בקרו גם בפורום האגודה
חזרה לאתר האגודה
פורום הסיפורים :   מיועד לפרסום וביקורת של סיפורי מד"ב ופנטסיה; מנהל הפורום: זיו קיטרו (Sickbar) 
לקבלת עדכונים חודשיים בדואל על פעילויות האגודה, הצטרפו לרשימת הדיוור על-ידי משלוח מייל למזכירות האגודה.
RSS Headlines
רוצים לפרסם כאן סיפורים? ראשית, קראו את כללי הפורום.
חתול, חצי חתול - מד''ב לחתולים
נכתב ע''י: shif29 (IP Logged)
תאריך: 06:23 16/11/2004

אז, על הגג, היא אמרה לי - למה אין לך צפרניים.
הראיתי לה שזה רק בכף ימין.
**

האנשים עם המתלשות התקרבו. אחזו בי, בשביל זה השתמשו בכפפות ברזל גמישות , אטומות, אדישות לשריטותיי שהתכוונו לאיין. אור לבן. יללה זועמת.
משיכה חזקה מלווה בצליל פיצוח. אין כאב. אין שום כאב.
כל חיי חולפים מול עיני הצהובות חדות קשות וכואבות. אמון על קפיצות, קפצתי. נאחזתי בילדות.
מיאו.
מיו מיו מיו זה אימא אימא אימא. והייתה, אימא, היא באה אפורה, פוררת, מתנשמת, רטובה קצת ובעטיניה הקטנים התפוחים חלב שקוף לבן. ינקנו, אני והג'ינג'י והשחור כחול והאפור לבן.
אותו ורדרד חסר צורה כבר נעלם מזמן, ראשו המגודל שלא הגיע למלוא פרווה, פיו הורדרד, חורי אזניו, פינות עיניו.
הושאר. לא סולק, אנחנו עברנו מקום.
ושוב האנשים עוברים עם מסכות וחתיכות בשר קטנות ואימא רצה לאכול קצת שיווצר מזה חלב.
ושוב האנשים עוברים עם מסכות ואימא מתה בשק ואנחנו חיים. עם אימא, בשק.
ובלילה נשמעות יללות קטנות אבודות מתוך שק בתוך פח. ומי שמע את הקריאה? הפח נפתח. אנקת כאב נשמעת והשק נפתח. ומוצאים אפור לבן וג'ינג'י ושחור כחול. ואני. ובאותן אנקות כאב מוזרות כמו יללות נלקחנו ונגאלנו.

פיצוח חד שני נשמע וגם שלישי ורביעי אני לא חש אבל ברור שזה לא טוב. אין כמעט דם רק טיפה אני רואה ומנסה ללקק ולא יכול אני מרוסן ראשי כאן והכפה המטופלת רחוקה עיני קהות אני לא צלול. שמש עוברת תמונה מתוך חיי, אמון קפיצות אני קופץ.
מיאו. גירגור. נעיצה ושחרור.
הספה החדשה קראה לי בוא והתחדד עלי. השולחן המבריק הפציר בי בוא תסרוט. השמש, כתם שמש על אותו שולחן אמר בוא ותשתרע הוי, החיים הטובים.
ובערב אנשים חוזרים וצעקות נשמעות, רעשים לא ברורים, דומים ליללות. הכל דומה ליללות.
ואז הייתי כאן.
פיצוח חמישי נשמע. הפעם כואב. הפעם כואב עד טירוף. התחלתי לצרוח מכאב. עיני רושפות מאיים נוהם פניי מכווצות הפה פתוח השיניים גלויות ושוב, יללות.
הכל פסק. שוחררתי לרגע ורגע הספיק. אמון בקפיצות קפצתי לבלי שוב.

***

ואז , על הגג, אני מותח כפה ומותח ציפורן שמאל לשרוט, להוכיח. היא מתקמרת, בצחוק.
כף ימין ריקה מנשק, כף שמאל אימתנית נהנתנית.
אדם מתקרב ואני צולל.
לטוב או לרע. איש לא יגע בי שוב.



נושא נכתב על ידי נשלח
  חתול, חצי חתול - מד''ב לחתולים shif29 06:23 16/11/2004
  זה לא מד''ב יעל 09:19 16/11/2004
  עבור חתולים אנחנו מד''ב shif29 10:20 16/11/2004
  הסיפור שלך צריך בסופו של דבר לדבר לאנשים יעל 14:11 16/11/2004
  RE: הסיפור שלך צריך בסופו של דבר לדבר לא shif29 16:22 16/11/2004
  הנה קישור לסיפור שלי יעל 01:39 17/11/2004
  טוב, עכשיו הקישור לסיפור שלי יעל 02:43 17/11/2004
  ואלה, תודה על הלינק! shif29 13:56 18/11/2004
  בבקשה - הוכיחי נא! יעל 14:06 18/11/2004
  כן, זה חלק מהעניין. shif29 14:11 18/11/2004
  כפה פצועה - המשך shif29 12:53 16/11/2004
  הבעיה הכי גדולה מבחינתי נעם 15:38 16/11/2004
  יש בזה משהו. shif29 16:26 16/11/2004
  חפרתי את הקומיקס ההוא, נעם 15:48 20/11/2004
  אני אשמח לקבל לינק לזה, למטרות מחקר shif29 17:37 20/11/2004
  לא מצאתי לינק נעם 05:52 21/11/2004
  אני מסכימה שהסיפור מגוייס יעל 01:35 17/11/2004
  כיוון שקהל הקוראים הוא בהכרח אנושי, NY 02:33 17/11/2004
  ספקולציה היא לב ליבו של המד''ב? shif29 14:06 18/11/2004
  וזה מראה לך כמה מסוכן NY 02:01 19/11/2004
  to spaculate: לשער, לחקור, לחפש shif29 06:28 19/11/2004
  שיפט - את לא *חייבת* לכתוב סיפור מד''ב יעל 10:26 19/11/2004
  אם קיבלת את הרושם שאני מזלזלת בז'אנר, [[ל''ת]] shif29 11:27 19/11/2004
  קפצה לי התשובה - בכל אופן זה לא מה shif29 11:33 19/11/2004
  אז כנראה טעיתי בכוונתך יעל 00:59 20/11/2004


מצטערים, אין לך הרשאה לכתוב/להגיב בפורום זה.
This forum powered by Phorum.