(אני מניחה שעדי זו בחורה, אם טעיתי אז סליחה).

בתור סיכום של הסיפור על מלקין, זה מצוין. ממצה, ישיר.

אבל אני מניחה שהתכוונת לכתוב סיפור ולא סיכום. בתור סיפור, הבעיה הרצינית היא: "הראה, אל תספר".

את מרצה לנו על מלקין, על מצבו הנפשי, על מצבו החברתי, על השינויים שהוא עובר. את לא מניחה לנו לחוות את מה שקורא למלקין, ובכך גם לא מאפשרת לנו להזדהות איתו או לפתח איזו אכפתיות לגבי הסיפור.

החלקים הסיפוריים שלך - פגישותיו של מלקין עם הרוכל - הם טובים. פתאום אני מרגישה את מלקין, אני תוהה על טיבו של הרוכל. אבל הם קצרים. שאר הסיפור כמו שהוא כתוב פשוט משעמם. ולא כי הרעיון משעמם, אלא כי מה שכתבת זו הרצאה לא חווייתית.

הנה הודעה ישנה של NY שמכילה דוגמאות למה שהתכוונתי.

בסך הכל אני חושבת שיש פה פוטנציאל טוב.

דבר נוסף - הסוף. לא הבנתי מאיפה יצא הסוף. לדעתי חסר איזה מידע לגבי מלקין כדי שנבין מאיפה הסוף מגיע ואיך הוא מתקשר לסיפור.