה במשך רוב שעות היממה משום ששם נבלמה נפילתם בעזרת הבוכנות בכל פעם שביתם זינק לאויר ונפל שוב ארצה בעקבות היפוך כוח המשיכה. לסטיקונים היה גוף אדמדם ופחוס בעל שתי טלפיים, שנראו כמו שני צריחים במשחק שח, והזדקרו מעל לכתפיהם כל העת.
הם היו סוחרים ידועים, אך הבריות נטו להביט בהם בחשד לעיתים, אולי בשל אופיים ההפכפך.
אורך חייהם היה 610 שנים.




פרק ראשון
הירח של כוכב האלוק , ופאב"הפטיש"

מוזר מה שמצליח לגשר בין עמים שונים, שנראים וחושבים אחרת. ובנוסף- מאחוריהם שורכות שנים אינספור של מלחמות עקובות מדם, עריצים משעבדים, סבל, כאב, ושנאה חסרת מעצורים.

על הירח 'בופו' , הצליחו דווקא ההימורים הבלתי חוקיים לעשות כן.

הפאב שנקרא"הפטיש" (פאב- טורנירים- ידע- שיחות)(X), שהיה ממוקם בפאתי העיר היחידה על בופו- היה בעצם מרכז בידור, וקזינו אדיר מימדים, שעוצב בדמותו של ייצור אגדי ענק שנקרא טווס החלל.
אמנם, הפאב החל את תאוצתו הרבה משום שהיה המקום היחיד מסוגו אותו הפדרציה לא הספיקה לסגור באיזור (בשל בעיות בלתי פוסקות בגבולה עם עולמות העננה, וריכוז כוחותיה המשטרתיים שם), אך המקום היה פופולרי מאד בעיקר בזכות עצמו.
יחד באותם אולמות שעשועים בילו להם מינים שונים ומשונים של יצורים.

(X) באנגלית: ICS BUB - ראשי תיבות של:"info-chats-sports", או בתרגום מילים ישיר-"אני רואה ישבן".
רובם המכריע הורכב משמונה מינים מרכזיים שכללו:
בני-אדם, בירדגים, זירדנזאקים, הליוסים, סטיקונים, בונטים, סוירלקסים, ופריכילים. בנוסף לכל אלה, היו גם כמה יצורים שבדרך כלל לא היית רואה על כוכב בעל תנאי אקלים, סביבה, וכבידה כמו של זה. לרובם היה מבנה וחלקי גוף שהיו קשים מאוד לתיאור. אגדות העם העתיקות ביותר, ששרדו עוד טרום עידן מלחמות הנבולה האדירות, סיפרו שלל סיפורים אודות מהנדסים גנטיים שיצרו את אותם מיני יצורים. סיפורים אחרים סיפרו על חיים שהתפתחו בנפרד על כוכבים שונים והפכו לברי בינה.
אולם, איש לא ידע בימים אילו, אילו מאותן אגדות היו מבוססות על עובדות מוצקות, ואילו היו מבוססות על דמיון ושמועות חסרות שחר.

חוץ מהפאב ומהקזינו, היו אטרקציות נוספות ב'פטיש'. היו שם כחמישים אולמות גדולים של טורנירים ספורטיבים שכללו מירוצי מכשולים של בריכות, פלטפורמות תלוייות באויר, מקפצות, ובולי עץ. במסלולי המכשולים המסוכנים יותר לאלופים יכול היית למצוא סכינים גדולות, פטישי ענק ובריכות חומצה. אולמות כדורגל מרחף, סקווש מטרות, וקרבות של חוסר כבידה, מלאו אף הם את החללים הגדולים בעלי כיפות הזכוכית הבוהקות בפאב הענקי.
כמעט כל אחד יכול היה לתחרות בכל אחת מן התחרויות הללו, או לחילופין להמר על שלושת המקומות הראשונים או על הקבוצה המנצחת. אולם אפשרויות הבילוי לא נגמרו בזאת. בנוסף לאולמות הספורט היו גם אולמות של קרבות וירטואליים, קרבות אמיתיים של היאבקות, קרבות רובוטים ענקיים, ולבסוף- קרבות ידע ותבונה. אילו האחרונים כללו טורנירי שחמט, 'גורצי-פן' (השקול בקושיו לשח), בעיות הנדסה, אלקטרוניקה, פיזיקה, גנטיקה ועוד?

אם היה לך זמן וכח, לאחר כמה שעות של הימורים ותחרויות. היית יכול להכנס לאחד מחדרי הדיונים והשיחות המסוגננים והאסתטיים.
לפני שהיית נכנס, היית בודק במחשב אילו שיחות מעניינות מתקיימות כעת במקום. אם לא מצאת נושא המעניין או מעסיק אותך, תמיד יכולת להתחבר לרשת העולמית של הפדרציה ולמוצאו שם. הדיונים במקום, גם הם היו מחוברים לרשת, ומאפשרים להכיר עוד יצורים , ידע ורעיונות מקוריים.
כמובן שגם כאן היו הימורים והתערבויות שונים בעיקר על:"מי טועה, ומי לוקח את הכסף".

פאב הפטיש היה מקום די מפוקפק, בשל העבריינים הרבים, והיצאניות ששרצו במקום.
מצד שני המקום הצליח לספק כמעט את כל גחמותיהם של היצורים הבאים אליו? הישג לא קטן לירח מסכן בעל עיר יחידה עם פחות ממיליארד תושבים.

היתה זו כמעט שעת הסגירה במעבר בין שתי השמשות בפאב הפטיש.
סביב שולחן עץ עתיק ישבו ארבעה יצורים שונים מארבעה עולמות שונים. היתה זו חבורה מוזרה ביותר לכל הדעות, אך הם נראו נינוחים אחד בחברת השני, ואף, בשלב מסוים, החלו צוחקים בשאגות פרועות בעקבות סיפוריו של נימי ההליוס.

כאן הוא המקום להכיר בקצרה את ארבעת היצורים, שלמרות שהם עצמם לא חלמו על כך מעולם,עתידים היו לשנות בחייהם את סדרי הגלקסיה עצמה...

מוג'ק רביולי? היה טייס בן אנוש שמנמן וקירח אך שרירי וחסון. זקנו בעל שלושת הקצוות הארוכים היה סימן ההיכר שלו וגאוותו הגדולה. הוא הטיס בעבר חלליות קרב בצי הלוחם ועזב את תפקידו עקב כאבים כרוניים בלתי מוסברים בכל גופו. מוג'ק תמיד חשד כי הקצינים הסורחים שפיקדו מעליו, ערכו בו ובטייסים אחרים ניסוי כימי-ביולוגי שאת מטרתו לא ידע. כאביו גרמו לו להפוך לאדם עצבני וכועס שנטה להתפתות תכופות לטיפה המרה. הוא שתה בעיקר בשביל לנסות ולהשכיח את כאביו.

קורונה בון? הייתה זירדנזאקית פסיכולוגית שנכפתה לסור לחיי הפשע בעקבות חובות גדולים של המשפחה שלה לארגון פשע גדול על כוכב אנקואיבליוור- כוכבם של הזירדנזאקים. עיניה הכחולות התמלאו לעיתים בדמעות גדולות כאשר חלמה על היום בוא תצליח לאסוף מספיק כסף בכדי לשחרר את משפחתה מן החוב הגדול ולהבריחם מן הכוכב לחירות. היא ניסתה להגשים חלום זה בכל דרך בה הצליחה לאסוף את האוצר הנחוץ. באותו הזמן עבדה בתור מלצרית בפאב הפטיש. היא תמיד עסקה בתכנון מזימות להתעשרות מהירה.

בג'יאן פלאוויס- היה בירדג מהנדס, בעל ידע רב. ניכר בפרוות גופו המבולגנת כי עבר תכופה לא קלה בפרק הזמן האחרון. גילו היה שלוש מאות וחמישים שנה ולכן הספיק לעבוד במקצועות רבים בחייו. הוא היה מהנדס מחשבים, רובוטיקאי, כימאי, פיזיקאי, וקסנוביולוג אבולוציוני. לאחר שהתגרש מחמש נשיו נכנס לתקופת נדודים בה החל מבזבז את הונו בכל צורות הבידור והריגושים שמצא בתבל. הוא הגיע לפאב הפטיש מספר חודשים קודם לכן, ועדיין לא הצליח להפרד מן המקום בו מצא חברים חדשים ובו גילה את אף את ביתו.

נימי אימפבדנטיוס- ההליוס המקועקע, היה טייס ניסוי בעבר אך כעת אילף יצורים מהונדסים גנטית דמויי דינוזאורים למחייתו. נימי היה חובב הומור ואקשן ולכן שהה תקופות ארוכות בפאב הפטיש. הסיבה לכך שלא חי ביחד עם בני מינו על כוכב אברטוצריק, הייתה גזר דין המוות שהוטל עליו שם שנה לפני כן. סיבת גזר הדין הייתה טעות ניווט גורלית שעשה, בזמן שלקח את החללית ההליוסית העוצמתית ביותר של העם ההליוסי לטיסת מבחן. הטעות גרמה לריסוקה והשמדתה המוחלטת של החללית, ולשנאה מוחלטת מצד בני עמו כלפיו.

נימי היה מאושר מתמיד באותו הערב.
כלל לא ניכר בו כעת כי פסק דין מוות ניצב מעל ראשו בכוכב הבית שלו. הוא פנה אל חבריו הטובים והתיישב על זנבו למולם. לאחר שגיכך בקול, החל מספר על תחרות שערך כנגד הליוס שחצן שישב ליד הבר שעה קודם לכן. לפי סיפורו, הלה ניסה להרשים בחורה שנימי ישב לידה, אך עשה זאת בצורה מחוצפת מעט כאשר קרא לה לעבור לידו בלשון זו:
"חמודה, מה את יושבת ליד הילדון, פרצוף טוסיק הזה. את יודעת מה מסמלת קרן ראש קטנה כשלו ? בואי שבי ליד גבר אמיתי מותק."
נימי ענה במקומה בחיוך."הליוס אמיתי אתה אומר," אמר והסתכל אל תוך תוך הכוס שהלה החזיק בידו.
"הליוס אמיתי לא שותה שוקו של תינוקות מתוך קשית, אלה אלכוהול פריכילי מתוך החבית". הוא תפס בארבע ידיו את החבית אפופת הלהבות שקנה מן הבארמן הרובוטי שעה קודם לכן ולגם ממנה לגימה גדולה, מתעלם מן הלהבות הצורבות.
ההליוס השני, שהיה לו מנהג תצי מודע, לעשות בועות לתוך השוקו בעזרת הקשית, חדל מכך מיד, והצליף בזנבו בריצפה.
"אם אינך ילדון שרק בקע מהקוקון, אולי תוכיח זאת-בקרב מכשולים נגדי . או אם תרצה, תוכל פשוט להכנע מראש ולברוח הביתה לאמל'ה". הוא אמר וגיכך קלות בהתגרות.
נימי השיב בנחת."אני בטוח שאתה אינך יכול לברוח הביתה לאמל'ה-כולנו יודעים שהיא מבעיתה עד כדי כך, שאתה יותר מדי עסוק בלברוח-ממנה".

צחוקים ספורים נשמעו מפיות היצורים סביב לבאר. פני העצם של ההליוס השני הצהיבו מזעם.
"החלטתי להענות לאתגר המגוכך ששמת לפני- לגבור עליך" אמר נימי, והעניק לנערה ההליוסית חיוך שרמנטי ומלא חשק.
שניהם יצאו מהבאר כשהמשיכו להטיח אחד בשני קללות, התגרויות, ושנינויות. מספר יצורים שישבו מסביב לבאר, כולל הנערה ההליוסית, עזבו את כיסאותיהם ועקבו אחריהם בשמחה בכדי לצפות בקרב המעניין.

נימי המשיך לספר על אירועי היום בצחוק מאופק ובהתלהבות.
"אתם לא יודעים מה היה שם? חבר'ה . הבחור הזה קרע אותי מצחוק, לא הייתי בטוח אם הוא באמת כל כך גרוע או אם הוא שיכור . הלכנו לתחרות 'רב-מכשול' ודוקא חשבתי שיש לי סיכוי להיות מושפל, בגלל שהוא היה כזה בריון. אבל ישר, עשרים שניות אחרי שהשופט הזניק את המירוץ, הגענו לטרמפולינות התלויות מעל המים. הוא מעד וקפץ עם הראש שלו על הטרמפולינה. אחרי היפוך מטורף באוויר, הוא עשה גלגלון מוזר על המקפצה השנייה ואת המקפצה השלישית הוא פספס לחלוטין. בטפשותו הוא החליט שהוא צריך לנסות להתלות על צד המקפצה בכל זאת, ולאחר שהרס כמעט לחלוטין את המכשיר, הוא נפל למים 'בספלש' אדיר, והשכיב חצי מאיתנו מצחוק על הריצפה".
החבורה עצמה החלה מתפקעת מצחוק בשלב זה.
"זה עוד כלום. אתם לא יודעים מה קרה לו בקטע של בולי העץ הצפים. הטפר של הברך נתקע לו, בתוך בול עץ- והוא לא הצליח לשחרר אותו. במשך חמש דקות הוא כמעט טבע.
הוא ניסה לעלות כל הזמן על הבול שהתגלגל אתו ביחד לתוך המים".
נימי המשיך לספר את הסיפור תוך שהוא מנסה לרסן את צחוקו כל העת.
"אחרי שהוציאו אותו משם, הוא עוד רצה להמשיך . אני בעצמי חיכיתי לו, בכדי לראות אם הוא בכלל נותר בחיים . אבל הוא קשקש משהו על בולי עץ בלתי תקניים ועל זה שטוב שלא המשיכתי, משום שזה היה נחשב לנצחון בלתי חוקי. המשכתי לשחק בשביל הכיף, אבל על הפלטפורמות התלויות בחבלים ראיתי שהוא כלל אינו משחק בשביל הכיף . הוא ניסה להפיל אותי כשניתלה על חבל משוחרר ונתן בעיטה לפלטפורמה עליה עמדתי. נפלתי ממש על הראש שלו והוא איבד את האחיזה בחבל. אני הצלחתי להיתפס בפלטפורמה תחתונה, אבל הוא הסתבך עם רגלו בחבל, והתנדנד לעבר מוט-היאחזות מברזל שפגע בראשו 'בגונג' אדיר. זה היה ה'גונג' של הסיבוב האחרון, מפני שהשופט הפסיק את המשחק והכריז, לטובתי . הוא אמר שלא ראה מפסידן גרוע כמוהו כבר הרבה זמן. רק חבל שהשרירן לא יכל לשמוע אותו בגלל שלא היה בהכרה".

הסיפור כל כך הצחיק את בני החבורה כעת, עד שמוג'ק היה מתגלגל על הריצפה ומחזיק את בטנו בכדי שלא תתפוצץ מצחוק, בג'יאן צחק בקול עבה וחבט את כוסותיו על השולחן באקסטזה וקורונה גיחכה גיחוך צורמני בקולי קולות וכמעט ונחנקה מן המשקה ששתתה.
דקה לאחר שנימי סיים את סיפורו חיוכו התחדש למראה ההליוס השרירי הנכנס אל הפאב. בגדיו היו קרועים וחבורה בולטת עיטרה את צד ראשו. בני החבורה הביטו לעברו ולא יכלו לעצור את צחוקם למראהו. בנוסף לבגדיו הקרועים והרטובים, חתיכת בול עץ היתה תקועה על טפר ברכו. נימי שאג קריאת ניצחון וקרא."נו, ראית ? כמה שרימית, זה ממש לא עזר לך ילדון . בפעם הבאה תתרכז במשחק ולא בלרמות" הוא ציחקק וחייך לעברו.
הנערה ההליוסית הופיע אז בפתח החדר בחיוך. היא ניגשה אל נימי והעניקה לו נשיקה על לחיו. לאחר מכן רשמה את מספר הטלא-חלל שלה על פיסת נייר ותחבה אותה לכיסו.
ההליוס השני, אחז את הבליטה בצד ראשו והסתלק מן המקום תוך כדי שהוא צועק הערות לא כל כך מחמיאות כלפי אמו של נימי, כלפי בני משפחתו, חבריו, ואפילו כלפי חיות המחמד שלו.
נימי עצמו היה טיפוס עניו ביותר והסתפק בתנועות מגונות בשלוש מידיו, ובהרמת הגביע בהתרסה בידו הרביעית.

לאחר שהצליחו להירגע מן הצחוק ולהחזיר לעצמם את נשימותיהם, פנה נימי אל חבריו ושאל."לאיפה לעזאזל אתם נעלמתם כשכל זה קרה לי ?".
בן האדם דיבר ראשון."אני קצת התגעגעתי לספינת הקרב שלי, אז קפצתי לסימולטורים. בשם החלל , הסימולטורים נהיו יותר מסובכים מהדבר האמיתי"
הזירדנזאקית ליטפה עם זנבה את לחיו של האדם בהתגרות ואמרה."מוג'ק רבילי, טייס הקרב המוכשר שלנו. אל תגיד לי שמאז שהצבא זרק אותך נהפכת לי לרכרוכי"
מוג'ק, שהיה רגיל להקרא פשוט"מו", ניער את ראשו בעצבנות בעקבות ההתגרות ואמר."קודם כל, כבר לא הטסתי חללית אמיתית ב-שלוש השנים האחרונות. שנית, לא הספקתי להגיד לכם שלמרות הכל, הצלחתי לשבור את רוב השיאים של המכונה. ולבסוף... ממה לעזאזל עשוי הזנב שלך קורונה ? הוא ממש נעים . אני רוצה עוד ליטוף בבקשה.." הוא אמר בקול מתחנן וילדותי.
קורונה הכירה יותר טוב את 'מו הקשוח והעצבני' אך היא נהנתה מעט מן המחמאה הפיזית, ונתנה לזנבה ללטף את ראשו ברכות.
"חבל שאינך בת אדם" הוא הפטיר."היינו יכולים לעשות כיף חיים ביחד".
היא צחקה ווהצביעה עליו."חמודי, אתה לא היית עומד בקצב שלי אפילו אם הייתי פריכילית. תמשיך לחלום".
קורונה הביטה לעבר הרביעי שבחבורה.
"תגיד בג'אן. אתה עשית משהו מעניין בשעתיים האחרונות ?".
"מה ?" שאל הבידג שהיה עסוק בלהזמין מנת בשרים גדושה מן המלצר הזירדנזאקי שניגש אליו באותו הרגע.
"רק רגע... ספרי קודם מה עשית את קורונה". הוא אמר והמשיך לדפדף בתפריטו ההולוגרמי התלת מימדי של המלצר.
קורונה הסיטה את מבטה מן המלצר הזירדנזאקי שחייך לעברה חיוך שובב."סתם שיחקתי סקווש מטרות וקצת גורדי-פן". משום מה היא הסמיקה מעט באמרה את הדברים.
"נו ספר כבר. מה היה איתך ?"
הוא הצביע לבסוף על מנת הבקר המתובל שמולא בעוף ודגים וחייך חיוך מלא ציפיה לעבר המלצר.
"טוב אני נהנתי משחיית סנפירים באוויר ללא כבידה. אני אומר לכם... זה באמת כיף לא נורמלי . הוסיפו למתקן איים מעופפים מעפר וגם שיחים גדולים הגדלים בצורת כדורים מעופפים. הציפורים הצבעוניות ששמו בתוך המתקן הרגו אותי מצחוק. אין להן מושג איפה הלמעלה ואיפה הלמטה ולאיזה כיוון צריך לנפנף את הכנפיים".
"וואוו" קפצה קורונה בהתרגשות."גם אני רוצה ללכת לשם"
"חכי שניה עוד לא סיימתי" המשיך בג'יאן."כשהתחכחתי באחד מן השיחים סתם ככה בשביל הכיף, שמתי לב לפתע, כי להבה כחולה אופפת את ראש השיח. אבל הלהבה הייתה קרה לחלוטין והשיח לא נשרף באמת.
ואז, דיבר אלי קול מלא הדים, שאמר לי משהו כזה:"של סנפיריך מעל רגליך? כי המקום בו אתה מרחף, קדוש הוא..."
הסתכלתי למעלה... הסתכלתי למטה... ולא ראיתי איש. אבל התחלתי להבין, מאיפה, אני מכיר את הקול הזה."
"אני לא מאמין" התפרץ מו לשיחה."זה בדיוק קטע מאיזה ספר עתיק שדפדפתי בו פעם. משהו על אל כלשהו והמשרת שלו"
בגי'אן הרים את ידיו הקדמיות לאויר."אה-הה !? הוא בטח חשב שאני מכיר את הקטע הזה בגלל שאני כל כך זקן וחכם והוא ניסה לשעשע אותי _"
"שניה". הפסיקו מו."אתה רוצה להגיד לי, שיש לך חבר אל, ולא סיפרת לנו על זה אף פעם ?".









פרק שני
ההתרסקות

"תגיד לי מוג'ק, אתה באמת מאמין שיש כזה דבר שנקרא אלוהים ? עכשיו באמת הצלחת להפתיע אותי". אמר בג'יאן. הוא הרים את גבותיו גבוהה לאויר, ונענע את את ראשו מצד לצד באכזבה.
"אני בטוח, שאולי... יש אלוהים" השיב לו מו בעייפות. לא היה לו כלל כוח להכנס לדיון בסוגיות שברומו של עולם.
"תשמע. אני כבר בן שלוש מאות וחמישים שנה ותאמין לי שלא עשו אותי באצבע. הספקתי לעבור הרבה עבודות בעיניים בחיי בכדי שאני אלמד לא לסמוך על אף אחד. אני אומר לכם, אני בחיים לא אאמין בשטויות האלו על אלים ויישויות קוסמיות עליונות."
מוג'ק חייך."בג'יאן, אתה- אפילו אם פעם, אחד מהאלים יהפוך אותך לעז חלל מרחפת שמשתינה תה עם לימון וקוביות סוכר, גם אז אתה לא תאמין שהוא קיים"
נימי צחק בקול מן התיאור הססגוני .
קורונה התאמצה לחשוב תחת השפעת האלכוהול הפריכילי ולבסוף פנתה אל בג'יאן ואמרה."בכל אופן- אם זה לא היה אל, מאיפה לעזאזל שמעת את הקולות האלו וראית את האש הכחולה ?"
"אהה-הה . שאלה מצוינת קורונה" הוא ענה."כפי שאתם יודעים יש לי מוח אנליטי מצוין וגם זיכרון אקסטרא-אורדינרי, ובעזרת שני אלו, הבחנתי שבאותו זמן ענדתי על פרק ידי את מחשב הצמיד מקרין ההולוגרמות הקטן והחמוד הזה שלי."
החבורה הביטה על המכשיר הענקי שהיה כרוך סביב פרק כף ידו של הבירדג. היו לו אורות זוהרים ומסך מרצד, שאפילו לויתן חלל(X) חצי עיוור לא היה מפספס ממרחק קילומטר. בני החבורה ידעו כי מצבו הכלכלי של בג'יאן היה גרוע ביותר מאז שהתגרש ובזבז את כספו על ההנאות והפינוקים הרבים, אולם הם לא שיערו בנפשם שהוא יתדרדר עד כדי קניית מחשב כף יד שנחשב כה עתיק ומסורבל אפילו על כוכב כה פרימיטיבי מבחינה טכנולוגית כמו בופו.
בג'יאן המשיך בסיפורו, מתעלם ממבטיהם התמהים."המכשיר הזה מקושר לרשת העולמית של הפדרציה וכך כפי שאתם יודעים, אפשר להתקשר אלי ולדבר איתי ויזואלית. אולם לחילופין, אפשר לנסות ולהשתלט על המערכת, ולהשיג שליטה בהולוגרמות ובקולות של המחשב. מכשנזכרתי בעובדה זו, החלטתי לנסות ולכבות את המכשיר"
"הודות למוחך העילאי" השלים איתו נימי, תוך כדי שהוא משתדל שלא לגכך בקול.
"אוקי, אז אתה צוחק עלי ?" ענה בג'יאן."תצחק על החבר שלך פה, שבאמת האמין שמדובר באל אמיתי"
מו הרים את גבותיו בלאות לעומת הבירדג, והניד את ראשו מצד לצד.
"בכל אופן, לאחר שכיביתי והדלקתי את המחשב מחדש, גיליתי שזה היה חבר ישן שלי- טארבו, שניסה לעבוד עלי בעיניים בשביל הכיף. אבל לאחר ששוחחנו קצת התברר לי שהיו בפיו גם חדשות חשובות.

(X) לויתן החלל הוא יצור ענק המרחף בחלל בין הכוכבים ומתקיים שם בעזרת אטמוספירה פנימית המצוייה בבטנו. ראייתו חלשה במיוחד, ויש טוענים כי קיים מין עיוור לחלוטין של ליוויתני חלל.


הוא סיפר על שמועות שהופצו ברשת אודות החרפה רצינית בקרבות כנגד הג'ירנאכסית בכל רחבי הפדרציה"
"רגע? היק" גיהק מו."אתה אומר שהחבר שלך לא? היה? אל בכלל ?" הוא שאל. ניכר בו שהוא מושפע יתר על המידה מן האלכוהול החיזרי החזק, שהיה נמזג לקיבתו במהירות מסוכנת של כארבעה ליטרים לשעה.
לאחר מאבק מחשבתי בולט כנגד השפעת אותו השיכר עצמו, פנתה קורונה לעבר הבירדג."בג'י, יש לי שאלה. אתה דיברת על 'הג'רנאבים' קבוצת הכדורגל, או על 'הג'רנאכסים', ימח שמם, החיזרים הרצחניים ?"
"הג'ירנאכסים , הג'ירנאכסים. אני מדבר על המלחמה ולא על משחק כדורגל ארור" אמר בג'י בכעס.
"רגע, תרגע," השיב נימי."מה בדיוק החבר שלך אמר על החרפת הקרבות ? , איזו התפתחות היתה במלחמה ?"
"אף אחד עוד לא יודע בדיוק, אבל השמועות אומרות שזה הולך להיות קרב גדול. יותר רציני מכל מה שקרה עד עכשיו. אגב, חבר שלי טארבו הוא גאון טכנולוגי והוא אמר שהמחשב להקבלת הנתונים שבנה- חזה כי 'רק כוכב השחר הזועם יביא לנצחון במלחמה'"
"כוכב השחר הזועם ?" שאלה קורונה וכיווצה את גבותיה בתמיהה.
שתיקה שררה בין החברים והם הביטו לעבר בג'יאן בשאלה. האם דבר ממשי כלשהו בעולם, יכל להפסיק את המלחמה עקובת הדם בת עשרות אלפי השנים.
"באמת שאין לי מושג על איזה כוכב הוא מדבר. הטלא חלל שלו נהייה בלתי זמין משום מה"
נימי הביט באחרים, ואחר שוב בבג'י."מעניין. תגיד, אין לך שום רמז ל-למה הקרב הקרוב הולך להיות קרב חשוב כל כך ?"
בג'י ענה בהיסוס."אני חושב שזה קשור לטכנולוגיה חדשה, שהחליטו להשתמש בה בהפתעה. או משהו כזה..."
"רגע." עצר אותו מו בבלבול."מי החליט להשתמש בטכנולוגיה החדשה ?, הצד שלנו , או הצד שלהם ?"
בג'י נראה מופתע בעצמו בעקבות השאלה."אה ... אני באמת לא יודע. נראה לי שהצד שהמציא אותה. בכל אופן, אני חושב שאם יהיה משהו רציני, החדשות הפדרטיביות ידווחו על כך מיד".
היתה הפסקה קצרה בשיחה, בה שלושה מבני החבורה נשאו עיניהם לעבר הטרידיויזיה(X).
הכתבה ששודרה במכשיר דיווחה בכלל על התפתחות מפתיעה בתחום מדע הקוסמטיקה היישר מאוניברסיטת 'עור תינוק', שבכוכב סיליקון 969.
הרביעי שבחבורה התבונן דווקא לכיוון אחר, ומצא שם, למורת רוחו, דברים הרבה פחות נחמדים.
היה זה מו שהתבונן אל מחוץ לחלון ואמר."תגידו אתם חושבים שזה שחללית ג'ירנאכסית מעלה עשן, שטסה בחוסר יציבות, לכיוון שלנו, זה משהו רציני ?"
"וואו , ואני חשבתי שאני שיכורה", נאנחה קורונה.
היא הסתכלה לעבר נימי, בג'יאן ומו, וראתה את לסתותיהם השמוטות ואת הבעות פניהם ההמומות. היא הבינה בפתאומיות שמדובר בדבר מה המהווה סכנה אמיתית.
קורונה נעמדה על רגליה האחוריות ונשענה עם רגליה הקדמיות על השולחן. אז הביטה מעבר לראשו של מו לעבר החלון הקמור בצידו השני של החדר.

(X) הטרידיוזיה, היא טלויזיה מיוחדת המראה תמונות בשלושה מימדים בעזרת הולגרמות.

עננים בצבע סגלגל כיסו את השמיים עד לקו האופק. הם התגלגלו לעברם כמו ענני עשן ענקיים של הר געש שזה עתה התפרץ. שביל של עשן שחור שהסתלסל מכיוון מזרח הסתיים בנקודה שחורה במרחק. הייתה זו חללית כלשהי שהתקרבה לכיוונם. לפתע, נראה פיצוץ אדיר בצידה של הנקודה. ממנו עפו ניצוצות וחתיכות קטנות יותר של נקודה, שנפלו לכיוון הקרקע מתוכה.
"יש לך עיניים מצויינות מו, זאת באמת חללית ג'רנאכסית", אמר נימי.
"הופה - זה לא טוב . היא ממשיכה לטוס לכיוון שלנו" אמר בג'י תוך שהוא קם מכסאו ותפס בידה של קורונה.
נימי קפץ מעל זנבו ונעמד על רגליו."מו, אתה מספיק פיקח בשביל להגיד לרגליים שלך להתחיל לברוח מהמקום המזורגג הזה ?"
מו נעמד על רגליו והחל לרוץ בין השולחנות לצידו השני של החדרלכיוון אולם הקזינו."כן, אני חושב שהן עובדות מצויין. רגע," הוא הפנה לאחור את מבטו לעבר נימי בכעס."אתה קראת למקום הזה מזורגג, לדעתי האלכוהול פה מצוין"
"תשתוק ותכנס למגדלי החירום" צעק איליו נימי.
האחרים החלו דולקים בעקבותיו, תוך שהם צווחים בפחד וצועקים משפטי אזהרה:"ברחו על נפשותיכם","חללית מתרסקת לבנין"
בג'יאן הגיע ראשון לעבר הדלת השקופה של המגדל מלא האורות הכחולים שניצב לצד טווס החלל. תפקיד המגדל היה נשיאת מאות יצורים בשעת הפגזה אטומית היישר אל תוך מערכת תת קרקעית ענקית של מנהרות מתחת לפני הכוכב. בג'יאן לחץ שוב ושוב על הכפתור של הדלת אולם דבר לא קרה.
"מוכרחים לעוף מפה עכשיו" אמרה קורונה"המגדל הזה פשוט לא עובד"
"תראו את זה" הצביע נימי בידו לעבר הרחוב הומה היצורים.
מכוניות מעופפות מכל הגדלים והצורות החלו להתרסק אל הקרקע מן השמיים ללא כל סיבה נראית לעין. מאות יצורים מפוחדים רצו בפאניקה ברחובות וניסו להתחמק מכלי הרכב המתרסקים אל הכביש.
"משהו לא בסדר עם החשמל בכל העיר" צעק בג'יאן."מוכרחים למצוא מפלט אחר"
נימי הנהן בראשו ומשך את האדם והזירדנזאקית אחריו לעבר המסדרון. בג'יאן קיפץ בעקבותיו כאחוז תזזית. הוא ניסה למצוא הסבר פיזיקלי לקריסת החשמל והמכונות ברחובות ובבניינים שמסביבו.
לא היה נראה כאילו משהו פגע במכוניות המעופפות שהתרסקו כך סתם לעבר הבניינים והחנויות. 'מדוע מערכות גיבוי החשמל המתוחכמות לא נכנסו לפעולה'. בג'יאן היה עובד עצות. הוא יכל רק להמשיך לקפץ בעקבות חבריו ולנסות לברוח מחללית הענק המתרסקת.
הם עברו ב- 7 שניות את כל אולם ההימורים הענק, תוך שהם קופצים על שולחנות, ועל ראשי המכונות. שומר הסף הבונטי הבחין אף הוא בחללית המתקרבת והחל שואג ברמקולים בפאניקה."ברחו על נפשותיכם לכיוון אולמות הטורנירים . זוהי איננה אזעקת שווא, אני חוזר זוהי אזעקת אמת . עב"ם גדול הולך להתרסק באיזור החניונים בכניסה הדרומית"
החבורה הספיקה לעבור כבר ארבעה אולמות הימורים גדולים.
הם פרצו למועדון הצ'אט, כשהם מפילים מחשבים ורהיטים בדרכם. אז הצליחו לפלס דרכם בין היצורים הנמלטים עד למסדרון הרחב, שהוביל לאצטדיון קרבות הרובוטים הענקיים.
"בג'י". צרח מו."מה כמות הנזק שיכולה לגרום חללית ג'ירנאכסית ברוחב שני קילומטרים למבנה שכזה ?".
בג'י צרח לו בחזרה."בזוית ובמהירות הזאת של התרסקות היא יכולה לחרוש בערך 14 עד 15 קילומטרים של מבני בטון ופלדה".
קורונה צווחה"עברנו רק 500 מטר, אנחנו הולכים למות"
"אל תדאגי קורונה, יש לי רעיון" צעק בג'י תוך שהוא פורץ את דלתות האיצטדיון ומנתר בקפיצות ענק במורד המדרגות לכיוונם של כמה רובוטים ענקיים, שהיו נחים בסככותיהם בצד המערבי של האיצטדיון.
"קלטתי אותך בג'י. אני באה" היא צעקה ומשכה אחריה את מו.
הם רצו עד לקצה המושבים וקפצו אחד אחרי השני לתוך האיצטדיון.
אף אחד מהם לא שם לב לכך שמו הצליח להתקל ברגל של עצמו וליפול מן המושבים אל העפר על גבו מגובה של חמישה מטרים.
"בג'י" קראה קורונה."אני מקווה שאתה יודע להפעיל את הרובוטים האלה? הם לא כלי התחבורה היחידים באיזור אתה יודע"
"לא, אני לא יודע להפעיל אותם, אני בסך הכל בונה אותם" צעק אליה בג'י בציניות מופגנת.
15 שניות מאוחר יותר, בג'י וקורונה התיישבו בתוך תא בראשו של רובוט אדום ענקי בעל טפרים ענקיים. נימי עסק בהפעלת הגנרטור שהיה קבוע ברגלו השמאלית של הרובוט. בג'י הבחין לפתע בגופו השכוב של מו ליד קיר המושבים. הוא צרח."נימי, תוציא משם את מו השיכור הזה".
נימי שבדיוק הצליח להפעיל את המנועים של הרובוט, זינק במהירות אדירה ודהר לכיוון מו, השכוב כשפניו לרצפה. הוא העמיס את מו על גבו, וגילה כי עדיין נותרה בו רוח חיים."יופי, אתה חי, תיש זקן. עכשיו תחזיק חזק בצואר שלי".
לפתע האדמה רעדה והוא נזקק לזנבו בכדי ליצב את עצמו שלא יפול.
"החללית פגעה באדמה" צעק בג'י ממרומי הרובוט
מוג'ק גידף לתוך אזנו של נימי."לעזעזל בקושי יש לך צוואר- הליוס ארור".
בג'י העמיד את הרובוט על רגליו ופיקד עליו בעזרת מוטות הבקרה לרוץ לכיוון קיר האיצטדיון השני. רעם אדיר החל להתגלגל לכיוונם, והאדמה רעדה עתה ביתר עוצמה. נימי הגיע תוך 5 שניות למהירות של 160 קמ"ש, ודהר לצידו השני של האיצטדיון בעקבות הרובוט.
באותו הזמן, מו ספג צרור טלטלות הגונות שאילצו אותו להתנער לגמרי מעלפונו. הוא הצליח להבחין בכך שבג'י שולט ברובוט וכבר הגיע לקצה האיצטדיון לפניהם. הרובוט התכונן לטפס על קיר המושבים. מוג'ק נופף בידו וצעק לו."בירדג מטורף . חכה לנו, חתיכת אגואיסט".
הרובוט הסתובב והתכופף במהירות, בדיוק בשביל לתפוס את נימי ומו- שהתגלגלו לתוך ידו כפי שמתגלגל כדר נמוך לתוך כפפתו של תופס במשחק בייסבול.
ידו של הרובוט זרקה אותם לתוך תא הבקרה ושניהם נפלו על רצפתו ברעש גדול כשהם נחבטים במכשירים השונים ובמושבים.
קורונה קראה לבג'י."נצטרך לטפס לתקרת הזכוכית ולשבור אותה".
"אין בעיה קפטן" הוא השיב לה בצעקה, ועבר בצעד את קיר המושבים.
הרובוט טיפס על הקיר בעזרת הטפרים הגדולים שנשא על אצבעותיו, ברכיו ורגליו. הוא הגיע לתקרת האיצטדיון, חבט בתקרה פעמיים ושבר פתח יציאה דרך הבטון והזכוכית.
הוא משך את עצמו לגג המבנה בדיוק כשצידו השני של האיצטדיון נרמס כולו בבת אחת בקול רעם אדיר שלווה בקולות פיצוצים עזים.
גוש אדיר של מתכת, עשן, אבק, אש וניצוצות התקרב לעברם במהירות.
בג'י הצליח לקלוט במבט מהיר את המראה המבעית של החללית המתרסקת מאחוריו. הוא פקד על הרובוט להתחיל בריצה מטורפת על גבי גגות המבנה האדיר. תוך שניה וחצי כל האיצטדיון נרמס מאחוריהם כמו פרצופו חסר המזל של מנקה זירות היאבקות פריכילי שנקלע ברגע מבעית ביותר מתחת לישבנו של מתאבק סומו בונטי שאיבד את שיווי משקלו בקרב כנגד אלוף היקום במשקל כבד.
הרובוט רץ על שיפוע המבנה וקפץ אל גג המבנה הבא. עשרות ניצוצות זוהרים ניתזו לאויר תחת רגליו עם כל צעד שעשה.
נימי הספיק בינתיים להתיישב בכיסא המפעיל וצעק לבג'י."אין לנו מספיק מהירות בג'י, הדבר הזה הולך לתפוס אותנו עוד בערך 20 שניות"
בג'י הביט בטירוף לכל הכיוונים, מנסה למצוא דרך מילוט בשביל הרובוט. במקומה הוא גילה מבנה בגובה 50 מטר לפניו, אותו לא יכל לעבור בקפיצה.
"חברה, רק רציתי להגיד שאני? אוהב אתכם, לפני שהכל נגמר ב'קווטש' אחד גדול" אמר נימי ביבבה חנוקה.
"רגע אחד" הכריז מו, כשהוא נתלה על מעקה התשקיף. הבעת פנים מטופשת למדי הייתה מרוחה על פניו."לא נוכל לשתות קצת אלכוהול חייזרי משובח, לפני שאנחנו הולכים ?".
הוא ליקק את שפתיו כשהצביע על מיכל מתכתי גדול בעל מכסה פלדה אדיר, עליו היה כתוב באותיות זוהרות 'אלכוהול פרוכילי- זהירות סכנת התלקחות / התפוצצות'.
"מו, אתה גאון," קרא בג'י."אנחנו רק צריכים פתיל והתותח הזה יעיף אותנו מכאן לקיבינימט."
"אני לא רוצה להרוס לך," צעקה קורונה."אבל הבגט הענקי הזה הולך לרסק אותנו עוד 10 שניות, ואתה רוצה לחפש עכשיו איזה פתיל מזורגג ?"
"מזורגג - כן, מזורגג" קרא בג'אן בהתלהבות שנראתה לכולם מטורפת לחלוטין. הוא כיוון את הרובוט אל המיכל וגרם לו לרוץ, לזנק באויר ולנחות עם ברכיו על מכסה הפלדה. אחר כך הוא הניף את יד המכונה גבוה באוויר, וגרם לאצבע המורה של הרובוט להסתובב כמקדחה סביב פרקה התחתון.
אז, הוא תקע בעוצמה את האצבע אל תוך מכסה הפלדה שתחתיו.
ניצוצות רבים ניתרו מן המתכת, עד אשר נקדח בה חור עד לצידה השני.
באותו הרגע נשמע פיצוץ אדיר תחתם שנגרם כתגובה לניצוצות של הקידוח, שנשרו לתוך החומר הרגיש בתוך המיכל הסגור.
בני החבורה נדבקו לכסאותיהם, ומו נפל ונמרח על הרצפה.
הרובוט הענקי נורה לאויר כשאצבעו תקועה במכסה. היה זה ממש כמו לראות ליצן ענקי הלבוש בשריון ברזל , שהחליט, ברגע של טפשות טוטאלית, לירות עצמו מתוך תותח קירקס אל מעבר לשורת בנייני עיר.
כשכמעט הגיעו באויר לשיא הגובה, נזכר בג'י לצרוח פתאום"ואל תשכחו , חס וחלילה, לחגור חגורות"
הבעת חרדה נסכה על פניו של מו. 'מאיפה לעזעזל אני אמצא חגורה עכשיו ?' הוא חשב. הוא הבחין שעל יד המקום בו שכב על הרצפה, התנופפו להם לאויר כמה כבלים משוחררים מתוך פיר החשמל. הוא תפס אותם במהירות וקשר אותם סביב מותניו בקשר כפול.
כאשר הרובוט הגיע לשיא הגובה, הם ראו שבג'י אכן הצליח לכוון אותם רחוק קדימה, לעבר בנין גבוה. ועכשיו הם טסו באויר כמעט מעליו. הרובוט החל ליפול לעבר כמה צלחות לווין ענקיות שישבו על ראש הבניין.
גג הבנין היה בעל שיפוע ארוך, שנמשך עד לתקרה השקופה של בריכת הטורנירים התת מימיים.
בג'י הצליח להפטר מהמכסה הענקי שהיה תקוע על אצבע הרובוט, אך המחיר היה איבוד כל כף היד הימנית של הרובוט.
הוא ניסה לנחות על רגליו ולתפוס באנטנת תקשורת גדולה עם ידו השמאלית של הרובוט, אך הוא פספס לחלוטין ונפל בחבטה אדירה עם ישבנה של המכונה לתוך צלחת לווין ענקית, שנעקרה ממקומה והחלה מחליקה בפראות לכיוון גג הזכוכית של בריכת הטורנירים .
למרות שמוג'ק השיכור קיבל את המכה החזקה מכולם, הוא צעק בהתלהבות"איזה כיף . לא התגלשתי במגלשה מאז שהייתי בגן".
בג'י צרח משהו שנשמע כמו"אני לא יודע לשחות לעזעזל"
כאשר הם פגעו במעקה הבטון, שנמצא בקצה הבניין, הרובוט קיבל מכה אדירה וקיפץ לאויר, ואז הם שמעו את נימי צועק מעליהם."אני לא יודע לעוף לעזעזל"
חגורת הבטיחות שלו התנפנפה מהמושב אל האויר? היא הייתה מקולקלת.
הרובוט ונימי נפלו מטה דרך תקרת הזכוכית, שנשברה למליון חלקים קטנים בקול נפץ רם.
נימי נפל לצידו של הרובוט, ושבר חור קטן משלו בתקרת הזכוכית.
הרובוט צלל לתוך בריכת המים העמוקים 'בספלאש' אדיר, שיצר גל בגובה ארבע וחצי מטרים. הרובוט שקע עד לרצפת הבריכה, ונימי צלל אחריו מבלי לעצור אפילו בכדי למלא את ריאותיו אויר.
הוא נעזר בזנבו בכדי לצלול במהירות לכיוון ראשו של הרובוט . בתוך תא הפיקוד, הוא ראה שבג'י וכולם איבדו את הכרתם. הוא התיישב ליד בג'י ותפס בהגאים.
תוך שלוש שניות הוא הצליח להעמיד את הרובוט על רגליו, והחל להוליכו בתוך המים לכיוון השיפוע היוצא מן המים.
הרובוט המשיך ללכת עד שהראש שלו יצא מן המים. נימי עזב את ידית הפיקוד, ופנה להציל את בני החבורה, תוך שהוא לוגם כמה שאיפות אויר קריטיות בשביל עצמו.
הוא נתן לקורונה שתי סטירות, בכדי שתצא מעלפונה. הוא ידע כי היא אמפיבית ואינה מסוגלת לטבוע במים.
כשיצאה מעלפונה, היא פנתה במהירות להנשים את מו ולהוציא את המים מריאותיו. נימי תפס את רגלי הקנגורו של בג'י והתחיל לדחוף ולמשוך אותן נגד חזו, כאילו היו ידיות של משאבת מים. בערך רבע ליטר מים השפריצו מפיו של בג'י, לפני שהחל להשתעל בכבדות והקיא עוד מים מריאותיו.
"אני מוציא אותנו מכאן" צעק נימי, כאשר הרעם האדיר של סילוני החללית הג'רנאכסית מאחוריהם ליווה את מילותיו.
הרובוט הענקי יצא מן המים, נוטף כולו, והחל לרוץ לכיוון היציאה. הוא בעט בפראות בדלת הגדולה ופרץ החוצה מן המבנה אל הפארק הפתוח של גן העיר. אז החל לרוץ קדימה תוך שהוא רומס עצים שלמים תחת רגליו.
בדיוק מאחוריהם, הם ראו את הסיגר הענקי מרטש את המבנה האחרון של פאב הפטיש, וממשיך בשעטה לעברם. סילוניו האדירים המשיכו לדחוף אותו קדימה בעצמה.
"סוף-סוף אפשר לראות את הכיוון של החללית."קרא בג'י."תתחיל לכוון את הרובוט לשעה 10:00, נימי".
נימי משך בהגאים והרובוט החל לסטות שמאלה במרוצתו.
ענן האבק החל להשיג אותם כשהגיעו לבתים הראשונים של העיר.
לפתע הבחין מו בזקן היושב על ספסל בפתח הגן, ומקלף פרי חייזרי דמוי בננה שנקראה גשפונקלה להנאתו.
"הי, זה נראה כמו סבא שלי" הוא צרח, והצביע קדימה.
"בג'י- אתה מוכרח לאסוף אותו, אחרת הוא בטוח יהרג"
"מה ?, על מה אתה מדבר לעזעזל, אנחנו בעצמנו הולכים למות"
מו זינק אל כיסא הפיקוד, דחף את נימי הצידה, ותפס בהגאים. הוא פיקד על הרובוט להאט את הריצה, בכדי להתכופף ולעקור את הספסל ממקומו ביחד עם הזקן.
הזקן נאחז בספסל בכל כוחו.
קורונה, נימי ובג'יאן פצחו כולם במבול של צעקות בהלה היסטריות וקללות בלתי מובנות. אך מו רק צעק לעבר הזקן תוך שבג'י דוחף אותו הצידה, ותופס שוב בהגאים."סבא, זה אני מוג'ק- הנכד שלך, מצטער על כל זה אבל עב"מ ענקי הולך למעוך את כולנו"
קשה היה לשמוע את קולו של הזקן שהתטלטל בפראות בידו של הרובוט והאויר ברח מריאותיו לסירוגין, אולם מו הצליח להבין את צעקותיו.
"נכד מטורף?..... תוריד אותי מייד או שאתה......? מנושל מהירושה".
"אבל סבא" צעק מו."אין לנו זמן, הדבר הזה הולך למעוך אותנו כמו בננה בשלה באביב, תחת גלגלי דחפור ענק"
"אמרתי לך שתוריד אותי מייד....... יש לי מקלט אטומי ישן מתחת לחנות שלי ....... אני הול..."
"שמעתם את זה" צעק מוג'ק."לסבא שלי יש מקלט אטומי ישן אנחנו נצא מזה חיים אחרי הכל"
"באיזה רחוב זה ?" צרחה קורונה בשאלה.
"באיזה רחוב זה סבא ?" צעק מו.
"זה ברחוב פיורד 14 יא נכד......... שלא בא לבקר?.... אף פעם את?.... הס..."
מו צעק"זה ברחוב פיורד 14 הנה, תטפס על הבניינים שמשמאל"
הרובוט החל לזנק על ראשי בניינים בתוך ענני האבק הענקיים שהתערבלו ועטפו אותם מכל הכיוונים.
"הנה זה שם....... קדימה" צעק הסבא בהתרגשות. בג'י קפץ מן הבניין אל הכביש והחל לבעוט בכלי רכב ריקים שהפריעו לו במנוסתו.
הם הגיעו לפיורד 14, והרובוט הניח את הסבא והספסל על הרצפה. החבורה קפצה במהירות מראש הרובוט. הזקן פתח את דלת חנות כלי הנשק במהירות וצעק בקול."מהר - למדרגות"
נימי עבר אחרון דרך פתח הדלת, וראה מאחוריו בחטף קטע קטן מגוף הספינה הבוערת והמרוסקת, כשהוא דורס שורת בניינים אחת מאחוריהם ומעיף את הרובוט לכיוונו.
הוא הספיק לנתר לעבר גרם המדרגות ביעף ולהתגלגל עד לתחתיתו בדיוק כאשר הבנין התרסק לחצץ. תקרת מסדרון המדרגות כולה, נפלה על ראשו.



נושא נכתב על ידי נשלח
  כוכב השחר הזועם- הספר המלא. (250 עמודים) אורי מני 06:44 22/07/2007
  המשך: פרקים שלישי ורביעי. אורי מני 06:45 22/07/2007
  המשך: פרקים חמישי ושישי. אורי מני 06:47 22/07/2007
  המשך: פרקים שביעי ושמיני. אורי מני 06:48 22/07/2007
  המשך: פרק תשיעי אחרון. אורי מני 06:49 22/07/2007
  Re: המשך: פרק תשיעי אחרון. נתי 01:27 30/12/2009


מצטערים, אין לך הרשאה לכתוב/להגיב בפורום זה.
This forum powered by Phorum.