..."הנקודה שלי היא, שברגע שתחשוב חיובי הכל יהיה חיובי". "זה טפשי" ענה רמי. "אם בן אדם קרוב אליי נפטר, שום דבר חיובי לא יעלה לי בראש". "נכון שאתה תהיה עצוב" ענתה יעל, " אך אתה יכול לחשוב על הזמן שהייתם ביחד, על מה שקיבלת ממנו, וכמה טוב לו עכשיו. אני יתן לך דוגמה יותר פרקטית: אתה חושב שנסבול היום בלונה-פארק, ואני חושבת שנהנה. תנסה לחשוב על הדברים החיוביים שם, ותראה איזה כיף יהיה..."

היום בלונה פארק היה מחורבן.

רמי חזר הביתה. הוא החזיק בהגה והרהר בריב שהיה לו עם יעל. היא טענה שמאז השחרור שלו מהצבא הוא לא מחייך. מצב רוח שלא מתאים לבן אדם שמח כמו יעלי, חשב. אם אני לא יצא מהדיכאון שלי היא תעזוב אותי במוקדם או מאוחר, בטוח. אני חייב להתאמן בחשיבה חיובית.

הוא הסתכל על הנוף מסביבו. הוא התחבר לעולם מסביבו. הוא חייך...
הוא נכנס במכונית שבלמה לפניו.
"לא!!!" הוא צרח. אחרי כמה שניות נזכר ביעלי. הוא חשב על הנוף וחייך שנית.
רמי יצא לעבר הנהג הרותח מהאוטו שלפניו. "שלום" חייך רמי, "חתיכת בן זונה שיכור אתה עיוור????" ענה לו הנהג בנימוס. האושר הקיף אותו, הוא הסתכל לנהג בעיניים, ולא טרח לענות. המבט בעיניי הנהג נהיה מזוגג. "כן אדון" אמר.
"הא?" שאל רמי.
רמי חזר הביתה עם תוספת של 400 ש"ח בארנק.
בערב הוא צלצל ליעל. השיחה שלהם הלכה מצויין. היא התרגשה מהשינוי שמצאה בו.
אחרי שבוע נהיה לה מבט אטום. רמי זרק אותה בחיוך.
תוך 5 שנים הוא הפך להיות ראש ממשלה. אחרי מספר הופעות בטלוזיה כולם הסכימו ש"אדון רמי הוא ראש הממשלה הכי טוב שהיה או יהיה אי פעם."
רמי התחיל השתעמם אחרי שהמדינה ה55 הצטרפה לישראל. המשפט היחידי ששמע מאנשים היה "כן אדוני"
הוא קם בבוקר, והשאיר הודעה ברשת העולמית שהוקמה לכבודו.
"איזה יום מחורבן"