פורום הסיפורים :
מיועד לפרסום וביקורת של סיפורי מד"ב ופנטסיה; מנהל הפורום: זיו קיטרו (Sickbar)
לקבלת עדכונים חודשיים בדואל על פעילויות האגודה, הצטרפו ל
רשימת הדיוור על-ידי משלוח
מייל ל
מזכירות האגודה.
ללא שם
נכתב ע''י:
danny (IP Logged)
תאריך: 18:52 10/11/2004
כל מה שהוא רצה זה בסך הכל לחזור הביתה
והשמיים השחורים לא הקלו על תחושתו
הוא סרק במבטו את המבנה הנטוש מהרהר אם להעביר פה את הלילה
השער השבור והחלוד חרק כשפתח אותו בחשש
אין שדים ורוחות , אין שדים ורוחות הוא חשב שוב ושוב בנסיון להתגבר
בפנים האפילה היתה נוראית , הוא פסע בזהירות ואט אט הסתגלו עינייו
גרם מדרגות נגלה ליד צל של פסנתר עתיק וכסא שבור על הארץ
הוא החל לטפס , בזהירות חושש שלא יקרוס תחת מישקלו
מעניין אם יש פה חדר שינה הוא חשב
הקומה השניה היתה יותר גרועה מקודמתה
אין ספור דלתות במסדרון שלקצהו לא נראה
הוא פנה ימינה והחל לפתוח דלת אחר דלת
רובם היו ריקים והצחנה איומה , היה גם חדר ילדים כך כנראה ,אולי בגלל סוס מעץ שעמד בפינה
סוף סוף הוא מצא
מיטה ענקית מילאה את רוב החדר , ארון קטן ניצב מולה צמוד לקיר המתקלף כשאחד מדלתותיו לא סגורה כראוי
הוא כישכש בזנבו וקפץ עליה שוכח מהרעב
הוא התעורר בבהלה לשמע רחש קל
זוג עיניים ירוקות נעצו בו מבט מכיוון החלון השבור לשמאלו
הוא קפא
אחרי דקה שנמשכה לנצח הירח חשף את הצופה שבחן אותו
זה היה חתול שחור ממוצע שלצווארו קולר
"זה לא מנומס לנעוץ מבטים ככה חתול"
"זה לא יותר גרוע מלפרוץ לבית של מישהו זר" החזיר לו
"אף אחד לא גר כאן חתול טיפש" הוא לא נישאר חייב
"אני לא נחשב" הוא התפלא
"לך מפה תן לישון חתול" הוא שב והתכרבל עם הגב לחתול
"בוא לשחק איתי" ביקש
הוא לא ענה לו
"נו.. בבקשה בוא נשחק"
"מחר" הוא שיקר בנימנום
ע-כ-ש--י----ו !!" הצעקה הקפיצה אותו והוא נפל מהמיטה
החתול קפץ על המיטה התבונן עליו ממעל
היה לו כתם לבן בצורת לב על חזהו ותליון כסוף השתרבב מקולרו וזאת בעצם היתה היא
הוא קם ונעמד על ארבעת רגליו חושף שיניים מחודדות לעבר החתול
"יש לך בדיוק 3 שניות לעוף מפה" הוא חרק באיום
"זה הבית שלי , אתה יודע" היא חייכה חיוך מרגיז
"2 שניות" הוא התקרב אליה
"איך שאתה רוצה" היא ניתרה בקלילות ונכנסה בזריזות לתוך ארון הקיר
הוא הציץ פנימה בזהירות חושש משריטה על אפו
"חתולה" הוא שאל ראשו כבר בפנים
"חתולה?" רק זנבו ביצבץ בחוץ
"אני כאן....."הוא שמע את קולה ממרחק "בוא..."
הא?? "איפה את" כבר כולו היה בתוך הארון החשוך
"תמשיך ללכת...." הקול נשמע עוד יותר מרוחק
הוא החל לפסוע באיטיות מהוססת
הוא העמיק עוד ועוד בחושך המוחלט מתחיל להצטער שנכנס לבית מלכתחילה
"חתולה איפה את" העלטה היתה מוחלטת
"עוד קצת......בוא......." קולה הידהד
הוא ראה נקודת אור זעירה באופק
הוא החיש את צעדיו עד כמה שיכל והנקודה הלכה וגדלה
"אתה קרוב...." הוא שמע אותה "מהר... בוא..!"
הוא החל לרוץ במנהרה שהתבארה יותר ויותר
"אני מגיע" הוא צעק וריחה כבר הגיע לאפו
הוא רץ והאור מסנוור את עיניו "אני מגי......ע??..??"
כל חייו עברו לנגד עיניו בעודו נופל מההר
חתולה רשעה היתה מחשבתו האחרונה לפני שהתרסק על הקרקע
"מיאוווו" יללה בניצחון חתולה שחורה על ראש ההר שעל צווארה תליון כסוף והמילה 'שטן' חרוטה בו