בקרו גם בפורום האגודה
חזרה לאתר האגודה
פורום הסיפורים :   מיועד לפרסום וביקורת של סיפורי מד"ב ופנטסיה; מנהל הפורום: זיו קיטרו (Sickbar) 
לקבלת עדכונים חודשיים בדואל על פעילויות האגודה, הצטרפו לרשימת הדיוור על-ידי משלוח מייל למזכירות האגודה.
RSS Headlines
רוצים לפרסם כאן סיפורים? ראשית, קראו את כללי הפורום.
תודה
נכתב ע''י: עמיחי (IP Logged)
תאריך: 13:31 20/07/2004

ממש תודה, עבדתי מאוד קשה על הסיפור הזה.
בכל מקרה ולמרות שהסוף הינו "עבדנו עליך לראות איך תגיב" הוא אינו "עבדנו עליך איזה אחלה מתיחה זה היה", או והכל היה חלום וכדומה...
הוא באמת מת! ועשו את הכל בשביל סיבה טובה מאוד, לייצר העתק.
רציתי להראות, במסגרת מד"ב קשה (במקצת), איך באמת צריכה להתבצע יצירת העתק שכזה. העובדה שהאני שלנו אינו רק המוח שלנו אלא בעצם כל האינטראקציות בגוף, ולא רק תצלום תמונה (או סריקה) חד פעמית אלא מערכת שצריכים לתפוס את הדינמיקות שלה. ולכן ניתוח מוחי\גופי מפורט במצבי רגש שונים הוא המאפשר יצירת העתק נאמן למקור והעתק שכזה אינו ניתן ליצירה בשום דרך אחרת.
אם תבחני את השלבים בסיפור תגלי סט שונה של רגשות שמטופל בכל יום - אושר, תמהון, בלבול, פחד, כעס וכו... זאת כדי לקלוט את הגבולות והדינמיות של מקס.
זה השלד של הסיפור, מעליו יש כמובן את מערכת היחסים בין מקס לבין בתו ומה מוכנים לעשות אנשים שיקירהם עומדים למות, וגם כמה אנשים העומדים למות מוכנים לתת ליקיריהם וכמה הם רואים את הדברים אחרת.
לשאלתך האם הוא כועס? כן הוא כועס, אבל סולח:

" "אני מבין" אמרנו שנינו ביחד. ההקלטה המשיכה עוד מספר שניות:
ג'ו קרנה, "תודה אבא" וחבקה את מקס במיטה חיבוק חזק ולא עזבה. מקס הרים את ידיו סביבה וחיבק בעוצמה לא פחותה. חשתי איך כל המתח של מקס נסחף ונעלם ואת מקומו תופסת תחושת השלמה והתעלות."

אני מניח שאין לך בת (לי יש. שתיים) ואני היום לא מסוגל לכעוס עליהן יותר מעשר שניות ברציפות (נו טוב, עשר דקות). את באמת חושבת שעל ערש דווי את תאחזי בכעס? נקודת הראיה משתנה לחלוטין, אין יותר מה להפסיד, אין ממה להתגונן ואין צורך לכעוס. וזה במיוחד קל עם הכל נעשה למטרה נעלה - יצירת עותק. לעותק עצמו אין שום זכות לכעוס כמובן, הוא קיבל את החיים שלו במתנה (וזה כידוע תמיד כואב). בכל מקרה עצם העובדה שאני צריך להסביר את זה אומרת שזה לא מסביר את עצמו מספיק טוב בסיפור, אני אבחן את זה.
הסיפור גם מדבר גם על "עצמיות" ומהותה, אנחנו כל כך מורגלים ל"עצמי" שלנו עד שאנחנו לא עוצרים אף פעם לתהות מה הוא ה"אני". האם העתק שלי שכזה הוא אני? אני, אני עכשיו? ואחרי דקה האם אני אחר? אם כן אז מי הייתי קודם? וכו...

עמיחי



נושא נכתב על ידי נשלח
  חצי חיים עמיחי 09:06 04/07/2004
  קשה לי עם השקט הזה... עמיחי 09:12 09/07/2004
  אותי לפחות ההתחלה התישה. מייק 01:44 11/07/2004
  RE: אותי לפחות ההתחלה התישה. עמיחי 04:02 11/07/2004
  אתה רוצה משהו אחד, ועושה משהו אחר. מייק 04:50 11/07/2004
  RE: אתה רוצה משהו אחד, ועושה משהו אחר. עמיחי 05:35 11/07/2004
  אז בוא נחזור שני צעדים אחורה. מייק 06:08 11/07/2004
  קיבלתי, אבל יש לי שאלה קנטרנית. עמיחי 06:31 11/07/2004
  לא תצליח לגרור אותי מייק 06:54 11/07/2004
  חבל, ההפסד כולו שלי. עמיחי 07:15 11/07/2004
  אני חושבת שאתה כותב ממש טוב comet girl 06:37 18/07/2004
  תודה עמיחי 13:31 20/07/2004


מצטערים, אין לך הרשאה לכתוב/להגיב בפורום זה.
This forum powered by Phorum.