בחרתי להגיב, כי בטח תשמח שמישהו קורא את סיפורך, וטורח להגיב.

קראתי את הסיפור הקצרצר, ומצאתי שהוא "דיווחי כזה" דומה לכתבה מעיתון, או דיווח לממונה על ענייני חתולים.

שימוש דיווחי כמו :
פיסקאות קצרצרות, המדווחות על מצב ועשיה אחת.
שימוש מוגבר ב " הוא "

הסיפור נע מיום ליום, כשהוא מתמקד בפעולה אחת יומית, נותנת לנו זרימת זמן, שבחרת להדגיש אותה בסיפור.
הבעיה שגם אני אישית מנסה להתמודד איתה, היא לשבור את התבנית הפנימית החוזרת.
כמעט היה חסר שתוסיף : בתאריך .. בשעה ... הוא קם והלך לבית הספר.

לסיכום :
אני מקווה שירדת לסוף דעתי בעניין סגנון הכתיבה.
לדעתי הייתי צריך לפתל את פנים הסיפור, ולתת לנו תמונות מורכבות יותר, כדי לשבור הכרונולוגיה המאיימת שבסיפור....
זה היה טיק טק מוצלח, המעורר מתח... אבל התכנים החוזרים על עצמם, גורמים לחוסר סבלנות.

בעניין הסיום של הסיפור :
אנמי מאוד, ושוב מותיר אותנו בשאלה, מה חדש בסיפור הזה, ומדוע לא יכולת לרשום בתחילת הסיפור - " האיש שהפך לחתול"
וחסכת מאיתנו את המתח.


מצטער אם נפגעת.
אבל כך הרגשתי.
הייתי רוצה שיתייחסו אלי, כמו שאני מתייחס אליך.