בקרו גם בפורום האגודה
חזרה לאתר האגודה
פורום הסיפורים :   מיועד לפרסום וביקורת של סיפורי מד"ב ופנטסיה; מנהל הפורום: זיו קיטרו (Sickbar) 
לקבלת עדכונים חודשיים בדואל על פעילויות האגודה, הצטרפו לרשימת הדיוור על-ידי משלוח מייל למזכירות האגודה.
RSS Headlines
רוצים לפרסם כאן סיפורים? ראשית, קראו את כללי הפורום.
שום, פלפל, ומורוקאי...
נכתב ע''י: comet girl (IP Logged)
תאריך: 03:40 26/07/2004

"אמא.." אמר הילד הקניבלי, "אני לא אוהב את סבתא".
"טוב" ענתה אמא, "אז תאכל רק את האורז".

"מייד אחרי הפרסומות תתחיל התוכנית.
הערב בתוכניתנו – מאכלים תוניסאיים. למתכון שלנו יש להכין מראש את המצרכים הבאים:
טוניסאי אחד בגודל בינוני – הסירו קודם את השומן.
שני בצלים
חצי כוס חומוס.."

בכל יום שיש בערב אני נהנה לשבת ולזפזפ בין תוכניות הבישול השונות. אם מתכננים את הזמן נכון אפשר לצפות כל הערב בתוכניות בישול – ולא לפספס אף דקה.
פתאום התחילו בבת אחת כל הערוצים לשדר תוכניות בישול. הן התרבו כמו פטריות שיטאקי לאחר המונסון. לפחות ככה אמר השבוע אהרוני, לפני שהקפיץ אותן עם אטריות אורז ורוטב סויה. עוד לא נגמרה התוכנית של בוקששתר וכבר מתחיל "שום, פלפל ושמן זית", אני מזפזפ בפרסומות ל"גידי גוב הולך לאכול" ומקנח בדקות האחרונות של "השף העירום" בערוץ שמונה. פעם אפילו צפיתי בתוכנית בישול באיזה ערוץ רומני – העיקר שרואים שם אוכל.
זוגתי שתחיה אמרה לי שאני מגזים, אבל אני פשוט אהבתי את זה. עד שראיתי את התוכנית ההיא, ומאז אני לא צופה יותר.

בדיוק נגמרה התוכנית האחרונה בסבב הקבוע שלי והיה לי חשק לעוד. זוגתי כבר קראה לי לבוא להתכונן לארוחת הערב שלנו, אבל החלטתי לעשות זפזופ קצר בין התחנות, רק לראות אם אין איזה תוכנית שלא ידעתי עליה, ובאמת מצאתי.
כנראה שזה היה איזה ערוץ מקומי או משהו, כי זה היה בעברית, אבל בלי שום לוגו של הערוצים המוכרים. אני יודע שפתחו בזמן האחרון כמה ערוצי נישה.. אבל לא ידעתי שיש ערוץ כזה.. נקאר לו ייחודי.
זאת הייתה תוכנית אולפן ומההתחלה ראיתי שהיא על בישול, כי היו הוראות להכין מתכון לקראת התוכנית. קראו לזה "במטבח עם החבר'ה" או משהו כזה, והמנחה נראה כאילו שלפו אותו מלב הפריים טיים, כולו חיוכים דודו טופזיים כאלה. גם הקהל באולפן נראה נלהב, אז החלטתי לתת לזה כמה דקות.
התוכנית נפתחה בדיון של פאנל מומחים. היה שם אחד צמחוני, אחד אוכל בשר והמנחה, שלקח לי קצת זמן להבין איזה גישה הוא מייצג.
הוא התחיל בפנייה לאוכל בשר, או כפי שהופיע בכתובית תחת תמונתו: "אוכל החיות".
- "אז איזה חיות אתה אוכל?" שאל המנחה בהבעת גועל משועשעת.
- "כמו כולם, אני יודע" ענה אוכל החיות. "כבשים, פרות תרנגולות, ברווזים, דגים... לפעמים פירות ים".
"איייייכס!! צעק הקהל באולפן ומישהו שרק בבוז.
הצמחוני (או לפי הכתובית "אוכל הירקות") התבונן בו בזעם כבוש.
- "איך אתה לא מתבייש? מדובר ביצורים חיים, בעלי רגשות ותחושות".
- "נכון". החרה אחריו המנחה "ואיך אתה יודע שהם מסכימים להאכל?".
- "מה זאת אומרת" התגונן אוכל החיות בפליאה "הן לא מדברות, ובכלל, מי שואל אותם?".
-"ובכן" אמר המנחה בהבעה רבת חשיבות. "האדון גורס שאין צורך לבקש רשות לאכילה מן המזון".
- "רגע, סליחה" התקיף אוכל החיות את אוכל הירקות "אתה מבקש רשות מן הירקות לפני אתה אוכל אותם?".
הצמחוני נראה נבוך. "נו, באמת.. כמובן שאי אפשר.. כלומר, זה לא הגיוני".
"ובכן" התלהב המנחה, אני רואה שהפאנל שלנו הצליח למרות חילוקי הדעות להגיע להסכמה בשאלה מוסרית מעניינת זו. ועכשיו לפינתנו – "לטעום מכל הדעות", ותודה למשתתפי הפאנל – אם רק תואילו לגשת אל מאחורי הקלעים נוכל מייד להמשיך..".
התוכנית יצאה לפרסומות ואני ישבתי שם וניסיתי להבין מה בדיוק קורה עכשיו. אחרי הפרסומות הכינו איזה מתכון שכינו אותו "צמחוני" למרות שהיה די ברור שהכניסו בו בשר.. לא כל כך הבנתי את זה.
מייד אח"כ הייתה פינת הדיאטה. הם הזמינו לאולפן דוגמנית כלשהי, קוראים לה ציפי, כולה עור ועצמות. היה די ברור שהיא מבינה בדיאטות, אבל לשם שינוי לא שאלו אותה מה הסוד שלה.
"הערב" הכריז המנחה בחיוך מאוזן לאוזן, " נבשל עם הדוגמנית ציפי, ששוקלת רק 45 ק"ג. מה אפשר להכין איתה אתם שואלים? או! ובכן הכנו לכם ולציפי הפתעה, מתכון קיצי קל לערבי הקיץ החמים, לנשנוש או לאלה השומרים על הגזרה. המתכון שלנו מאוד דל בשומן" אמר המנחה וקרץ לקהל באולפן.
בשלב הזה הלכתי לשירותים. כי מה לי ולדיאטות.. תנו לי איזה סטייק טוב עם צ'יפס בכל ימות השבוע. כשחזרתי הם כבר היו לקראת סיום. ידעתי את זה כי המנחה אמר:
"ולסיום, הפינה העולמית שלנו. נמצא איתנו פאנג – פועל תאילנדי, עובד זר. פאנג" פנה למרואיין" שמעתי שבתאילנד גם אוכלים הכל.. אפילו כלבים וחתולים".
"נכון", אישר פאנג בחיוך.
"ובכן, לי יש חתול" אמר המנחה ולרגע אחד החיוך הגדול נעלם מפרצופו והתחלף במשהו הרבה יותר אפל, אבל אחרי שנייה זה התבהר והחיוך חזר, ככה שהיה אפשר לחשוב שההבעה האחרת הייתה סתם חזון תעתועים. "אתה מבטיח שלא תאכל לי אותו?"
- "בטח, בטח" אמר פאנג. וחייך חיוך גדול.
- "יופי", אמר המנחה.. "אבל אני לא מבטיח שלא לאכול אותך" וצחק צחוק גדול.
גם פאנג צחק, ואח"כ הפסיק לצחוק, כי נראה שהוא פתאום הצליח להבין את הנאמר. אחר כך היה באלגן גדול.. הוא זינק בבת אחת מהכיסא ודהר לכיוון המצלמה. מהצד זינקו שני מאבטחים גברתנים והוא כמעט הצליח להימלט, אבל אחד מהאורחים האחרים באולפן שם לו רגל. נשמעה צווחה חדה, והשידור נקטע. הם עברו לפרסומות. אחרי הפרסומות הם חזרו והמנחה התנצל על התקלה בנינוחות."חי, חי, חי.. גם זה קורה מדי פעם, עם צופינו סליחה, להתראות בשבוע הבא".

ישבתי שם המום, עם הבירה ביד, בוהה במסך. אשתי הייתה חייבת לנער אותי. לא התחשק לי לאכול ארוחת ערב. לא יכולתי לראות יותר תוכניות בישול.

מאז עברה כמעט שנה וכבר הייתי בטוח שדמיינתי את כל העסק. לא מצאתי שוב את התחנה וכבר הרגשתי בשל לראות שוב בישול. באותו יום שישי בבוקר ראיתי בעיתון מודעה משונה: "תרומת כבד, ללא סיכון. 30,000 ש"ח ביד ומייד". הסקרנות שלי התעוררה. התקשרתי למספר במודעה. "30,000 ש"ח זה הרבה כסף" אמרתי לבחור שענה לי. "נכון" הוא ענה לי, אבל תמיד משלמים הרבה על כזה מעדן, ראית פעם כמה עולה כבד אווז? נו, ואם אווז עולה ככה, אז מה אתה מתפלא?".
זה סתם את הגולל. אני שותה מאז רק מים.



נושא נכתב על ידי נשלח
  שום, פלפל, ומורוקאי... comet girl 03:40 26/07/2004
  שלום :-) נעם 11:28 02/08/2004


מצטערים, אין לך הרשאה לכתוב/להגיב בפורום זה.
This forum powered by Phorum.