כל רצון של כותב להשתעשע באופציות העולות מסיפור שכתב הוא מבורך בעיני, כי הוא מאפשר למתוח את הגבולות של העולם הדמיוני כדי לגלות עוד דברים. אם תעשה כן, תגלה אולי עוד סיפורים, גם אם בעיני, עדיין, הסיפור *הזה*, לא צריך יותר מפסקונת קטנה של אכספוזיציה בקטע הסיפור בו הוא מתואר צופה בהופעות שלה.
הסיפור שלך, כמו שהוא, הוא משל, והוא שואל שאלה מאוד מיוחדת על אומנות ועיוורון.
בהתחשב בתוכנו, העובדה שלא מבינים אותו צריכה להיות משוקללת כערך נוסף. לטוב, או לרע.
:)
בכל מקרה, מה שלא תעשה עם החומרים ולאן שלא תלך בחיפושים, *שמור את הסיפור המקורי*
ולגבי פנטסיה אורבנית - מה שזה לא יהיה, להגיש תמיד כדאי.