שרדתי עד שמקס וג'ו יוצאים למרפסת אחרי שהיא נפרדה מדן ממשאבי אנוש ובזמן שהם מחכים שאלפרד יביא להם ארוחת בוקר הם דנים היכן נמצאת אמא של ג'ו - בגהינום או בגן עדן.
עמוס מדי, לא?

הביקורת שלי: אתה מתיש את הקורא עם המון פרטים (אלפרד, מדרגות העץ, החלום על עץ הצפצפה הגבוה והאמבולנס) עוד לפני שיצרת אצל הקורא רצון להכיר את הדמות. (זה שהוא מת כבר פעם אחת זה עדיין לא מספיק מעניין) בקיצור, המון דברים קורים, שום דבר לא ממש מעניין עדיין, המון פרטים על פרטים ולא נראה שזה מתקדם.

אהה, ועיניה נצצו, לא התנוצצו.