הסיפור שלך נוא מאוד קצר ומממוקד - אהבתי. אבל היו כמה דברים שפגמו בהנאה מבחינתי.
הכי משמעותי, צריך, לדעתי, להוריד את הבדיחות בהתחלה. לא רק שהן לא קשורות לעלילה עצמה (ופוגעות במיקוד של הסיפור), הן גם שמות את כל האירועים שיבואו מראש בקונטקסט של קניבליות. באנלוגיה, את בעצם מספר לנו מי הרוצח כבר בתחילת הסיפור.
באותה מטבע, יש לי בעיה דומה עם הפסקה האחרונה. היא מהווה קפיצה בזמן (וגם קצת בנושא) משאר הסיפור ולא הוסיפה לי שום דבר (חוץ מהתהייה, אם דבר כאלו מופיעים בעיתון, איך הם כ"כ לא נודעים שאדם המתעניין בבישול לא ידע עליהם?). הייתי שומר רק על המשפט האחרון בתור סיום וזורק את השאר, במקרה הזה פחות הוא יותר (מיקוד, כבר אמרתי? :-)).

עוד שני דברים שהפריעו לי:
1. חלק מהתיאורים כמו "אמר המנחה בהבעה רבת חשיבות", צורמים. הם צריכים חהיות מובנים מעצם הדיאלוג (ולרוב הם אכן כאלו והתיאור מיותר).
2. השורה "והמנחה, שלקח לי קצת זמן להבין איזה גישה הוא מייצג.". למה שמנחה ייצג גישה? שוב, זה רמז עבה מידי שיש משהו חשוד במנחה.

זהו, יצא יותר ארוך ממה שהתכוונתי. שורה תחתונה, מעבר לכמה תיקוני עריכה, הסיפור קל משקל ומצויין.