שלא הרגשתי כאילו היא (הגיבורה) זוכרת מה שקרה לה לפני גילגול הנשמות. התחושה הכללית שלי הייתה שאנחנו עוקבים אחרי הגיבורים תוך כדי ההתרחשויות ולא שומעים מהם את הסיפור בדיעבד. לכן הפסקה האחרונה ממש לא מפריעה לי כמו שהיא הפריעה ליעל, למרות שאני רואה מאיפה ה"התמרמרות" שלה מגיעה.

אישית, נראה לי שגם הבעיה הזו נובעת מזה שאנחנו שומעים את הסיפור מהדמויות (ולכן מתקבל הרושם שהוא מסופר בדיעבד), החלקים שבהם אנחנו עוקבים אחרי ההתנהגות של הדמויות "פטורים".