היהפוך כושי עורו ורוע יתהפך לטוב?





הסיפור שלי מתחיל בתא הגזים במחנה הריכוז בגרמניה, בו עוד הייתי מספר7018228 .

עמדתי עירום כביום היוולדי מרגיש את המוות אופף אותי אט אט. לפתע הגז הפסיק לזרום. הרגשתי הקלה.

גרמני לובש מדים נכנס לחדר ומשך אותי החוצה ביחד עם יהודים נוספים , התלבשתי במהירות והלכתי עם כולם אחריו לקרון.

הנסיעה למחנה לא הייתה קצרה, בתחילה כולם שרו שירי תקווה אך ככל שהנסיעה התארכה האנשים השתתקו.

הגענו למחנה והמפקד הגרמני הוביל אותנו לחדרנו.

הלילה ירד.

לא הצלחתי לעצום עין, הקור העז חדר לעצמותיי ושיני נקשו בקצב מהיר. כעבור שעה נכנס לחדר קצין גרמני עם שמיכה ביד כיסה אותי ויצא החוצה.

יש בהם משהו בגרמנים, טוב לב שלא מוצאים בכל מקום.

אספר לכם על שני מקרים שיעזרו לכם להבין את כוונתי:

באחד משיטוטי במחנה תקף אותי כלב ענק. כשראה זאת בעל הדרגות מיד צעק בחומרה על הכלב וזה חזר במהירות לאחור. הוא הציל אותי.

בהמשך אותו היום ראיתי במחנה ילד בוכה שאפילו אמו לא הצליחה להרגיעו.

כעבור כמה רגעים ניגש אליו בעל הבלורית הזהובה ושם ממתק בידו, הילד נרגע.


חלפו שלוש שנים.

מחנה הריכוז הזה חולל בי פלאים, מיום ליום אני מרגיש שגופי הולך ומתחזק ושהשמחה חוזרת לליבי.

ביום בהיר אחד, נכנס לחדרנו הקצין הגרמני ואמר לנו לארוז את חפצינו וללכת אחריו. צייתנו בדממה ועלינו על הרכבת ברגשות מעורבים. לא רצינו לעזוב את המחנה.

אחרי נסיעה של ימים ספורים הגענו לעיירה, בה הקצין הוריד אותנו מהרכבת. לקחתי את מזוודתי והתחלתי לצעוד בשביל המוכר.

הגעתי לבית ישן והתקרבתי אליו, על הדלת היה כתוב: כאן גר יוסף

יתעגה יתיבל