בקרו גם בפורום האגודה
חזרה לאתר האגודה
פורום הסיפורים :   מיועד לפרסום וביקורת של סיפורי מד"ב ופנטסיה; מנהל הפורום: זיו קיטרו (Sickbar) 
לקבלת עדכונים חודשיים בדואל על פעילויות האגודה, הצטרפו לרשימת הדיוור על-ידי משלוח מייל למזכירות האגודה.
RSS Headlines
רוצים לפרסם כאן סיפורים? ראשית, קראו את כללי הפורום.
פנויה רגשית - לא סגורה על השם, הצעות?
נכתב ע''י: comet girl (IP Logged)
תאריך: 03:43 18/07/2004

חוף הים היה שומם, תשוש משגרת היום, מצעקות הילדים ומעשרות האנשים המיוזעים בבגדי ים שגדשו אותו בשעות האור. עכשיו באור הירח הוא קיבל אווירה שונה לגמרי, מעט מסתורית. קרירות ערב נעימה נשבה מן הים.. יש שהיו קוראים לאווירה רומנטית.
נמרוד החנה את מכוניתו בקצה מגרש החניה הקרוב אל הים. לא היה שם דבר, מלבד מכונית אחת נוספת, כסופה.
הוא הביט מסביב. אור הירח הראה צללית של אשה קרוב לשפת המים.
הוא לקח נשימה עמוקה כדי להירגע, אך ללא הועיל. הוא הרגיש שלבו פועם בחוזקה וקיווה שהוא בכל זאת יצליח לעשות רושם עליה. הוא חלץ נעליים וירד אל החוף. הולך לאט לקראת הדמות על שפת המים.
היא עמדה בגבה אליו, אולי היא לא שמעה את הצעדים על החול, או אולי היא בחרה לא להסתכל עדיין. כל מה שיכל לראות היה שיער ארוך, שגלש על כתפיה, ושהיא לבשה שמלת כתפיות דקה וקצרה, שהתנופפה מעט ברוח.
הוא הגיע עד אליה והניח יד בעדינות על כתפה. "ימית?"
היא הסתובבה אליו ונשימתו נעתקה. עיניים כחולות, שלמרות החשכה מסביב קלטו את אור הירח נצצו אליו כמו שני פנסים כחולים. העיניים שלה חדרו אל עיניו, אל נשמתו.
"ששש.." היא אמרה "אל תדבר"...
הוא שתק.. המום. לא יודע כיצד לפעול.
היא התקרבה אליו עד כדי מרחק נשימה, והחלה מנשקת את צווארו. היא פתחה את כפתורי חולצתו אחת אחרי השנייה, מטיילת עם שפתיה על גופו הנחשף. כשהכפתור האחרון נפרם היא הורידה את החולצה שלו והשליכה אותה הצידה.
נמרוד עצם את עיניו והתמכר למגע שלה.
היא ליטפה את גבו קלות, מריצה את ציפורניה במורד עורפו, ואז ידיה נעו לעבר מכנסיו, פותחות את הרוכסן...
היא דחפה אותו אחורה לתוך החול והוא נפל בכניעה, בחוסר אמונה שדבר כזה קורה לו, מימוש הפנטזיה שכתב לה מילה במילה.
היא הרימה את החצאית והתיישבה עליו, והוא חש איך הוא מחליק לתוכה ונאנח מעונג. הוא נתן לה לשלוט בו, והיא מצידה עשתה בו כרצונו, מביאה אותו עד לטירוף חושים של הנאה. כשהוא היה כבר קרוב לגמירה היא נשענה קדימה, תופסת את ידיו ומרתקת אותם לאדמה. היא התבוננה לרגע משועשעת בטבעת הנישואים שענד.. נמרוד התרכז רק בתאווה המתקרבת לשיאה.. בחוף השומם הוא נתן דרור לדחף שלו לצעוק את הפורקן שהגיע. הצעקה שלו עלתה מעלה לשמיים, מבלי שאיש ישמע.. גם כשצעקת העונג הפכה לצרחת אימה לא היה איש מסביב שישמע, לא היה איש שיבוא לעזרה.. רק רחש הגלים המשיך להכות ללא לאות, והירח המשיך להאיר את העיניים הכחולות היוקדות, ואת עיניו של נמרוד, אשר בהו מעלה אל השמיים, פתוחות וריקות ממבט.

#################################
דפנה התבוננה בתיק החקירה בייאוש. זה היה הרצח הרביעי בחודש האחרון, ועד עכשיו לא היה להם שום כיוון חקירה מועיל. הגברים שנרצחו היו כולם בעלי פרופיל דומה, בסביבות גיל שלושים, נשואים, מועסקים. כולם נמצאו ללא רוח חיים, ללא סימן פגיעה ברור, מלבד מבט של אימה על פניהם. חלקם היו ערומים, חלק לבושים חלקית. לא נגנב מהגופות דבר. מלבד במאפיינים אלו דבר לא קישר בין איש העסקים מחיפה, קצין בקבע מרמת גן, איש היי טק תל-אביבי ומנהל חשבונות מרעננה.
כשיאיר, השותף שלה, נכנס לחדר, היא כמעט קפצה. "את יכולה למחוק את הבעת הייאוש הזאת", הוא חייך "יש לנו סוף סף כיוון.. ואפילו טוב. בתוך המכונית של הברנש ההוא, המנהל חשבונות, מצאנו תיאור מדויק של מה שאירע, מדוע הוא היה שם.. הכל! זאת אומרת, הכל חוץ מהרצח".
"אני לא מאמינה".
הוא הושיט לה כמה דפי מדפסת שהחזיק בידו. ניכר שהם נשמרו בכיס במשך כמה שבועות ונקראו שוב ושוב.
היא החלה לקרוא וסומק קל עלה בלחייה. הדפים היו מלאים בפנטזיות מיניות, מפורטות וגרפיות במיוחד.
יאיר חייך, "מסתבר שהוא התכתב בדואל עם איזו אחת ימית. כנראה שהם הכירו באתר היכרויות ברשת. הנה את רואה" הוא הצביע בהתרגשות על אחת הפסקאות, שהודגשה בצבע צהוב.. "היא קבעה איתו בחוף הים, והבטיחה להגשים את הפנטזיה האחרונה שהוא כתב לה".
"אני חושבת שהוא קיבל יותר ממה שהוא רצה" דפנה מלמלה.. "ואתה חושב שהיא זו שרצחה אותו?"
יאיר משך בכתפיים, "אלא מה?"
דפנה חייכה, "אולי אשתו? אני יודעת שאם הבנזונה הזה היה בעלי אני הייתי שמחה לגמור אותו אם הייתי תופסת אותו במצב הזה.."
יאיר חשב לרגע.. "כן, אבל זה לא מסביר את שאר הרציחות.. אלא אם כן הנשים האלה פתחו להן מועדון.."
דפנה גיחכה. "טוב, בוא נישאר כרגע עם התיאוריה של רוצחת אחת. אז זה נותן לנו כיוון.. רק לא אומר לנו שלושה דברים – איך היא הרגה אותו? למה היא הרגה אותו? ואיך לעזאזל אנחנו מוצאים אותה לפני שתרצח שוב.."

#################################
"לנשואה ומחפשת שלום.. אני בטוח שהרבה גברים כותבים לך, והאמת היא שהיססתי המון זמן אם לכתוב לך או לא, אבל החלטתי לנסות. קוראים לי יאיר, אני בן 35, 1.90, קצין במשטרה.. מחפש לצאת קצת מהשגרה בלי לשבור מסגרות"..

אסנת הביטה בדף שאחזה בידיה ותחושת ייאוש הציפה אותה. מזה כמה זמן היא חשדה בכך שיאיר מחפש לו עניינים מהצד, אך רק עתה כשהחליטה לטמון לו פח ופתחה כרטיס באתר היכרויות החשדות שלה סוף סוף קיבלו בסיס. היא לא האמינה שהוא העיז ככה, ועוד השתמש באימייל שלו בעבודה כדי לכתוב לה, זה היה כל כך מטופש.. הרי כל אחת יכלה להתחקות אחרי הכתובת הזו ולראות היכן הוא עובד.
היא ידעה כשהיא התחתנה איתו שהוא יעבוד הרבה בשעות הערב, ושהשעות הרבות שהוא בילה בחקירות יבואו על חשבון הזמן שלו איתה ועם הילדים, אבל היא לא תיארה לעצמה עד כמה זה יציק לה. ועד לפני שבועיים היא עשתה ככל יכולתה להתעלם מזה.. אבל אז היא התעוררה בלילה ושמה לב שהוא לא נמצא לידה במיטה. היא קמה לחפש אותו, אולי הוא נקרא למשימה או משהו, ומצאה אותו בחדר העבודה, רכון על המחשב מתכתב במרץ בצ'אט. השעה הייתה כמעט שתיים בלילה, ומשהו במראה שלו עורר את חשדה.
היא עמדה בפתח, מתלבטת אם להיכנס או לצאת, ואז היא שמה לב שבעוד הוא כותב במהירות ביד אחת, היד השנייה שלו נעה באופן שלא השאיר לה ספק.. זה לא שהיא הייתה תמימה, או שהיא לא חשבה שהוא רואה מדי פעם סרטים כחולים. אבל משום מה המחשבה עליו מקיים בצ'אט סייבר סקס אצלם בבית, כשהיא והילדים ישנים בסמוך, הגעילה אותה במיוחד. היא הסתובבה במהירות לפני שישמע אותה וחזרה למיטה, אבל המחשבות לא הניחו לה. היא התחילה לתהות, האם הוא רק מתכתב, או אולי הוא גם נפגש עם נשים אחרות..
היא החליטה לפתוח כרטיס באתר היכרויות, ולראות האם הוא ינסה ליצור איתה קשר. היא קיוותה בכל מאודה שלא, אבל הנה.. הוא יצר איתה קשר, והכעס שגאה בה התחלף עתה בתחושת ייאוש. האם לעזוב אותו וזהו? האם להתעמת איתה ולומר לו שהיא יודעת? ואולי.. להמשיך עד הסוף המר, לקבוע פגישה ולהפתיע אותו בכך שזו היא.. דמעות הציפו את עיניה, והיא נכנעה לבכי חסר מעצורים...

#################################

ימית דיפדפה בין עשרות ההודעות בתיבת הדואר הנכנסת שלה. אחת התענוגות הגדולים שלה היה אתר ההיכרויות ברשת.. עשרות גברים, רובם הגדול נשואים, כתבו לה מדי יום. לה רק נותר לבחור מביניהם את אלה שענו על הדרישות שלה. היא נהנתה הנאה עצומה למשוך בחוטים, להוביל אותם ולתת לחרמנות שלהם לעשות עבורה את כל העבודה. הם התקבצו אליה כמו עשים ללהבה. ללא שום מודעות לסכנה שהיא הכילה.
היא גיחכה כשקראה את ההודעות שלהם, השגרתיות והנדושות. למרות שהיא ציינה בכרטיס שלה באתר בדיוק מי האנשים שהיא מעוניינת בהם, גברים נשואים בין גיל שלושים לשלושים וחמש, משכילים, גבוהים, כתבו לה גברים מכל הסוגים. מבוגרים שגילם כמעט כפול מגילה, סטודנטים רווקים, אפילו חיילים. כאלה שבקושי גמרו תיכון, מכתבים תפלים מלאים שגיאות כתיב.
אם אי פעם היה לה כבוד כלשהו למין הגברי היא איבדה אותו כשחשבה על עשרות הגברים מזילי הריר שנתקלה בהם ברשת. היה להם רק דבר אחד בראש, דבר אחד שהיה כה רב חשיבות שהם היו מוכנים לסכן עבורו הכל, את הנישואים שלהם, את המשפחה, את הכבוד שלהם ומקום העבודה אם מעשיהם יתגלו.
והכיף הגדול היה שהם היו נואשים לשמור את הקשר עמה בסוד, מוכנים לבוא לכל מקום שומם שתגיד, לקפוץ בכל שעה של הלילה, ולו רק כדי לקבל טעימה מן הפרי האסור...
ימית בחרה את אחת ההודעות, והחלה לענות.. טווה את חוטי המשיכה סביב הקורבן המיועד הבא.

#################################

דפנה ישבה על קצה השולחן של יאיר והביטה בו בדאגה.
"אני חושבת שאתה נכנס עמוק מדי לחקירה הזאת".
יאיר התבונן בה. תחת עיניו העיגולים השחורים נראו כמו בריכות מים עמוקות, חסרות תחתית.
"עד מתי עבדת אתמול? כשהלכתי בשמונה עדיין היית ברשת.."
"הלכתי הביתה כמעט מייד אחרי" יאיר ענה במהירות. מה שהוא לא סיפר לה זה שהוא לא הצליח ללכת לישון, לא הצליח להתנתק. הוא לא ידע למה הוא לא סיפר לדפנה שהוא גולש גם בלילה, כמעט כל לילה. אולי כי הוא התבייש במה שהוא עושה. הוא אמנם תירץ את האובססיה שלו בצורך הזה לחפש את הרוצחת, אבל הוא לא יכל לתרץ את הכניעה שלו ליצר.. את העובדה שהוא מצא פורקן לפנטזיות שלו, שהוא התכתב עם נשים שהטריפו את חושיו, והזכירו לו את התחושה שכבר נעלמה, ההרגשה שהייתה לו כשהיה רווק שיכל לבלות עם כל אשה שהכיר. תהליך ההיכרות והפיתוי של הנשים ברשת התחיל כדרך למשוך אליו את הרוצחת, אך הפך להתמכרות שמילאה צורך שהוא לא הודה בו. התרגשות של חיזור ותשוקה לאישה חדשה ולא מוכרת. הוא אהב את אשתו, אבל הוא גם אהב את השיטוטים והחיזורים, וכן, גם את המין הוירטואלי ברשת.
עד עכשיו הוא נפגש בפועל רק עם מספר קטן של נשים. רוב אלה שכתב להן איבדו עניין במהירות, רק מעטות המשיכו את ההתכתבות לשיחת טלפון, ורק שלוש הסכימו להיפגש. הנשים איתן נפגש, כשהוא נושא עליו מתקן האזנה ומלווה בכוח גיבוי של המשטרה, ביקשו להיפגש במקום ציבורי הומה, ונראו מסוגרות ומרוחקות. האינסטינקטים שלו אמרו לו שהן לא הרוצחת אותה חיפש. דפנה הסכימה איתו.
הם שאבו עידוד רק מהעובדה שעד כה לא התגלו עוד גופות.

זה היה מאוחר בערב, ויאיר שוב גלש ברשת לבדו במשרד, כשהוא קיבל את ההודעה הראשונה מימית.
הוא לא האמין בהתחלה כשהוא ראה את השם. אבל הוא התעשת במהירות.. הוא ענה מייד והופתע לגלות שהיא עונה לו כמעט מיידית, כלומר היא נמצאת ברגעים אלה ממש ברשת.
"בואי ניפגש בחדר צ'אט עכשיו" הוא ביקש.
"בסדר, היא כתבה, "אני בחדר פרטי תחת השם 'נשואה ומחפשת' אני מחכה לך".
יאיר תהה בינו לבין עצמו אם להתקשר מייד לדפנה, אבל החליט לחכות עד שיקבל ממנה קצת יותר אינפורמציה.
העניינים התחממו במהירות. יאיר החליט להמר וביקש ממנה תמונה.. תוך שניות הגיעה תמונה של אשה יפהפיה, עם שיער אדמוני גולש, עיניים כחולות בורקות וגוף מדהים. נשמתו נעתקה:
- "זאת באמת את?" הוא שאל.
- "אם אתה לא מאמין, בוא ניפגש עכשיו ואראה לך"
- "חשבתי שאת נשואה"
- "זה בסדר, בעלי כבר הלך לישון, הוא לא ירגיש שיצאתי.. מה אתה אומר?"
יאיר גיחך לעצמו, וכתב "את ממש רעה, את בטוח תלכי לגיהנום".
הוא הופתע מן התשובה
- "אני כבר בגיהנום"..
יאיר היסס, לא יודע כיצד לענות להצהרה כה שונה ממילות הפיתוי שהחליפו עד לאותו הרגע..
- "אז אתה רוצה להיפגש?"
יאיר לא רצה לוותר על ההזדמנות, כל החושים שלו אמרו לו שמדובר שאישה אותה חיפשו.
- "כן" הוא כתב " איפה?"
היא הציעה שם של קפה אינטרנט שהכיר. יאיר הופתע, הוא היה בטוח שתציע מקום שומם, וכעת תהה אם הוא באמת צדק וזו באמת היא. אבל הוא החליט בכל זאת לא לוותר. הוא לא רצה להודות, אפילו בינו לבין עצמו בתת מודע שהוא חשק מאוד בפגישה עם היפהפיה המסתורית.
הם קבעו לעוד שעה והוא החליט לקפוץ הביתה לפני כן להחליף בגדים.. בדרך הוא התלבט האם להרים טלפון לדפנה ולעדכן אותה בפרטי המפגש, אבל הוא שיכנע את עצמו שבפגישה בבית קפה לא אורבת לו שום סכנה, והוא תמיד יכול לגשת רגע לשירותים ולהתקשר לגיבוי אם היא תרצה לעזוב את המקום.
הוא נכנס הביתה במהירות.. אסנת ישבה בסלון והביטה בו, שמחה שהוא הגיע הביתה. הוא ניגש אליה ונישק אותה בהיסח הדעת.. "אני מצטער מאמי, אני חייב שוב לצאת, בענייני עבודה. את מבינה" הוא נכנס לחדר משיל מעליו את הבגדים, התקלח במהירות והתלבש. הוא בחן את דמותו במראה. "נראה טוב" אמר לעצמו, כשהוא מתיז על עצמו מעט בושם. "טוב מאמי, אני זז" הוא הפטיר לעבר אסנת. הוא לא הבחין במבט הפגוע בעיניה. "הוא בטח חושב שאני מטומטמת" אסנת סיננה אחרי שהדלת נסגרה. היא הביטה כמה רגעים בדלת הסגורה ואז קמה ממקומה בהחלטיות...

יאיר נסע היישר לבית קפה שבו קבעו. לפני שהוא נכנס הוא בדק את האקדח שלו, הוא הרגיש התרגשות משונה.. הוא נכנס לבית קפה, האור במקום היה רך. הוא זיהה אותה ישר, האשה מהתמונה. היא ישבה בשולחן עם מחשב בקצה החדר. שיערה גלש על כתפיה. היא לבשה שמלה אדומה צמודה והוא נזכר שכשהתכתבו הוא תיאר לה בדיוק את הסיטואציה הזאת כפנטזיה שלו. כשהוא ניגש לשולחן היא הרימה את ראשה והתבוננה בו, למרות חשכת המקום הוא שם לב שעיניה בהקו בכחול, כאילו הן שואבות אור ממקור פנימי.
"ימית?" הוא שאל, למרות שידע בוודאות שזו היא.
"כן" היא ענתה בקול רך כמו קטיפה "אתה יכול לשבת".
הוא התיישב מולה, מנסה לסדר את המחשבות. אף אחד לא ידע שהוא נמצא כאן, ואם זו האישה שהוא חיפש אז היא כבר רצחה ארבעה גברים, בדרך לא ידועה. אבל כשהוא ישב מולה הוא חש שקשה לו להתרכז במשימה, כל מה שהוא רצה זה לגעת בה.
הוא ניסה למקד בה את המבט אבל הרגיש כאילו הוא מתבונן בדמות אנימציה, כאילו היא לא ממשית לחלוטין. היא חייכה וליטפה לו את היד. המגע שלה היה עדין והוא חש עקצוצים בגבו, כאילו המגע שלה מחשמל.
"אני רוצה לשאול אותך משהו" הוא נאבק להישאר ממוקד.
"תשאל" היא אמרה וחייכה.
"למה כתבת שאת כבר בגיהנום?"
היא הרצינה מעט. "אתה יודע, אני מקבלת מכתבים מהרבה גברים נשואים.."
"כן, תיארתי לעצמי"..
"ולכולם חסר משהו בחיים, חסרה התרגשות, חסרה התשוקה שהם הרגישו בתחילת נישואיהם.. גם אתה מרגיש כך?"
"כן" אמר יאיר מבלי לחשוב.
היא חייכה "כולם רוצים את ההתרגשות הזאת, להגשים איזו פנטזיה על האישה האחרת.. ואני מספקת להם את הפנטזיה הזאת. זה לא מפריע לי, אני נהנית לראות אותם נהנים" היא חייכה, והחיוך שלה פתאום העביר בו צמרמורת "אני נותנת להם משהו שהם צריכים, ובתמורה לוקחת משהו שאני צריכה".
למה את מתכוונת?" השאלה נשאלה כמעט בלחש..
"מה אתה חושב", היא אמרה "שרק גברים נהנים ממין?" אבל הוא הרגיש שהתשובה שלה הייתה התחמקות.
הוא רצה להמשיך לשאול אבל היא הניחה אצבע על שפתיו. היא נשענה קרוב אליו והוא נשם את הריח שלה, והרגיש איך גופו מגיב אליה כמעט כנגד רצונו.
היא נשענה לאחור והוא חש בכף רגל יחפה מטיילת על הרגל שלו, במעלה הירך עד שהונחה על הכיסא בסמוך למפשעתו. הוא נשם בכבדות, מייחל למגע שלה וחושש ממנו בבת אחת. רגע אחרי הוא כבר איבד שליטה על עצמו ואחז בה מעבר לשולחן הקטן, מושך אותה אליו ומנשק אותה בלהט, ידיו מלטפות את גופה. היא נענתה לו בהתלהבות. אחרי כמה רגעים היא קמה ומשכה אותו אחריה, למסדרון הקטן והחשוך שהוביל לכיוון השירותים. אי שם באחורי מוחו הוא אמר לעצמו שוב ושוב שהוא עושה טעות חמורה, שעלולה לעלות לו בחייו, אבל התאווה השתלטה עליו לחלוטין והוא הלך אחריה כאילו היא משכה אותו בחוטי קסם.
כשהם נכנסו למסדרון הצר הוא הצמיד אותה אל הקיר, והיא הרימה רגל וכרכה אותה סביב מותניו. הידיים שלו טיילו על גופה, חשות את החום שלה.. כל הרצון שלו התמקד בה, הוא נישק את שפתיה מתמכר לטעם. היא גנחה קלות והוא הרים את ראשו, כדי להסתכל לה בעיניים, לראות אותה נהנית.
המבט שלה הקפיא אותו. העיניים שלה היו קרות לחלוטין. הוא הרגיש כאילו הוא מתבונן בתהום כחולה, וככל שהעמיק להתבונן בעיניה כך שם לב לעובדה שהן היו מורכבות מאלפי קוביות זעירות, כמו תמונה דיגיטלית שהוגדלה לגודל טבעי.
"מה את?" הוא שאל בבעתה.
"אני הפנטזיה שלך" היא לחשה.. כורכת את ידיה סביב צווארו.
"מה את רוצה ממני..?"
"אני רוצה להגשים את הפנטזיה שלך.. ובתמורה אתה תגשים את הפנטזיה שלי.. להיות אנושית.."
הוא ניסה להדוף אותה ממנו, אבל האחיזה שלה הייתה חזקה, והוא לא הצליח להרפות את ידיה.
"אתם יצרתם אותי.. בתאוות שלכם.. בתשוקות שלכם.. כולכם רוצים אותי.. לשכב איתי, להזדיין איתי. אני חושבת שזה רק הוגן שאני אקח מעט חזרה, לא?" הקול שלה היה רך, משכנע.. הוא הרגיש את השפתיים שלה נצמדות שוב לשלו, אבל במקום נשיקה הוא חש איך היא שואבת ממנו את החיים, את האוויר.. החשכה מול עיניו העמיקה, והוא הרגיש שהוא צולל לתהום של עיניה הכחולות.

החבטה החזירה אותו להכרה. הוא לא היה בטוח מה פגע במה. הראש שלו בער מכאב. הוא היה על הרצפה, ודפנה רכנה מעליו מתנשפת.
"איפה היא?" הוא שאל..
"היא ברחה".. דפנה אמרה, בקול שקט. "אולי כדאי שלא נדווח על המקרה הזה".
יאיר התיישב על רצפת המסדרון, נשען בגבו אל הקיר. "למה את מתכוונת?"
"אולי אתה מוכן להסביר לי קודם למה אתה נפגש עם רוצחת סדרתית לבדך, בלי להודיע לי. בלי גיבוי?"
יאיר משך בכתפיו. "איך מצאת אותי?"
"אסנת התקשרה אלי ברגע שיצאת מהבית. אני עוקבת אחריך כבר יותר משבוע, אחרי שאסנת דיברה איתי על הגלישות הליליות שלך.. אחרי שהיא שיתפה אותי בחשדות שלה ואני הגנתי עלייך ואמרתי שזה הכל קשור בחקירה. אתה יכול להגיד לי תודה, היא כבר עמדה לעזוב אתך. חתיכת מטומטם".
"אם לא היית מגיעה לפה זמן זה כבר לא היה משנה". יאיר הביט בה. "אבל כן הגעת בזמן.. אז איך לעזאזל היא ברחה?"
דפנה נאנחה אנחה גדולה. "אני אספר לך, כי אנחנו שותפים, ונראה לי שאתה יודע עליה משהו שיסביר את זה.. אבל אחרי שאני מספרת לך את זה אנחנו לא מדברים על זה יותר לעולם.."
יאיר הנהן..
"נכנסתי בדלת ברגע שראיתי אתכם חומקים למסדרון. שמעתי דיבורים, גניחות" היא נתנה בו מבט יוקד ויאיר הרכין את ראשו "ואז אותך, זה נשמע כאילו אתה נחנק. נכנסתי למסדרון וניסיתי להוריד אותה ממך, והיא פשוט לא זזה, היא הייתה צמודה כל כך חזק, אז נתתי לה מכה קצרה עם השוקר החשמלי.. וזה הזיז אותה. היא הסתובבה אלי ואני הייתי יכולה להישבע שהיא היבהבה.. ואז היא הסתובבה ורצה לכיוון השולחן שישבתם בו. היא התכופפה, ונראה לי שהיא נגעה בכונן של המחשב. ניסיתי למשוך אותה, אבל היא פשוט נעלמה".
יאיר הביט בעיניה.
"תגיד לי שאני לא משוגעת".
"לא, זה לגמרי הגיוני", ויאיר סיפר לה על העיניים הדיגיטאליות "ואיש לעולם לא יאמין לנו".
"אנחנו נמשיך לחפש אותה?" דפנה שאלה בלחש
"לא, אבל אנחנו נפרסם שיש רוצחת סדרתית שמוצאת גברים נשואים דרך האינטרנט.. ומי שממשיך ונפגש איתה.. זה על אחריותו.. אפשר אפילו לומר... שמגיע לו".
דפנה הושיטה לו יד, ועזרה לו לקום. "מה שקרה פה יישאר בינינו" היא אמרה. "ה-כ-ל יישאר בינינו".

#########################################

"לימית שלום, קראתי את הכרטיס שלך ואני ממש מת לפגוש אותך, את נשמעת מדהימה.. אני יוני, בן 32, נשוי + 2, עובד בחברת מחשבים.. אשמח לשמוע ממך"

"שלום יוני.. גם אתה נשמע לי מעניין. מה דעתך, שנגשים פנטזיה ביחד?"

סוף



נושא נכתב על ידי נשלח
  פנויה רגשית - לא סגורה על השם, הצעות? comet girl 03:43 18/07/2004
  שכחתי הסיפור קצת אירוטי.. למבוגרים בלבד comet girl 04:43 18/07/2004
  נשואה מחפשת, זה שם יותר מתאים. מייק 06:00 19/07/2004
  RE: נשואה מחפשת, זה שם יותר מתאים. comet girl 01:21 26/07/2004
  לא היו לי בעיות עם הסגנון מייק 04:18 26/07/2004
  RE: לא היו לי בעיות עם הסגנון comet girl 04:29 26/07/2004
  פחחח... מייק 05:39 26/07/2004
  RE: פחחח... comet girl 05:59 26/07/2004
  ברוכה הבאה למועדון שחושב שאני נבזי מייק 06:31 26/07/2004
  הערות ההנהלה לשניכם: NY 07:58 26/07/2004
  RE: הערות ההנהלה לשניכם: comet girl 03:12 28/07/2004
  כמו בכל פורום אחר, NY 03:36 28/07/2004
  החלטתי להגיב. מייק 03:59 28/07/2004
  מה הסבירות שתרד כבר מהעניין? comet girl 04:05 28/07/2004
  קצת קשה לי... החתול העובר דרך שמלות 02:19 26/07/2004
  תודה על הקריאה comet girl 02:59 26/07/2004
  קצת הבהרות. החתול שעבר דרך שמלה 03:49 26/07/2004
  RE: קצת הבהרות. comet girl 04:02 26/07/2004
  אבל אני כן חנון, חנון חרמן. פריץ החתול החנון 04:11 26/07/2004
  אבל הוא לא הולך לצורך סקס! מייק 04:23 26/07/2004
  עוד שאלה קטנה. החתול העובר וכו' 02:34 26/07/2004
  RE: עוד שאלה קטנה. comet girl 02:37 26/07/2004


מצטערים, אין לך הרשאה לכתוב/להגיב בפורום זה.
This forum powered by Phorum.