בקרו גם בפורום האגודה
חזרה לאתר האגודה
פורום הסיפורים :   מיועד לפרסום וביקורת של סיפורי מד"ב ופנטסיה; מנהל הפורום: זיו קיטרו (Sickbar) 
לקבלת עדכונים חודשיים בדואל על פעילויות האגודה, הצטרפו לרשימת הדיוור על-ידי משלוח מייל למזכירות האגודה.
RSS Headlines
רוצים לפרסם כאן סיפורים? ראשית, קראו את כללי הפורום.
בסדר, בסדר...
נכתב ע''י: נעם (IP Logged)
תאריך: 11:01 19/02/2004

קראתי עכשיו את הסיפור (שוב) והחלקים לא ממש התחברו לי, למשל:
1. את מדברת הרבה על מחלת הנפש של הגיבורה. אבל זה לא באמת מתפתח לסיפור שלם.
2. את מספר לנו שחללית עומדת לנחות, אבל שוב, זה לא מתפתח לסיפור שלם/

דבר נוסף שהפריע לי היה הסיום. יש תחושה שהוא צונח עליך משום מקום ולא מתקשר למה שנמר לפניו. מתי יש למאושפזים בבי"ח לחולי נפש שפתונים? למה שדפניאלה תרצה פתאום להתאפר? היא לא הייתה באימה והיסטרית לפני רגע?

בכלל, כל התיאור של מחלות הנפש וההתנהגות של הדמויות נראתה לי לא כ"כ אמינה. מצד שני, אמא שלי פסיכולוגית קלינית ואבא שלי פסיכיאטר - יכול להיות שזה קשור....

מה שיותר רלוונטי הוא שחלק גדול מהמתח והרגשות שבסצנה הולכות לאיבוד. זה נראה בערך כך:

אמא'לה!!!! חייזרים נוחתים!!! אני חייבת לשחרר את חברתי היקרה והמשוגעת לתא (שלא דברתי איתה קודם לכן) ולברוח!!!
אחח, אני זוכרת את הפעם הראשונה שהתחרפנתי, הייתה לה טעם מתוק שכזה....

קצת הגזמתי אבל הנקודה היא שהפלשבקים שוחטים את הדינמיות של המצב (לטעמי).

עוד תהייה, מה קורה בשאר בי"ח? חוץ הגיבורה חושבת לרגע האם האחים יבואו לשחרר אותה וזהו. איפה הצעקות מהחדר ליד?

קראתי שוב את מה שכתבתי, ולא ממש אהבתי. אז הנה זה שוב:
1. הרגשתי שיש כאן חצי סיפור אבל בחורה לא לגמרי שפוייה וחצי סיפור על נחיתת חייזרים בבי"ח לחולי נפש. הבעיה היא ששני החציים לא יצרו שלם.
2. לא הזדהתי עם הדמויות (בפרט, הגיבורה מדברת על עצמה ועל מחלתה באופן מאוד אובייקטיבי ומנותק).
3. לא נוצרה אצלי תחושה של המתח ודינמיות (שלא לומר אקשן) של המצב. בעיקר בגלל הפלאשבקים, העובדה שאין לנו כמעט רקע על הסביבה של הדמויות (דאפניאלה צוקעת קצת בהתחלה וזהו) וההתנהגות המחושבת של הגיבורה.

למרות הכל, אני חושב שזה סיפור רע (עובדה שקראתי אותו פעמיים). יש פוטצנציאל לדעתי. הנה כמה הצעות קונקרטיות:
1. להזיז את כל הרקע להתחלה, שלא יפריע לקריאה בזמן ה"אקשן".
2. לספר את כל הסיפור מנקודת המבט של הגיבורה (כרגע, הסיפור מסופר בחציו ע"י א' וחציו ע"י מספר חיצוני). לספר לנו יותר מה שומעת, מה היא עושה, מרגישה וכו'.
3. להאריך, הסיפור נגמר דווקא בנקודה שיכולה להיות מעניינת (מפגש של חייזרים עם חבורה של חולי-נפש? זה יכול להיות מעניין, שלא לומר מצחיק...).


נ.ב.
לקראת הסוף קבלתי הרגשה שהכל הסיפור הוא בעצם הזייה. יש למשהו הסבר לזה?



נושא נכתב על ידי נשלח
  אורות מוזרים על הדשא shif29 04:49 13/02/2004
  מה, כולם נסעו לכנס מד''ב על הירח???[[ל''ת]] shif29 12:00 18/02/2004
  הירח זה פסה. הם נסעו למאדים. Tokyo U 10:51 19/02/2004
  מי זה קנדי? shif29 18:09 20/02/2004
  בסדר, בסדר... נעם 11:01 19/02/2004
  סוף סוף התייחסות, ואני כבר התייאשתי shif29 18:19 20/02/2004


מצטערים, אין לך הרשאה לכתוב/להגיב בפורום זה.
This forum powered by Phorum.