קודם כל, נושא ההגהה. וזה קודם כל, משום שסיפור שאני מתעכבת עליו בגלל בעיות פיסוק לקוי ושגיאות כתיב יוצר אצלי אנטי.
שנית, ההגיון הפנימי. הדמות של מלקין לא אמינה בעיני, יש לה תגובות של בן עשרה (נמאס לי מהעולם, הכל חיוור ואפור), בעוד הסיפור מסביר שהוא מבוגר יותר. לא ברורה לי המטרה של דמות האשה המקורפדת. לא ברור האם הרוכל הוא מלקין עצמו.
ובסופו של סיפור, הוא לא מספיק מעניין לטעמי. לא קורה בו מספיק ולא הזדהיתי מספיק עם הדמות כדי להתעלם מעלילה חסרה.