אחר הצהריים טובים יעל!

תודה על ההגדרות המושקעות.
היתה היא הבנה ביננו בקשר למונחים, ואכן אנחנו באותו ראש כעת.
תחי האקמיה!

שמתי לב שהתייחסת רק לצד הלשוני בביקורת , מה אם השאר?

מה שהתכוונתי בקשר לפיסקאות , לפי איך שזה ערוך ב"בלי פאניקה"( אם זאת העריכה המקורית כמובן)- אז את יכולה לבדוק שם, רוב הסיפור בנוי משורות ,שורות .

או.קיי. , נעבור לידידנו מנחם נ"י .
הוא אחד מהמרצים שלי ותחומו קרימינולוגיה!
בקשר לאופן כתיבתו , זאת אפשר לפנות אליו , אני לא אסכן את ציוניי.(בנוסף תראי מה קרה ש-אלה הלכה לפרופסור :-) ... )

ברמת העקרון , וראיתי המון , מרבית הסטודנטים (ואני ביניהם ) אכן שכחו את חוקי הפיסוק אי שם בכיתה י"א.

לפי דעתי הצנועה , ספרות עדיין נחשבת לסוג של אומנות.
וכמו בכל סוג של אמנות , לאמן יש דרור , אם הוא יתפס לחוקיות יבשה , אז גם יצירותיו תראנה כך מן הסתם . לא שאני בעד לא לפסק , אבל לא תמיד זה העיקר .
שמתי לב שרבים כאן מבקשים עלילות ונוראות , שוב , באומנות האמן מנסה להעביר מסר כלשהו, לא רק עלילה נוסחאתית , במיוחד בסיפור קצר .
נכון שלכותבים כאן יש מה לומר ונסיונם רב משלי ,אבל לפעמים ידם קלה מדיי על המקלדת.
ההתקפות המתואמות בשבטיות סגורה , והכותב המתחיל מתחיל להצטער על יום היוולדו.
ביקורת צריכה להיות בונה , לא הורסת.
לכי תדעי כמה מוכשרים בפוטנציה (שעדיין לא למדו כראוי את חוקי הפיסוק ,או לא כיוונו לדעת "חכמים") נמלטו מהפורום הנוכחי בגלל התנשאות ועלבנות .
יש כאן סוג של קליקה או כת סגורה ש-או שאתה איתנו ,או שאתה נגדנו.
קיתונות של בוז נשפכים על מסכנים שבאים לקבל ביקורת.
למה?
אי-אפשר לתת ביקורת בצורה שלא תלבין פנים?
שימי-לב במקרה שלי למשל , התעסקו יותר במנחם מאשר בסיפור ששלחתי.
כתוב "הרוצה את הרב יבוא אל הרב ", אכן באנו למטרת ביקורת, אבל כתוב גם "על הרב לרדת אל תלמידו" , וזה לא מה שמצטייר פה , לילד מסבירים כמו ברמה של הילד .
בסה"כ עושה רושם שדבריי יעלמו אי-שם במעמקי הפורום -אבל אם מיהו מוכן להגיב עיניינית -אשמח.
שלכולנו יהיה רק טוב.
דני.