סיפור לא רע, אבל משהו בו הפריע לי,
כאילו לקחת אלמנטים מלאי דימיון ותיאורים מאוד עזים, והכנסת אותם לתבנית מוכרת של סיפור.
התוצאה, למרות המרכיבים המרתקים ומעוררי הדימיון, היא טריוויאלית.

הגעה למקום חדש
שאלה
השתלבות
תשובה
בחירה מוסרית
עזיבה והרס המקום


אתה כותב יפה, יודע לתאר דמויות,
אבל התבנית מורגשת מדי, מאכזבת, וגורמת לזה להראות כמו פרק מסדרה.
זה בגלל שהייתה תחושה, שלא חשוב מה יהיה הייחוד של התופעות שתיארת, הכל יצטרך להיכנס לתבנית ולכן לא יוכל להתפתח למלוא הפוטנציאל. נוצרה מוגבלות מסויימת שהפריעה לכתיבה. זה פגם באמינות גם במהלך הקריאה וגם בדיעבד.
אני מקווה שתיקח את הביקורת ברוח טובה, ושאני מובנת...