לעולם אל תחתוך מלים. אלא אם מדובר בנסיבות ממש קיצוניות (האיש מת באמצע המלה, למשל, או נחנק מתפוח או סתם נשאר בלי אויר כי היה אחרי ריצה ארוכה).

בכמה מקומות רשמת: "ו", אמר ד"ר X, "אני חושב שצריך..."

ו' החיבור הינה חלק אינטגרלי מהמילה שאחריה. האם תרגמת את הסיפור הזה מאנגלית? באנגלית המבנה הזה היה איכשהו מתקבל, אבל בעברית זה פשוט נורא ואיום.

רק כדי לחדד את הבעיה של הרעיון: הרעיון הזה הופיע כבר בכתביו של אסימוב עצמו (הוא הרי מסביר למה צריך את החלק השני של החוק בדיוק בסיבות האלה). זה לא שאסור להשתמש ברעיון כזה בשנית, אבל צריך לעשות את זה מאוד בזהירות וצריך להכניס איזה אלמנט חדש שעדיין לא ראינו. למשל כמו בסיפור הבא של אחת ורד טוכטרמן:
http://www.sf-f.org.il/story.php3?id=141 (הכוונה לסיפור "שני רוכבים" שזכה מקום ראשון).

בכלל, למתחילים לא מומלץ לטפס על אילנות גבוהים כמו אסימוב. מצא לך רעיון חדש, וכתוב עליו סיפור קצר. שים לב במיוחד לשפת הכתיבה ולצורת הכתיבה (מה ש NY אמר על שורה חדשה בדיאלוג וכל זה). אחר כך תן לסיפור לנוח איזה שבוע, ז"א, אל תקרא אותו בזמן הזה, ואז קרא אותו שוב. תקן כל מה שתמצא לא בסדר, וחזור על התהליך. אחר כך פרסם אותו פה.

אני מחכה.