כבר עזרת לי הרבה במה שכתבת אבל אני צריך עוד הסבר אחד כאן, ואז נראה לי שאוכל להמשיך הלאה.

'צידוק עלילתי'. אם אני אבין את זה, אז הרי שעזרת לי מאוד ויהיה לי כיוון להמשיך בו. עכשיו, זה הולך להיות טיפה ארוך.

מה שאני שואל זה אם ב"צידוק עלילתי" את מתכוונת ל: "תן לו סיבה יותר טובה להציג את הכוח הזה", או ל"אל תצניח את זה על הקורא כך בסוף"

במקרה הראשון, אם את מתכוונת לאיזושהי סיבה יותר טובה ומשכנעת, עלילתית, מבחינתו, להציג את הכשרון שלו בפניה - נראה לי שיש מספיק מזה בסיפור, ואני חושש שכל הוספת מניעים לגיבור פשוט "תצניח" את הסיפור הזה לקרקע ודי תייבש אותו (תגידי לי אם אני טועה)

אבל אם הבנתי אותך נכון (ותגידי לי אם כן) את מתכוונת להצגה (מעורפלת) של הכשרון שלו לאורך הסיפור, בפני הקורא, כדי שהקורא יתחיל להתוודע אל הכשרון הזה, יסתקרן מהו, ואז יקבל את הפתרון בסוף.

אם לא שיגעתי אותך יותר מדי עד עכשיו (: - אז אשמח לקבל ממך חוות דעת על הרעיון הפשוט הבא בתור פתרון כללי:

הסיפור נבנה כשתי וערב, כאשר אחרי כל סצינה הקיימת כרגע בסיפור (ונוגעת למתח ביניהם), הבחור מופיע בסצינה לבדו, כשהוא מהרהר בינו לבין עצמו אם להציג בפניה את היכולת שלו או לא (מבלי להגיד כמובן במה מדובר); ככל שהמתח ביניהם מתגבר כך הוא שוקל את האפשרות ביתר רצינות; אולי אפשר להציג אפילו סצינה בינו ובין מישהו אחר, לא מזיק, (נגיד אחיין קטן) שבה הוא כן מציג את היכולת שלו מסיבה כלשהי (כדי לשמח אותו, או משהו) ומבלי לומר במה מדובר ניתן להכניס תגובה רגשית של הדמות האחרת באופן שמעורר סקרנות
[אחותו אמרה בעייפות, "כבר אין לי סבלנות", הטלפון צלצל והיא יצאה את החדר. אחיינו בן החמש הוסיף לייבב על הצעצוע שנשבר.
הוא הביט החוצה. לא הרבה אנשים הסתובבו בחלק ההוא של הטיילת. כעת לא היה שם איש. הוא חשב, למה לא. נעמד ליד החלון.
"שוקי?"
"מה?"
"בוא רגע תסתכל."
הילד ניגש אליו באי-רצון, בהה בנוף חוף הים. "מה?"
"אתה רואה משהו מיוחד?"
שוקי מחה את חוטמו בשרוולו, "לא..."
"ו - עכשיו?"
כמו שזכר מאז ילדותו, היד השמאלית, האצבעות הנפרדות.
שוקי, לצדו, נדרך פתאום, בהה החוצה. חיוך מופתע מחה מעל פניו את הדמעות.
"אבל אתה לא מספר לאף אחד, כן?"
הילד אמר, "איך?!"
הוא חייך והניד ראשו. שוקי הבין.
סוד.
"ואתה כבר יודע לקרוא, נכון?"
"ק....קצת."
"תקרא בשבילי?"
חיוכו של הילד הלך והתרחב. הוא הורה באצבעו החוצה.
"ש - ו - ק - י." ]


אפשרות שלישית היא שאת מתכוונת להצגה מכוונת של הכשרון שלו כמשהו אחר, דווקא פרוזאי ויומיומי, כדי "להטעות" את הקורא, ורק בסוף להציג את זה כמשהו קסום. אם לכך כוונתך - תני לי דקה ללכת ולהטיח את הראש בקיר כי אין לי מושג איך אני אעשה את זה (: -
וברצינות, תגידי לי בבקשה אם לזה את מתכוונת, כי למרות שמדובר בסיפור קטן, הוא די חביב עליי, ואני באמת מודה לך (ולאחרים) על ההשקעה עד עכשיו.



תודה (: