טוב, אמינות, אחריות: איזכורים על אנשים שקפצו מהגג, איפה? המספר ראה את זה ברחוב? והיום (הכוונה בסוף הסיפור, ואני מתנצלת על כך שזה לא לפי סדר) במשרד רגיל ללא הפרעות מיותרות, מה, כולם הגיעו? הכל היה רגיל? אף אחד לא חגג שם את סוף העולם כל הלילה? אף אחד לא קפץ מהגג? ויש עוד, החלטות שרירותיות, תיאורים ואי תיאורים: בסרטים תמיד רואים ילדים וברז כיבוי, איפה? מתי? ולמה להזכיר את זה? זה קשור? ויש כמובן עוד, כמו עניין המסגד, שאני הבנתי כציניות אבל הניסוח, קצת מבולבל.
עניין האחריות קשור גם למחקר בעניין השינוי, מה באמת יכול לגרום לזה, לחבר קצת עובדות לדמיון.

ניסוחים: המשפט שהבנות השאירו על דלת המשרד (מוזר גם לאור העובדה שלמחרת כולם חזרו לעבוד) מנוסח כל כך לא אמין, שאין לי מאיפה להתחיל. ושוב עולה עניין האמינות: עצם העובדה שהן השאירו פתק: מה, הן הגיעו בבוקר? למרות שלא הייתה זריחה? כדי להשאיר פתק? למרות שכולנו נמות?...
תכולת המקרר, עם חזרה מיותרת על המילה שבוע, והתעכבות על עניין הספר שקיבל המספר במתנה, אם הוא עושה את זה כל יום אז למה להזכיר את זה? אין קישור לשום דבר.

כל התיאור על האבא רואה החשבון, והרצון למקצוע מגניב יותר, מסורבל, יש שם "אבל" מיותר, וכל הפסקה ארוכה ולא ברורה.

טוב, יש עוד, דברי הכתב שכבר הזכרתי "כמו שאמרנו מקודם" וכו',

אי דיוקים מדעיים: לא ממש הבנתי את מה שכתב נעם, עד כמה שידוע לי אם הכדור משנה כיוון על אותו ציר, הוא חייב לעצור, אם נוסף סיבוב על ציר אחר, זה לא אמור להפסיק את הסיבוב על הציר הקודם, ולא הבנתי מה יכולות להיות ההשפעות של זה. בכל מקרה, השפעות כמו שהוא תיאר, של ריחוף וניתוק קשר לווייני, לא נמצאות בסיפור שלך, והן דווקא מעוררות דמיון.
נדמה לי שרצית לכתוב איך השינוי לא משפיע, ולכן כתבת שהוא לא משפיע, אבל האמת היא שהוא *כן* משפיע, וזאת בעיית האמינות העיקרית שלי עם הסיפור.

קצת מבולבל כי אי אפשר לעשות קופי פייסט על קטעים מהסיפור, אז הייתי חייבת לעלות ולרדת כל הזמן, אבל מקווה שבכל זאת הצלחתי להעביר כמה דברים...