בקרו גם בפורום האגודה
חזרה לאתר האגודה
פורום הסיפורים :   מיועד לפרסום וביקורת של סיפורי מד"ב ופנטסיה; מנהל הפורום: זיו קיטרו (Sickbar) 
לקבלת עדכונים חודשיים בדואל על פעילויות האגודה, הצטרפו לרשימת הדיוור על-ידי משלוח מייל למזכירות האגודה.
RSS Headlines
רוצים לפרסם כאן סיפורים? ראשית, קראו את כללי הפורום.
השעון השבור של אלוהים
נכתב ע''י: צוואר הבקבוק (IP Logged)
תאריך: 16:40 24/10/2005


אדם ממוצע בעולם המערבי חי בין שבעים לשמונים שנים.
מאחר ואנחנו חיים על פני כדור הארץ, שנה אחת מכילה 365 ימים.
כל יממה מכילה 24 שעות. זמן הקפת השמש הבוערת.
על פי החלטה שרירותית ששינתה את פני התרבות האנושית, שעה מכילה שישים דקות ודקה מכילה שישים שניות.
במטבח הגורלות הנחרצים ניטול מעט מתמטיקה מעורבבת בסטטיסטיקה, נערבל את שניהם, נוסף קורטוב של ניחושים, תאונות, הפתעות וסיבוכים כך שנגיע לתוצאה בלתי ניתנת לעירור: לכל אדם ממוצע בעולם המערבי ישנם בדיוק 2365200000 שניות שהן 39420000 דקות שהן 27375 ימים. וכל יום שעובר מותיר אותנו עם יום אחת חסר.

27375. זכרו זאת כשאתם מרווחים את ישבנכם העסיסי מול הטלוויזיה או על האסלה ושותים את השניות כאילו היו דיאט קולה מתוך בקבוק פלסטיק שקוף.

27375. זהו הסכום והספירה מתחילה מהרגע שבו שאנחנו מחליקים מתוך הרחם בבכי עד שננטוש את העולם בשתיקה עייפה. וזאת בהנחה אופטימית שהקלפים הקוסמיים אינם מחביאים מפנינו מוות בלתי נעים ובלתי צפוי בתוך מכונה כלשהי שמייצרת מזון לחתולים.

על מנת להתמודד עם מספר הימים המגוחך שניתן לנו ישנן שתי טקטיקות אפשריות:

1)לדעת כי כל יום הוא יקר ובלתי חוזר וחובתו של כל ייצור נושם הוא לנצל את הרגעים הנזילים. לספר לבחורה עם העיניים הירוקים שאנחנו אוהבים אותה, לעולם לא למצוא את עצמנו מאובקים ומתוסכלים מול שולחן עמוס במסמכים מיותרים. להסתכן וליפול ולשחק עם ילדים בחוף הים, ללכת יחף מול מפלי מים ולא לשמור סודות שמתהפכים בבטן. לא להביט על השעון, לא להביט לאחור, לא להיות חמור. לאהוב. לצחוק. לשיר. לרקוד.

2)למזלם של רבים, האפשרות השנייה מאפשרת להימנע מריקודים ושמחה. המדע הרעיף עלינו הפתעות שימושיות, מברשת שיניים חשמלית, אגזוזים וצבעי מאכל. אם רק נשקיע משאבים ומוחות אל תוך הבעיה המתקתקת נוכל לפתור אותה כפי שפתרנו את כל הבעיות האחרות שבהם נתקלנו.

נשנה את החוקים.


נשכנע את השעון הביולוגי לתקתק לאחור או שנשבור את המחוגים בעודנו מנסים ועל מנת לאפשר למדע לנצח את הזמן יש להאכיל אותו בתופעה האהובה עליו מכל, התעללות בבעלי חיים.
ללא קופים גוססים בחדר אחורי, האנושות לא הייתה מנחיתה אנשים על הירח וזו עובדה יצוקה שיש לזכור בעוד אתם מרווחים את ישבנכם העסיסי מול הטלוויזיה או על האסלה ומעשנים את השניות כאילו היו סיגריות מחפיסה מקומטת.


כאשר חותכים ופותחים עכבר לבן, ליבו הקטן יוצא לעולם כמו פרח פועם. עכברי מעבדה מתגוררים בכלובים גדושים בנסורת ופירורי צואה, הם מתחפרים בפינות וצועקים בשפתם הצייצנית על פאניקה וכניעה כאשר ידיים עטויות כפפות יורדות מן השמיים כינשופי פלסטיק על רקע אורות ניאון לבנים ומוחצות אותן באחיזה, לוכדות ואז נועצות את מחט המזרק עמוק לתוך הגרון. המחט שורטת את הלוע, חותכת את דרכה לקיבה ומפיצה תערובת זורמת של כמיכלים. האבולוציה ציידה את העכברים בכפות ידיים אנושיות שמסוגלות לאחוז בקליפת אגוז או לגנוב גבינה אך תפקידן בקריירה העכברית הנוכחית הוא לנופף בחוסר אונים. עיניהם הלחות רומזות על כך שמוחם הזעיר אינו מנסה להבין, רק למחוק את עצמו לדעת.

אלו שמאביסים חיות מעבדה בסמים ניסיוניים נוטים להפוך למכונות קרות שמתפקדות במהירות ומטרתם אינה הספק מדעי אלא סיום המטלה ומילוט לפינת הקפה והעישון , זהו אותו רגש קדמוני שמשתלט על רופאים העומדים מול חולים גונחים שאיבריהם הפנימיים נמסו או חיילים שהשאירו מאחור אמהות, נשים וילדות וכעת הם מביטים מבעד לצלב הכוונת החלודה על אמהות, נשים וילדות ורואים בהם לא יותר מאוסף פרצופים צווחניים שמטרידים את התודעה. כמו עכברים. לבנים. שליבם הקטן יוצא לעולם כמו פרח פועם ואז נעצר ומנוער לתוך פח כתום שנשפך בסוף היום.


אדם בודד הוא כמו דג שמפרפר על החול.
פוער את פיו ואינו אומר דבר,
וגם אם יגיד, מי ישמע?



נושא נכתב על ידי נשלח
  השעון השבור של אלוהים צוואר הבקבוק 16:40 24/10/2005
  והסיפור, אייהו? שחר 08:31 25/10/2005
  טעון שיפור איש בגלימה אפורה 22:28 10/01/2006


מצטערים, אין לך הרשאה לכתוב/להגיב בפורום זה.
This forum powered by Phorum.