בקרו גם בפורום האגודה
חזרה לאתר האגודה
פורום הסיפורים :   מיועד לפרסום וביקורת של סיפורי מד"ב ופנטסיה; מנהל הפורום: זיו קיטרו (Sickbar) 
לקבלת עדכונים חודשיים בדואל על פעילויות האגודה, הצטרפו לרשימת הדיוור על-ידי משלוח מייל למזכירות האגודה.
RSS Headlines
רוצים לפרסם כאן סיפורים? ראשית, קראו את כללי הפורום.
סיפור מד''ב חדש- ''רחפי הצי-המלכותי''
נכתב ע''י: מיכאל גלפרין (IP Logged)
תאריך: 10:42 17/04/2004

"בוקר טוב, מר סטיקין. השעה היא 5 לפנות בוקר. בשעה שמונה העבודה שלך מתחילה", הודיע בקול רם מרקע הטלוויזיה שהיה תלוי על הקיר הקרוב ביותר למיטתו של סטיקין. סטיקין התעורר, ומול עיניו נגלתה דירתו הצרה, שהייתה מצויידת בטכנולוגיה המתקדמת ביותר. לא הייתה נקודה אחת פנויה על קירות דירתו- הם היו מלאים בכל מהכשירים, אותם המכשירים שהביאו לאותה מהפכה. מהפכה טכנולוגית שהתרחשה בשנת 2015. סטיקין התעורר לבוקרו של יום חדש. אור חיוור הציץ מבעד לחלונות האטומים משהו. סטיקין לחץ על הכפתור שנמצא ליד מיטתו, והחלונות האטומים הסתובבו, ומול פניו נגלו חלונות שקופים כמים. סטיקין קם ממטתו שנכנסה לתוך החור בקיר, עליו הייתה תלויה ללא כל רגליות בכדי שהריצפה תתמוך בה. תלויה לה לבד, מציצה מתוך הקיר כתמונה.
מאותו הקיר שאליו ניכנסה המיטה, יצאה שידה ומראה מתוך חורים אחרים בקיר. סטיקין פתח את השידה, וקירב אל פיו את משחת השיניים, בה היה משתמש על- מנת לצחצח את שיניו. כל בוקר מחדש. 'איזה בוקר רגיל', חשב, 'עוד פעם עבודה, הפסקה, עבודה והבייתה. אני צריך לקחת חופשה'.
אחר-כך התקרב סטיקין אל קיר אחר בדירתו הערומה.
"מה תרצה הבוקר?" אמר קול נשי מתוך המחשב שהיה בנוי בתוך הקיר, "תאילנדי? סיני? איטלקי או צרפתי?"
"אני אקח צרפתי. מה יש היום?", שאל סטיקין את המחשב הכה אנושי.
"להלן תפריט מלא של ארוחת הבוקר הצרפתית. כדי לבחור באובייקט מסויים, עליך ללחוץ על מסך המחשב, במקום המיועד לכך", המשיך הקול הנשי. אל מול פניו של סטיקין נגלה התפריט. הוא בחר בקרואסון טרי ובגט, מרוח בחמאה סידנית*.
"בחירתך מעובדת. מיד תקבל את הארוחה", אמר הקול הנשי. בקיר נפער חור, ומתוכו עף מגש עמוס לעייפה בהזמנתו של סטיקין, ישר אל ידיו הריקות.
"20 קללים**", אמר הקול הנשי.
"בבקשה", השיב סטיקין והכניס לאותו החור שממנו יצא המגש שטר של 20 קללים.
סטיקין לחץ על כפתור שנמצא לא הרחק ממחשב האוכל, ומתוך אותו הקיר יצא שולחן ערוך. 'אילו הקירות יכלו לדבר', חשב סטיקין בציניות. סטיקין לקח כסא וישב לאכול את פת-השחרית שלו.

בשעה שבע וחצי סטיקין כבר ישב במונית שלו. סטיקין עבד כנהג מונית. בכל בוקר היה מגיע לתחנה, נכנס ובודק מה שלום המנהל ואח"כ יוצא לסבב הרחיפה שלו. הסבב התבטא ב-20 המראות בכל שעה. מכוניתו, "קלאסיק מוטור", שימשה גם כמכונית וגם כמרחף. המוניות כולן שודרגו לאחר מהפכת 2015 והחלו לטוס ברב, בעיקר לטווחים קצרים. המטוסים נשמרו, רק שהם שומשו לנסיעה לטווח רחוק.
בשמונה בדיוק הגיע סטיקין לתחנה, שנראתה מוזנחת כתמיד. הפקקים של הבוקר, בכבישים, לא נעמו לו, לכן תמיד היה טס לתחנה. רק לאוטובוסים ולמוניות היה אישור לטוס. כמו-כן, למשטרה ולכוחות החירום וההגנה ניתן האישור לטוס, ע"י הממשלה.
סטיקין נכנס למנהל התחנה, ופתח איתו בשיחה קצרה.
"בוקר טוב", פתח סטיקין.
"בוקר מושלם. היום יש לנו יום עמוס", אמר המנהל.
"באמת? אז איפה כולם?", שאל סטיקין.
"הם כבר יצאו לסבב. יש היום סיור בעיר. אתה הולך לעשות אותו", אמר המנהל.
"אוף, תמיד ידעתי שהוואן יכניס אותי לצרות", אמר סטיקין.
"טוב, אל לך לבזבז את הזמן שלך. הנה המערכת שלך", אמר המנהל ונתן לסטיקין דף נייר קטן שצריך היה ללוות אותו במשך כל היום.
"עד 12 אני כרגיל?", שאל סטיקין.
"כן, אם לא יהיו בעיות מיוחדות", ענה מנהלו.
מנהלו של סטיקין היה אדם זקן יחסית. הוא היה מלא, אבל חכם. כל העצות שנתן לסטיקין

*חמאה סידנית- חמאה מלאה בסידן, שלא רק מחזק את העצמות, אלא גם את השרירים.
**קללים- מטבע עתידי. שיוויו: קלל אחד= 10 ש"ח. משמע 20 קללים הם 200 ש"ח. בד"כ, נהגי המוניות מרוויחים כ-100 קללים בחודש.

עזרו לו בחייו. ההצעות להקפאה חלפו ושבו מול פניו המזדקנות של מנהל התחנה. הוא סרב לקבל כל טיפול, והעדיף את המוות בצורה טיבעית.

|"טוב, אני יצאתי", אמר סטיקין.
"רחיפה בטוחה", השיב המנהל.
סטיקין יצא מתוך התחנה, ונכנס לאוטו. הוא התקרב לפתח הטרמינל, ואסף מספר נוסעים לתוך הוואן. הוא יצא מנקודת האיסוף בכיוון מסלול ההמראה. השמש כבר עלתה אל מעל לאופק.
"מגדל פיקוח, מדבר סטיקין, 510, אני נכנס למסלול. עבור", אמר אל תוך הקשר.
"כאן מגדל פיקוח, קיבלת אישור. חכה להוראות נוספות ברגע שתגיע לנקודת ההמראה. עבור", ענה קול זכרי ממגדל הפיקוח.
"קיבלתי", ענה סטיקין.
הוא עלה לעבר המסלול, שממנו ניתן היה להשקיף אל התחנה הריקה, שבעוד מספר שעות תתמלא. אבל אותה תמונה נגלתה לו כל יום, והא התרגל אליה. רכב הליווי ליווה אותו למסלול שממנו אמור היה להמריא- מסלול מספר 3. לפי דיברי עמיתיו, מסלול מספר 3 היה המסלול הטוב ביותר להמראה. לאחר שהתמקם בנקודת ההמראה, הוא יצר קשר עם מגדל הפיקוח שוב.
"מגדל פיקוח, 510, עושה בדיקת מערכות כללית. עבור", אמר סטיקין והחל לשחק במתגים שמעל ראשו, בניסיון לבדוק את מנוע הטורבו, את הבלמים ועוד מערכות דומות.
"קיבלנו", נאמר ממגדל הפיקוח.
"510, עשה בדיקה, מוכן להמראה, אור ירוק מהטייס", אמר.
" קיבלנו. נעל את הגלגל הקידמי, והחל בהאצת מנוע הטורבו. עדיין אין לך אישור להמראה", נאמר מתוך מגדל הפיקוח. מגדל הפיקוח עמד לא הרחק מתחנת הדלק, והשקיף על כל המתחם. מתוך מגדל הפיקוח ניתן היה לראות את מסלולי ההמראה היפהפיים, את תחנת המכוניות והטרמינל ואפילו את הטיסות היפיפיות של עמיתיו של סטיקין לטיס. ההרגשה של אדם שעמד במגדל הפיקוח, הייתה הרגשה של התעלות, אותה אפילו סטיקין עצמו הרגיש תמיד כשעלה לשם.
"האצתי, מוכן להמראה", צעק סטיקין לקשר.
"קיבלנו. אין אישור להמריא", נאמר מתוך מגדל הפיקוח.
מול פניו של סטיקין נכנס וולבו קלאסיק לנחיתה, במסלול ה-1 . לאחר שעצר, התקרב אליו מייד רכב הליווי, והזיז אותו לנקודת ההמראה במסלול מס'2.
"510 קיבלת אישור להמריא. אור ירוק סופי. עבור", נאמר ממגדל הפיקוח מייד.
"קיבלתי. מתחיל בהליך ההמראה", ענה סטיקין ושיחרר את בלם הגלגל הקידמי. סטיקין הרגיש את מנוע הטורבו עובד ודוחף בצורה מהירה שלא נראתה כמוה את הוואן קדימה, לקראת התהום. כשהגיעה המהירות ל-510 קמ"ש משך סטיקין את הגה הגובה ומשך את הוואן כלפי מעלה. היופי שנגלה מולו ריגש אותו בכל פעם. העיר העתיקה של חיפה, וממש לידה, העיר החדשה, המטופחת והיפיפיה. גם מראה מסלול ההמראה המתרחק ממנו ריגש אותו לא פחות.
סטיקין ערך בדיקת מערכות בזמן אמת. ולאחר טיסה של כ-10 דקות צריך היה להתכונן להליך נחיתה.
"מגדל פיקוח דרום נהריה, כאן מדבר סטיקין, 510, מבקש אישור לנחות. עבור", אמר לתוך הקשר.
"קיבלנו. נחיתה כפי רצונך, המסלול פנוי. עבור", ענה קול נשי ממגדל הפיקוח.
"קיבלתי. מתחיל בהליך נחיתה", ענה סטיקין, והחל להוריד גובה תוך שהוא בולם קלילות את תנועת הוואן. מנוע הטורבו נחלש, ואיתו גם הרעד. לאחר ירידה בגובה, נכנס סטיקין לפנייה חדה ומולו נגלה מסלול הנחיתה הקטן. סטיקין הוריד את הגובה עוד יותר, עד שכמעט ריחף מעל מסלול הנחיתה, ואז נתן את הבלימה המסיימת, שהורידה את הוואן על המסלול בצורה קלילה, כמו בלרינה, וסטיקין החל לבלום. לקראת סוף המסלול נעצר הוואן, וסטיקין סובב אותו, ונסע אל פתח הטרמינל היחיד ששרר באותו השדה. בגלל שהשדה היה קטן בהרבה מהשדה בו עבד סטיקין כאן לא היו רכבי ליווי. לסטיקין הספיקה נחיתה אחת ותידרוך קל ממגדל הפיקוח, על-מנת ללמוד את מבנה שדה-הרחיפה של נהריה.
לאחר דקה של נסיעה, התקרב סטיקין אל פתח הטרמינל ופתח את דלתות הוואן. עכשיו היה עליו לחכות ליד הטרמינל לנוסעים. אבל בגלל שהגיע בשעה שלפני שעת השיא, הוואן התמלא בנוסעים תוך דקות ספורות, וסטיקין צריך היה להמריא מייד לשדה-הרחיפה החיפאי.
"מגדל פיקוח, כאן סטיקין מדבר, 510, צריך אישור להמראה. עבור", אמר לתוך הקשר.
"קיבלת. המשך בנסיעה לנקודת ההמראה. הוראות נוספות ינתנו בהמשך. עבור", ענה אותו קול נשי שליווה את סטיקין לנחיתה כ-20 דקות לפני-כן.
סטיקין המשיך בנסיעתו, ועלה על מסלול ההמראה שחצה את שדה-הרחיפה של נהריה לשני חלקים סימטריים.
"510, מבצע בדיקת מערכות. עבור", אמר סטיקין.
"קיבלת. המשך בבדיקה", ענה הקול.
סטיקין ביצע את הבדיקה השגרתית, ואז המשיך בשיחתו עם מגדל הפיקוח.
"כל המערכות פועלות. מבקש אישור להמראה", אמר סטיקין.
"חיובי. נעל את בלם הגלגל הקידמי, והחל בהאצה של מנוע הטורבו", ענה הקול.
סטיקין ביצע אחר ההוראות כילד טוב.
"מוכן סופית להמראה. עבור", אמר סטיקין.
"קיבלת אור ירוק סופי. נא התחל בהליך ההמראה. עבור", נאמר ממגדל הפיקוח.
סטיקין ביצע את ההליך הרגיל, ושיחרר את הבלם הקידמי. שוב הרגיש סטיקין באותה הרגשה מוזרה שתמיד תקפה אותו בזמן ההמראה. הרגשה טובה, אבל גם מפחידה. הוא הרגיש את הוואן דוהר לעבר התהום, ומשך את הגה הגובה בשנייה האחרונה. הוואן, שתמיד היה מקשיב לסטיקין, המריא בצורה יפהפייה משדה-הרחיפה הקטן, בדרכו חזרה לחיפה.
סטיקין, בדרכו לנהריה, שכח לגמרי להביט לעבר רצועת החוף שנמתחה היישר מחיפה, אל עבר עכו העתיקה ומשם אל נהריה. השמש עדיין עמדה באותו מקום שבו נמצאה כשהמריא סטיקין מחיפה. השמש האירה בצורה צבעונית את רצועת החוף, ובתוך כך סינוורה גם את סטיקין. כשסטיקין כבר כמעט התמכר לנוף היפה, הזכיר לו מחשב הוואן לעשות בדיקת מערכות בשעת אמת ולהתכונן לנחיתה. סטיקין ביצע את נוהל הבדיקה הרגיל והכין את הוואן לנחיתה הממשמשת ובאה. כעבור כדקה שנראתה כנצח, ראה סטיקין את שדה-הרחיפה החיפאי, הדו-קומתי, שנראה כל-כך מפואר עתה כאשר מוניות רבות מילאו אותו. 'שעת הלחץ החלה', חשב לו, 'אבל עם כזה נוף, למי אכפת משעת לחץ? בשביל כזה נוף אני מוכן לעבוד כל יום!'.
"מגדל פיקוח, כאן סטיקין מדבר, 510, מבקש אישור לנחיתה. עבור", אמר סטיקין.
"כל-כך מהר? יש לך מזל! קיבלת אישור, החל בהליך נחיתה", ענה לו הקול הזכרי ממגדל הפיקוח.
"קיבלתי", ענה סטיקין וחייך. סטיקין החל לבלום, כרגיל, אבל משהתקרב לשדה-הרחיפה, ראה ניידות משטרה נוסעות בדרכן לשדה-הרחיפה. מעולם אף פושע לא ריחף במונית, מפני שזה היה מסוכן מידי. לכן ניידות משטרה היו מרחפות, וכמו-כן נבנו ניידות מיוחדות להעברת פושעים. ניידת המשטרה היחידה שראה סטיקין תמיד, הייתה ניידת הליווי במסלול ההמראה.
"510, באיזה מסלול עליי לנחות? עבור", אמר לקשר.
"אה... מסלול מספר 3. עבור", אמר הקול הגברי, שהחל לפתע לגמגם.
'זה נראה לי מוזר מידי', חשב סטיקין, אבל בכל מקרה המשיך להתנהג כרגיל:" קיבלתי, עבור", אמר. סטיקין שכח לגמרי שמסלול מספר- 3 היה מסלול הנחיתה הטוב ביותר, והנוח ביותר לנחיתה. סטיקין דחף את הגה הגובה אחורה, והוואן הנמיך טוס. וכך המשיך סטיקין לבלום שוב, והנמיך את ריחוף הוואן. דקה לפני הנחיתה, סטיקין בלם בצורה חזקה מידי והנמיך את הוואן מהר מידי, דבר שהפחיד את הנוסעים שישבו מאחורי סטיקין, והוואן פגע בצורה חזקה במסלול הנחיתה והחל לבלום בצורה חזקה.
"510, נקודה ראשונה***. מה זה צריך להיות? תנחית את הוואן בצורה רכה, אל תזרוק אותו לעבר המסלול. עבור", אמר הקול בעצבנות מתוך מגדל הפיקוח.
"קיבלתי. מצטער. עבור", ענה סטיקין, שנבהל בעצמו קצת מהנחיתה הלא רגילה.
בזמן הבלימה ראה סטיקין את רכב הליווי מרחיק רכב אחר ממסלול הנחיתה שלו. 'אמנם מבחוץ הכל מוזר, אבל כאן בפנים הכל כרגיל', חשב סטיקין ונרגע. משנעצר סופית ליווה אותו רכב הליווי אל מחוץ לאזור ההמראות והנחיתות, ומשם סטיקין המשיך לפתח הטרמינל. שם הוא נעצר, ופתח את דלתות הוואן. הנוסעים יצאו, וסטיקין שהיו לו חמש

***נקודות- כל רחף (נהג מונית שנוסעת ומרחפת) מקבל נקודה אחת על כל טעות שעשה בזמן הרחיפה. את הנקודות ניתן לקבל ממגדל הפיקוח בלבד. במקרה ובסוף החודש נאספות יותר מ-5 נקודות הרחף מוזהר. אם נאספות יותר מ-7 הרחף מורחק למשך חודש. אם הדבר חוזר על עצמו, מאבד הרחף את האישור לרחף.
דקות לתדלק את הוואן ולעשות בדיקת מערכות, מיהר לסגור את הדלתות ומיהר לכיוון המוסך, שם בדק את הוואן, לאחר הנחיתה הקשה שביצע, ונשם לרווחה כאשר ראה שנזק לא נגרם לוואן. סטיקין יצא מהמוסך, ומיהר לתדלק את הוואן. כשהגיע והחל בהליך התידלוק, מנהלו דיווח לו בקשר התחנה שמגדל הפיקוח נחטף על-ידי טרוריסטי גלאי****.
"אבל זה בלתי-אפשרי", אמר סטיקין, "כרגע נחתתי והכל נשמע בסדר".
"אני אומר לך. כבר קיבלנו בקשה לכופר. תגיע מהר לפתח הטרמינל ושם תקבל את התידרוך. אנחנו נכנסים לאור אדום כחול ומעתה אנחנו מתקשרים רק בקשר התחנה", אמר המנהל.
"קיבלתי. אני כבר מגיע", ענה סטיקין. אחר-כך הביט לעבר חלונות מגדל הפיקוח שצפו לעבר תחנת הדלק, וראה אדם עם נשק שהביט בו ואחר-כך אטם את החלון.
סטיקין סיים לתדלק את הוואן, ומיהר לעבר הטרמינל. בדרך נזכר שניתן לראות ממגדל-הפיקוח גם את הטרמינל.
"כאן 510. התארגנות של רכבים ליד פתח הטרמינל תראה חשודה לטרוריסטים, לכן אני מציע שכל רכב ייכנס לחניה, כך שזה לא ייראה מוזר", אמר סטיקין.
"סטיקין צודק. כנסו לחניה ומתארגנים בתוך הטרמינל. משמרת אחד ממשיכה ברחיפה כרגיל", אמר המנהל. כעבור רגע, נכנס סטיקין לחניה, והחנה את הוואן שלו. כשיצא מהוואן ראה וואן נוסף, מתקדם יותר, אבל דומה לשלו חונה בחניה. הוואן נראה מוזר, מפני שבצי חיפה כלל לא היה כזה וואן.
סטיקין רץ לעבר פתח הטרמינל, ונכנס. רכבים המשיכו להגיע לפתחי הטרמינל ונוסעים מיהרו לתוכם.
בתוך הטרמינל ראה סטיקין התקהלות וניחש שזוהי קבוצת עמיתיו. ואכן כך היה, והם עמדו סביב המנהל. בידיו היו רישומים של מבנה שדה-הרחיפה החיפאי.
"סטיקין, טוב שהגעת. כוחות ימ"מ עוד רגע פורצים לתוך השדה. ביקשתי מהם שיחכו, וייתנו לנו לראות יותר טוב מה קורה שם. בכל אופן, תכיר את גראיי. הם שלחו אותו. הוא גם רחף, אבל רחף במסווה שניתן לנו לתיגבור. יחד עם אוטו לא רע, עליי לציין", אמר המנהל וחייך.
"היי", אמר לגראיי ולחץ את ידו. "מה הדרישות של הטרוריסטים?"
" לי לא אמרו את הדרישות, אבל את האיומים כן. בגלל שהם שולטים במגדל הפיקוח, ביכולתם להטעות רכבים, ולגרום לתאונות אוויריות-קרקעיות. לכן, אתם, סטיקין, קוברה וזאב תקחו את הרכבים שלכם ותכנסו לתידלוק. בינתיים תנסו לראות מה קורה שם", ענה המנהל.
"לא נראה לי שזה יהיה חכם. קודם כל, אני כבר הייתי בתידלוק, דבר שני, הם אטמו את החלונות", אמר סטיקין.
"אוקיי. אתה תסע לעקב את הימ"מ ותעדכן אותו בתוכניות. גראיי יחליף אותך", אמר לסטיקין ופנה לגראיי, "כשתגיעו לשם, נסו להיכנס דרך הדלת למגדל. אם תצליחו, תודיעו לי. בינתיים רוקו ייצא לריחוף סיור, כביכול, ויבדוק את המצב כשינסה להיכנס לנחיתה במסלול השני. יאללה, למה אתם מחכים?".
כולם יצאו לדרך, כל אחד לפי משימתו.

כשקוברה, זאב וגראיי הגיעו לנקודת התידלוק, הם יצאו מיד מהרכבים, חמושים ברובים הזעירים שנמצאו בכל רכב רחיפה, ונעו במהירות לפתח המגדל. כשפתחו את הדלת, שלא הייתה מוגפת כלל, פתחו בירי טרוריסטים חמושים שעמדו שם. הם כולם ברחו מהכניסה והחלו בחילופי יריות. לבסוף הם הרגו את חמשת הטרוריסטים ולאחר שבדקו כי אין יותר טרוריסטים בפואייה של המגדל, חזרו למכוניות וזאב הודיע למנהל שהדלת פתוחה לרווחה. המנהל ביקש מהם לאבטח את האזור ולחכות.
"רוקו, תבקש אישור לריחוף סיור מעל העיר, ואז כאשר תחזור לנחיתה תבקש לנחות דרך מסלול 2 ועשה עצמך כאילו אינך מצליח לנחות וכנס לסיבוב נוסף. הבנת?", אמר המנהל בקשר.
"כן! הבנתי! מייד מתחיל", ענה רוקו, "מגדל פיקוח, כאן רוקו, 5080, מבקש אישור להמריא לצורך סיור. עבור", אמר לתוך הקשר.
"קיבלת", ענה קול גברי, "התחל בהליך המראה מיידי. עבור".
רוקו נעל את בלם הגלגל הקידמי, והחל להאיץ את מנוע הטורבו החדש שהותקן במוניתו.
"האם יש אישור סופי?" שאל רוקו.
"קיבלת. אור ירוק סופי", ענה הקול.
רוקו שיחרר את הבלם הקידמי, והחל להאיץ לקראת ההמראה, ואז רכבו ריחף פשוט מעלה.

****גלאי- טרוריסטים מסוכנים ביותר, המנסים בכל דרך לעשות הפיכה ממשלתית.
רוקו לא השתומם לרגע. מייד הוא החל במשימתו. תחילה עשה עצמו רוקו כאילו הוא מרחף ועושה את הסיור מעל העיר. ואז, כאשר השתכנע כי הטרוריסטים בלעו את הפיתיון ביקש בקשר ממגדל הפיקוח אישור לנחיתה. מגדל הפיקוח ענה בשלילה.
"קיבלתי", אמר רוקו, "נכנס לאזור ההמתנה". רוקו המשיך לרחף בתוך האזור מחכה להתפתחויות נוספות. כמו-כן, עידכן את מנהל התחנה לגבי פעולותיו.
"המנהל, אני קיימתי את הסיור, והטרוריסטים בלעו את הפיתיון. כרגע אני מחכה לנחיתה, אבל מגדל הפיקוח לא מאשר לי", אמר רוקו בקשר התחנה.
"מוזר. לפי המלווה, אף רכב איננו נוחת במסלול הנחיתה", ענה המנהל.
"טוב, אני מחכה", אמר רוקו חזרה.
"בסדר. יש לך אישור להמשיך בתכנית כרגיל".
רוקו נכנס לסיבוב חזק, בעודו מחכה לנחיתה, כאשר לפתע הגיחה מונית ממש מולו. רוקו מייד הוריד הגה הגובה, וצלל חזק למטה. מייד אחר-כך, עשה פנייה כה חזקה, עד כי היה בטוח ששבר כמה כלי כרס בבתים. אבל לרוקו לא היה אכפת, מפני שהוא היה עדיין מופתע מהמונית שהגיחה מולו. כשעלה חזרה למעלה, ראה שגם הרחף של הרכב השני היה מופתע לא פחות, כאשר פנה חזקה הצידה, וכמעט איבד את השליטה ברכב.
"תגיד לי, מה עובר עליך? אתה רוצה להרוג אותי היום?" צעק רוקו לקשר לעבר מגדל הפיקוח. אבל בלב ליבו, ידע רוקו את התשובה המצערת שכל-כך הפחידה אותו.
"זה היה רק סימן האזהרה. יש לכם מזל שאתם רחפים וותיקים. בפעם הבאה, אפילו הרחף הטוב ביותר, שאפילו עבר את חיל האוויר של צבא הציוויליזציה לא יצליח לצאת בחיים מרחיפתו", אמר קול שונה מזה שליווה את רוקו בטיסתו הנכחית. אחר כך חזר הקול הגברי הרגיל לדבר: "אה... טוב, רוקו, 5080, יש לך אישור לנחות. מסלול מספר 2, עבור", אמר.
"קיבלתי, מתחיל בהליך הנחיתה", אמר רוקו. הוא המשיך ברחיפתו, ויצא מטווח אזור ההמתנה. הוא החל לבלום רכות, אך עם זאת מנסה לא לרדת יותר מידי בגובה. לאחר-מכן רוקו ירד לגובה חדר הבקרה שנמצא במגדל הפיקוח. אחר-כך ניכנס לפנייה חזקה שמאלה, וראה מול פניו את המסלול הכה מוכר, אבל עם זאת כל-כך זר. רוקו החל לרדת לעבר המסלול, ליבו עדיין מקפץ מפחד המוות.
"אוי לא, מגדל פיקוח, 5080, נכנס לנחיתה במסלול 2 ואינני מצליח לנחות, נכנס לסיבוב נוסף. עבור", אמר רוקו בפחד מזוייף, שעדיין ניכרה בו אמת קטנה.
"קיבלת, אבל אל תחשוב שנרחם עלייך כל-כך. 5 כוכביות. עבור", אמר הקול ממגדל הפיקוח.
"קיבלתי", אמר רוקו. וחלף מול חלונות חדר הבקרה, ומייד אחר-כך משך החוצה בכדי להיכנס לנחיתה בפעם השנייה. "הצלחתי לספור לפחות 5 אנשים", אמר בקשר למנהל התחנה.
"הבנתי. אתה יכול לסיים את משימתך", ענה המנהל.
"קיבלתי", אמר רוקו והחל בנחיתה האמיתית שהיה עליו לעשות. הוא החל לבלום שוב, בצורה רכה, אבל חזקה יותר, כמו שלימדו אותו בגימנסיה של חיל האוויר. הוא הוריד את הגה הגובה מטה, והחל לרדת ובמקביל ביצע את הסיבוב שלאחריו נגלה לו מסלול הנחיתה. הוא החל לרדת, וירד מגובה חלונות חדר הבקרה של מגדל הפיקוח. עם זאת, הצליח לזהות עוד שלושה טרוריסטים נכנסים אל תוך חדר הבקרה. מייד אחר-כך, פגעו גלגלי הרכב במסלול הנחיתה, והרכב החל בולם. רוקו נעצר באמצע המסלול ורכב הליווי ליווה אותו אל מחוץ לאזור הנחיתות. מיד אחר- כך, נסע במהירות רוקו אל עבר פתח הטרמינל, עצר את רכבו, ורץ אל מנהלו, על-מנת להודיע לו את החדשות והעידכונים בנוגע למצב בחדר הבקרה.

סטיקין נסע בדרכו לעבר שער התחנה. הוא ירד עם רכבו באחד מהגשרים שנכללו במערכת גשרים יפהפייה, עם ערך ארכיטקטוני לא קטן, והובילו לכניסה לתחנת הרחיפה. וליציאה. כמובן, שברגע שיצא מתוך התחנה, הוא מייד נתקל בפקק. הדבר לא היה מהרגילים לו, מפני שהתרגל לרחף לו באוויר, להנות מהנוף היפיפה שנגלה אל מחוץ לתא הרחף ולהסתכל על כל הפקקים במבט מלמעלה.
למעשה, מיקום ניידות המשטרה לא היה כל-כך רחוק מהתחנה עצמה. עם זאת, הפקקים שנוצרו כדרך קבע מחוץ לתחנה, הם שגרמו לסטיקין לבלות רבע שעה על הכביש. לאחר שלבסוף יצא מן הפקק, פנה לכיוון שערי תחנת הרחיפה, ואל מול עיניו נגלתה מערכת משטרתית, שהורכבה מניידות רגילות וניידות הימ"מ*****.

*****הימ"מ- למעשה, שמו האמיתי של הימ"מ לאחר הפיכת 2015 הוא "מחלקת פריצת חרום"- מפ"ח.

סטיקין ירד מהכביש, ונסע לעבר הניידות. הוא עצר את רכבו ויצא מתוכו.
"איפה האחראי פה?" שאל את השוטרים שהסתובבו להביט בו.
"עם מי רצית לדבר, קצר עפעפיים?", שאלו השוטרים בליגלוג.
סטיקין הרגיש כיצד הוא נהיה אדום. לפני הפיכת 2015, כל האנשים היו משבטים שונים. נדידת החייזרים שנעשתה בשנת 2000, גרמה להופעת שבטים נוספים. סטיקין עצמו היגר יחד עם הוריו לפלנטת הארץ מחשש להפיכה שלטונית בפלסוניה, כוכב מולדתו. לכל המהגרים שהגיעו מפלסוניה העניים בלטו קדימה, והעפעפיים נראו קצרים ביחס לכדורי העיניים.
"אל תדאגו, בכם אני אטפל מאוחר יותר. ועכשיו, בגלל שאתם כאלה קצרי חשיבה, ומטומטמים יותר מחייזר פשוט, תנו לי לחפש את האחראי לבד", אמר בגיחוך סטיקין.
"אווו, חייזר מטונף, בוא לפה", אמר שוטר שהדבר ממש לא נשמע לו, והחל לרוץ לעברו של סטיקין כדי להכות אותו. לפתע צמח אפו לאף של חזיר, מבין רגליו יצא לו זנבון קטנטון וכנפיים גדלו לו מהגב. השוטר עף לו למעלה לאוויר, למקום בלתי נודע. אז הסתכל סטיקין לעבר שאר השוטרים.
"מה?! בסך-הכל הראיתי לכם מיהו באמת. רוצים גם?", שאל אותם.
"אם מישהו זז עכשיו, הוא יכול לשכוח מזה שיש לו עבודה", אמר אדם שיצא מבין הניידות לעבר השוטרים הנרגזים. זה היה המפקח.
"סטיקין, מה בפיך?", פנה אל סטיקין.
"המנהל ביקש ממני להגיע ולעדכן אותך בנוגע למצב. רוקו המריא לפני כמה רגעים בכדי לבדוק כמה טרוריסטים נמצאים במגדל הפיקוח, זאב יחד עם עוד שני רכבים יצא לעבר הפואייה של מגדל הפיקוח, ולפי העידכון האחרון של המנהל, הם הצליחו לאבטח את אזור הפואייה", ענה סטיקין.
"הבנתי. תקשר אותי אליו, מייד. בבקשה", אמר המפקח.
"כן?", שמע סטיקין את המנהל עונה בקשר.
"המנהל, מפקח המשטרה רוצה לדבר איתך", ענה סטיקין אל תוך הקשר. מייד אחר-כך התעדכן המפקח בכל המידע הנחוץ והחליט לגבי המשך הפעולות.
"סטיקין, תלווה אותי בניידת אל עבר הכניסה לטרמינל. ברגע שאני מקבל את האות ממך, אני עולה למעלה", אמר המפקח לסטיקין.
"אין בעיה", ענה סטיקין ועלה לרכבו.
"גיא, אתה בא איתי. בקר, תארגן את המפ"ח ותהיה בהיכון, אתה תצטרך להמריא, ואנשיך ייצטרכו להיכנס לחדר הבקרה האווירית, מה שאומר שעליך לרחף מעליו. הבנתם?" המשיך המפקח ודיבר אל שאר השוטרים.
כעבור כעשר דקות, כולם כבר היו מוכנים ליציאה.
"המנהל, אנחנו יוצאים מייד", אמר סטיקין בקשר.
"קיבלתי", ענה המנהל.
סטיקין יצא, ומאחוריו נסעה הניידת. לידם נסע רכב המפ"ח.
"המנהל. אנחנו צריכים מקום בכדי שרכב המפ"ח יוכל להמריא, מבלי לעורר את חשד הטרוריסטים, כמובן", המשיך סטיקין.
"אין בעיה", אמר בעליצות המנהל מנגד.
מייד אחר-כך ראה סטיקין שני רכבים דוהרים אחד אחרי השני, יורדים בעזרת מערכת הגשרים אל תוך שטח התחנה העצום והכה ריק.
"שהמפ"ח יעקוב אחריהם, אבל לא מהר מידי", אמר המנהל בקשר.
סטיקין פתח את חלון הרכב, וצעק לנהג רכב המפ"ח לעצור. גם סטיקין נעצר. בינתיים שני הרכבים דהרו בשטח הריק, שנועד לנחיתות חירום של רכבים אחרים, אבל יכל להיות גם בשימוש להמראות שונות. שני הרכבים המשיכו לדהור על הכביש, כאשר לפתע אחד מהם פנה ימינה, והרכב שהיה מאחוריו נכנס בו, כאשר הרחף מנסה לבלום אותו. כשסטיקין הבין מה הייתה כוונתו של המנהל, שלח את צוות המפ"ח לעבר מקום התאונה.
"אתה משוגע?" קרא המפקח בקשר לסטיקין.
"לא. ברגע שהם ייראו אתכם, יוכל צוות המפ"ח להמריא. הם לא יספיקו למצמץ, כשצוות המפ"ח כבר יפרוץ פנימה לתוך חדר הבקרה", ענה סטיקין.
"חשבת אי-פעם להיות שוטר?" שאל אותו בחזרה המפקח, אחרי שנרגע.
אבל סטיקין לא ביזבז אף רגע. הוא המשיך למעלה, נוסע במערכת הגשרים הסבוכה. ניידת המשטרה נשארה למטה. כשעלה אל התחנה, שמע סטיקין את צפירות רכב החירום והפינוי, שירד מטה, לעבר מקום התאונה.
"תגיד לאנשיך שימריאו מנקודת התאונה. הבנת?" אמר סטיקין בקשר למפקח.
"כבר אמרתי", ענה המפקח.
בינתיים הגיע סטיקין כבר לפתח הטרמינל, והמנהל אמר לו לעלות לסייע לזאב. סטיקין המשיך מייד.
"חבר'ה, חכו עוד שתי דקות", אמר לשני אנשי המפ"ח שהצטרפו אליו, והסתתרו במושבים שמאחור. הם היו אמורים לארגן את התקיפה.
"בסדר, אנחנו כבר נחנקים פה", ענו לו.
סטיקין הגיע לפתח הפואייה, וגילה את זאב וחבריו מחכים לו. סטיקין יצא ולקח את הרובה שהיה ברכבו, וכך גם יצאו שני אנשי המפ"ח.
"הם באו לארגן את התקיפה", אמר לזאב.

"תעלו עכשיו", אמר המנהל לשוטרים, שנסעו מעלה בעזרת גשר, "אבל תסתתרו מתחת לגשר העלייה לאזור ההמראות. הבנתם?" אמר המנהל.
"כן", ענה המפקח. הניידת עלתה, והסתתרה מתחת לגשר, אבל ראו את הניידת בכל זאת. "רואים אותנו!", צעק לעבר המנהל.
"זה מה שנראה לכם. שדה אלקטרומגנטי, שכח החשמל שלו יותר מידי חזק גורם לאובייקטים שנמצאים בקרבו להיעלם", ענה למפקח.
"אחחח, פלאי הטכנולוגיה", אמר המפקח.
"לא, פלאי הפיזיקה!", החזיר לו המנהל.

גראיי, קוברה, זאב, סטיקין ואנשי המפ"ח עלו במעלית לעבר פתח חדר הבקרה. כשהגיעו לקומת חדר הבקרה, נעל אחד מאנשי המפ"ח את המעלית.
"למה עשית את זה?" שאל אותו סטיקין.
"אבטחתם את קומת חדר הבקרה?" שאל אותו חזרה איש המפ"ח.
"אה..", ענה סטיקין.
בינתיים הודיע לניידת המפקח איש המפ"ח השני שישחרר את רכב המפ"ח.
"קיבלתי", ענה המפקח.
"המנהל, יש אישור להמראה של רכב המפ"ח?" אמר בקשר המפקח.
"כן", ענה המנהל.
"בקר, תמריא, מייד!", אמר המפקח בקשר המשטרתי.
רכב המפ"ח שנותר במשעול הסתובב והחל לצבור תאוצה, עד שעלה לגמרי לאוויר. בקר לא ביזבז אפילו רגע, ומייד פנה לעבר מסלול הנחיתה.
"עובר למצב רחיפה. עבור", אמר למפקח. בקר החל לבלום את הרכב והחל מרחף מעל סוף מסלול הנחיתה. הוא שיחרר את הבלמים ושעט קדימה לעבר חלונות חדר הבקרה.
"בקר, תודיע לאנשיך, האנשים שלנו עם בגדים קרועים. הבנת?", אמר המפקח בקשר.
"כן, אני מודיע להם עכשיו", ענה בקר.

אנשי המפ"ח הכירו את זמזום רכב המפ"ח הקרב.
"בשלוש אני פותח את הדלתות וכולנו יוצאים. יאללה!", אמר אחד מהם.
"אוקיי, תזכרו שאהבתי את כולכם!" אמר בעליצות זאב.
"אפילו אותי? אבל רק היום הגעתי!", אמר בציניות גראיי.
"אחת...שתיים...שלוש!", אמרו אנשי המפ"ח ולחצו על הכפתור שמבטל את נעילת המעלית. הדלתות נפתחו, וכל ששת האנשים יצאו, ומייד תפסו מחבוא. לסטיקין, קוברה וזאב המסדרון נראה מוכר. הם החלו בחילופי יריות עם הטרוריסטים.

בקר פתח את דלתות הרכב, ומתוכו השתלשלו חבלים, שעליהם ירדו בקפיצה אנשי המפ"ח, שוברים את חלונות חדר הבקרה, וקופצים פנימה. המנהל הביט בגאווה באנשיו שלו, ובאנשי המפ"ח עושים את עבודתם. הניידת של המפקח יצאה ממחבואה ודהרה לעבר נקודת התידלוק שנמצאה לא הרחק מכניסת הפואייה של מגדל הפיקוח.

חילופי היריות היו קשים, בייחוד מפני שהטרוריסטים בחרו להשתמש ברובה קרני לייזר (רק"ל). קרני הלייזר חלפו כחצים ליד ראשם של זאב וקוברה, ופגעו באחד מאנשי המפ"ח. איש המפ"ח השני צעק אל תוך הקשר כי אדם אחד נפגע. לפתע נתקף זאב באנרגיה כה חזקה, עד כי הצליח לקום ובייריה אחת פגע בעזרת הקרניים האלקטרומגנטיות ביורה, והצליח להרוג את הטרוריסט שהתחבא מאחורי דלת הכניסה לחדר הבקרה. קוברה שמע את החלונות המתנפצים, ואת חילופי היריות שהחלו בחדר הסמוך, חדר הבקרה. לפתע נפתחה הדלת, ומתוכה רץ אחד מהטרוריסטים. קוברה, שהיה ידוע בכשרונו האקרובטי, קפץ מחוץ למחבואו, נכנס לגלגלון בלי ידיים, עשה סלטה, הסתובב, ירה קרן אלקטרומגנטית מרובה הריפל M והספיק לבעוט בפרצופו של הטרוריסט, וכתוצאה מכך הוא עף כמה מטרים הצידה, פגע בקיר ונפל. קוברה הסתתר. בינתיים קרא זאב לאיש המפ"ח שנשאר, להכניס את חברו למעלית, לנעול אותה, ולהתקדם איתו. איש המפ"ח ביצע מייד את מה שהציע זאב, והצטרף לזאב וקוברה, שחיכו במקום המחבוא החדש שלהם.
"רגע אבל איפה סטיקין?", שאל זאב.
"אהההההההה...", צעק סטיקין, ויצא מתוך דלת חדר הבקרה. על ידו הייתה משופדת גופה של גבר צעיר, כנראה אחד מהטרוריסטים. מבטן הגבר יצאה סכין קטנה, כולה מגואלת בדם. "הנה לכם, חתיכות סוציאליסטים פושעים!", צעק סטיקין. הוא זרק את גופת הגבר, והתקרב אל מקום המחבוא של זאב, קוברה ואיש המפ"ח. כשהתקרב אל זאב, הוא נרתע קצת, מפחד מתגובתו של סטיקין.
"למה אתם מחכים? בואו! כל האקשן בתוך החדר", אמר להם.
הם כולם קמו ונעו לעבר הדלת. כשנכנסו לתוך חדר הבקרה, מצד אחד הם השקיפו על הנוף המדהים של חיפה ושל שדה-הרחיפה ומצד שני התרחשו הקרבות. רכב המפ"ח ריחף מול חלונות החדר והרובה שעל גגו מכוון היישר אל פנים החדר. אבל לא היה זמן להנות מהנוף הכה יפה, אבל עם זאת כה מוזר אשר נגלה אליהם. רב הטרוריסטים כבר נהרגו, והם ראו כיצד גראיי מצליח לצלוף קרן אלקטרומגנטית אל אחד מהטרוריסטים והורג אותו.
לפתע אחד מהטרוריסטים החליט לברוח וקפץ מחוץ לאחד מחלונות חדר הבקרה. הרובה שהיה מותקן על גג רכב המפ"ח צלף בו שתי קרנות לייזר אדומות משהו, דבר שגרם לגופתו להעלות ריח של פיח ועשן.
זאב וקוברה קבעו לעצמם מיקום והחלו לצלוף בכל טרוריסט שניסה לברוח מדלתות חדר הבקרה המרווח.
סטיקין המשיך בקרב המגע שלו עם כל טרוריסט, עד שלפתע כיוון אליו את רובו אחד מהטרוריסטים שנשארו בחיים.
"תעצור, חתיכת לקקן של השלטון!", צעק לו נער צעיר.
"אוקיי", החזיר סטיקין. לפתע נשמעה צעקה. סטיקין הסתובב וראה את גופתו של הנער שוטטת דם. אחר-כך הבין מה היה מקור הירייה. היה זה אחד מהשוטרים שהעליבו כאשר הגיע לעדכן את מפקח המשטרה בנוגע למתרחש. אותו איש מפ"ח שהצטרף אליהם כאל כוח התקיפה של מגדל הפיקוח.
"אני מקווה שזה ישמש אותך בתור סליחה. מה אתה אומר?" אמר.
"אני בכלל לא שומר לך טינה!", ענה לו סטיקין.
"טוב, אם כך, הכל מצויין. הרגנו הרבה טרוריסטים. הרגנו את כולם!", אמר איש המפ"ח והמשיך, "תאבטחו את המקום".

בקר, שבדק סופית אם כל הטרוריסטים נהרגו, סובב את רכבו, ונכנס לנחיתה מהירה בשדה-הרחיפה של חיפה. רכב הליווי ליווה אותו, כמו כל רכב אחר אל מחוץ לאזור הנחיתות כאילו דבר לא קרה שם למעלה, במגדל הפיקוח. בקר מיהר לעבר פואייה מגדל הפיקוח. לא היה לו זמן להתעסק בשטויות מעין אלה.

פקח המשטרה לחץ בעצבנות על כפתור זימון המעלית. לבסוף ראה כי המעלית יורדת לקראתם. כשנפתחו דלתות המעלית ראה המפקח את גופתו של איש המפ"ח.
"מהר, תקרא לחובשים!", צעק לעבר גיא.
בקר נכנס לפואייה, וחבש מייד את הפצע של איש המפ"ח.
"אני עולה לשם. תודיע לגיא", אמר המפקח לבקר.
"בסדר!", ענה לו בקר.
מפקח המשטרה עלה מייד לקומת חדר הבקרה. כשדלתות המעלית נפתחו הוא גילה לפליאתו את כל הטרוריסטים שוכבים על הרצפה. למעשה, הוא הבין, מספר הטרוריסטים היה גדול יותר ממה שניתן לראות דרך חלונות חדר הבקרה. 'הקידמה. לך תדע לאן היא תוביל אותך!', חשב. כשיצא מתוך המעלית ראה המפקח את כל הקומה מאובטחת ע"י זאב וקוברה.
"וואו, הצלחתם מעבר לציפיותיי", אמר המפקח לקוברה, כאשר חיוך מצוייר על פניו.
"ואני מקווה שהן לא היו נמוכות מידי", אמר איש המפ"ח שליווה את קבוצת התקיפה.
"אחח... רליק!", הסתובב המפקח, "כמה טוב לראות אותך!".
"אותך לא פחות", ענה רליק.
"נו, אז מה המצב שלנו?" שאל המפקח.
"מבחינה טקטית- מעולה! רק מה חבל שכמה מחבריי הטובים ביותר נפצעו או נהרגו", ענה רליק.
"כן...", המשיך המפקח, מהורהר עתה, "טיפלתם בהם?"
"כן. צוותי העזרה ראשונה בדרך?", שאל רליק.
"מה? אה, כן, כן! הם בדרך", ענה המפקח.
"מה מפריע לך?", שאל רליק.
"מה מפריע לי? שהצלחנו במבצע כל-כך מסובך, אבל כל-כך הרבה אנשים נתנו את נפשם וחייהם למען כך. אנשים בעלי משפחה!", ענה המפקח.
"אתה מדבר כאילו זה מבצע השיחרור הראשון שלך", אמר רליק.
"ראשון? לא, לא ראשון. אבל אינני יודע מדוע, אבל אני חש נקיפות מצפון רמות", החזיר המפקח.
"תאמין לי, אני אחד מהם. אני חי איתם, אני מכיר אותם! אני יודע שהם היו מוכנים לתת את חייהם בשביל הצלחת המבצע", ענה רליק, "אתה מרגיש נקיפות מצפון? אני זה שצריך להרגיש נקיפות מצפון! נקיפות מצפון על זה שהם מתים ואני לא!".
דלתות המעלית שנפתחו קטעו את שיחתם. החובשים נכנסו מבעד לדלת חדר הבקרה והחלו לפנות את אנשי המפ"ח הפצועים וההרוגים.
לפתע יצא מחדר הבקרה סטיקין, כולו חיוור. "אני לא מוצא את אנשי הבקרה, הפקחים!".
"לא יכול להיות שהרגנו אותם גם!", צעק אליו זאב.
קוברה וזאב רצו לסייע לסטיקין בחיפושים. לבסוף, לרווחת הכלל, מצאו זאב וסטיקין את הפקחים בחדר צדדי, שהדלת ממנו הובילה לחדר הבקרה. כל הפקחים נראו חיוורים, אבל משהבינו שאלו הם רק הרחפים של שדה-הרחיפה של חיפה, הם נשמו לרווחה, ויצאו מתוך החדר על-מנת לקבל טיפול רפואי.
"רגע, אבל איפה גראיי?", שאלו אחד את השני.
זאב רץ אל אחד מהחובשים ושאל אותו האם ראה את גראיי. החובש שענה לו בשלילה, גרם לו לדרוך בכעס על הריצפה. מה שזאב לא ידע, הוא שגראיי בדיוק זחל לעבר היציאה. כעכביש! ואז החל מופיע אור לבן שחרץ את נעליו של זאב וגרם לו לעוף אחורה ולהתהפך. האור הלבן החל להיכבה, ודמות הופיע- דמותו של גראיי.
"אוף איתך! אני אנימורף! ניסיתי לצאת בשקט ואתה הרסת!", צעק לעבר זאב.
"אין לך מושג כמה אני שמח לראות אותך שוב!", ענה זאב המופתע.
"לי אין מושג? לך אין!", ענה לו בעליצות גראיי.
"טוב, לי זה הספיק ליום אחד. בואו נחזור לתחנה", אמר סטיקין.
זאב, קוברה, גראיי וסטיקין יצאו ממגדל הפיקוח, אחרי שהתפעלו שוב מהנוף המדהים שנשקף מחלונות חדר הבקרה, ועלו על רכבם. כשהגיעו לפתח הטרמינל, חיכה להם שם המנהל יחד עם רוקו.
"רוקו! מה איתך! איזה פעלולים עשית שם למעלה?", צעק לעברו סטיקין.
"אין לך בכלל מושג!", צעק חזרה רוקו.
כולם יצאו, וניגשו אל המנהל. כעבור רגע הגיחה הנייידת של מפקח המשטרה, ואחריה ניידת המפ"ח. המפקח יצא מהניידת וניגש אל המנהל.
"בן-רון, אין לך מושג איזו עבודה עשית!", אמר לו.
"מה הייתי עושה בלי האנשים שלי ושלך?", ענה לו בן-רון.
"שלי? חוץ מאנשי המפ"ח לא היה אדם אחר שהשתתף במשימה", אמר המפקח.
"מה עם גראיי?" שאל בן-רון ופנה להביט בגראיי.
"הוא לא שלי!", אמר המפקח.
"אני יכול להסביר", אמר מייד גראיי, "ניסיתי להתקבל לצי שלך".
"מה?! במירמה? אוקיי, טוב, הצלחת! אתה שלנו", ענה לו בן-רון בעליצות.
זאב, קוברה וסטיקין שמחו.
"תודה רבה לך, אדוני. אין לך מושג איך הצלת אותי.", אמר לו גראיי בטון רוחש כבוד.
"אני הצלתי אותך? אתה הצלת את כל האנשים האלה שעומדים לידך!", ענה לו המנהל, "אבל אני רוצה לבדוק את כישורייך בכל זאת. צא עכשיו יחד עם קוברה, סטיקין וזאב לאיזה סיבוב ניצחון".
כל החבורה יצאה.
"טוב, הגיע גם זמננו לעזוב", אמר המפקח.
"להתראות. דרך בטוחה ואני מקווה שהם ייענשו!", אמר בן-רון.
"תהיה בטוח! להתראות", ענה חזרה המפקח ויצא מחוץ לתחנה יחד עם רכב המפ"ח.

"בוקר טוב, מר.סטיקין! היום אין לך עבודה", אמר הקול הנשי.
"בוקר טוב! אין עבודה? בטח שיש!", ענה למכונה, למרות שידע כי לא תוכל לענות לו.
סטיקין התעורר לעוד יום רגיל. להמריא, לרחף, לנחות. כרגיל. אבל הפעם, עם שינוי קטן. הפעם הוא עזר לאנושות, ו"חטף" לעצמו חבר חדש, את גראיי



נושא נכתב על ידי נשלח
  סיפור מד''ב חדש- ''רחפי הצי-המלכותי'' מיכאל גלפרין 10:42 17/04/2004
  היו לי כמה בעיות עם הסיפור נעם 10:15 18/04/2004


מצטערים, אין לך הרשאה לכתוב/להגיב בפורום זה.
This forum powered by Phorum.