בקרו גם בפורום האגודה
חזרה לאתר האגודה
פורום הסיפורים :   מיועד לפרסום וביקורת של סיפורי מד"ב ופנטסיה; מנהל הפורום: זיו קיטרו (Sickbar) 
לקבלת עדכונים חודשיים בדואל על פעילויות האגודה, הצטרפו לרשימת הדיוור על-ידי משלוח מייל למזכירות האגודה.
RSS Headlines
רוצים לפרסם כאן סיפורים? ראשית, קראו את כללי הפורום.
וזה היה כל הסיפור
נכתב ע''י: ירון להב (IP Logged)
תאריך: 03:42 08/03/2007

יונתן
יונתן התעורר, נירדם ועשה ,השם יודע מה בניהם, לצלילי רוק'נרול , ומאטל .דבר מה שהכעיס לא מעט את השכינה מעליו שלדבריה המוזיקה הייתה "רועשת וולגארית ובעלת נטיות בלתי אתית בעליל" וזה בשונה כמובן מן ואגנר שהיה אנטישמי ידוע שהיא השמיעה מדי יום ויומו, חשב לעצמו יונתן שגם היה חובב מוזיקה קלאסית, אך היה מעדיף כמובן שלא הייתם מספרים זאת לחבריו פן תינזק תדמית המטאליס האפל שהוא אימץ לעצמו, הושלמה בהיותו חבר ומנהיג להקת "הפסנתר המושווה" . חברי לא פעם תהו מאיפה הגיע השם המוזר ,התשובה כמובן היא על שם היצירה של באך-"הפסנתר המושווה" אם כי רצוי לציין שוב כי על מנת לא לפגוע בתדמית הקשוחה שלו רצוי לא לציין זאת ליד חבריו .
אחד מחבריו ,חנוך , התקשר איליו בבוקר של עוד אחד מימי הקיץ העצלים שאנשים נורמלים ישנים בהם ובכללם יונתן שהתעורר עכב צלצול הטלפון ואמר בקול חנוק "הלו?"
"אהלן אחי מה נשמע ?אתה זוכר את החזרות שלנו ב10 אצלי?" אמר חנוך
"לא?" אמר יונתן מנסה לברר איפה הוא נמצא ולאחר מכן נזכר שהוא בחדרו הקט
מגשש אחר הגיטרה (האקוסטית) שלו "אז איזה שיר תשיר הפעם ?" אמר חנוך מיודע למנהגו המוזר של יונתן לנגן עם יקיצתו "ניראה לי "כל הסיפור" של היהודים " אמר יונתן "נחמד שים אותי על הספיקר" אמר חנוך ומיד לאחר מכן יונתן שם אותו על ספיקר והתחיל לנגן
היה לי אח במקום די קטן
כשהבוקר עלה אז הכל כבר מוכן
שותה קפה ומייד מעשן
מוציא את הגיטרה ומתחיל לנגן

ארבע קירות ולמעלה שכנה
שבוכה כי בעלה לא יכול
מתעורר ונירדם לצלילי רוק'נרול

וזה היה כל הסיפור
ומה שמעבר זה בכלל לא ברור

יום אחד הוא אמר
"אני לא מסוגל אני פשוט לא יכול "
היה ברור למה התכוון
ומאז ועד היום לעולם לא ניגן

"אז אתה בא ?"שאל חנוך "כן אני בא יא קרצייה "השיב יונתן וניתק בצידו השני של הקו חנוך הניח את השפורפרת ואמר לעצמו "לפחות אני לא הומו ששומע מוזיקה קלאסית"



רבע שעה לאחר מכן יונתן המתין בתחנת אוטובוס בסופו של רחוב יפו בקרבת מקום לשוק מחנה יהודה ,האוטובוס הגיע ויונתן עלה עליו מבלי להסתכל על המספר שלו... 666.
יונתן ישיר מבט אל הנהג ונחרד לגלות כאין זה עוד נהג אגד רגיל ועצבני אלה מלאך מוות בעל גלימה שחורה וארוכה אומר "חדש ,הא?"
"כן אני חושב איפה אני לעזאזל?" אמר יונתן והביט סביבו בחשש באופן כללי זה היה אוטובוס רגיל רק בצבעי אדום ושחור עם שלל טיפוסים מוזרים בתוכו וכמו כן מלאך מוות שנוהג באוטובוס.
"אתה נוסע באוטובוס לגיהינום אבל אל תדאג אתה לא מת או משהו זה סתם בשביל שיחה עם השטן בקשר למכירת נשמתך או משהו סגנון,בכל מיקרה עדיף שתשב "
"אוקי" יונתן אמר והתיישב על אחד מן הכיסאות באחורי האוטובוס בכיסא היחידי שהיה פנוי
"פעם ראשונה בגיהינום ?" אמר ליונתן יצור שחציו אדם חציו עז בעל קרני תיש בנימת קול שהזכירה יותר דוד חביב מאשר למפלצת עם קרניים
"כן" אמר יונתן בקצרה מנסה להימנע מן כל קשר עין שעשוי להוביל לשיחה
"ובחן שמי הוא מורדין והשם שלך הוא ?" באותה נימה חביבה כמקודם
"יונתן שמי הוא יונתן " אמר יונתן שכבר הבין כי שיחה בינו ובין ביצור תתפתח בין אם הוא ירצה ובין אם בוא לא ירצה "אז אתה יונתן,אתה ממש לא דומה לאייך שדמיינתי אותך" אמר מורדין
"למה ,איך דימינת אותי " אמר יונתן והביט במורדין בחשדנות
"אני לא מתכון להעליב או משהו אבל דמיינתי אותך יותר מרשים שכן אף אחד אבל אף אחד לא עצבן כל כך את השטן מלבד אדוני" השיב מרודין כשאת המילה האחרונה הוא לחש בשקט תוך כדי הסתכלות מסביב על מנת לוודא שאף אחד לא ישמע
"אני עצבנתי את השטן ,למה?"שאל יונתן את מורדין בנימה מופתעת
"ובכן השטן מאוהב ..בחברה שלך ,שיר" אמר מורדין בעדינות תוך כדי שהוא מהסס לומר את המשפט במלואו
"מה??!! " יונתן פרץ בצעקה "מישהו אוהב את הגותית המטומטמת הזאת ?"הוא המשיך
"אבל היא החברה שלך איך את יכול להגיד דבר כזה עליה " אמר מורדין בנימה מופתעת
"היא כבר לא בדיוק חברה שלי, התכוונתי להיפרד ממנה הבוקר" אמר יונתן והזעיף פנים עד הגעתו לגיהינום שם מורדין אמר לו שהוא צריך לרדת בתחנה העשירית וללכת ישר למשרד של השטן תוך כדי הפגנת חוסר רצון מוחלט לעזור לו לפני שהוא בעצמו ירד בתחנה הראשונה יונתן המשיך וירד לתוך ללב ליבו של הגיהינום.
יונתן ירד מן האוטובוס בתחנה העשירית אל אגם קרח רחב ידים אשר נמצא בליבו של הגיהינום הישר מולו במרכז האגם עמד בניין משרדים מפואר ,מסיבה שאפילו יונתן לא הבין הוא החל ללכת לכוונו



שטן
השטן ישב בקומה ה666 במשרדו המפואר עם חיוך רחב השטן ידע כי היום זה היום שבו הוא יעשה את עסקת חיו ,היום סוף סוף שיר תהיה שלו. נקישה בדלת .
השטן פתח את הדלת במהירות כאשר מולו עמד יונתן "שמעתי שיש לך עסקה בשבילי ?"אמר יונתן בקול קריר וענייני
"אתה בטח שמעתה את זה ממורדין כבר אבל אני יגיד את זה שוב 'אני מאוהב בחברה שלך' "אמר השטן והפנה את מבטו לכוון השולחן בעודו אוחז בשתי צדדיו
"אז מה אתה רוצה שאני יעשה בנידון או יותר חשוב מזה מה אני יקבל מזה" אמר יונתן בביטחון עצמי מופרז שפיצה במידת מה על הבורות המוחלטת שלו בענייני עסקאות עם השטן
"אם ניתן לסכם זאת בפשטות אני צריך שתהרוג אותה" אמר השטן
"ומה אני יקבל מזה" אמר לו יונתן תוך כדי נעיצת מבט חשדני בשטן
"תהילה פרסום כסף גרופיות וכבוד ,או בקיצור כל מה שתמיד רצייתה אי פעם" אמר השטן כאשר חיוך מרוח על פניו .
יונתן שחב על זה מספר שניות ואז אמר בקול צולל "אז איפה אמרתה שאני צריך לחתום?"
"אתה צריך לחתום למטה איפה שנמצא הקו" אמר השטן והצביע על תחתית מגילה ארוכה שהוא פרס זה לא מכבר על השולחן .
יונתן חתם על המגילה הסתכל על השטן ואז אמר "לפני שאני הולך ,יש לי שתי שאלות לשאול הראשונה היא למה לעזאזל את אתה לא הורג אותה לב אתה השטן למען השם ?,השנייה היא איך לעזאזל אני יוצא מפה ?"
"אני רוצה שתבין אני לא יכול סתם להרוג אנשים , אני לא אלוהים" הוא אמר בקול חמוץ ומריר "לעומת זאת לתת דברים לאנשים אני יכול לעשות באופן חופשי" .
"בקשר לשאלתך השנייה ,כל מה שאתה צריך לעשות על מנת לצאת מכאן הוא להתעורר"
הכל החל להתערפל ויונתן התעורר בתחנת האוטובוס כאשר המגילה הארוכה בלטה מכיסו
שיר
שיר ישבה על ספסל ליד התיאטרון מחכה ליונתן שיבוא .היא הרגישה מוזר, משהו בנימתו הנלהבת יתר על המידה של יונתן בשיחה הפריע לה. נוסף על כך הוא רצה להיפגש בתיאטרון ולראות הצגה .ממתי יונתן מתעניין בתיאטרון?או לחילופין במשהו מלבד עצמו ?
'מזל' היא חשבה לעצמה 'פשוט מזל שאני נפרדת ממנו היום'.
ואז הוא בא בחולצה לבנה ומעיל לבן וחיוך ששיר חשבה שהוא קצת מפחיד .
"אז ניכנס ?" הוא שאל בנועם שלעולם לא אפיין אותו קודם "אוקי" השיבה שיר ושניהם נכנסו לתיאטרון .יונתן הסיר את מעילו ובמחווה ג'נטלמנית הסיר גם את מעילה של שיר .
הם עלו במדרגות במהירות ,ממהרים להספיק להצגה ,חיכו לכרטיסן שקרע את כרטיסם והושיב אותם במקומם.
לאחר ההצגה שניהם יצאו לאוויר הפתוח וחלו לצעוד לכוון ביתו של יונתן תוכך כדי זה שהם מקצרים דרך חורשת הירח ."אנחנו יכולים לעצור שניה,רציתי להגיד לך משהו" אמרה שיר
"נשב?"אמר יונתן בתגובה והצביע על בול צץ גדול לידה.שיר קיבלה את ההצעה והתיישבה "אתה מבין זה לא אתה זה אני" היא אמרה בעודה מביטה אל החלל הריק "אני רוצה להיפרד" היא המשיכה בעוד יונתן התקרב אילה מאחור עם אלת בייסבול שהוא החביא מבעוד מועד
"זה לא שאני לא מחבבת אותך או משהו אבל .." היא לא הספיקה לסיים את המשפט לפני שיונתן הנחית על המפרקת שלה מכה חזקה שהרגה אותה באופן מידי.ואז הוא החל צוהל ושמח להשמיד את הראיות המפלילות נגדו.
שוב יונתן רק זקן ,מפורסם ומת
יונתן היה כבן 28 וכבר היה מוזיקאי עשיר ומפורסם כפי שהשטן הבטיח לו כאשר הוא ביצע את העסקה הגורלית בחייו.אולם כעט מצפונו יסר אותו דבר מה שלא היה לו מושג על קיומו ועל כן הוא הניח שהוא עדיין מאוהב בשיר אותה רצח לפני 10 שנים.
על כן הוא החליט לעשות מעשה ,למצוא את אהבתו ולהחזיר אותה לחיים .
הבעיה הייתה שעל מנת להגיע לגיהינום הוא היה צריך למות... לא שזאת הייתה בעיה בשבילו הוא היה כוכב רוק מפורסם הוא למעשה היה מוקף בדברים שיכולים לגרום למותו באופן שאינו מעורר חשד דוגמת אורגיה יצאה מכלל שליטה ,מנת יתר של קוקאין או שהוא סתם יכול להיעלם לו כמו שחנוך נעלם לפני שנתיים בלי שום התרעה כאילו בלעה אותו האדמה.
אך יונתן הוא כידוע מעריץ הדוק של קורט קובין זצ"ל ועל כן הוא בחר להתאבד באמצאות זה שהוא ירה לעצמו בראש .לאחר מספר שניות של חוסר וודאות הוא התעורר בריא ושלם בגיהינום
הגיהינום היה קר מן הרגיל ויונתן דידה את צעדיו לכוון בנין המשרדים הגדול במרכז האגם שם הוא קיווה למצוא את שיר ולחלץ אותה מן הגיהינום יהיה אשר יהיה.
לאחר מספר דקות יונתן הגיע לדלת הכניסה שם עמד כלב רוטוויילר תלת ראשי
"לאן אתה חושב שאתה הולך?" שאל הכלב התלת ראשי "לשטן, זה בקשר לעסקה שעשיתי איתו לפני עשר שנים" השיב יונתן 'עוד אחד מאלה' מלמל לעצמו הכלב והפנה את יונתן לקומה ה420 (פשוט משפצים את הקומה ה666)למשרדו של השטן.
לאחר שהוא עלה במעלית יונתן נקש על דלתו של השטן,שירי פתחה את הדלת.
"יונתן?"היא הביטה בו בפה פעור לא ממש מאינה למה שהיא רואה "מה אתה עושה כאן?"
"באתי להציל אותך כמובן" השיב יונתן "מימי?" שירי שאלה "מהשטן" השיב יונתן במלוא הרצינות "מהמלאך הקטן שלי??"היא שאלה תוך כדי שבעת גיחוך מתפשטת על פניה "חומד אמרתי לך כבר לא לקרוא לי ככה במקום העבודה "אמר השטן שבאותו הרגע נכנס לחדר עם ערימת מסמכים באותו הרגע נפל ליונתן האסימון הוא מעולם לא אהב אותה למעשה הוא מעולם לא אהב אף אחת הוא היה יותר מידי מרוכז בלהיות ציני ולהתנהג לאנשים כמו חרא. כל חיו התבזבזו על ניסיון נואש לברוח מעצמו ,הוא היה צריך למות בשביל לגלות שהוא מעולם לא חיי.
"מה אתה עושה פו שאל השטן לפי הרישומים שלנו אתה אמור להגיע לכאן רק בעוד חמישים שנה ?אל תגיד לי שהתאבדת?" אמר השטן "זה לא כאילו אני יכול לעשות עם זה משהו עכשיו" יונתן אמר בעצב "נו,חומד אני בטוחה שתצליח לפתור את הבעיה, בכל זאת הוא בא להציל אותי ומלבד זאת מתחת לכל הציניות והמרירות מסתתר בחור עדין שלא ישרוד כאן דקה בין כל הרוצחים והאנסים" אמר שיר תוך כדי העברה אצבע על לחיו של השטן בתנועה מתגרה "נו טוב ,בו אחרי" אמר השטן לעבר יונתן תוך כדי שהוא ממלמל לעצמו 'פריקים מזדיינים' ומסמן לו לעקוב אחריו.
שניהם נכנסו אל המעלית והשטן לחץ על הכפתור שעליו היה כתוב באותיות גדולות 'הכור המצרף'
תוך מספר שניות המעלית הגיעה ליעדה דלתות המעלית נפתחו ומולו נפרסו תחנות עינוים שונו ומשונות השטן הסביר ליונתן שלאחר שהוא יעבור "טיהור" הוא יורשה ללכת לגן עדן .
השטן עצר ליד תחנת טיהור למוזיקאים מפורסמים "אתה פשוט צריך להמתין כאן ומישהו כבר יתפנה אילך" אמר השטן "סתם תהיתי הכור המצרף זה לא רק לעבירות קלות ?" שאל יונתן"כן אבל ממילא אין רישום של הרצח שביצעת מסיבות מובנות ,אף על פי שאני די מסתכן בכך שאני שולח אותך לגן עדן מי יודע מה אתה עלול לפלוט ,כך שאתה רק צריך לפצות על היותך חמור" אמר השטן ונעלם משם כלא היה .יונתן נכנס לתחנת הטיהור שם חיכה לו מורדין ,הבחור מן האוטובוס,שניסה לבצע את התהליך של שאיבת יכולות הנגינה מיונתן ,שהרי זה העינוי המקובל למוזיקאים מפורסמים,באופן מהיר ונטול כאבים ככל האפשר . מיותר לציין שמאז ועד היום הוא מעולם לא ניגן ,הוא שר ביחד עם חנוך ,שמסתבר שהוא היה חנוך התנכי שלקח חופשה ארוכה על הארץ, בלהקת דת המטאל 'מלאכי השרת' בגן עדן .
וזה היה כל הסיפור ומה שמעבר זה בכלל לא ברור.



נושא נכתב על ידי נשלח
  וזה היה כל הסיפור ירון להב 03:42 08/03/2007


מצטערים, אין לך הרשאה לכתוב/להגיב בפורום זה.
This forum powered by Phorum.