בקרו גם בפורום האגודה
חזרה לאתר האגודה
פורום הסיפורים :   מיועד לפרסום וביקורת של סיפורי מד"ב ופנטסיה; מנהל הפורום: זיו קיטרו (Sickbar) 
לקבלת עדכונים חודשיים בדואל על פעילויות האגודה, הצטרפו לרשימת הדיוור על-ידי משלוח מייל למזכירות האגודה.
RSS Headlines
רוצים לפרסם כאן סיפורים? ראשית, קראו את כללי הפורום.
חוק שימור האנרגיה
נכתב ע''י: Chicken (IP Logged)
תאריך: 07:35 23/07/2004

"אם אתה כבר קם...מזוג לי כוס קולה".
רון הישיר מבט מלא תוכחה לעבר ארז. "כבר רבע שעה שאתה בוהה בבקבוק. חיכית עד שמישהו יקום, במקום לעשות את שני הצעדים למזוג כוס לעצמך?". ארז משך בכתפיו באדישות, משיכה קלה – כדי לא להתאמץ – והוסיף "ותביא לי גם וופל".

כזו הייתה שגרת החופש הגודל, הגדול באמת – זה שלפני הגיוס – של רון, ארז ואבישי. רביצה ארוכה וממושכת. לכל אחד מהם הייתה סיבה אחרת לדחיית הגיוס: רון היה אמור להתחיל קורס יוקרתי או לכל הפחות מיוחצ"ן היטב של יחידה עלומה, אשר היה עתיד להפתח רק עוד ארבעה חודשים; אבישי קיבל דחיית שירות על מנת להשלים את התואר השני (!) שלו בפיזיקה, אותו התחיל בכיתה יא' לאחר שסיים את התואר הראשון בהצטיינות יתירה; וארז קיבל פרופיל לא-כשיר-זמנית לאחר מפגש לא ידידותי עם טנדר שאירע בכביש שליד ביתו. הפגיעה בברכו הפריעה לו פחות משניתן היה לצפות, כיוון שממילא נהג לקום מהכורסא רק לעיתים נדירות.

פרק של "גולשים בזמן" ריצד על מסך הטלויזיה בסלון, סופג מאבישי גידופים והתרעמויות, ולעיתים סתם מטחי בוז נוסח "EPR! פפפפף!". אבישי הוא הטיפוס שאומר "פפפפף" בקול רם. "אבישי," אמר רון "מסע בזמן אפשרי, תיאורטית?". משפט כזה לפיזיקאי הוא כמו השאלה "מקדונלדס זה טעים, לא?" לשף – הוא יודע שאם כבר שאלת כנראה שלעולם לא תבין – אבל בכל זאת לא יוכל להתאפק מלהסביר בתחושת שליחות מהולה בייאוש ואכזבה מהאנושות בכלל. "תיאורטית? למה תיאורטית? אנחנו עושים את זה ממש עכשיו." אמר אבישי. טיפוסים שאומרים "פפפפף" בקול רם נוטים להתחכם. "נו, אתה יודע למה אני מתכוון" אמר רון בטון כנוע.

"כן, אני יודע," אמר אבישי, "אבל לא נראה לי שאתה יודע. את השאלה שלך אפשר לנסח במושגי סיבתיות: האם אירוע מהעתיד יכול להיות הסיבה לאירוע בעבר? לשם כך יש קודם כל להניח את קיומה של הסיבתיות כעיקרון פיזיקלי, ואחר כך לתהות באשר להגדרת המושגים עתיד ועבר. אז תאמר לי, רון, מה זה עתיד ומה זה עבר?" רון הרהר קצת בדבר, ולבסוף נראה שמצא תשובה: "אההה....מה?". "חשבתי שתענה כך" גלגל אבישי את עיניו. "בדרך כלל נהוג לחשוב על העבר כעל הכיוון ממנו פועלת הסיבתיות, ועל העתיד כעל הכיוון אליו היא פועלת. אבל בעצם השאלה שלך אתה מקעקע את ההבחנה הזו ומעקר את המושגים מתוכן. השאלה הזו היא פשוט גי'בריש". רון הביט בו במבט ספקני."אני לא יודע איך בדיוק עשית את זה, אבל אני יודע שרימית היכנשהו. ברור לי שלשאלה שלי יש מובן".

ארז פיהק, ואמר "ושוב, מתברר שכל השאלות הגדולות מתגלות כחסרות מובן או כטאוטולוגיות כאשר מתעמקים במובנן של המילים המרכיבות אותן". רון ואבישי בהו בו. "על מה אתם מסתכלים?" תמה ארז. "פשוט...רוב המשפטים שלך הם "תעביר לי את הצ'יפס", ואז פתאום – מידי פעם – אתה אומר משהו כזה" אמר רון. "אתה צודק," אמר ארז. "תעביר לי את הצ'יפס".

אבישי הניח את קערת הצ'יפס חזרה על השולחן,התיישב, ואמר: "כאמור, ההנחה שסיבתיות פועלת בשני הכיוונים מטשטשת לגמרי את ההבדל בין עתיד ולעבר, ובעצם קובעת שהזמן סימטרי. יקום כזה- המכונה גם "יקום גוש" – הוא יקום דטרמיניסטי וסטטי לגמרי, אין בו תנועה ואין בו שינוי, ולכן ממילא אי אפשר לדבר על "תנועה בזמן". גם אם חץ הזמן הפסיכולוגי חושף בפנינו רק כיוון אחר ומשרה אשליה של שינוי, העבר נותר קבוע ומה שהיה הוא שיהיה. קצת משעמם, ולכן רוב סיפורי המד"ב נוטים להשמיט הסברים מהסוג הזה, כדי לא לעייף קוראים קצרי-רוח, ומסתפקים בקצת טכנו-בבל שטחי להצדיק את הרעיונות שלהם". רון בהחלט יכול היה להזדהות עם אותם קוראים קצרי-רוח. "בעצם במחשבה שניה," אמר אבישי "אם נתסכל על אלומה של קאונים ניטרליים..." ועבר למלמולים חסרי פשר. "קאונים ניטרליים?" אמר ארז, "הוא בטוח ממציא את זה".


וכך, בעוד אבישי ממלמל לעצמו, תר בעיניו אחר פיסת נייר ועט, וארז ורון צופים בטלוויזיה, התגשמה באמצע הסלון דמות. "בההה!" אמר רון. "אהה!" הוסיף אבישי. ארז לא אמר דבר, רק בהה בפה פתוח ומרייר. "בלי פאניקה!" אמרה הדמות שנתגלתה כגבר, מבליעה חיוך. "בוודאי כבר ניחשת מי אני...?" הזר פנה לאבישי. "נו! תאמר משהו! אני מרגיש שאני מדבר לעצמי" הוא הוסיף לאחר שנתקל בשתיקה רועמת, שנמשכה גם אחר כך. "הה, כנראה שההערכה העצמית שלי גבוהה מידי. אני אתה מהעתיד! חשבתי שאם אופיע לפני ברגע בו הרעיון עלה לי לראשונה, אקבל את עצמי בהבנה".

"מי אתה?" שאל אבישי. "חשבתי שכרגע אמרתי, לא?" ענה אבישי-המבוגר. "מי אתה באמת!? איך נכנסת הנה!?" המשיך אבישי, ואף הוסיף בקול צפצפני משהו "אני אקרא למשטרה!". אבישי-המבוגר נאנח, ואמר "כיתה ו', טיול שנתי לכינרת. בלילה הרטבתי בשק השינה, בבוקר גלגלתי אותו כך ולא סיפרתי לאיש מהבושה. עכשיו, אל תכריח אותי לגלות עוד פרטים מביכים על עצמי. זה לא נעים לי". אבישי הגניב מבט מבוהל וקצת מתנצל לעבר ארז ורון, אך נראה שהוא מוכן לשקול את האפשרות שהאדם שמולו הוא אכן עצמו מהעתיד. "צימוד המצב הקוונטי של אלומת קאונים ניטרליים...?" שאל אבישי את אבישי-המבוגר. "לא בדיוק כך, אבל זה הכיוון" ענה אבישי-המבוגר. "רק כשפתרתי את בעיית הכבידה נסללה הדרך לבניית מכונת הזמן, לדעתי מגיע לי פרס נובל" אמר, עם יותר משמץ של מרמור בקולו. "אבל לא זו הסיבה שהגעתי הנה, מכונת זמן אני יכול לבנות גם בלי עזרתי" אמר, התמהמה מעט בניסיון להבין מה אמר לא בסדר, והמשיך באגביות "אם הייתם יכולים להרוג את היטלר ולמנוע את השואה, הייתם עושים זאת?". "לא!" ענו לו השלושה כפה אחד. אבישי-המבוגר התקשה להסתיר את חיוכו. "טוב מאד, אני לא מתכוון לבקש מכם לעשות זאת. כל אדם יחשוש לשנות את עברו, אבל אני מבקש ממכם לשנות את עתידכם".

"בשלושים השנות הבאות ילך העולם המערבי מדחי אל דחי, כל התרחישים הגרועים ביותר – יתממשו. הטרור והפונדמנטליזם המוסלמי יגברו עד בלי הכר ופיגועים המוניים בנשק כימי יהפכו לעניין של מה בכך, הכלכלה תתמוטט לגמרי ומדינות שלימות תמחקנה. השלטון הדמוקרטי, בכל מקום בו הוא מובן מאליו כיום, יאבד, ומהזמן בו אני מגיע נראה שהעתיד רק ילך ויורע. בקשתי הפעוטה היא אחת: הקדישו את חייכם למנוע זאת". "למה?" פנה אבישי הצעיר לאבישי הבוגר. "למה אנחנו ולא אתה? ממילא שבת אחורה בזמן". "אל תשכח מי אני" ענה אבישי הבוגר, "אתה באמת רוצה לבלות את כל חייך בזמנים הקשים יותר, ולא להנות מפירות עמלך בעתיד?". "ואיך בדיוק אתה מצפה שנעשה את כל זה?" שאל רון. "לשם כך הכנתי לכם את הקלסר שאני מחזיק בידי", אמר ומסר אותו לרון. "יש בו מידע רב מהזמן הקרוב – החל מתפניות מרכזיות בבורסה, וכלה במידע אישי על דמויות מפתח בעתיד ממנו אני בא. בעזרתו תוכלו לצבור במהרה די והותר כוח ומשאבים על מנת לשפר את עתידכם. האם אתם מוכנים לכך? תצטרכו להתחיל לפעול ממש עכשיו אם ברצונכם להצליח".

ובעוד זה מדבר, זה בא. דמות נוספת התגשמה בסלון. "יההה!" אמר רון. "גההה!" התעקשו שני האבישי-ים. ארז לא הספיק לסגור את פיו מהפעם הקודמת ולכן לא אמר דבר. הפעם הדמות לא הייתה צריכה להציג את עצמה, שוב היה זה אבישי המבוגר. מבוהל, סתור שיער ומעט מלוכלך. "הקשיבו!", אמר אבישי המבוגר החדש, "בעוד כשלושה חודשים מהיום אתם תנסו לבצע את התוכנית השישית מהקלסר שמסרתי לכם. אסור לכם לעשות זאת! הדבר יוביל למותם של מאות-אלפים באירופה עוד כשלושים שנה!". אבישי המבוגר הישן הופתע בעליל. "אבל התוכנית הששית היא תוכנית מעולה!". "נכון," אמר אבישי המבוגר החדש "אבל בעת נחיתתם בצ'כיה, הם יפג..." וקטע את דבריו בחדות, עם הופעתה של דמות שלישית. גם כן אבישי, מעט מבוגר יותר משני קודמיו. הפעם איש כבר לא צעק בהפתעה, ואף ארז סגר את פיו. "אל לכם להקשיב לעצתי הקודמת!" אמר אבישי העדכני, אך לא הספיק להסביר מדוע. דמות נוספת הופיעה.


ועוד אחת. ועוד אחת. כל אחת צועקת משהו, מנסה להסביר, למחות או לתקן. חלקן מכופתרות ונקיות, חלקן מטונפות ופצועות. מהן צעירות יותר ומבוגרות יותר, היסטריות ורגועות. אך כולן אבישי. רון, ארז ואבישי-הצעיר ישבו ובהו בהן, האחת סותרת את דברי קודמתה. ארז, למען האמת, נראה קצת משועמם והחל לאכול מהצ'יפס. לא עברו עשר דקות, וכמאה-מאתיים אבישי-ים כבר נכחו שם, רבים נאלצו לצאת לחצר מפאת חוסר מקום בבית. רון הבחין בשני אבישי-ים המשחקים מלחמת בהונות בחוץ, ובפינת האוכל התארגנה קבוצה למשחק ברידג' ידידותי. ארז שלח איזה אבישי להביא שקית צ'יפם חדשה מהמטבח, ובינתיים – עוד ועוד אבישי-ים מופיעים, ועצות שונות בפיהם.

"מלחמת גרעינית!" התריע אבישי החדש, וזה שאחריו תיקן ל-"אסטרואיד מתנגש בכדור בארץ!". רון התרשם מאד מעוצמתו של אפקט-הפרפר. אפילו ארז הביע התעניינות כאשר אבישי אחד הופיע וזעק "דודו טופז ראש ממשלה!". הדבר אומנם עוד נמשך, אך ניכר היה שתדירות הופעתם של האבישי-ים הולכת ופוחתת. עד שאבישי הופיע, חיוך עצום על פניו, ואמר: "תודה לכם, רון וארז! תודה שעזרתם לי להפוך את העולם למקום טוב יותר! בזכותכם, בזכותנו, עוד שלושים שנה יחול תור הזהב של האנושות. ואם זה לא מספיק, עליכם לזכור את האלטרנטיבה שעזרתם למנוע. כל השנים האלה, בהן נתתם את כל-כולכם, השקעתם מעצמכם והקרבתם כל כך הרבה, כל השנים האלה לא היו לשווא!". ובאוושה רכה נעלמו כולם, והשאירו את אבישי-הצעיר, רון וארז לבדם.

"מוזר",
אמר ארז.
"השקעה? הקרבה? בכלל לא התכוונתי לקום מכיסא".

- סוף -



נושא נכתב על ידי נשלח
  חוק שימור האנרגיה Chicken 07:35 23/07/2004
  אחרי שתי פסקאות NY 00:51 25/07/2004
  RE: אחרי שתי פסקאות Chicken 10:32 25/07/2004
  תשובונת חלקית החתול העובר דרך שמלות 13:25 25/07/2004
  סתם תהייה צדדית: Boojie זומנה לכאן בפנטגרם 15:04 25/07/2004
  אהה... (מנסה להיזכר מי צייר פנטגרם) החתול העובר דרך שמלות 01:19 26/07/2004
  היי, אם אתם אוהבים סקס למה לא קראתם comet girl 01:26 26/07/2004
  קידום ללא בושה (או - עכשיו אני אקרא).[[ל''ת]] החתול, שמלות. 01:38 26/07/2004
  ד''א אפשר להשאיל את הפנטגרם הזה ? [[ל''ת]] החתול 04:03 26/07/2004
  בבסיסו הרעיון מזכיר בתחילה מייק 01:18 26/07/2004
  אולי זה קצת מאוחר להגיב Saruman was here 08:03 30/08/2004


מצטערים, אין לך הרשאה לכתוב/להגיב בפורום זה.
This forum powered by Phorum.