בקרו גם בפורום האגודה
חזרה לאתר האגודה
פורום הסיפורים :   מיועד לפרסום וביקורת של סיפורי מד"ב ופנטסיה; מנהל הפורום: זיו קיטרו (Sickbar) 
לקבלת עדכונים חודשיים בדואל על פעילויות האגודה, הצטרפו לרשימת הדיוור על-ידי משלוח מייל למזכירות האגודה.
RSS Headlines
רוצים לפרסם כאן סיפורים? ראשית, קראו את כללי הפורום.
הבלאגן שבפתיחה
נכתב ע''י: סנייק (IP Logged)
תאריך: 02:59 11/11/2006

לקחתי את כל התחלת הסיפור, ותראה איזה בלאגן :

-1-
מתחת לגורד שחקים, שבחלונותיו הרבים משתקף קו רקיע מרהיב ושמיים סגריריים, ישב לו איש מזוקן ומלוכלך. איש ללא בית או מקום שהוא יכול לחשוב עליו ככתובת לגיטימית לחזור אליה. הוא ישב ליד ספסל קטן ופח אשפה. מצטופף לצד קופסת קרטון קטנה ומקומטת. אנשים הלכו ושבו כל יום לאותו מראה של האיש המוזר היושב בגפו ומקבץ נדבות, חלק הביעו כלפיו רחמים וחלק התעלמו ממנו כמו מעץ שהיה שם מאז ומתמיד. הם לא זכרו כמה זמן הוא ישב שם. אולי כמה חודשים, אולי שנה, אולי יותר? הם המשיכו בשלהם מדי יום וראו אותו מקבץ את נדבותיו בסבלנות ובשתיקה. הבעת פניו לא הסגירה דבר. לפעמים הוא לא היה שם, איש לא ידע היכן הוא. וחלק אפילו לא זכרו שהוא היה שם בימים כאלה והניחו שהמקום תמיד היה נטול קבצן מאז ומתמיד. הם היו זורקים מטבע או שניים לתוך קופסת הטונה המשומשת שהחזיק ליד קופסת הקרטון שלו. אלו שזכרו שישנו קבצן שם גם כשהוא לא היה בסביבה זרקו גם כשהמקום היה ריק, ומקרים כאלו היו נדירים. לפעמים עברו זוג הורים עם ילד קטן שהעולם עוד לא לקח את תמימותו, ששאל לשלומו של הקבצן. עד שההורים המודאגים אמרו לו שאסור לדבר עם זרים שרואים ברחוב. וכמובן שזרקו איזה מטבע אחר כך, לשם הנימוס. הקבצן הצליח לשחרר חיוך אמיתי במקרים כאלה. הדבר שימח אותו בצורה כנה ואמיתית. למרות הימים הגשומים שלו תחת כיפת השמיים מלאת העננים האפורים. הילד הקטן והמחייך הזה שעבר לו מדי פעם גרם לו להמשיך עוד קצת. הוא אהב ילדים, הקבצן. הייתה לו חולשה אליהם ובהרבה מקרים הייתה להם חולשה אליו. מסיבה לא מובנת להוריו.
כשאף אחד לא ידע איפה הקבצן הוא בעיקר הסתובב בעיר וחיפש אוכל. מסעדות שזרקו את השאריות שנשארו אחרי יום עבודה, מאפיות שזרקו לחם שפג תוקפו וסופרמרקטים שנפתרו משכורה פגומה. לפעמים היו מעדנים מבוזבזים של ממש, לטעמו. היו מסעדות צרפתיות מצוינות שזרקו מנות של אנשים עשירים שפשוט לא היו רעבים מספיק בשביל לסיים את המנה שלהם. והמנות הצרפתיות היו גם ככה קטנות במיוחד. אבל מסתבר שהקבצן היה ענין טעם, יחסית לקבצן. הקרם ברולה היה המועדף עליו. פעם בכמה שבועות היו זורקים מנה שכזאת, לרוב לא שלמה. אבל היו גם מקרים כאלה. זו הייתה תזכורת קטנה לקבצן לחיים שהיו ולא עוד. פעם הוא היה יכול להרשות לעצמו לשבת בפנים ולאכול את הקרם ברולה המצויין הזה. ולא הפתיע אותו העובדה שההנאה ממעדן שכזה הייתה גדולה הרבה יותר כשלא היה צריך לגנוב אותו מפח זבל מאחורי מסעדה מפוארת של ברוקרים ואנשי עסקים. אבל הקרם ברולה עדיין היה מצוין, גם שצריכים לאכול אותו על חתיכת קרטון במקום מעל צלחת, וקצת לעוס. הוא לא התלונן, בימים כאלה הוא העדיף שלא. הזדמנות כזאת לא באה כל יום. והוא גם היה שומר קצת. לפעמים ליום שאחרי.

-2-
ולפעמים לחברו הטוב ביותר, שהיה זקן יותר ממנו. בדרך כלל הוא היה מגיב בנפנוף קצר בזנבו וקולות של שמחה שהעידו עוד יותר על זקנתו.

-3-
הפרווה שלו היתה לבנה במקומות מסויימים וחלקה נשר, במיוחד באזור הזנב.

-4-

הוא היה עזוב, זה היה לו ברור. וכנראה שסבל מהתעללות כלשהי.

-5-

הוא צלע והיו עליו סימנים של כיבויי סיגריות וחתכים קטנים. הקבצן פגש אותו לפני כמה חודשים. בעוד אחד מאותם לילות שהיה מחפש בהם אוכל לאחר שמסעדות סגרו את שעריהן.

-6-

לרוב היה הולך ליד הפארק שבו כל לילה היו כמה שיכורים מתקוטטים ומקללים קללות לא מובנות. הקבצן התרגל למצבים האלה די ממזמן ולמד להתעלם מהם.


OK נתחיל.

קטע 1, מספר על הקבצן, ואורח חיו.

קטע 2, מגיע בפתאומיות, והוא מתחיל בצורה כזאת, שבמשפט הראשון אתה לא מבין שזה כלב.
בכלל מה הקשר בין קשקוש זנב לזקנתו של כלב...?
(בנקודה זאת, אנחנו לא בטוחים אם הכלב שייך לרקע ש ל חיי הקבצן, או שהוא דמות מרכזית)

קטע 3, מבנה משפט אופייני שחוזר אצלך לכל אורך הסיפור.
בדוק את המשפט ותגיד לי, מה ניסית להדגיש כשכתבת בסוף המשפט " במיוחד באזור הזנב"
את צבע הפרווה או את אזורי הנשירה של הפרווה.
לאורך הסיפור התחביר של חלק מהמשפטים מורכב מידי, ואתה נוטה להדגיש תמיד בסוף המשפטים שלך דברים נוספים.

קטע 4

.... זה היה לו ברור .... תקוע באמצע המשפט.
שאלתי : למי זה היה ברור?

קטע 5

כאן מתחיל הערבוב.
סיום תאור הכלב.
מתי הם נפגשו.
ואיך הם נפגשו.

לא נראה לך, שמהמשפט המתאר את נקודת המפגש שלהם, מתחיל סיפור חדש?
לגבי מי שלא מכיר את הסיפור, הצמת הזאת, מפצלת את הסיפור לשני חלקים, אבל תראה מה קורה בקטע 6.

קטע 6

כשקטע 6 מתחיל אנחנו שוכחים מהכלב, וחוזרים לחיי הקבצן ( לפחות זאת הרגשתי הייתה כקראת את הסיפור)...
כאן, אנו שוכחים את הכלב, ועוברים לתיאור חיי הלילה...

אני בטוח שחלק מהקוראים, חשבו שהכותב, מנסה לבלבל אותם, וזה קצת מעצבן " לעזאזל!! מה הוא דחף את הכלב באמצע ?"
אף אחד לא מבין שאתה נותן רקע לסיפור מציאת הכלב.

שגאות כתיב שמצאתי בקט

שכורה פגומה - סחורה פגומה.
ענין טעם - אנין טעם.
לא הפתיע אותו העובדה - לא הפתיעה אותו העובדה.


בהצלחה, ותמשיך לכתוב



נושא נכתב על ידי נשלח
  הקבצן - למבוגרים. Roy 16:25 06/11/2006
  Re: הקבצן - למבוגרים. Roy 16:36 06/11/2006
  Re: הקבצן - למבוגרים. סנייק 07:10 09/11/2006
  Re: הקבצן - למבוגרים. roy 16:29 09/11/2006
  Re: הקבצן - למבוגרים. roy 16:35 09/11/2006
  Re: הקבצן - למבוגרים תגובה שניה סנייק 03:33 10/11/2006
  הבלאגן שבפתיחה סנייק 02:59 11/11/2006
  Re: הבלאגן שבפתיחה roy 11:10 11/11/2006
  Re: הקבצן - למבוגרים. na'ama 23:15 09/11/2006
  Re: הקבצן - למבוגרים. roy 07:03 10/11/2006
  Re: הקבצן - למבוגרים. dor 14:30 18/11/2006
  Re: הקבצן - למבוגרים. roy 16:27 26/11/2006


מצטערים, אין לך הרשאה לכתוב/להגיב בפורום זה.
This forum powered by Phorum.