אפשר לכתוב הרבה דברים, אבל אם רצית לספר סיפור רצוי שתהיה בו עלילה, או התפתחות כלשהי ממצב א' למצב ב'. ואם רצית לכתוב סיפור קצרצר, שאין בו התפתחות עלילתית כזאת, קונפליקטים או דרמה, ההתפתחות חייבת להתרחש אצל הקורא עצמו. התפתחות אצל הקורא פירושה שיהיה פער בין ג'יי שקוראת את השורות הראשונות, לזאת שקוראת את השורות האחרונות. הפער יווצר אם באמת תציג בפני רעיון חדש, משהו שלא שמעתי או חשבתי עליו עדיין, ותעשה זאת בדרך שתגרום לי לא להיות בדיוק אותה ג'יי לפני ואחרי.

בקיצור המסר שלי הוא: או שהסיפור יכיל סיפור (התרחשות, שינוי, התפתחות) או שעצם הקריאה שלו היא הסיפור (התרחשות, שינוי, התפתחות אצל הקורא).

מבחינתי תיאור המצב שכתבת אינו סיפור, ואילו הרעיונות בסיפור הינם מאד לא חדשניים (עולם תעשייתי, מנוכר, ואנשים שמשתמשים בכדורים/סמים/מציאויות וירטואליות אליהן הן נמלטים) ולכן הם לא גרמו לי לשום תזוזה.

הצעה אחת "פרודוקטיבית" תהיה להתחיל את הסיפור דווקא מהחוף השלו והמקסים. קודם כל תקח אותנו לשם, אחר כך תקרע אותנו משם.