בקרו גם בפורום האגודה
חזרה לאתר האגודה
פורום הסיפורים :   מיועד לפרסום וביקורת של סיפורי מד"ב ופנטסיה; מנהל הפורום: זיו קיטרו (Sickbar) 
לקבלת עדכונים חודשיים בדואל על פעילויות האגודה, הצטרפו לרשימת הדיוור על-ידי משלוח מייל למזכירות האגודה.
RSS Headlines
רוצים לפרסם כאן סיפורים? ראשית, קראו את כללי הפורום.
ביג צ'יף
נכתב ע''י: סנייק (IP Logged)
תאריך: 17:17 12/10/2006

בסיפור זה סולקה הבעיה מהסיפור הקודם - שימוש מיותר ב : "הוא"
הקדמה לפורום זה:
סיפור זה נכתב מזמן, ובפורום אחר העוסק כולו בשוק המניות וההון.
כחבר באותו פורום מזה שנים, כתבתי שם כמה סיפורים. כולם עוסקים בענייני ההימורים וההשקעות בשוק ההון.
גם הסיפור פאטמה 250, נסוב סביב ההימור וההצלחה.

הקדמה מקורית :
זה החל בבדיחה בפורום על ביג צ'יף המתעורר בבוקר והזקנות שואלות אותו מה יהיה.
הוא אומר יהיה חורף קשה, ולכו לקושש עצים.
עוברים הימים ולהפתעתו, תחזית המזג אוויר מדברת על חורף קשה.
הצ'יף המודאג בגלל העיסוק האובססיבי של השבט בקישוש עצים, מתקשר לשירות המטאורולוגי, לוודא כי אכן יהיה חורף קשה, מהצד השני מאשרים זאת.
לפני שהוא מנתק, הוא שואל, "איך הם יכולים להיות בטוחים שיהיה חורף קשה?"
החזאי התורן עונה " להוכחה, ראה איך האינדינים מקוששים עצים כמו מטורפים...."


טוב, אז ככה נולד הסיפור, על הצ'יף הגדול. דרך אגב הייתי באזור בו מתרחש הסיפור, ואם תרצו אז :
תיסעו מבוסטון ? מדינת מסצוסט לכיוון ניו-המפשיר, תעלו צפונה בכביש פדרלי 89, עד ההרים הלבנים, שם תראו את הסלע עם דמותו של הביג צ'יף, שהתגלה בשנת 94 עת התדרדרות סלעים בחורף 94, וסדיקת פני הצוק.

הסיפור מוקדש לכל הצ'יפים הגדולים כאן.


ביג ציף

היה זה חודש אוקטובר, והצ'יף המקומי בשבט אורווק הקטן התעורר לבוקר מוכה אדי אלכוהול. מסביב למיטה היו פזורות פחיות בירה מעוכות, ושני בקבוקי בורבון זול. מבחוץ נשמע מלמולן של הזקנות.
משהסכים החלון להפתח, האוויר החודק היה חמים, והזקנות היו ממתינות.
בכל פעם שאחת הזקנות הייתה חולמת חלום, הייתה ממתינה לו קבוצת הזקנות, שואלת, מוטרדת, ומעל לכל מצפה למוצא פיו. הוא היה חייב להתייחס אליהן, כי אלמלא הן, היה גווע ברעב, וחמור יותר, לא היה מצליח לממן את הטיפה המרה. כבר קרוב לשנתיים שצעירי השבט מנסים לסלק אותו מתפקידו, ורק הזקנות, הצביעו על דמו המיוחס המגיע עד סבו "צ'יף העורב השחור".

"לכו לקושש עצים ? מגיע חורף קשה " אמר, ופטר את עצמו בלהתעסק בפתרון חלומה של אחת הזקנות.
"הפתרון הגאוני", לחש לעצמו בחיוך.
אחרי שבוע, השקט שהשתרר במחנה, הווה מטרד, והזקנות המטרידות נעלמו.
הדבר הגיע לשיא בצהרי יום שבת, שעה שהגיעה משאית מלאה בעצים יבשים.
"היי מה קרה ?" הוא צרח לנהג.
"אני מחפש מקום לפרוק את העצים" השיב אינדיני פוזל.
משהסתובב במחנה וראה את ערמות העצים ההולכות וגבהות מידי יום, חייך בעצבנות. באותו היום, הגיע הזמן לנסוע לקנות בורבון, וגם השבי נזקק לטיפול. המכונאי לא זיהה אותו, אבל כשבא לשלם, הוא שמע את המכונאי מדבר בטלפון על חורף קשה מאוד. הוא תהה, אם יש קשר בין החורף לבין מעשי הזקנות המשוגעות.
ככל שהעמיק לחשוב, בעניין "החורף הקשה" כן נעכרה רוחו, עד שעצר את ה"שבי" במורד הרחוב בעיר טילטון, וניגש לטלפון ציבורי.
" שלום, רציתי לדעת אם יש תחזית לגבי החורף הקרוב" שאל את החזאי.
"כן יש לנו תחזית, אבל אנחנו לא מוסרים בטלפון, תציץ במהדורת הערב ברשת המקומית" סגר החזאי את השיחה.
מאוכזב, עלה ממורמר לשבי המתוקנת, וספר את מנת הצרות היומית, שהסתכמה בשני בקבוקי בורבון, וחפיסת סיגרים מזוייפים - סה"כ 320 דולר.
הרשת המקומית שהייתה פופולרית במדינות ורמונט וניו-המפשיר, שידרה את התחזית לחורף, לקראת שמונה בערב.
היה שם בחור ממושקף, שעמד ליד מפה סינופטית. לאחר שנתן תחזית חמימה לסוף אוקטובר, הביט ברצינות במסך ואמר " לגבי החורף הקרוב, יש לנו השערה שהולך להיות חורף קשה מאוד"

משנכנס נובמבר, עדין היה חמים ביום, וכל העיכוב הזה, התחיל להיות מעיק על הצ'יף - ודומה שכל יום מדברים על החורף הקשה הקרב ובא. גם כשנסע לחנות המשקאות בצומת כביש 89, היכן ניתן לרכוש את המשקאות בלי מיסים, הוא פגש אינדינים שדיברו על החורף הגדול ושבט הארווק הקטן שמנהיגו חוזה חורף קשה. למזלו לא היה אף אחד מהשבט שלו בחנות, והוא יצא מהר, שמה יצביע עליו מישהו ויגיד " הנה האחראי לתחזית החורף הקשה"

במשרדי NBC, בניו יורק, בחדר שדרי מזג האוויר, התנהל ויכוח לגבי תחזית החורף, שנראה שהשנה לא יגיע מוקדם.
מישהו הטיל עיתון מקומי ממדינות הצפון והצביע על הכותרת, " אני מניח שאם הולך להיות חורף קשה, אנחנו נפספס חזק השנה". הם הציצו בעיתון בחשדנות, ולאחר דקה בפחד.
אכן, משהתכוונו כולם, לתת חוות דעת חמים על החורף הקרב, "אסון בדמות חורף קשה", יכולה להוות מכה למשרד.
לצורך העניין, נשלחו שני כתבי מזג אוויר לניו-המפשיר.

כבר שלושה ימים, שהוא לא שתה טיפה מרה, ואפילו בפעם הראשונה מזה כמה חודשים הרגיע רעב.
שלושה עיתונים היו מונחים על המיטה, והטלוויזיה הייתה דולקת על NBC. מידי שעה עגולה הוא עבר ל CNN לשמוע חדשות. לתדהמתו, הרשת המקומית הצליחה להדביק את כל אמריקה בתחזית המזג אוויר.
מה שהדאיג אותו יותר מכל, היה עיסוקם האובססיבי של בני שבטו בקישוש עצים.
כולם היו רציניים מאוד, וכולם התכוננו לחורף. שקי קמח ותירס איפסנו את מרתפי הבתים, שלושה גנרטורים נרכשו ע"י השבט.
היה שקט מתוח בשעת הצהרים שעה שהשמש הבהירה נקבה את השמיים, ורק צעקה של אחת האמהות הזועקת לבנה הקטן זעזעה את האוויר ואותו "אל תשכח לקחת מעיל, יהיה קר".

כשבקנדה החלו להינתן הערכות זהירות לגבי חורף קשה, פתח חבר הקונגרס ממדינת מיין הצפונית בשאילתה נזעמת לכיוון נשיא ארצות הברית " האם הבית הלבן עיוור? איזה הערכות מתבצעת לקראת החורף הקשה?" נשיא ארצות הברית שהיה בטיסה לאירופה למפגש ה 9G, נאלץ לסובב את המטוס מעל האטלנטי ולחזור לארצות הברית, עקב הסערה שחוללו דברי הסנטור ממיין.
הממשל לא לקח סיכון, במיוחד כשהקנדים כבר הכריזו על תוכנית חירום.
כבר היה אמצע דצמבר ומעט רוחות קרירות הגיעו למדינות הצפון. כמות התנועה בכבישים ירדה לחצי, והמתח גאה בכל אמריקה הצפונית. מאחר וקנדה נכנסה למערך חירום, היא לא הסכימה להעביר 100 מפלסות שלג שהיו בהסכם ישן עם ארצות הברית. צבא ארצות הברית הכשיר כ 200 משוריינים שהורכבו עליהן מפלסות ברזל גדולות ומאולתרות, כחלק מהערכות הממשל לחורף.
ראש עירית שיקגו היה נזעם על כך שמרבית המשאבים הופנו למדינות ניו אנגלנד בעוד מרכז ארצות הברית שהיה אזור מוכה באסונות טבע קיבל סיוע זעום.
אולם הממשל, בצעד טקטי, הפנה את המשאבים לאזור ממנו יצאה התחזית החורפית מתוך שיקול ברור, שאם התחזית יצאה מאזור זה, סביר להניח שהסערה הגדולה תתמקד באזור זה.

כלל השידורים השפיעו עליו, וכולו היה פקעת עצבים אחת גדולה, וזאת אם ילקח בחשבון, שהוא לא שתה אלכוהול כבר חודש. מרבית אותו יום, היה מסתובב במחנה, ובודק את הנעשה, ורק משפלט מישהו, שקצת חם לו והוא מוריד את המעיל, הוא החל לרוץ כמו משוגע לכיוון הצריף שלו - עלה על מכונית השבי הישנה שלו, ונסע לטילטון, היכן נמצא משרד החזאים, ממנו יצאה הבשורה לאומה.

במשרד החזאים התנהל באותו יום ויכוח סוער, וזה החל בדיוק, כשדוקטור אדי שטרייט, חזר מסיבוב ראיונות בחמש רשתות טלוויזיה.
" אני אומר לכם, עכשיו כבר שבוע לחג המולד ואנחנו לא רואים פתית שלג אחד בכל מדינות הצפון", צרח החזאי האינדיני שבצוות - " איך אפשר על להסתמך על אינדיינים המקוששים עצים ? איפה כל מה שלמדנו ?", הוסיף האינדיני, בעודו אוחז בראשו בדאגה.
הדוקטור, שהיה מנהל התחנה, הציץ בו בתדהמה, וביד מכוונת דחף את העיתונים על השולחן, אל מתחת לאפו של האינדיני
" תסתכל, גם פרופסור גילמן, המומחה מספר אחת בכל אמריקה הצפונית, פוסק שיהיה חורף קשה"..
"כן אבל זה היה לפני חודש,, ועכשיו אנחנו..", האינדיני התייאש, נדנד ראשו בתוגה, והשתתק.
המזכירה נכנסה וביקשה את דוקטור שטרייט דחוף ? יש אינדיאני עצבני בחוץ המבקש לדבר איתו.
הדוקטור יצא, שמע, את האנדייני, וניסה לענות בארשת מלאה חשיבות לצ'יף השואל.
לאחר כמה תשובות מתחמקות, השאלה הייתה מאוד ישירה " דוקטור אתה חייב לענות לי על השאלה : האם התחזית שלכם הראשונה התבססה על כך שהאינדינים מקוששים עצים ?"
הדוקטור ניסה שלא לענות אבל לסוף אמר " נכון ! זה היה הסימן הראשון לכך, ומייד עלינו על העניין, בסה"כ לצ'יפים האינדינים יש ניסיון חיים רב משלנו, ומזג האוויר לעולם לא יפתיע אותם.."
הוא הביט באינדיני ההמום שחזר לשבי שלו כסהרורי, ולא אמר שלום.

הפחד חדר, וכמו שכפאו שד, הוא נסע למחנה, אסף את תיק המסמכים האישים ודהר לטילטון -מספיק לתפוס את הבנק, לפני שנסגר, ומוציא את כל חסכונותיו ? שמונת אלפים ושלוש מאות דולר.
כביש 89 דרומה, הישר לכיוון דרום ורמונט ? שם נמצא הקזינו החוקי היחידי בניו-אנגלדנד, קזינו של שמורת האינדינים.
השבי הגיעה, בדיוק כשירדה החשכה, על הקזינו בלב השמורה. לוח ההימורים על מזג האוויר, ניצב ליד הלוח ההימורים על מחירי החיטה, והצ'יף הגדול סקר את יחסי ההימורים.
יחס ההימורים על הטמפרטורה מינוס 40 בצפון ניו-אנגלנד לחודש ינואר, היה היחס הכי מבוקש ואחריו היה מינוס 45 מעלות. היחס על טמפרטורות מינוס 10 מעלות, שהיא הממוצעת ברב שנתי לחודש ינואר, היה אחד ל 20. בסופו של דבר החליט, לחלק את הכסף בין הטמפרטורות פלוס עשר למינוס עשר, מול הקופאי האינדיני שהביט בו בתדהמה.
"אחי היקר" פתח הקופאי האינדיני את השיחה בנימה בכיינית, כשהוא מציץ מסביב שלא יתפסוהו מתערב בהימור. " אבל למה? למה? אתה יודע שהולך להיות אחד החורפים הקשים ביותר.. למה לשרוף את הכסף? אפילו הביג צ'יף אומר, שיהיה חורף קשה"
הצ'יף הביט בהיסוס בקופאי ושאל " איזה ביג צ'יף?"
"ביג צ'יף של האורווק" ענה הקופאי.
הוא דחף את הכרטיסי הימור לכיסו בחיוך, צוחק לעצמו בחצי טירוף " ביג צ'יף של אורווק"

נסיעה של שלוש שעות עד המחנה, וכניסה לשינה ארוכה עד ה 1 לפברואר מועד בו יחלקו את ההימורים בקזינו, הייתה התוכנית המקורית. הארגז של בקבוקי בורבון אינדיני זול, הונח במושב הקדמי בהשג יד.
ברדיו נשמעה תחזית מזג אוויר.
" מטומטמים !" , צרח בקול צחוק גדול, והעביר לתחנה אחרת ששידרה מוסיקת קנטרי מטופשת.
הבקבוק הראשון נפתח, ובדיקה במראה העלתה ? שאף רכב לא היה מאחוריו.
לגימה עמוקה וחיוך, ואפשר אפילו לשיר עם דולי פרטון שיר אהבה.

מבזק חדשות בתחנת הרדיו המשדרת קנטרי הזהירה על סופת טורנדו המתקרבת ל אילינוי, וחוץ מזה דיווח בקצרה על הערכות שירותי הביטחון לחורף הגדול. הצי'ף הקשיב בקשב רב, ועצר את המכונית להשתין בצד הדרך. דבר ראשון כשיצא מהמכונית זה להביט לשמיים. הכל היה נקי ובהיר והרוח דומה שהייתה קלילה. בעודו משתין החל לפצוח במזמור אינדיני עתיק שלמד מאביו שהיה קטן. היה זה מזמור לבוא הגשם על כנפי העורב הלבן. משרכס את מכנסיו, הביט בשמיים, וחזר לנהוג בדרך, כשהוא שר בפראות.

בשעה זאת ישב החזאי האינדיני מול המפות הסינופטיות שבמחשב, וביצע חישובים. הדוקטור אדי שטרייט, שעמד בצד ודיבר בטלפון עם כתבת CBS, הציץ במפות הנפרסות על מסך ה 21 אינץ' " נו יש חדש?"
האינדיני שבדק היטב את המפה לא מצא כלום, והוא הביט בזעם ולחש " אין כלום עוד יום חמים מחר"
הדוקטור לא התרגש מכך, והמשיך את השיחה כרגיל.

הבקבוק התרוקן, והועף לצד הדרך. עתה שראשו היה טעון 40% של אוקטן בורבוני זול, הרגיש ששירים אינדיינים ותפילות עתיקות, הן דבר מתאים לאותו רגע.
לפתע השמשה הקדמית התברקה בנקודת מים קטנה. הוא הציץ בריכוז בטיפת המים, שהחלה להימרח על השמשה בפס שהולך ונמוג, וליבו הפסיק לפעום. אחרי שתי שניות התפרץ בצחוק גדול, כשהשמשה הייתה נקייה לחלוטין. הדוושה הייתה קלה, והמהירות עלתה ל50 מייל לשעה. גם הפקק בבקבוק השני עשה דרכו ביקריקה לצד הדרך.
הפעם התחיל לפזם ניגון עתיק על בואו של זאב האפור, בעת חורף... והיללות החרידו את החורשות, כשקולו, מחקה את הזאב, בין בית לבית בשיר. זה היה שיר המהווה גם ריקוד, המבשר את בוא הרוחות הצפוניות.
במחלף של טילטון כבר החל לרדת גשם קליל, והוא והבקבוק השני הלך והתרוקן, עת נסחף לאווירת השירים האינדינים.

כשדוקטור אדי שטרייט היה בדרכו הביתה, הוא ראה את שינוי מזג האוויר ? רוחות שהניעו את העצים סביב, ושיחים העפים ברוח. כשהגשם החל לדפוק בחוזקה על מכוניתו, הוא סובב את המכונית ודהר חזרה לתחנה. כשניכנס האינדיני הצעיר היה עסוק במדידת ההפרש בין הרמה שהחלה לצמוח מעל לברדור, מול השקע הפתאומי שהחל לרדת באזור ניו-אנגלנד. ללא ספק מזג האוויר משתנה בשעה האחרונה בצורה חדה.

כשהוא מתעלם מהגשם, ופותח את הבקבוק השלישי, המהירות עלתה ל 60 מייל לשעה, ואז נזכר בשיר על הדב הצפוני המביא איתו את החורף הקר.. היה זה שיר עתיק ומפחיד - רק לראש השבט מותר היה לפצוח בשיר, לדוב הקרח הצפוני.
היה לו חם, והוא הוריד את החולצה, נשאר חשוף לרוח הצולפת מהחלון. פתיתי השלג הסתחררו בתוך הרכב -ממלאים אותו כוח, ושירתו התגברה לצרחות אדירות.

במחלף 42, עמד השריף ליד המכונית והביט מזרחה. גושים אפלים כיסו את מרבית השמיים וברקים הבליחו בהם בקצב שהלך והתגבר. פנסים נראו מתקרבים מרחוק, והיתה הרגשה, כאילו המכונית מנסה לברוח מגוש עננים במזרח. סגן השריף שישב מכורבל, שמע את צעקת השריף, והספיק להבחין בשבי החולפת והמוארת מבפנים. בתוכה יושב אינדיני עירום.
הלם אחז בו, משהביט במכשיר המדידה, שהצביע על 85 מייל לשעה. השריף נכנס למכונית במהירות, אבל זה לא היה מספיק מהר. מטח הגשם, כבר מרח את שמשת המכונית בזרמי מים.
בעוד המכונית המשטרתית מנסה לפלס דרכה לכיוון כביש 89, כשמגבים נעים בטירוף, הגיעו העננים כבר מעליהם, והנסיעה הפכה להיות בלתי אפשרית. אחרי שתי דקות הם עצרו בצד והתפללו שהמנוע לא יכבה בתוך הסופה והגשם העז.

בשמורת אינדינים קטנה, וממש בלתי מוכרת למרבית אזרחי ארה"ב, היה מגדל שמירה ישן, שניצב על גבעה קטנה המשקיפה ליערות המשתפלים מכיוון ההרים הלבנים.
באותו לילה ניצב שומר במגדל, וכולו דרוך, ובמיוחד, אחרי שהזקנות הפחידו אותו במהלך כל החודש האחרון.
לקראת חצות צפרה הקרן הגדולה שבמגדל, ומרבית תושבי השמורה הצטופפו מתחת למגדל.
" מה קרה ?" שאלו.
" אני רואה עננים שחורים מתרכזים במזרח וסופה גדולה של ברקים בתוכם" ענה.
הזקנות החלו לשיר בקול, כשהן יוצרות מעגל רקיעות רגלים.
הרוחות החלו לנשב במחנה, והאנשים חזרו לקרוואנים להביא מעילים עבים.
צעקה נשמעה מהמגדל " בחיי הטוטם הגדול ? אם הסערות מתקרבת מכיוון כביש 89,... חיי השבטים הקדמונים, אני רואה את השבי של הצ'יף שלנו דוהרת לפני הסערה,,, אני חושב שהצ'יף שלנו הביא את הסערה איתו"
אנשים נוספים הצטרפו לריקוד המעגל, ובעוד המעגל התרחב, השמים החלו להבליח בברקים ועננים אפלים החלו לכסות את שמי הלילה, כשהם ממטירים שלג כבד מעורבב בגשם עז.
המכונית הגיעה בדהרה למחנה, כשהסערה רודפת אחריה, סערה גדולה שדומה כי כל שדי הגהנום עסוקים בהדלקת הברקים בתוכה. המכונית שעטה למחנה ועצרה בחריקת בלמים ליד המעגל. הצ'יף הגדול יצא מהמכונית, חשוף חזה כשעל ביטנו חקוקה דמות הדוב הלבן, אותה טבע סבו הצ'יף. הוא לא הביט באף אחד ? רק רץ למעגל והחל לשיר בקול את שיר הדוב.
הזקנות וכל השבט נכנס לטרנס גדול והיללות הצליחו להתגבר על מקהלת הברקים.
ככל שהריקוד נעשה סוחף ומרתק גברה הסערה סביבם.

רק כשהחלו לרדת כדורי ברד גדולים החלו האינדינים לצאת מהמעגל ? מחפשים מחסה.
אבל הצ'יף לא פסק מלרקוד ולשיר ? כשכולם מסתתרים תחת גגות המרפסות הקטנות ומתפללים לכבודו. הוא רקד ארוכות, בין כדורי הברד הנושרים מעל, ודומה כי הברד לא יכול לצ'יף הגדול.
רק לקראת עלות השחר כרע הצ'יף על מקומו ונתקף בשיעול עז, לאחר דקה הוא קרס לרצפה..

למחרת בבוקר חמש עשרה מדינות בארה"ב היו במצב חירום אמיתי כשכל קנדה הייתה משותקת.
כך חלף לו יום, ועשרים מדינות בארה"ב נותקו מחשמל, מים וגז. הסערה רק העמיקה אחיזתה בצפון אמריקה, ובניו-יורק ובוושינגטון התחבורה הציבורית השתתקה והצטרפה לשיתוק האוחז בכל צפון היבשת. כשבוע אחר כך שקעה וירג'יניה למעטה השלג הראשון מזה 75 שנה. גם סן דייגו החמה קיבלה מטר גשמים במשך שבוע רצוף שסתם את כל הביוב העירוני.

רק בנאוודה לא ירדו גשמים ? ומה שכן, אווירת נכאים השתררה בשלושה בתי קזינו המתמחים בהימורים על כל דבר. שבטי הנאבחו שבנבדה וקולורדו הציפו את הקזינו בחודש דצמבר, והימרו כמו מטורפים על תחזית מזג האוויר הכי קרה חזקה שהייתה מעולם בינואר. בוגרי הרוורד שניהלו את הסטטיסטיקות של הקזינו הללו, סולקו בבושת פנים על שהחטיאו את התחזית- התחזית שהייתה ברורה לכולם.
שירי הלל נשמעו במדבריות נוואדה ורמת קולורדו לצ'יף הגדול מהצפון. למעשה כל האינדינים בארצות הברית ובקנדה שרו במשך כל לילות חודש ינואר שירי הלל לצ'יף הגדול שהביא את החורף הגדול.

אחרי חודש, כשחלפה עיקר הסערה, החלו סיכומי הסערה ? כשבכולם הופיע דוקטור שטרייט, חזר והסבר, ושוב חזור ושנן - על התחזית לסערה, והוא מוקף באורות אולפן , כשברקע נפרשות מפות סינופטיות, מסומנות בחיצים מסבירים ומפרשים.
אפילו הנשיא הופיע בפני עיתונאים, ורשתות הטלוויזיה - מעריך ומשבח את תעוזתם וכושרם של אנשי השירות החיזוי וכוחות ההצלה. מאחוריו עומד הדוקטור הכי מפורסם בצפון היבשת ? דוקטור שטרייט.
במשרדי הממשל בוושינגטון, היו שבעי רצון מהסערה.
הם היו שבעי רצון מכך שהתקציב החריג מומש.
הם היו שבעי רצון שמצב חירום לאומי מומש במלואו, והממשל תפקד ב 100%.
הם גם היו שבעי רצון מכך שהנשיא החל לעלות בסקרים.
רק פקיד קטן במשרד צדדי בבית הלבן ? חזר וטען כל העת ? שאת התחזית נתן איזה צ'יף צפוני חסר שם.

אבל הוא לא היה חסר שם. קראו לו ווילי ? "הדב הצולע".
הוא לא היה חסר פנים ? באותו לילה בו חלפה סערת הברקים מעל ההרים הלבנים, פגע הברק בקצה מצוק וגרם לפיצוץ ששבר את קצה המצוק.
רק אחרי שבוע, כשמפלסת שלג הגיע להצטלבות הדרכים מתחת למצוק, הביט אחד החיילים המגויסים למצוק ואמר ? היי הנה פרצוף של צ'יף.




נערך 1 פעמים. עריכה אחרונה ב-04:09 29/10/2006 על ידי manager.



נושא נכתב על ידי נשלח
  ביג צ'יף סנייק 17:17 12/10/2006
  Re: סנייק na'ama 23:39 12/10/2006
  Re: סנייק סנייק 04:58 13/10/2006


מצטערים, אין לך הרשאה לכתוב/להגיב בפורום זה.
This forum powered by Phorum.