בוקר טוב!
קודם כל אני לא איזה מבקר ספרותי ,רק קורא פשוט ופסיכולוג במקצועי

ראשית , מצא חן בעיניי הסיפור החביב הזה
התרשמתי שהכנסת מוטיבים של מציאות כאובה כמו : בילבול , הליכה לאיבוד וחיפוש יציבות
לפי הבנתי

הבית -סביבה תומכת-
אך אכזבה-אף אחד לא גר שם
המיטה-עייפות מעול החיים וגם הרעב (למשהו רוחני,חברה)

החיות שמדברות מסמלות געגוע לילדות ודמיון ילדותי
הכלב ,שהוא הגיבור , מייצג נאמנות, וקצת נאיביות ,ביתיות וכמיהה לחברה
לעומת החתול שמייצג כושר הישרדות,רשעות וחוסר נאמנות

המפגש ביניהם כמשל ליצר טוב ורע שיש לאדם
היצר הרע רוצה "רק" לשחק וכמובן שמוביל אותו לאבדון

הכניסה לארון (רמז לארון מתים?) מסמלת את תחילת הסוף
מוטיבים של מוות קליני ( האור , המנהרה וקול במרחק)


לבסוף המוות של הגיבור שנפל למלכודת בתמימותו, אם כי יש רמיזה גם על אולי רצון מסוים שהגיבור כן מייחל למותו במידה מסוימת

והחתול\חתולה\שטן שמרוצה מעוד נפילה של קורבן נוסף

לסיכום , נהנתי מהסיפור הקצר
תודה