המממ ... קודם כל לא הבנתי את הקשר בין הפרולוג לסיפור, החיבור בינהם נראה לי לא טבעי.
האפילוג אמור להיות איזשהו פאנץ' אבל הוא לא מספיק חזק, הוא לא מפתיע ולא תופס, מצטער.
בקשר לסיפור עצמו, לטעמי אין בו מספיק בשר: העיניים כן זזו לא זזו, הילדה מפחדת לא מפחדת ... טח היא הוחלפה. זה לא סיפור מה עם תפניות בעלילה, מה עם קצת יותר עומק?
גם הקונספט לא חדש ראי ערך 'טום רידל' והיומן ב'הארי פוטר'.

טוב כתבתי שאני רע יותר מהמיכאל הקודם.