בקרו גם בפורום האגודה
חזרה לאתר האגודה
פורום הסיפורים :   מיועד לפרסום וביקורת של סיפורי מד"ב ופנטסיה; מנהל הפורום: זיו קיטרו (Sickbar) 
לקבלת עדכונים חודשיים בדואל על פעילויות האגודה, הצטרפו לרשימת הדיוור על-ידי משלוח מייל למזכירות האגודה.
RSS Headlines
רוצים לפרסם כאן סיפורים? ראשית, קראו את כללי הפורום.
סיפור קצר
נכתב ע''י: oris (IP Logged)
תאריך: 03:50 15/10/2005

מכורים לאשליות

התעוררתי כשאזעקת-השכמת הבוקר זימזמה מבין הכתלים האפורים דמויי המתכת. התיישבתי על דרגש השינה כששרידיו של חלום שאת סופו לא אדע עוד נמוגים וניסיתי לפקס את מבטי המתעורר על חפיסת האספירין. בידיים מגששות תחת אורו המהבהב והחלש של הפלורסנט התעשייתי אצבעותיי פתחו את החפיסה וכשנייה לאחר מכן בלעתי את הכדור בלי מים. לא יודע אם הייתי צריך לקחת אותו או לא, זה הפך להיות הרגל. שרירי הגב והשכמות שלי קשים וכואבים מהשינה על הדרגש הצר. הסתכלתי על עצמי במראה מעל הכיור ומראה עיניי העייפות עם קמטי הגיל גרמו לי להסיט את מבטי. באופן מוכני שטפתי את פניי בלי להרגיש את המים הקרים והמלוכלכים, לבשתי את סרבל החברה הכחול עם סמל החברה ותג הזיהוי שלי ויצאתי מתא המגורים. סביבי יצאו אחרים לבושים אותם סרבלים כחולים מלוכלכים עם תגי הזיהוי וסמלי החברה עליהם ועלו על הרצפה הנעה הכסופה שלקחה אותם לאגפים בהם עבדו. נדחפתי בתוך ההמון הזר וריחם החריף התערבל סביבי ואפף אותי. אני נמנע מלהביט בפני אחרים, אני שקוע בתוך עצמי מחכה להגיע לפתח האגף שלי. אורות ניאון כחולים צובעים את האנשים ואותי באור עגום. בצידי התנועה יוצאים אנשים נוספים מתאי המגורים של החברה ומצטרפים לזרם האנושי כשממעל שלטי ענק מבטיחים עתיד טוב יותר מטעם החברה. בכניסה לאגף אני מקבל את התרופה שלי, כדור אדום של מירסום שבוהק בכף היד המלוכלכת שלי. אני בוהה בו לרגע ובולע אותו בלי מים. השפעת התרופה מיידית ואני מרגיש כיצד לא מפריע לי הלכלוך הדוחק והסירחון. אני מרחף בעולם פנימי שלי בשעה שאני ממשיך עד לפינת העבודה כמו משיר על סרט נע, באופן מכני ומיד מתחיל לעבוד במיון וניפוי רכיבי מידע ותשלילי מחשב. הידיים שלי נעות באופן עצמאי ומתורגל כשאני בוהה בקיר החלוד שמולי. מסביבי אלפי תאי-עבודה אישיים עם המוני אחרים שמבצעים עבודות כאלה ואחרות, אבל לא אכפת לי. לאחר מספר שעות השפעת התרופה מתחילה לפוג, אני נהייה מצוברח ושרירי הידיים שלי מתחילים לרעוד. לאחר מספר דקות נשמעת אזעקת- הפסקה צורמת ולאחריה נפתחת מגירת תרופות שנמצאת בצידי התא. אני שומע את רחשי התנועה בתאים שלידי אבל זה לא מעניין אותי. אני מושיט ידיים רעבות אל כדור הסלקון הסגול, כדור האשליות. אני בולע אותו בשקיקה ואני כבר לא נמצא בתא המתכת של החברה. אני רץ, אני רץ על חוף ים כחול-תכלת כשכפות רגליי משאירות סימנים בחול הרך. הקצף הלבן החמים עוטף את רגליי ומוחק את העקבות שהטבעתי בחול. אני רץ מאושר. אני רץ בחוף ים ריק מאחרים כששמש חמימה מלטפת את גבי החשוף. אני רץ ורץ עד שכוחותיי כלים ואני קורס מאושר אל המים החמימים שמחבקים אותי ומנקים אותי. אחרי מספר דקות השפעת הכדור פגה וידיי חוזרות למיין ולנפות את רכיבי המידע ותשלילי המחשב באופן מכני. אני בוהה בקיר במבט אטום.

ממעל, מצריח הפיקוח עומד אדם שמן בחליפה ומסביר לאדם גבוהה עם זקן מעוצב וריח בושם עדין את יתרונות השיטה של החברה בהפעלת כח אדם זול ושליטה בו באמצעות סיפוק אשליות...



נושא נכתב על ידי נשלח
  סיפור קצר oris 03:50 15/10/2005
  יותר מסיפור, מדובר בתיאור מצב ג'יי האמיתית 10:11 22/10/2005
  RE: יותר מסיפור, מדובר בתיאור מצב oris 22:13 22/10/2005
  צריך יותר רקע איש בגלימה אפורה 22:53 10/01/2006


מצטערים, אין לך הרשאה לכתוב/להגיב בפורום זה.
This forum powered by Phorum.