טוב, אז הנה זה בא. בחרתי את שני הדברים שהכי הציקו לי בסיפור שלך. הראשון הוא התוארים, למשל:
מישהי כתב/ה:
> בלילה, שב הזר אל מיטתו, וקאי מתאהב. באזנו, הוא מרגיש את הבל פיו
> של הזר לוחש לו דברי אהבה, ובידיו, מרגיש הוא שיער ארוך וסגול,
> עינים ארגמניות, עור חיוור ועצמות בולטות.

שימי לב שכתבת בטעות שהוא מרדיש מידיו (כלומר, ממש), שיער סגול (איך הוא יודע מה הצבע?) ושהעיינים ארגמניות וכו'. אני מקווה שתסכימי איתי שיש עם זה בעיה קלה. זו כמובן רק דוגמא אחת, אבל זה קורה בעוד כמה מקומות. התחושה שלי היא שאת רואה בעיני רוחך את הסיפור באופן מאוד חי ולכן את קצת נסחפת עם התיאור שלו.

הנושא השני הוא Deus Ex Machina, ואפשר לראות אותו אולי הכי טוב פה:
מישהי כתב/ה:
> קאי מתחיל לפול, סחרחורת וכאב מובילים נפילתו. בהסתחררותו,
> הוא קוטף כוכב שנפל יחד איתו. בהתרסקותם לאדמה, לוקח הכוכב
> צורת ביצה, ובקול חלק ולבן, הביצה מדברת. היא מספרת על מערת
> סרפדים בקצה היער, ועל סכין שיש לטווח מהם. את הסכין, היא
> אומרת, יש לטבול בדמו של דרקון.

איך קאי קוטף את הכוכב? למה הכוכב הופך לביצה? איך היא יודעת את כל זה? איך זה מתקשר לחיפוש של קאי אחרי הזר? ומתי אנשים יפסיקו לרצוח דרקונים? מה הם כבר עשו לכם?
בקיצור (שוב דבר אחר בהודעה הזו לא קצר), חסרות הסיבות לדברים, למה שכל זה יקרה.
התוצאה היא שמקבל יותר הרושם של "אוסף של דברים שקורים" מאשר של "עלילה". במאמר מוסגר, הייתי גם מנחש שזו הסיבה שלא קיבלתי תגובות עד עכשיו...

על הצד החיובי, יש לסיפור כמה וכמה סצינות שנחקקו לי בזיכרון כתמונות. קאי נופל מהשמיים, למשל. כך שכן הצלחת להעביר משהו מאוד... חזק? נוגע? אמיתי? לא יודע מה המילה שאני מחפש, אבל משהו (גם אם לא "הסיפור") נשאר איתי אחרי הקריאה.
עכשיו קדימה, לשכתב :-)