היי,
אני דווקא אוהבת לקרוא סיפור (רק בסיפורים קצרים) שיכולים להיות לסוף שלו כמה משמעויות. סיפורים קצרים כאלה נשארים איתי ליותר זמן ואני חושבת עליהם יותר. אבל, אני מתארת לעצמי שיש הרבה אנשים שלא נהנים לקרוא אותם.
אני לא חושבת שאני אשכתב את הסוף. אני לא מרגישה שהתחברתי לסיפור הזה כל כך והוא מתאים לי ככה בצורה האנמית שלו.
אולי אני אכתוב אותו מחדש לגמרי אם יהיה לי רעיון טוב בשבילו. כרגע, הוא מרגיש לי קצת אנמי מדי.
אני עדיין מנסה לכתוב את לוכדת החולמות בצורה טובה יותר. בכל הסיפורים שלי ההתחלות יוצאות טובות והסופים או האמצע יוצאים חלשים. אולי אני צריכה לתכנן את כל הסיפור מראש ורק אז לכתוב אותו. אני אנסה את זה בפעם הבאה. (אם הדמויות לא יתנגדו).

יום טוב.