אני מנסה לחשוב איך להציג את זה בצורה הכי קצרה (אחרי כמובן תודה תודה תודה גם לך יעל וגם לך Shift - דברים ממש מתחילים לשבת לי כמו שצריך, אם כי אולי לא בכיוון הצפוי).

אז אני מתחיל בציטוטים:

מיעל:

'אני בתור קוראת לא הבנתי מאיפה זה צץ. יכול להיות שיש היסטוריה עשירה מאחורי
זה, אולי זה מה שגורם לו להיות חרש למוסיקה שלה (הנה, זה יכול להיות צידוק
עלילתי'

קצת פתח לי את הראש - אולי הניסוח שלך: הרעיון לתפוס את החרשות למוסיקה כ'תשלום' על עשייה מסוג אחר לא חייב להיות פרוזאי. קלטתי. אחלה (:

ומ Shift:
'אני הבנתי את הכישרון לא כיכולת לכתוב שמות ע"י שחפים, אלא כיכולת לצייר
כשהעולם הוא מעין מכחול, לבחור מכחול. הבנתי שזה על ציור. (סוג של יצירה אילמת)'

נכון. לא ראיתי מה יושב לי כאן מתחת לאף. מצד אחד כיוונתי לכתוב סיפור פואטי, מצד שני "מיקדתי" אותו יותר מדי. 'העולם כמכחול' - מצויין.

הכיוון שאני חושב עליו עכשיו כולל ויתור על הסיפור כסיפור פואנטה. במקום זה לשים את הקלפים ישר על השולחן: לאורך הסיפור, סצינות קצרות בהן הוא נמצא לבדו ומשתמש בכוח שלו להנאתו הפרטית, רחוק מן העולם - שינויי גוונים בשמיים, עמידה באמצע איזו סופת חול בנגב תוך כדי ציור באוויר בחול המתעופף, כאלו מין דברים, אולי תוך התמקדות בעיקר באלמנטים דוממים. תוך כדי כך להציג את זה כמשהו, נו, כן תורשתי, שעליו הוא משלם בחוסר היכולת שלו ליהנות ממוסיקה, ולהכניס את ההתייחסות לקטע התורשתי שהופיעה בסצינה האחרונה, דווקא בהתחלה; מלכתחילה להבהיר לקורא את מצב הדברים, כשמה שנשאר זה העובדה שהוא לא מציג בפניה את היכולת שלו והבהרה מלכתחילה למה הוא לא עושה את זה (זה קצת גם משנה את הבלאנס ביניהם. היא, מבחינתה, זו שמסתובבת בעולם קסום מוסיקלי שסגור בפניו; אבל הוא זה שחי באמת בעולם פנטסטי). הסצינה האחרונה - נשארת כמו שהיא, ומה שחשוב בה זה: הוא חושף בפניה (וגם בפני העולם, כבר לא אכפת לו) את הכוח שלו; באלמנטים חיים; ובאופן שממוקד ישר בה. ככה זה יישאר פואטי, ואולי (יש לי הרגשה) יהיה לזה עדיין אימפאקט מסויים של פואנטה אבל לא כהפתעה אלא כשיא סיפורי.

אני לא בטוח עדיין לגבי כל זה (נא דעתכן/ם אם יש לכן/ם עוד כוח אליי (: ), ובכל מקרה מרגיש שהגיע הזמן להניח לסיפור הזה להצטנן כמה ימים "במגירה" לפני שאגש אליו שוב. אולי אגיש אותו לתחרות "פנטזיה אורבנית?" (: - אני רק מתבאס להיות הראשון - בינתיים לא ראיתי שאף אחד השאיר שם משהו.

המון המון תודה על כל העזרה עד עכשיו, ועל כל כיווני החשיבה החדשים.