קראתי, ובהחלט שיפור ניכר, כי סוף כל סוף אני מתחיל להבין את התמונה הכוללת.
מה הפריע לי :
1. לסיפור יש סיום אנמי.
כלומר ישנה סצינה אחת ארוכה בזמן אמת, עם פלאשבק לעבר, הבנויה בתבנית מותחת - הבנויה סביב מצוקת הגיבורה וחבורתה.
לפי הסיפור - הגיבורה טעתה בהבנת הכוונות של קבוצת הלוכדות, ורק בסיום היא מבינה, ונכנעת לקבוצה - ומוותרת על "החופש" והנהגת הקבוצה שלה.
כאן ישנה בעיה של הזדהות עם הגיבורה!
קשה להזדהות עם דמות שכל מטרתה היא להנהיג, כשכל הסיפור בנוי סביב קרב החלצות - ובסופו של דבר אנו מגלים כי המנהיג טעה ונכנע.
- אני מקווה שאת מבינה את הקונפליקט, בין החוסר באלטרנטיביות הירואיות, או גיבורים אחרים, לבין מצב בו הגיבור שלנו מתגלה כנכנע בסוף.
- זה לא, שהיה כאן תהליך הקרבה הרואי, או תובנות מופלאות אליהן הגיעה הגיבורה - מדובר פשוט בטעות!

אני אחדד את העניין, בהדגשת חלקו הראשון של הסיפור, שהוא מצויין :
יש מסגרת, יש גיבור, יש בעיה רצינית, והכל כתוב בצורה מותחת ובזמן אמת - מודגשת רמת הדחיפות לפתרון הבעיה.
הקורא סקרן לדעת איך תפטר הבעיה, ואיך הגיבור יפתור את הבעיה.
מה שמקבל הקורא בסיום - "סליחה הכל טעות!"

2. לסיפור יש התחלה טובה, ועליה מצויינת לרמת מתח שהמקפיאה את הקורא.
מנקודת הזמן בו הן יוצאות מהחדר, הסיפור מתברבר !
הכניסה המאולצת לחדר בו מתגלה האמת - נראת מאוד מאוד מאולצת לפתרון הסיפור ( דרך אגב לא אהבתי את השימוש בטכנולוגיה גבוה -מצלמות, DVD )
מנקודת זמן זאת, הגיבורה שלנו פסיבית - כלומר מנקודת הזמן בו ציפינו ליציאה לקרב, אנחנו מקבלים תבוסה.


לסיכום ( מבחינתי ולטעמי ) :
יש לנו סיפור מעניין, שחסר לו סיום מותאם.

נ.ב. עדין, חסרים כמה פרטי רקע, להבנת ההעולם הנ"ל - מדוע בכלל מגיעים לעיר המסוכנת הזאת? קבוצת הלוכדות חסרת תיאור של היעוד המורחב שלהן ( כלומר, יפה שהן מצילות ילדות, אבל, למה ? ), דבר אחרון האם זה עולם מטריכאלי ? ( לפי הרמזים בסיפור ) ומה תפקיד הגברים ?