ותמיד היה הים , יותר נכון הפחד מהים אורב בשיפולי תודעתו , מעיב על כל אירוע
כמו כתם קטן שמסרב לדהות.
לא היה בזה שום הגיון הוא מעולם לא גר ליד הים וכשהתבגר בחר שלא להגיע אליו במודע .

הוא יכל לדמיין שמדובר במשקע מגלגול קודם , חייך .. אילו רק היה מאמין בגלגולי נשמות החיים היו פשוטים יותר .

הוא הוציא סגריה מקופסה והדליק אותה , שאף עשן יבש בשריקה חרישית , ללא שמץ של לחלוחית .
נשען לאחור , עשן תכלכל מיתמר מבין קישורי אצבעותיו .. הוא הרים את כדור הזכוכית .


כל הכפר רעד , שלג החל להתדרדר ממורדות ההרים אל תוך הערוצים העמוקים סוחף ושובר עצים ומבנים.
במרכז בקרת האקלים רצו בקרים בחלוקים לבנים לכל עבר נושאים דפים לבנים , כאלה שהסייסמוגרפים החלו לפלוט בטרוף , שום דבר לא הכין אותם למפולת שלגים שכזאת , לא היה סימן קל שבקלים.

הוא הניח את כדור הזכוכית עוקב אחרי הפתיתים השבים למקומם , שאף מין הסיגריה .. ואז פרצו המים מכל עבר .

הרוכל הביט בה וחייך "אבל נשארו לי רק שני כדורים כאלה עם שלג ועם ים"
"אני אקח את שניהם" אמרה במהירות ושלפה את ארנקה , הרוכל חיכה מעט ואז הוציא מכיסו שני כדורי זכוכית .
בשמיים החלו להתקבץ עננים שחורים.