בקרו גם בפורום האגודה
חזרה לאתר האגודה
פורום הסיפורים :   מיועד לפרסום וביקורת של סיפורי מד"ב ופנטסיה; מנהל הפורום: זיו קיטרו (Sickbar) 
לקבלת עדכונים חודשיים בדואל על פעילויות האגודה, הצטרפו לרשימת הדיוור על-ידי משלוח מייל למזכירות האגודה.
RSS Headlines
רוצים לפרסם כאן סיפורים? ראשית, קראו את כללי הפורום.
החוזים בכוכבים-סיפור קצר
נכתב ע''י: דויד (IP Logged)
תאריך: 06:09 27/02/2007

-1-


מבין אינספור הכוכבים המסתובבים לאיטם ברחבי הגלקסיה, ישנו כוכב שמספרו הסידורי הוא: 12354.
צירוף מקרים מוזר רצה שבמרחק 12354 שנות אור ממנו נמצא כוכב נוסף שמספרו הסידורי הוא 687.
בכוכב זה קמה קבוצה שלטת של אורגניזמים רב-תאיים שהחליטה ברוב יהירותה לקרוא לכוכב "ארץ", מתוך הבנה שהמילה "שש שמונה שבע" ארוכה מידי להיגוי ושמוטב לנצל את הזמן המיותר בפיצוח אגוזי מלך.
עם הזמן התברר שקיימים מיליוני כוכבים נוספים, אותם יצורים החלו לקרוא להם בשמות: אורנוס, שבתאי ופלוטו הם המפורסמים שבהם. כשהתגלה הכוכב ה-12354687 הגיעו החוקרים למסקנה שהשמות "יכלטעלו", "וארגכנ" וכל השמות האפשריים שנותרו נשמעים גרמניים מידי ,ולא יקלטו היטב בזכרון הקולקטיבי של אנשי הכוכב ולפיכך מוטב לקרוא לכוכבים במספרים סידוריים.
אך אנשי הכוכב שניהלו את חייהם מתוך הרגל ושיגרה המשיכו לקרוא לכוכבים בשמות. זו היתה תחילתה של מגיפה... מגיפה שפשטה ב- 99.12354% מהכוכב. המספרים ננטשו לטובת האותיות ונוצר מצב מגוחך שבו אנשי הכוכב קראו אף לעצמם בשמות, לזן שלהם הם קראו: "בני-אדם".
בכוכב זה ישנו כפר מבודד אשר לא חווה את מאורעות ההסטוריה האנושית.
אנשי הכפר לא גילו את אלוקים, לא הרגו בשמו, לא כפרו בו, לא הרגו בשם עצמם, ולא הגיעו, בסופו של דבר למסקנה שהם האלוקים של עצמם.
בכפר ניתן לראות נופים פסטורלים בלתי נשכחים, יערות, נהרות ונערות בשלל צבעים, גדלים וגוונים.
בגלל שאנשי הכפר צמחוניים, הארוחות הן על בסיס פירות וירקות בלבד. מומלץ לבקר! טל' לבירורים:
12354687 בימים א'-ה' בין השעות 10:00-19:00.
כמו שבטח שמתם לב- הכפר קשור למספרים 12354 ו-687, עובדה מעניינת כשלעצמה.
אבל בכפר מתרחשים דברים מעניינים קצת יותר וכדי לדעת מהם- קחו לכם דקה או שתיים, התקשרו למזכירות ותשאלו על הדברים האטרקטיביים שהכפר מציע.
מן הסתם תשמעו בטלפון צליל לא נעים שיחזור על עצמו- אל תשלו את עצמכם- לא מדובר בדרקון תלת ראשי מיוחם, זהו סה"כ סימן מוסכם שפשרו: "המנוי המבוקש אינינו זמין כעת, אנא התקשרו מאוחר יותר". מהר מאד תגלו שהרבה יותר פשוט להמשיך לקרוא.



-2-

מדובר בכפר המנהל את חייו על פי תחזיות אסטרולוגיות, כדי להדגיש את העובדה הזאת נקרא הכפר: "כפר חוזי הכוכבים". כל אחד מבני הכפר שסיים את לימודיו התיכוניים בהצלחה ועבר מבחני פסיכוכבמטרי זוכה לאות הירח- אנשים אלו מוסמכים לתת תחזית כללית לחודש הקרוב. המוכשרים יותר ימשיכו בלימודים אוניבסיטאיים ויזכו באות החמה (כאמור, הפחות מוכשרים יעבירו את זמנם בפיצוח אגוזי מלך), האליטה האינטלקטואלית שוקדת על מתן תחזיות מדויקות יותר לכל יום ולכל אדם, מקום מושבם בביתן ע"ש ד"ר כוכבי בהר הצופים נבחר להיות המקום המסווג ביותר בגלקסיה ע"י האגודה לסיווג בטחוני שהמצאתי הרגע.
עובדי המקום מחזיקים בסודות נסתרים שיכולים להשפיע על הכפר כולו ולכן, לא ידוע מיהם.
לשם נוחות, נקרא להם: "אנשי הביתן". בפאתי הר הצופים שוכן בניין "זקני הכפר" שם מתקבלות ההחלטות על תפריט המזון היומי לכל משפחה ומספר שעות השינה המוקצב לאדם.
מזכירות אנשי הביתן אחראית לשלוח את מכתבי התחזיות לאנשי הכפר- יש לקיים במדויק את הכתוב בתחזית ואין לערער עליהם, הדבר מבטיח את התנהלותו התקינה של הכפר.






-3-

יום חמישי 21/2, 20:00 כפר חוזי הכוכבים, ביתם של משפחת סאן

"פלוטו, אני לא יודעת מה צריך לבשל שבוע הבא.." אמרה גברת סאן וקירבה את כוס השוקו המהביל לשפתיה. "אל תדאגי נגה, נעבור גם את זה, זקני הכפר תמיד מודיעים לנו את התפריט היומי מינימום 36 שעות לפני" ענה מר סאן. אבל הפעם פרופסור שבתאי התעקש להגיד למשפחת סאן לאכול מרק אפונה, בעוד שד"ר ארץ חשב שמרק על בסיס אבקת פטריות של אוסם מתאים יותר למבנה המערכת השמימית באותו היום. המצב היה מדאיג, זקני הכפר לא הגיעו לפשרה ולכן הוקמה ועדה מיוחדת שתדון בנושא...
"אני חושבת שאחליט בעצמי מה להכין ליום שני"
"השתגעת נגה אסור לנו לבגוד כך באמון שנותנים לנו זקני הכפר"
מרוב לחץ, ידיה של גב' סאן התחילו לרעוד, והשמיטו את כוס השוקו לרצפה.. חוסר הודאות הפתאומי הזה הלחיץ אותה מאד והיא התחילה להתייפח בבכי.
"אל תבכי מותק, הילד יורד כל רגע , ונוס מחכה לו בכניסה". ואכן, צדק דידה במורד המדרגות במהירות כשעל גבו תיק בית הספר הכבד. "אנחנו בטוח נאחר" אמרה ונוס. "לא איכפת לי, הצצתי בתחזית של המנהלת ואסור לה לחלק עונשים בחודשיים הקרובים". הוא לקח את כוס החלב גדושת הדגנים ויצא עם ונוס בריצה לבית הספר על שם ד"ר כוכבי למקצועות האסטרולוגיה.
"להתראות חמודים, וצדק, אל תשכח להגיע לארוחת חצות, לא אכלת מספיק הערב.."
"איך שהם גדלים מהר" חשבה לעצמה גב' סאן והלכה לבדוק את התחזית למחר...
ונוס וצדק הגיעו בדיוק בזמן, הם נכנסו בשקט לאולם התפילה. האולם- קירותיו משיש תכלת שמים, 9 עמודיו (כנגד תשעת כוכבי הלכת) תומכים בתקרה שבמרכזה חרוט גלגל המזלות.
אדריכל האולם החליט, מסיבות שלא היו ברורות לאנשי הכפר, למקם פסלי עירום של גברים ונשים עם כנפיים בגב וחישוק אליפטי על הראש, תוך שהם עומדים בפוזות אירוטיות במיוחד.
לדברי האדריכל, פסלים אלה מוסיפים לצביון הרנסנסי של המקום (הכפר מנותק מכל מקום אחר, ולכן אין לו שמץ של מושג מהו רנסנס, כמובן שאף אחד מאנשי הכפר לא הודה בבורותו ולכן פסלי העירום לא הוסרו מאולם התפילה). בנוסף לכך, עשן ריחני מפוזר ברחבי האולם, הדבר תורם לאוירה השאנטית והמרגיעה של המתפלל. הם חצו את השטיח האדום והתיישבו בזריזות על שתי כסאות צדדיים כדי שלא ירגישו בהם. אז החלו כולם בתפילה למען שלום שביל החלב.
אותו היום, או למען האמת- אותו הלילה, היה ערב השנה החדשה. יום זה היה מתוח במיוחד שכן מחר יחליטו בביתן מי יחיה ומי ימות, מי במים ומי באש, מי בחרב ומי בסקילה. איש לא הצליח להתעלם מהעובדה הזאת. בראש השנה נכתבים המכתבים הרשמיים על מותם של אנשי הכפר המצופים למות לפי הכתוב בכוכבים. המכתבים הרשמיים נשלחים לנפטרים המיועדים בערב הפטירה. על מנת למנוע את אי נעימות הגסיסה והמוות, המתים הנבחרים מתבקשים להגיע כ- 12 שעות לפני הפטירה בכניסה לביתן בהר הצופים. שם לראשונה (ולאחרונה) בחייו יפגוש המת לעתיד את אנשי הביתן. למרות האיבה שמן הסתם חש הנפטר כלפיהם, אנשי הביתן מתחייבים לספק את כל הצרכים הנפשיים והפיסיים של אדם שעומד למות עוד כ- 12 שעות. כמו כן, הטיפול הרפואי, הניתוח שלאחר המוות, החניטה והקבורה תיעשה במקצועיות וביעילות ע"י אנשי הביתן...


-4-

החשש מהיום הנורא ניכר במיוחד על פניו המלבינים של המורה מאדים. הוא היה כבר בן 62, ולמרות תפקודו המצוין כמורה בבית הספר ע"ש כוכבי ,הסיכוי שאנשי הביתן ימצאו לנכון שתרם מספיק בחייו ושהגיע הזמן למצוא לו מחליף בעוד הוא ישכון במנוחת עולמים לא ירד בעקבות זאת...
וכך עוד אחד משיעוריו על המצב האטמוספירי של הפלנטות מחוץ לשביל החלב התחיל, התנהל ונגמר בעלפונות מדומים של תלמידים שניסו למצוא את דרכם מחוץ לכיתה.


למזלו של צדק, לא כל המורים היו בעלי תחומי העניין של המורה מאדים, וניתן להגיד שמורים מסוימים היו ראויים אף להיקרא מעניינים. למשל המורה כוכבית שניצלה את יופיה וקסמה האישי בצורה יוצאת דופן תוך התעלמות מוחלטת מהעובדה המצערת (מורים ותלמידים כאחד) שבעוד כ-4 חודשים תישפך חומצה רדיואקטיבית על פניה והיא לא תציג את עצמה יותר לעולם, היתה מעניינת מבחינה מסוימת.
אבל המורה שצדק הכי אהב היה ד"ר אורנוס המורה להסטוריה. למען האמת, אנשי הכפר פחדו ממנו.
חוץ מהזמנים שהיה מלמד בהם- ד"ר אורנוס היה מסתגר בבקתה ביער העבות הגובל את הכפר.
רבים טענו כי הוא משתייך לכת "יודעי הקץ": אנשים שהגיעו לרמת בקיאות גבוהה במדעי באסטרולוגיה, וחישבו את יום מותם, סקרנותם עלתה בשגעונם הבלתי הפיך והם מעבירים את זמנם בתפירת עלי תאנה ובחישוב ימי מותם של אנשי כפר אחרים כדי לצרף גם אותם לכת לכשידעו את יומם האחרון.
צדק לא האמין לשמועות שהפיצו על ד"ר אורנוס.
פעם כשנשאר צדק לדבר איתו אחרי השיעור,הסביר לו ד"ר אורנוס שישנה דרך אלטרנטיבית לייצר אור וחום מלבד הבערת אש. הוא שלף מכיסו כדור שקוף מזכוכית שנקרא בלשונו: "נורה", חיבר אליו חוטים צבעוניים בשם "מוליכים" שהתחברו ל-"סוללה", בעת סגירת מעגל הפלאים התמלא הכדור השקוף באור וחמימות נעימה קרנה ממנו. צדק לא האמין למראה עניו, אש נדלקה ללא שמן או חומר תבערה בתוך כדור זכוכית- הדבר בלתי אפשרי.
צדק וד"ר אורנוס בהו באש בהשתאות, "למה אתה לא מראה את זה לאף אחד?" שאל צדק.
לפתע השתנתה הבעת פניו של ד"ר אורנוס, "שלא תספר על זה למישהו בחיים,שמעת, זה יעלה בחיים שלי" לחש. בתום המשפט יצא ד"ר אורנוס מהכיתה והנושא לא הועלה ביניהם יותר...
צדק הניח שד"ר אורנוס עוסק בכישוף בלתי ליגלי שלמד מחוץ לכפר.
האפשרות לצאת מהכפר ולחזור בחיים היתה בגדר חידה בעיניו.
מסופר על מספר מצומצם מאד של אנשים, רובם מכת יודעי הקץ שניסו את מזלם בבריחה מהכפר.
חלקם יצאו אך אף אחד לא חזר. האם הד"ר הצליח לעשות זאת כנגד כל הסיכויים? ...


-5-

פעם בדרכו חזרה משביט ההומלס (שאותו אציג לפניכם בהמשך- היא לא דמות בעלת מטרה ברורה בסיפורינו אבל גם מיץ סברס-פסיפלורה לא הכרחי לסיפור וגם אותו אני אזכיר עוד מספר עמודים) שאותו נהג לבקר מידי יום ביומו, החליט צדק לעבור ליד הבקתה של ד"ר אורנוס כדי לבדוק איך הוא מצליח לצאת מהכפר. כשהתקרב לבית, הוא שמע קולות של 4 אנשים שדיברו ביניהם. הדבר היה מוזר לו מאד, מכיוון שד"ר אורנוס לא הכניס נפש חיה לביתו מעולם. צדק התקרב לחלון וראה 4 דמויות מגודלות תקועות בתוך קופסה ורבות ביניהם מי ישא את טיילור לאישה.. לא היה ברור לצדק למה ארבעת הדמויות עסוקות בטיילור במקום לנסות למצוא דרך לצאת מהקופסה, אך חוט המחשבה נקטע באכזריות ע"י קול חמישי שנשמע מהביתן וציין בנימה רישמית: "בפרק הבא של היפים והאמיצים" אח"כ התנגנה ברקע מוסיקה מקפיצה. צדק נלחץ מכינוס רוחות הרפאים ההולך וגדל בביתו של הד"ר והחליט שמוטב להתרחק מבית הרוחות הזה כל עוד נשמרה שפיותו.
את יום הדין העביר צדק בצריף של שביט ההומלס במשחקי שחמט, למרות שבתחזית כבר נכתב מי ינצח בכל משחק, נהגו צדק ושביט לא לקרוא אותה ולהנות מרגעים ספורים בחייהם הדטרמיניסטים מהכיף והמתח שבחוסר הודאות. "על כמה מתערבים הפעם?" שאל שביט.
"אבל אתה כבר חייב לי 400 אסטרואידים אני לא רוצה לעשוק אותך יותר"
"אל תדאג צדק, בעוד 4 שנות צדק, 3חודשי ירח ו-12 ימי חמה אני ארוויח מיליון אסטרואידים בפלוטו ואז כבר נתחשבן, אבל בינתיים לך יש קצת כסף, לי אין, ונותרו לי יותר מ-4 שנים להעביר את הזמן במשחקי שחמט ובפיצוח אגוזי מלך"
אם צדק היה יודע שברגעים אלה ממש אנשי הביתן מדפיסים את מכתב הפטירה של ונוס חברתו הטובה שישלח כחודשיים לאחר מכן, אני מתאר לעצמי שאיתה הוא היה מבלה את יום הדין...




-6-

ונוס וצדק הכירו מילדות, הם למדו יחד באותו בית ספר ובהמשך באותו התיכון ונדמה שהזכרון הכי קדום שהם זוכרים מחייהם הקצרים הוא יחד. כל אנשי הכפר ציפו שעוד מספר שנים ביום האהבה כשיכריז דובר אנשי הביתן על הזוגות שינשאו באותה השנה- יוזכרו גם ונוס וצדק. הם התחילו לצאת בגיל 15 ורק לפני שבועיים חגגו את יום השנה ה-3 שלהם יחד. ימים שלמים חשב צדק על מתנה יחודית ליום המיוחל.
לבסוף החליט צדק לפסל לה דגם מיניטורי של הכוכב ונוס.מאדים, המורה לאסטרונומיה הועיל במשהו לשם שינוי והשיג תמונה מדויקת של ונוס ואת שאר העבודה עשה צדק בעצמו.

"למזכירות אנשי הביתן חשוב ליידע את תושבי הכפר על מצב הביגוד שלהם. שמנו לב שהג'ינס של CASTRO שלבשת בתאריך ה-25/2 מחמיא לך מאד, אי לכך אנו מאפשרים לך לרכוש בחינם וללא הגבלה ברשת זו תמורת התחייבותך ללבוש את הג'ינסים לפחות פעמיים בשבוע.
בתודה מראש על מוכנותך לשפר את מראך החיצוני- מזכירות אנשי הביתן"

"הם פשוט חבורה של סוטים..."
"תירגעי מתוקה, אין צורך להתרגז, אנשי הביתן עושים כל מאמץ לנהל את הכפר בצורה הכי מקצועית ויעילה" ענתה גב' מון וחיפשה את החלק ה-64 של המכתב.
דרך אגב, ישנה סבירות גבוהה מאד שקיים חלק 64 מהסיבה הפשוטה שונוס, כמו רוב בני האדם, קורעים מכתבים לשתיים, מצמידים את החלקים המצטברים, קורעים אותם שוב לשתיים וחוזר חלילה...
לכן, מספר הקרעים חייב להיות אחד מאיברי סידרה הנדסית שבה a1=1; q=2 (כלומר, הסידרה: 1,2,4,8,16,32,64,128 וכן הלאה) וכיוון שנמצאו כבר 63 חלקים ושסביר להניח שונוס לא הצליחה לקרוע את המכתב ל-128 חלקים- מספר הקרעים הוא ,ככל הנראה,64. (עד כאן שיעור במתמטיקה ויישומה בטבע האדם בקריעת מכתבים).
ונוס יצאה בסערה מן החדר, בטרם הספיקה לקרוא את כל המכתבים והלכה לישון בעוד אימה מחפשת את גזר העיתון ה-64...
למחרת בלילה, קמה ונוס, ניגשה לסלון והמשיכה לקרוא את המכתבים שנשלחו אמש.
היא התעלמה מגופת אימה שהיתה מוטלת ללא ניע ליד הספה כשבידה החלק ה-64 (ולהפתעתה) ה-65 (מקרה שקרה,מן הסתם, פעמים רבות בביתם של משפחת מון עקב קיומם המצער של גזרי העיתונים והמכתבים). מכתב הפטירה ניקרא באיחור של כשמונה שעות.


-7-


"לאחר ישיבת אנשי הביתן ביום הדין האחרון בדבר חייהם של תושבי הכפר, הוחלט לגדע את חייך באיבם. הדבר נובע מהסתרת כוכב חמה ע"י מאדים. להסברים נוספים ניתן להזמין את עלון החלטות אנשי הביתן שיצא לאור בשנה הבאה. כדי למנוע את אי נעימות הגסיסה והמוות הינך מתבקשת להתייצב 12 שעות בדיוק לפני מותך, בתאריך ה-28/2 בשעה 8:00 בבוקר בכניסה לביתן שבהר הצופים.
שם תפגשי לראשונה את אנשי הביתן שמתחייבים לספק את כל הצרכים הנפשיים והגופניים שלך.
כמו כן, הטיפול הרפואי, הניתוח שלאחר המוות, החניטה והקבורה תיעשה ע"י אנשי הביתן.
נ.ב. ראי את הודעת מזכירות אנשי הביתן אודות הג'ינסים של CASTRO כמבוטלת-בהצלחה בהמשך הדרך, מזכירות אנשי הביתן"







"אמא,אני לא מאמינה, נשלח לי מכתב פטירה" יבבה ונוס והעירה את אימה מעלפונה.
"אני דוקא כן מאמינה, המכתב חתום בחותמת מזכירות אנשי הביתן,אי אפשר לזייף אותה,את עומדת למות. ונוס, תתלבשי מהר מתוקה אני צריכה לצאת איתך לקנות מצרכים לסעודה האחרונה שלך, אל תתבישי לקנות את כל מה שבא לך לאכול, זה על חשבון אנשי הביתן, בינתיים אני אגיד לאבא להזמין את המשפחה והשכנים לסעודה האחרונה ולליווי להר הצופים" גב' מון העדיפה להתמקד בארגון האירוע המשפחתי במקום להלחיץ את עצמה במחשבות שליליות על מצבה הסופני של ביתה ונוס.
בדרכן לקניות הן עברו לחנות מיצים טבעיים, ונוס לא טעמה מיצים טבעיים בעבר והיום האחרון בחייה היה מבחינתה טיימינג מושלם לכך.
"איזה מיץ את רוצה גברת?" שאל סוחט המיצים.
"האמת שאני אוהבת לאכול סברס... ואני פשוט מתה על פסיפלורה אז אני אזמין מיץ סברס-פסיפלורה בבקשה". דרך אגב, תהליך החשיבה הזה הרסני להחריד והוא יוביל לייצור המוני של מיצי תות-כבד אווז בגלל שקיימים אנשים שאוהבים לאכול תותים וכבד אווז...
ונוס שתתה את כוס הסברס-פסיפלורה, היא יכלה להישבע שזה המשקה הכי טעים שטעמה מימיה.
"תכין לי עוד 400 בקבוקים כאלה, אני מתה מחר וזה דרוש לי כדי לעקל את הבשורה המרה הזאת"
"את לא צריכה להצטדק עלמתי, את יכולה להודות שאת אוהבת את זה" אמר סוחט מיץ הפירות.
בין אם זה בגלל שורש הפועל "להצטדק" שהזכיר הסוחט או בגלל הפסיפלורה שידועה כעוזרת רבות להגברת החשק המיני, נזכרה ונוס בצדק אהובה שממנו היא צריכה להיפרד לשלום.
היא עזבה את אימה שהיתה עסוקה בשכנוע סוחט הפירות שגם מחיר הובלת 400 בקבוקי המיץ היא על חשבון אנשי הביתן והלכה לדירתו של צדק.
צדק היה נעול בחדרו, לבוש בברדס משי שחור, כנהוג בימי הטרום מיתה, כשנשמעו הדפיקות על דלתו.
הוא ניסה למחות את דימעותיו ללא הצלחה ופתח את הדלת, דמותה של ונוס ניצבה מולו לבושה בחלוק לבן בוהק, חגורת בד מוזהבת כרוכה סביב מותניה, הדבר שיווה לה מראה של פסלי העירום שהוצבו באולם התפילה.
"רק כנפיים וחישוק על הראש חסרים לה" חשב לעצמו צדק.
"היי, נצא לטיול קצר בשדרת הכוכבים?" הציעה ונוס כעניין שבשיגרה.
"בשמחה,אני רק צריך מספר דקות לעשות כמה דברים" אמר צדק וחשב לעזאזאל מה הדברים שהוא צריך לעשות. הם יצאו לשדרת הכוכבים לאחר שצדק התקין מלכודת תת קרקעית שתימנע את חדירתם של תפרפרות ומיני יצורים למטבח.
את השמים קישטו שלל כוכבים נוצצים... "קשה להאמין שבגללם ונוס תמות" אמר לעצמו צדק.
כל אחד חשב על משפטים מרגשים ורומנטיים למיניהם "הראית לי את האור בקצה המנהרה כמו הירח",
"עיניך נוצצות ככוכבים", "אזכור אותך כל עוד הכוכבים קיימים" (דבר שככל הנראה לא ימשך זמן רב על פי התחזיות האפוקליפטיות של יודעי הקץ) "אשגיח עליך מלמעלה" ועוד כל מיני משפטים לא רעים בכלל שימצאו את דרכם,מן הסתם, כתובים על דפי תסריטי טלנובלות.
לאחר מכן, הם חזרו לדירתם של ונוס,שם כבר החלה הסעודה האחרונה, השולחנות היו מלאים בבקבוקי הסברס-פסיפלורה שסחבה לבסוף גב' מון בעצמה.
לפי אמונת אנשי הכפר, ביום המוות מגיע המת לעתיד לתובנות מדהימות שלא יביישו שום חוקר ננו-טכנו-אסטרו-אוירו-נאוטיקה (ועוד חוקרים עם שמות ארוכים) ועצותיו באותו היום תמיד נושאות פרי.
לכן, אין להתפלא שאל הבית הגיעו אלפי אנשים שאת רובם ונוס לא הכירה, הם טענו שהם קרובים מדרגה 72 והביאו איתם אילן יוחסין ובדיקות DNA כהוכחה לכך.
הנוכחים במקום הרימו כוסית לחייה של ונוס ברכו אותה והחלו מתייעצים עימה בענייני בריאות וכלכלה.
לאחר מכן החל מסע הליווי להר הצופים, רבבות ליוו את ונוס בדרכה האחרונה, כולם לבושי ברדס משי שחור פרט לונוס הלבושה לבן כדי שחלילה לא יתבלבלו אנשים ויחשבו את המתים לחיים או להיפך.
באותם רגעים חשבה לעצמה ונוס מה זה למות, אף אחד מיושבי הכפר החיים לא ראה מוות מימיו והדבר סיקרן אותה במיוחד בשל הרלבנטיות שבעניין.
היו שאמרו שהאדם הולך לישון לנצח נצחים, הוא עוצם את עיניו ולא מתעורר לעולם.
אחרים סברו שהאדם נעלם ובודדים טענו שלפי חוקי הביולוגיה החומר לא יכול להתקיים לעד ולכן סביר להניח שהעור, הגידים, העצמות ושאר איברים שאתם לא רוצים לחשוב עליהם לפני ארוחות גורמה, יתכלו בהדרגתיות- דיעה שנשללה ע"י רוב אנשי הכפר.
הקהל נעצר בכניסה להר הצופים, וונוס הוליכה את רגליה לתוך ההר...



-8-

בלי לשים לב לכך, ונוס עברה דרך השער שנסגר מספר שניות אחרי. בכי ומספד נשמעו מהצד השני , אימה עיכלה את העובדה שביתה לא תשוב אליה לעולם וצרחות היו דרך אופטימלית להעביר את המסר שהדבר מפריע לה מעט. בזמנים קשים בני אדם מעלים שלל זכרונות בהקשרים, גם לונוס זה קרה- היא חשבה על בקבוקי הסברס-פסיפלורה שלא הספיקה לשתות, על המוכר שאמר לה שהיא לא צריכה להצטדק, מה שהזכיר לה את צדק... היא יכלה להישבע שהיא מזהה מרחוק את הבכי שלו (למרות שצדק לא בכה באותו רגע, הוא קיבל התקף אפילפטי, דבר שמעולם לא קרה בכפר וכולם בהו בו בהתעניינות).
שקועה במחשבותיה, ונוס לא שמה לב לגן הפרחים שהשתרע לנגד עיניה, מבעד לניריות ולעצי הזית ניתן היה לראות עופרים וצביים, פרפרים ומעופפים אחרים. במרכז הגן שכן לו ביתן קטנטן מעץ, כמעט ואין אפשרות לראות אותו אך ונוס מצאה אותו די במהירות אודות לאינטואיציות החזקות שלה ואודות לעובדה שמעל הביתן הקטנטן הוצב שלט ענק שעליו נכתב באותיות גדולות אף הן: "כאן הביתן של הר הצופים".
ונוס הצליחה לנווט לשם בקלות, על דלת הביתן נכתב: "פתח אותי" , היא גילתה ספונטניות ופתחה את הדלת. הביתן- חדר ריק שעל קירותיו חרוטים טקסטים בכתב לא ברור, ובפינתו גרם מדרגות תת-קרקעי.
ונוס ירדה במדרגות והגיעה למסדרון שהואר בלפידים צדדיים. צרחות נשמעו מקצה המסדרון, ונוס התקרבה, התברר שאלו קולות של ויכוח. "התוצאה הסופית היא 2-3, אני אלופת הברידג' להיום", "לא נכון זקנה שכמותך, הזכרון שלך לא משהו בכלל, זה היה 2-3 לטובתי", "לא נכון זקנה שכמותך, הזכרון שלך לא משהו בכלל, זה היה 2-3 לטובתי", "לא נכון זקנה שכמותך, הזכרון שלך לא משהו בכלל, זה היה 2-3 לטובתי", הדיאלוג חזר על עצמו, מן הסתם, עוד עשרות פעמים, אך לא אכתוב אותו מתוך התחשבות בקוראים היקרים שבזבזו מספיק זמן בחייהם בהאזנה לתקליטים שבורים בני 60+.
ונוס נכנסה באמצע ריב סוער במיוחד בין שתי זקנות, הפרשה שעמדה על הפרק היתה: "מיהי אלופת הברידג' של היום?" לצידן ניצבו עוד 3 נשים בנות גילן- "שבעים ושתיים, שלוש עשרה, ארבעים ואחת",
"אולגה, תקריאי לאט יותר את המספרים, יש לנו דפים לחורר" אולגה המשיכה בדיקלום מספרים שרירותיים בעוד חווה ורחל מחוררות את המשבצת המתאימה בדף הבינגו.
בפינת החדר ישב זקן בודד שקרא בעיון רב את הספר "לוח שנה למאה שנים" מתעלם לחלוטין מדו שיח בין שתי זקנות נוספות אשר המוטיב המרכזי שלו היה : "פעם זה לא היה ככה", "אני זוכרת", "הנוער של היום".
מלבד מועדון גיל הזהב, ישבה לה צעירה אחת כבת 25, ונוס ניגשה אליה ושמה לב שמבטה הריקני כוון לעבר זבוב שריחף להנאתו ברחבי החדר "אני לא יכולה יותר עם הזקנות האלה" אמרה, "שבועיים וחצי זה יותר מידי", "אנחנו לא אמורות למות?"שאלה ונוס, "כן, אבל אנשי הביתן אמרו שאנו מחכים למת העשירי- מטומטמת אחת שעונה לשם ונוס", "שלום, אני מטומטמת אחת שעונה לשם ונוס" אמרה בחיוך קל והתייחסה למשפט הפוגע כאל תוצאה של שהות מרובה במועדוני הברידג', הבינגו,מעניין כמה ימים אני חי ו-היו היה פעם. "סליחה, אני ממש מצטערת..." אמרה בקול מעט נבוך "אני לבנה".
ונוס ולבנה היו צריכות להסתפק בהיכירות מינימלית זו בשל העובדה שבחדר הופיעה לה משומקום דמות גבוהה ודקה, בגדיו השחורים כוסו בגלימה אדומה. דממה השתררה בחדר...
אפילו המשפט "לא נכון זקנה שכמותך, הזכרון שלך לא משהו בכלל, זה היה 2-3 לטובתי" חדל להישמע.
"ונוס ולבנה מתבקשות לקום ולהיכנס אחריי למשרד" אמר איש הביתן בקרירות מוגזמת.
ואז קרה דבר מפתיע, אומנם לא מפתיע כמו העובדה כי עקרב יעקוץ את עצמו למוות אם נטפטף על גופו יוד אלכוהולי אבל מפתיע מספיק כדי שתמשיכו לקרוא.


-9-

"ונוס,ואאאאאאאאנוס,ונוס, ונווווווווווס,ונוס" מאמציו החוזרים ונשנים של צדק לצעוק את שמה של ונוס אהובתו בשלל וריאציות והטעמות מקוריות, לא הצליחו למשוך את תשומת ליבה של ונוס שהילכה לה בשלווה מסויימת בעומק היער הגובל את הכפר עם עוד דמות לא מזוהה כק"מ וחצי ממנו.
המקרה המוזר אירע כחודש לאחר פטירתה של ונוס, מאז אותו היום התנהגותו של צדק השתנתה ללא היכר, הוא אכל מעט, היה נעול רוב הזמן בחדרו ולא חדל להזמין בקבוקי סברס-פסיפלורה ולנהל שיחות נפש עם אהובתו שאינינה עוד.
לאחרונה, אף נשבע שראה את פניה של ונוס בתוך אחד מבקבוקי הסברס-פסיפלורה ששתה.
הדבר לא עורר התלהבות רבה בקרב חבריו לכיתה וזאת משתי סיבות עיקריות:
1. החינוך בביה"ס ע"ש כוכבי מושתת על יסודות מדעיים ומוחלטים והמחשבה על פניה של ונוס תקועות בבקבוק הסברס-פסיפלורה עורר בתלמידים בחילה מפאת אי-הרציונליות שבדבר.
2. האדם בניגוד למחשב, אינינו ניתן לפירוק והרכבה מחדש ולכן גם אם פניה של ונוס הגיעו,בדרך לא דרך, לבקבוק הסברס-פסיפלורה, סביר להניח שהיא כבר לא בין החיים ומוטב להשליך את הבקבוק לפח המיחזור.
דרך אגב (1), כרגע מניתי את אחד מיתרונותיו הבולטים של המחשב על האדם, הדבר מתווסף ליכולתו לחשב במהירות את התרגיל: 12354 * 687 שמעורר פורקן של ממש בבני המין האנושי, ובחוסר יכולתו להתרברב בגמר פתרון התרגיל...
דרך-אגב (2), החל מעכשיו, בקבוק הסברס-פסיפלורה יכונה בקבוק ה-"סתם" וזאת בגלל מצפוני הרועש שלא נותן לי מנוח: מאות אלפי עצים נגדעים ונפרסים לדפים דקיקים רק כדי שאנשים כמוני יוכלו לכתוב על איכות הסביבה ועל כמה אסור לכרות עצים, כאשר במקביל, הם כותבים סיפורים על בקבוקי סברס-פסיפלורה למרות ששמו של מיץ זה ארוך בצורה מופרזת...
כמה עצים נכרתו לטובת כתיבת המילה: "סברס-פסיפלורה"?! לא עוד! החלטתי לעשות מעשה...
דוקא בגלל הכבוד העצום שאני רוחש כלפי עצי הסברס-פסיפלורה החלטתי לקצר בשמם ולא לקצץ בענפיהם. מעתה יקרא מיץ הסברס-פסיפלורה: מיץ ה"סתם"- הדבר יתרום לאיכות הסביבה ,ובו זמנית,
ינציח את זכרה של "סתם" בת היענה שגידלתי במשך 15 שנים עד שמסיבות שמובנות רק ליענים, דחפה את ראשה לצנרת המרכזית של מפעל לייצור ארנקים וגרמה לסתימה שתועדה בתיק התאונות של המפעל ובכך הפכה לבת היענה המפורסמת בעולם. יהי זכרה ברוך.


- 10-

הפעם זאת לא היתה הזיה, ונוס אכן הסתובבה עם דמות בלתי מזוהה ביער וצעדה איתו לכיוון היציאה מן הכפר שהיתה, דרך אגב, אסורה בהחלט ע"פ חוק מס' 12354 של תקנון אנשי הביתן. בשלב מסוים צדק כבר לא הצליח לראות אותה, הוא רץ לד"ר אורנוס שהיה ככל הנראה האדם היחיד שיצא אי פעם מן הכפר כדי לספר לו על המחזה הלא שגרתי.
הוא נכנס לביתו של אורנוס תוך ניסיון די מוצלח להתעלם מרוחות הרפאים ששוחחו ביניהם בתוך הקופסה המלבנית ששמע בפעם האחרונה בה ביקר. לדאבונו, אורנוס לא היה שם, אבל אם הוא כבר בביתו של המורה להסטוריה, לא יזיק לחטט קצת במגירות, מי יודע מה ימצא שם, אולי עותק של המבחן שאמור להתקיים בשבוע הבא... להפתעתו, גילה צדק שהמגירות היו מלאות בבגדים ובתכשיטים שונים עם הקדשות מקוריות לשלל אנשים שאת חלקם אפילו הכיר. המשותף לכל אותם אנשים הוא שהם כבר לא היו בין החיים. וכך, בין כל התכשיטים מצא צדק את הפסלון הנוצץ שהכין לונוס...
"היי, זה המתנה שהכנתי לונוס ליום הולדת, איך זה הגיע אליו לעזאזל? ונוס נכנסה עם זה להר הצופים! אלא אם כן... ד"ר אורנוס הוא איש ביתן" חמש המילים האחרונות עברו במוחו של צדק ונתקעו, ככל הנראה, איפה שהוא בין האונה הימינית למערכת העיכול וגרמו לבחילה וכאב ראש בלתי נסבל.
מוכה הלם, חזר צדק לביתו ונרדם...

"צדק, מזמן רציתי לדבר איתך על זה, אבל כרגע אין לי זמן, דרך אגב, ונוס בחיים- היא נמצאת מחוץ לכפר, צא לחפש אותה. חוץ מזה זכור- גורל הכפר יחרץ בליקוי החמה...
לפני שאתה יוצא לדרך, בוא אליי הביתה לקבל הסברים נוספים, הכנתי לך חבילת אגוזי מלך, הדברים האלה ממש יקרים מחוץ לכפר. אני מקווה שאתה לא יותר מידי לחוץ. בהצלחה. אורנוס"

צדק, התעורר וקרא את המכתב, פיסת המידע שנתווספה הרגע ניסתה, ללא הצלחה, למצוא לעצמה מקום בין מערכת העיכול למילים "ד"ר אורנוס הוא איש ביתן" שנתקעו במוחו מספר שעות בלבד קודם לכן.
ועכשיו, קוראים יקרים, אתם מתבקשים לעצום את עיניכם- לא! לא עכשיו- כשתסיימו לקרוא את הפסקה הזאת. דמיינו לכמה רגעים מה עובר במוחו של מנתח פלסטי בשניה שהוא מגלה שקבוצת המטופלות המטורללות שלו שעברו בהצלחה את הניתוח: "אני רוצה להראות כמו בריטני ספירס עם העיניים של עפרה חזה" כוללת גם את הבן שלו. ועכשיו שהבן שלו מנותח, אין לו שום אפשרות לזהות אותו ולכסח לו את הצורה על זה שבחר דוקא את העיניים הגדולות של עפרה חזה בלי להתייעץ איתו קודם לכן.
עכשיו, עצמו שוב את עיניכם ודמיינו מה עובר במוחו של מרבה רגליים בשניה שנודע לו ששמונת הרגליים האחוריות שלו משותקות לחלוטין ושמעכשיו הוא יצטרך לסחוב אותם איתו למרות חוסר התועלת שבהם.
ועכשיו למשימה האחרונה- עצמו את עיניכם ודמיינו ולו לרגע קטן מה עבר במוחו של צדק כשראה את גופתו של ד"ר אורנוס מוטלת בפתח ביתו כשלידה חבילת אגוזי מלך וברכת "דרך צלחה".
מחקרים מוכיחים שלמנתח הפלסטי, למרבה הרגליים ולצדק עבר אותו דבר בראש.
בשלב מסוים, צדק קלט שאורנוס איבד כל קשר עם הסביבה, הוא לא הגיב ללחישות שלו, לדגדוגים ואף לא לטרקטור שנסע עליו- אין צורך לציין שהדבר הלחיץ מעט את צדק שהעדיף לא להמשיך להביט בו אלא לברוח מהכפר (עם המכתב וחבילת אגוזי המלך).

-11-

צדק שחי לו באופוריה מהטכנולוגיה המתקדמת בשבועות הראשונים מחוץ לכפר הבין, בסופו של דבר, שגופו אינינו יכול להתקיים אך ורק מהאהדה שהוא רוחש כלפי תוכניות הטלויזיה ומחבילת אגוזי המלך שעמדה להיגמר. לכן הוא התחיל לעבוד במפעל למיחזור קרטונים במחלקת הלעיסה- העבודה היתה פשוטה יחסית, על העובד היה מוטל לקחת את חלקי הקרטון הנוקשים מערימה א', ללעוס את פיסת הקרטון ולירוק אותה לתוך ערימה ב'. השכר היה הולם ומלבד שחיקה קלה בשיניים והפרשות בלתי רצוניות לחלל הפה, תופעות הלוואי היו נסבלות בהחלט.
אמנם רוב האנשים בחברת המחזור די נרתעו ממנו בשל העובדה שהצליח לשמור על שפיותו במחלקת הלעיסה, אולם מסתבר ששני עובדים היו מוזרים מספיק כדי להסתדר איתו.
הראשון היה נון צ'ה, לשעבר רועי, ששינה את שמו עקב חזיון שהיה לו בעת שפרכס בחורשה מבודדת בהודו בגלל מנת יתר. לטענתו, הסנאי המעופף שנגלה אליו בחלום הודיע לו שבודהה החליט להעניש אותו עקב שימוש מופרז במריחואנה ועשבים נוספים. רועי ניסה להצטדק והסביר לסנאי המעופף שהוא שואף למות מאחת המנות כדי להרתיע את שאר המכורים. אבל הסנאי המעופף שהיה גם עקשן לא קטן אמר לרועי שהתיקון היחיד לחטא הנורא יבוא בלעיסה אינסופית של חתיכות קרטון, מה שמסביר את העבודה שבחר.
רועי, לשעבר נון צ'ה, היה השני, הוא הגיע מתאילנד לפני מספר חודשים, בזמנו הפנוי סחר בנשים ולחם למען הכלבים העזובים. רועי ניסה להועיל כמה שיותר למדינה בתקוה שהדבר יעקב את צו הגירוש שלו מהארץ.
הגורל הלא צפוי שגרם לרועי, לשעבר נון צ'ה ולנון צ'ה, לשעבר רועי להיפגש באחד הימים במחלקת הלעיסה של חברת המיחזור הצחיקה נורא את צדק וגרמה לו לעבור לגור איתם מתוך ציפיה שהגורל הלא צפוי יגרום לדברים מצחיקים נוספים.
העולם הגדול השכיח מצדק את הסיבה בגללה הוא בכלל הגיע לשם-ונוס...


הגורל הלא צפוי המשיך להפתיע, מתברר שונוס התגוררה קומה מתחת לצדק שם היא פתחה יחד עם מהנדס אלקטרוניקה ומורה לערבית מפעל לייצור בקבוקי סתם. אבל היא וצדק לא נפגשו.
עד שפעם אחת נשלח לצדק מכתב:

"1.משרד הפנים מברך את תושביו החדשים ומאחל שילוב נעים.
2.בכדי שהמדינה תכיר בך כאזרח מן המניין עליך להתייצב
ב28/08 בלשכתינו ברחוב הקרנבל 23 שם תקבל הסבר מפורט
על חוקי המדינה ומספר זהות.
3.ההתייצבות הינה חובה.
4.אי התייצבות ביום שצויין לעיל יגרור נקיטת צעדים משפטיים.
5.בברכה, הפקיד הזוטר שאחראי על הנפקת תעודות הזהות.
6.נ.ב. טוב לדעת שה28/08 הוא גם יום ליקוי החמה"

עברו ארבעה חודשים מאז קיבל צדק את המכתב האחרון שלו. מאז שברח מהכפר, אנשי הביתן הפסיקו לשלוח לו את מכתבי התחזיות. צדק היה חופשי והמכתב שקיבל העלה בחזרה שלל זכרונות שהעדיף לשכוח.
ביום המיועד הוא הגיע למשרד הפנים, שם ציפו לו הפתעות לא מעטות. כשהיה במעלית פגש צדק בחורה שממש דמתה לונוס, הוא לא האמין למראה עיניו,כששאל אותה אם היא אוהבת מיץ סתם והיא ענתה לו שהיא אפילו עושה מזה עסק, צדק קלט שזוהי אכן ונוס. שניהם התחבקו, דיברו על כל מה שעברו בחודשים האחרונים, על ההרגשה של לעשות מה שרוצים מתי שרוצים, על מציאות בלי מכתבים ותחזיות, על הטכנולוגיה המתקדמת, על כמה כיף במעלית כשמרגישים שהקיבה עולה ויורדת...
מי היה מאמין שהפקיד הזוטר שמחכה להם במשרד להנפקת תעודות זהות הוא לא אחר מאשר ד"ר אורנוס בכבודו ובעצמו...


-12-

"אתם עומדים בפני צומת דרכים, בעשר השניות הקרובות עליכם להחליט אם לחזור לכפר או להשאר מחוץ לכפר לנצח" ד"ר אורנוס פנה אליהם בטון ענייני ורצה לדעת לפני הכל, מה הם מחליטים.
עשר שניות מפרידות בינינו לבין סוף הסיפור. אבל כמו בכל סרט מתח, לידה והפגזה גרעינית- כל הדברים החשובים קורים דוקא בשניות האחרונות. במקרה שלנו מדובר בדיאלוג בין צדק, ונוס וד"ר אורנוס:

זאת לא היתה בחירה קלה, אך רגשות הגעגועים להורים ולחברים בכפר, הכריעו את הכף.
"אנחנו מחליטים לחזור לכפר", פסק צדק, "ועכשיו תסביר לנו מה הולך פה לכל הרוחות?".
"צדק יקירי, באסיפת אנשי הביתן האחרונה גילינו שמלאי העצים ביערות הכפר הולך ואוזל כך שעד שנה הבאה לא ישארו עצים בכל רחבי הכפר. הדבר נובע מאוסף המכתבים שתושבי הכפר מקבלים בכל יום.
לכן, הצעתי להפסיק לשלוח לתושבי הכפר תחזיות אסטרולוגיות. אבל שאר אנשי הביתן התקשו להאמין שתושבי הכפר יוכלו להסתגל לחיים מסובכים כל כך ולכן העדיפו להשמיד את הכפר בהפגזה גרעינית. אז החלטנו לבדוק את זה, או במילים אחרות, לשלוח אותך ואת ונוס מחוץ לכפר ולראות איך תתמודדו עם זה. לכן, "הרגנו" את ונוס, סיפרתי לך שונוס נמצאת מחוץ לכפר כדי שתצא גם כן מהכפר. אבל לא רציתי שתמצא אותה, רציתי לראות איך תתמודדו לבד בעולם החיצון אז הבאתי לך אגוזי מלך (הערה: אם הייתם לומדים בבית הספר ע"ש ד"ר כוכבי למדעי האסטרולוגיה הייתם יודעים שאוכלי אגוזי המלך שוכחים את האנשים ששמם מתחרז עם המילה "אקליפטוס") לצערי, בחרתם לחזור לכפר- זה סימן שטעיתי ולא התאקלמתם טוב כל כך בעולם הגדול, חבריי בהר הצופים קיבלו בזה הרגע את התשובה שלכם ולכן בשניות אלה ממש הפצצות הגרעיניות שממוקמות בכוכב שבתאי עושות את דרכן לכפר, אני מציע שנפתח בדקת דומיה לזכר עשרות אנשי הכפר שעומדים למות בעוד 8,7,6,5,4..."
"ד"ר אורנוס אתה בטוח שאין שום דרך להמשיך לשלוח מכתבים לתושבי הכפר?"
"כבר מספר חודשים שאנו מנסים למצוא פתרון, אבל הגענו למסקנה שאין דרך אחרת"
"למה לא למחזר את הנייר של המכתבים ולהשתמש בו כנייר למכתבים החדשים?"
"תנו לי לבדוק רגע אם יש אפשרות לעצור את ההפגזה הגרעינית? בינתיים, יש לכם עוד שאלות?"
"אהה... האמת תמיד שאלתי את עצמי מי זה ד"ר כוכבי?"


סוף



נושא נכתב על ידי נשלח
  החוזים בכוכבים-סיפור קצר דויד 06:09 27/02/2007
  Re: החוזים בכוכבים-סיפור קצר RiverLight 05:30 09/03/2007


מצטערים, אין לך הרשאה לכתוב/להגיב בפורום זה.
This forum powered by Phorum.