בקרו גם בפורום האגודה
חזרה לאתר האגודה
פורום הסיפורים :   מיועד לפרסום וביקורת של סיפורי מד"ב ופנטסיה; מנהל הפורום: זיו קיטרו (Sickbar) 
לקבלת עדכונים חודשיים בדואל על פעילויות האגודה, הצטרפו לרשימת הדיוור על-ידי משלוח מייל למזכירות האגודה.
RSS Headlines
רוצים לפרסם כאן סיפורים? ראשית, קראו את כללי הפורום.
פתיחות סיפורים - דף עזר
נכתב ע''י: NY (IP Logged)
תאריך: 02:43 23/09/2004

שלום לכולם, כאן מנהל הפורום האציל שלכם.
הריני להביא כאן בשלמותו מדריך קצר לפתיחות גרועות פרי עטי שפורסם בזמנו כתגובה בפורום אחר, בשינויים קלים בלבד, להשכלתכם השלמה ולהנאתכם הבלתי מתפשרת. שווה!

-----

כשירות לציבור הכותבים העבריין, הנני להביא כמה סוגי פתיחות נפוצים אצל כותבים מתחילים שאני אישית מאד לא אוהב (את הפתיחות. הכותבים - תלוי בצ'ק החודשי שהם שולחים לי ):
1. בראשית ברא: "הכל התחיל כש...", "בהתחלה היה...", "אולי הכל התחיל בגלל...", "כמו כל ההתחלות, גם ההתחלה הזו...", "הסיפור שלי מתחיל ב..." וכל שאר הוריאציות על הנושא הנ"ל. הרי *ברור* שזו התחלת הסיפור, ולכן אין שום צורך להסביר זאת לקורא. אל תסבירו לי איך הסיפור מתחיל - *תתחילו!*
2. דחוס את שורטי: "הנזיר הצהוב השמן ליטף את שפמו העבות והשמנוני והביט בעגמומיות למעלה, אל השמים האפרוריים מהם נטף גשם ירקרק, עכור ומסריח קלות." תיאור דחוס אך נטול כל מידע מעניין. ואללה, אז עכשיו אני יודע איך נראה הגיבור - או אולי אין זה הגיבור כלל. אני לא יודע. אין לי מושג. גם קונפליקט אין. למה שאמשיך לקרוא?
3. למתוח! בכוח! "'כדור הארץ עומד להתפוצץ!' אמר דוקטור ברונכיט לעוזרת היפהפיה ברונהילדה." ואללה. כולי מתוח כמו מסטיק. מה יהיה הסוף?!?!?! ובמילים אחרות: הצהרות פומפוזיות מדי בתחילת הסיפור יגרמו רק להגחכתו, אלא אם כן הכותב טוב מספיק ומצליח להמנע מירידת המתח הדרסטית הנפוצה לאחר מכן. ב-99% מהמקרים לא זה המצב. כשאני כותב 99% כוונתי, על מנת שלא להותיר מקום לספק, שאתם *לא* נמנים על האחוז האחד המאושר.
4. היומן האותנטי: "יומני דנית, 1/4/2666: קמתי, התלבשתי, צחצחתי שיניים, עשיתי פיפי, שטפתי ידיים והלכתי לבית הספר... <עבור שלושה עמודים של המשך הבוקר> ...בצהריים היתה מהפכה והרגו את סבתא." הנסיון לכתוב את הסיפור כיומן גורם להרבה מחברים להעמיס פרטים לא מעניינים על הקורא. כפתיחת סיפור, מדובר בבעיה קריטית, כי הקורא רוצה להתעניין במתרחש מהמשפט הראשון ממש, או, לכל היותר, הפסקה הראשונה.
5. עלילה, אלק: "הגעתי אל תיבת הדואר, פתחתי אותה וראיתי שלא הגיע שום דבר. עליתי הביתה והכנתי לי קפה הפוך, המשקה החביב עלי. הטלפון צלצל, אבל זו היתה טעות במספר. אחר כך נמנמתי מעט. בערב הלכתי לסרט, אבל הוא לא היה מעניין." תופעה זו היא קרובה-רחוקה של "היומן האותנטי" (ע"ע 4 למעלה), והיא מאופיינת בפירוט רצף של אירועים אשר, למרבה הצער, הנם נטולי כל עניין שהוא. הכותב משוכנע שהעלילה זזה בתנופה מרגע הפתיחה, היות ואירועים מתרחשים כל הזמן. הקורא, לעומת זאת, משוכנע שאין כמו צליה קלה בשמן רותח בכדי לגוון את חייו של הכותב.
6. אוירה: "הגשם ירד וירד. הטיפות זלגו כדמעות גדולות של בריה אגדית ועצומה. אפור השמים התמזג בעכרוריותו של הרחוב, כתמונת שמן מרוחה שאכלו בה שיני הזמן. אפילו העצים המעטים נדמו שמוטים ועייפים, משרים עגמומיות על פנסי הרחוב המועטים שדלקו." וכו' וכו' וכו'. ובמילים אחרות: יאללה, הבנתי אותך, עכשיו תפסיק לקשקש ותביא את הסיפור.
7. "משה חשב שמותו היה הדבר הגרוע ביותר בחייו, אבל אז הבין שטעה". או, לשם הכלליות, "X חשב שהמאורע העצוב/נורא/איום/נורא ואיום שקרה לו היה הגרוע בחייו, אבל אז קרה Y/הוא-הבין-שטעה/רק-אז-התחילו-הבעיות-האמיתיות-שלו". מעבר להיות פתיחה זו קלישאה איומה, היא מנסה להפתיע את הקורא בכוח, מה שלא עובד ב-99% מהמקרים. למעשה, ב-99% מהמקרים אזכור ההפתעה האמיתית יאכזב את הקורא אפילו יותר. לפרשנות נושא ה-99%, ראו סעיף 3 למעלה.

בנוסף לכל זה, יש לזכור עוד עובדה חשובה: גם אם סופר מפורסם כלשהו עשה שימוש אי פעם באחת מהפתיחות שאוזכרו למעלה, אין בכך כדי להפחית את הבעייתיות שבה. גם סופרים מנוסים טועים. לעולם אל תכתבו משהו "כי ככה אסימוב/אדמס/היינליין/פראצ'ט כתב", ולעולם אל תתרצו בכך שגיאה כלשהי שלכם, אם בתחום הפתיחות ואם בכלל.



נושא נכתב על ידי נשלח
  פתיחות סיפורים - דף עזר NY 02:43 23/09/2004
  הצחקת אותי. מייק 07:34 23/09/2004
  תודה. אבל אם כך, מיאו 06:37 04/05/2008
  Re: פתיחות סיפורים - דף עזר דאטרלי שומר הצלמוות. 11:19 11/07/2009


מצטערים, אין לך הרשאה לכתוב/להגיב בפורום זה.
This forum powered by Phorum.