בנוגע לכותרת הסיפור: ההשראה שלה באה ממאמר שהתפרסם בעיתון של מוסד מסוים (האוניברסיטה העברית) ויצא נגד המדיניות הדרקונית אותו הנהיג המוסד הנ"ל נגד עישון בתחומו. את אותו מאמר כתב אדם שהצהיר על עצמו כמעשן כבד, וכותרתו היתה "תנו למות בשקט".
ומשיחות שהיו לי עם מעשנים מיליטנטים (לא מדגם מייצג. שניים-שלושה) אני יכול להעיד שהם בהחלט היו מודעים לעובדה שהם הורסים את הבריאות של עצמם. הגישה שלהם לא היתה "לי זה לא יקרה" אלא "מה שאני עושה עם הבריאות שלי זה עסקי בלבד".