אם אתה מרגיש שהחלק הראשון של הסיפור הוא דיווחי (ולדעתי אתה צודק). אולי כדאי לך להתחיל את הסיפור ממסע הלוויה.
שם הרי מתחיל הסיפור בתכלס. הרקע לסיפור יכול להופיע כמחשבות או זכרונות מרים של נועם במהלך הלוויה. מה שיכול לשמש כרקע להבנת התרומות הגדולות שלו במהלך השנים.

ושוב, אני הייתי ממליצה לך לספר את הסיפור בגוף ראשון מתוך עיניו של נועם. אני חושבת שלספר את הסיפור מתוך עיניה של דמות שאינה כל כך יציבה נפשית ולעיתים מדמיינת דברים יכול להוסיף לסיפור פן מאוד מעניין. הקורא לא בטוח מה באמת קורה ומה לא. ועד הרגע האחרון לא יודע אם מלאך המוות באמת קיים או לא.