בקרו גם בפורום האגודה
חזרה לאתר האגודה
פורום הסיפורים :   מיועד לפרסום וביקורת של סיפורי מד"ב ופנטסיה; מנהל הפורום: זיו קיטרו (Sickbar) 
לקבלת עדכונים חודשיים בדואל על פעילויות האגודה, הצטרפו לרשימת הדיוור על-ידי משלוח מייל למזכירות האגודה.
RSS Headlines
רוצים לפרסם כאן סיפורים? ראשית, קראו את כללי הפורום.
המפתחות של הממלכה
נכתב ע''י: דבי ינקו (IP Logged)
תאריך: 01:58 14/12/2003

המפתחות של הממלכה
מאת דבי ינקו

"כשתגדלי" אבא שלי היה אומר לי "גם לך יהיו מפתחות של הממלכה".
בזה הוא התכוון שיום אחד, כשהוא כבר לא יוכל להשתמש בהם, הוא יתן לי את המפתחות שלו.
הוא לא הסביר לי הרבה עליהם אבל כבר מגיל קטן למדתי שאסור לשאול שאלות ואסור לדבר עליהם יותר מדי.
אני זוכרת פעם, הייתי אולי בת שנתיים, ששיחקתי עם אבא שלי ותפסתי את המפתחות שהיו תלויות על צווארו. אמא שלי קמה בבהלה מהכיסא וראיתי מבט של אימה על פניה. "שאול", היא כמעט צרחה "תקח אותם ממנה, תקח אותם ממנה מהר". אבא שלי רק חייך חיוך עצוב ובעדינות אך בנחישות שלף את המפתחות מבין אצבעותי הקטנות, ותחב אותן עמוק לתוך החולצה.
באותו רגע שהוא לקח לי את המפתחות בכיתי. כבר אז הייתה לי תחושה שיש בהם משהו מעבר, שהם קשורים אלי ושאני רוצה אותם. הרגע ההוא בו החזקתי את המפתחות והם נלקחו ממני היה לי קשה מנשוא.
"אל תבכי" הרגיע אותי אבא "הם עוד יהיו שלך. היום הזה יגיע מהר מדי, מוקדם מכפי שאת או אני רוצים לחשוב, ואיתו גם האחריות. אין לך מה למהר".
הייתי אז קטנה ולא הבנתי שככה המפתחות עוברות אצלנו במשפחה. רק אחד בכל דור יכול להשתמש בהן.

לפני כמה חודשים אבי עבר התקף לב. כל חייו התמודד עם הלחץ והמתח ועכשיו, כשהוא כבר מבוגר, לבו לא עמד בעומס. אני כבר הפסקתי לקחת את הלחץ שלו קשה, ואפילו קצת זלזלתי בזה. ככה זה הצעירים, אין מה לעשות. אבא שלי היה מתעצבן, או נבהל מהצל של עצמו ואני הייתי מרגיעה אותו; "אבא, קח את החיים בקלות". אין מה לעשות. המוטו של אבא שלי הוא המשפט: "זה שאתה פרנואיד זה לא אומר שלא באמת רודפים אותך". ואני פיתחתי כלפיו מן שאננות כזו, שאננות של הדחקה.
מזל שהייתי שם באותו ערב, כשאבא שלי חש ברע. מייד הסעתי אותו לסורוקה למיון והסתבר שזה לא היה רגע אחד מוקדם מדי. במיון הריצו אותו מייד לטיפול נמרץ, ואני עמדתי שם במסדרון, מרגישה שאני צופה בפרק של אי אר ולא מאמינה שדבר כזה קורה לי, לאבא שלי.
מסתבר שהגענו לשם בזמן והרופאים הצליחו להחזיר אותו. ראיתי אותו רק אחרי כמה שעות, בחדר ההתאוששות, צינור יוצא לו מתוך הפה והוא מתנשם בכבדות. ההכרה שלו עדיין הייתה מעורפלת ולא הבנתי את מה שניסה להגיד לי בגלל הצינורות. האחות מייד אח"כ ביקשה שנצא, כדי שיוכלו לתת לו תרופות ומשהו להרגעה.
כשחזרנו למחרת הוא כבר היה בהכרה מלאה – וזה היה מאוחר מדי. אמא שלי עמדה ליד המיטה עם שקית מפלסטיק שבה הניחו את הבגדים שלבש בערב הקודם, אחרי שהחליפו לו לחלוק של בית חולים. החולצה שלו הייתה גזורה לשניים. הם חתכו אותה בטיפול נמרץ כדי להגיע ללב כמה שיותר מהר ולבצע החייאה. כנראה שבאותו רגע הם הצליחו לנתק את החוט. ניתן לנתק את החוט של המפתחות רק כשהשומר שלהם מת. ודווקא ברגע הזה, כשאבא שלי פרפר בין חיים למוות מישהו ניתק את החוט והם נפלו על רצפת חדר הניתוח, ונעלמו. אולי הם נבעטו לפינה ונאספו על ידי צוות הניקיון, אולי מישהו לקח אותם. ואולי.. הגרוע מכל.. הם נלקחו על ידי הצד האחר.
אני לעולם לא אדע. אם אני לא אקבל את המפתחות, לא אכנס לממלכה ולא אקבל עלי את התפקיד שאבותיי ייעדו לי, להיות השומרת של הממלכה. ברגע הזעיר ההוא שבו לבו של אבי הפסיק לפעום ניצלו המפתחות את ההזדמנות ויצאו לחופשי. הם היו אמורים לעבור אלי מידי אבי אבל עכשיו אנחנו לא יודעים אם הם מצאו לעצמם בעלים חדשים, והאם מי שלקח אותם בכלל יודע מה יש לו ביד ומה הוא יעשה כשהוא יגלה.
אבא שלי חי, אבל הוא לא רגוע וגם אני לא. "האחריות לא עוברת מאיתנו לעולם" הוא אמר לי. " גם אם אין לנו את המפתחות החיים של כולם בידינו" ואני מסתכלת בו בחוסר אונים ולא יודעת מה לענות.
עזבתי את העבודה שלי והתקבלתי לעבודה כמנקה בבית חולים. אני משוטטת במסדרונות, מציצה בכל פינה, מתבוננת חזק בכל רופא ואחות ומנסה לקלוט איזה רמז, איזה סימן שהן נמצאות אצלו. אני לא יכולה למשוך אלי תשומת לב, שהצד האחר לא יגלה מה קרה, אם הוא עוד לא יודע, אבל הם בטח חושבים שאני קצת מוזרה. ואני בסך הכל רוצה, ולא יכולה, לשאול אותם שאלה כל כך פשוטה: "סליחה, אולי ראיתם את המפתחות שלי?".



נושא נכתב על ידי נשלח
  המפתחות של הממלכה דבי ינקו 01:58 14/12/2003
  יפה, אבל... יעל 12:49 14/12/2003
  RE: יפה, אבל... דבי ינקו 01:32 15/12/2003
  RE: יפה, אבל... מיכאל אלצופין 06:00 19/12/2003
  אני דווקא לא אהבתי ג'יי האמיתית 11:53 25/12/2003


מצטערים, אין לך הרשאה לכתוב/להגיב בפורום זה.
This forum powered by Phorum.