על סיפור *מד"ב* להיות בעל הגיון *פנימי*. המשימה המוטלת על כתבי הכותב כאן *קשה* יותר מכתיבה "סתם" - הוא חייב לשכנע את הקורא הספקן (וחובבי המד"ב הרציניים הנם אכן ספקנים - בניגוד לכאלה-החושבים-עצמם-לחובבי-מד"ב, הנוטים להתמקד בסדרות טלויזיה עילגות, והמבין יבין). אם אין לוגיקה פנימית, הרי שאין זה מד"ב אלא פנטסיה, ועוד כזו מהסוג הנחות ביותר.
מי ששואף לכתוב מד"ב כהלכתו חייב להקפיד הקפדה יתרה על הדברים האלה, ולכן צדק המחבר כשהודה ליעל על מאמציה.